סידור האר"י "קול יעקב", חלק ראשון, תפלות לימות החול, וחלק שני, תפלות לשבתות ומועדים, עם דרושים וכוונות האר"י, מאת המקובל רבי יעקב קאפיל ליפשיץ ממזריטש. [סלאוויטא, דפוס רבי דוב בער סג"ל ורבי דוב בער ב"ר פסח, תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה.
סידור "קול יעקב", עם ביאורים וכוונות התפילה ודינים והנהגות על דרך הקבלה, היה חביב מאוד על גדולי החסידות. רבים מהם קבעו בסידור זה את תפילתם, והוא לא מש מעל שולחנם, ביניהם: המגיד מקוז'ניץ, המגיד רבי מרדכי מטשרנוביל, ה"ערבי נחל", רבי אברהם מטשכנוב. חלקם אף כתבו הגהות בגליונות הסידור. בהסכמת ר' אשר צבי מאוסטרהא על הסידור נכתב: "מפי השמועה שמעתי שהסידור הזה ראה הנשר הגדול קדוש עליון מ"ו הבעש"ט נבג"מ וישר בעיניו".
המקובל רבי יעקב קאפיל ממזריטש הוא גם מחברו של ספר הקבלה "שערי גן עדן" (קוריץ, תקס"ג). בשער ספרו "שערי גן עדן" נכתב "כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות... הבעש"ט ז"ל בקהילות קודש הנ"ל הובאו לפניו... סידור התפלה אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות, וחיבקם ונישקם, ולקח דברי קודש הנ"ל וישם מראשותיו... ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה...". חכמי מזריטש כותבים שם בהסכמתם: "כולם יודעים שהכתבים של המחבר הנ"ל היה למראה עיניו של הבעש"ט זללה"ה, ועצר כח לדבק בזרועותיו הכתבים של המחבר...". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב שם בהסכמתו על המחבר: "וכבר נודע ביהודא ובישראל גדול שמו, שהיה מקובל נאמן, ושכל דבריו נאמרו ברוח הקודש".
ספרי רבי יעקב קאפיל הם ליקוט, עיבוד ועריכה מחדש של כתבי הרמ"ק, רבי חיים ויטאל, ורבי ישראל סרוג, בתוספת חידושיו.
העותק של רבי יהודה גרינוואלד בעל "זכרון יהודה", שעבר לאחר מכן לאחיינו ותלמידו רבי אברהם חנוך פרידמן. בדף האחרון, רישום בכתב-יד (כנראה של רבי אברהם חנוך): " ב"ה, מעזבון הספרים של מרן הגאון החסיד מהרי"ג זי"ע בעל זכרון יודא שו"ת, ושבט יודא על התורה, ושאר ספרים קדושים"; בסוף הרישום חותמתו של רבי אברהם חנוך: "אברהם חנוך פר"מ, דומ"צ פק"ק ארטה. סאטמאר יע"א". חותמות נוספות שלו (דהויות) מופיעות בדף ג'.
הגאון רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן החתם סופר [רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים"]. עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד [לימים, רבה של ירושלים] ור' משה גרינוולד [לימים, רבה של חוסט, בעל ערוגת הבושם], ועמד עמם בקשר רב כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש ובוניהאד. בשנת תרנ"ח נבחר כאב"ד סאטמר, בכל מקומות רבנותו החזיק ישיבה גדולה, ובישיבתו בעיר סאטמר למדו מאות תלמידים, ורבים מהם שימשו אח"כ ברבנות ובדיינות בקהילות הונגריה ורומניה (בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצער אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד).
בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב והעריץ מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים שבא אז להתגורר בעיר לאחר חתונתו, והיה שולח לו סכומי כסף לתומכו. פעם אחת סיפרו לו מוציאי דיבה על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה. נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז הוא הוסיף לו על סכומי התמיכה. לאחר שנים כשכיהן רבי יואל כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".
הגאון רבי אברהם חנוך פרידמן (תרכ"ו-תש"ד; נספה בשואה), בן בתו של ה"חתם סופר", תלמידו המובהק ונאמן ביתו של דודו רבי יהודה גרינוואלד, שאמצו כבן והשיאו עם בת אחיו. ערך והוציא לאור את כתבי רבו רבי יהודה גרינוואלד ואת כתבי סבו ה"חתם סופר".
רישומי בעלות בדף המגן הקדמי: "זה הסידר נפל בגורלי, ירושת אבותי הקדושים, הק' משה ארי' בהרב המאה"ג מוהרי"י הכהן ז"ל"; "הק' אהרן מאיר נכדו של הרב הצדיק הנ"ל וגם אחיו משה ארי' ---". תיקון בכתב-יד בדף קו/1.
[5], קנו; קלד, קמו-קנג, קנה-קפח דף. דף השער חסר והושלם בצילום. 20 ס"מ. נייר כחלחל בחלקו. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט (קרעים חסרים גדולים ברובו של דף [2]), משוקמים בחלקם במילוי נייר, עם השלמות בצילום במספר דפים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר (במספר דפים סימני עש קשים בשוליים הפנימיים). שני דפים מנותקים. חותמות. כריכת עור חדשה.