29 תצלומים מעיזבון גרשון מרגליות, חזן בית הכנסת טמפלגאסה בווינה. מרביתם מודפסים על גבי גלויות. וינה, לונדון, מנצ'סטר, לידס, בודפשט, ומקומות נוספים. המחצית הראשונה של המאה ה-20 בקירוב.
באוסף תצלומים שונים, רובם מודפסים על גלויות, שהוענקו לחזן גרשון מרגליות על-ידי עמיתיו, חזנים מאוסטריה, אנגליה, הונגריה ומקומות נוספים; בהם: דון פוקס (חזן בווינה), ישראל טקאץ' (חזן בבודפשט), הריס ניומן (חזן במנצ'סטר), ואחרים. על חלק מהתצלומים הקדשות פרי עטם של החזנים המצולמים בהם. על רובם רישומים בעט.
מספר תצלומים מתעדים את לוייתו של הרב צבי פרץ חיות (1876-1927).
מצורפים: כרטיס ברכה מודפס עם דיוקן החזן יצחק הירש הלוי היילפרן (הקדשה בכתב-ידו של היילפרן בגב הכרטיס); כרטיס נייר עם תמונת דיוקן של גרשון מרגליות.

גרשון נפתלי הרץ מרגליות (Gerson Herz Margolies) נולד ב-1885 בקירוב בקלווריה שבליטא. שימש כחזן הראשי בבית הכנסת הליברלי טמפלגאסה (המכונה גם Leopoldstädter Tempel) ברובע לאופולדשטאדט בווינה. מרגליות היה חזן ידוע בזמנו, טנור שהרבה להופיע בפני קהילות ברחבי העולם; בביקורת על קונצרט שנתן באולם אהל-שם בתל-אביב בשנת 1935, נכתב: "האורח מר גרשון מרגליות, החזן הראשי מוינה [...] הוכיח בזמרתו, כי קולו עשיר וחזק. אך עם זאת גם רכות וקלות בו. הטונים החרישים נשמעים יפה ובשלבים העליונים אין החוזק צעקני." (הארץ, 11 דצמבר 1935).
מרגליות היה עסקן ציוני מסור, ולפי הדיווחים בעיתונות התקופה זכה לעלות לארץ ישראל בשנת 1935, אך ככל הנראה לא השתקע בה. על-פי מקורות אחרים, ביניהם תעודת זהות שהונפקה לו על-ידי הקהילה היהודית וינה (Israelitische Kultusgemeinde Wien; ראו פריט הבא), שימש מרגליות חזן בבית הכנסת טמפלגאסה לפחות עד יוני 1938; חודשים ספורים לאחר מכן נשרף בית הכנסת בפוגרום ליל הבדולח. מרגליות הצליח להימלט לאנגליה, וממנה המשיך לארצות הברית; נפטר ב-1953 בניו יורק, ועל-פי צוואתו נטמן בהר המנוחות בירושלים. הקלטות מביצועיו, שלא ראו אור, מצויות בארכיון "אנו – מוזיאון העם היהודי" (לשעבר "בית התפוצות").

31 תצלומים. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב. כתמים ופגמים קלים.