כרך גיליונות השבועון "איל אינסטרוקטור, ריב'יסטה סיינטיפיקה אי ליטירארייה" [המורה, מאסף מדעי וספרותי], בעריכת דוד פ'ריסקו [פרסקו]. שנה ראשונה, גיליונות 1-32 (לא נדפסו גיליונות נוספים). גלאטה, איסטנבול, תרמ"ח-תרמ"ט [1888]. לאדינו.

כתב העת "איל אינסטרוקטור", בעריכתו של המתרגם, איש הציבור ועיתונאי הלאדינו החשוב, דוד פרסקו (1853-1933), ראה אור במהלך שנת 1888 (א' אייר תרמ"ח עד יא' כסליו תרמ"ט). גיליונותיו עסקו בענייני ספרות, מדע, היסטוריה, והעולם היהודי, והביאו סיפורים ורומנים בהמשכים, חידות ושעשועים, ועוד. במאמר המערכת בגיליון הראשון כותב פרסקו: "אחרי שהקדשתי יותר מי"ג שנה שהן מיטב שנותי להוצאת העתון 'איל טיליגראפ'ו', ראיתי הכרח להסתלק ממנו [...] ואני מתחיל עתה בהוצאת עתון חדש בשם איל אינסטרוקטור" (מובא אצל גאון, ראו להלן).

נדיר. אוסף הגיליונות השלם קיים בספרייה הלאומית ובספריות נוספות במיקרופילם בלבד.
ראו: • דב הכהן, אוצר הספרים בלאדינו, יד בן צבי, 2021. מס' 3480. • משה דוד גאון, העיתונות בלאדינו, יד בן צבי, 1965, מס' 15.

עורך כתב העת, דוד פרסקו (1853-1933), היה מקורב לכי"ח, ונודע כתומך נלהב בהשתלבותם של יהודים כאזרחים שווים במדינה העות'מאנית – בין השאר על-ידי עידודם ל"התמערבות" בכל תחומי החיים. עמדות אלה יוצגו ב"איל אינסטרוקטור", אחד ממספר פרסומים שערך פרסקו, ששמו להם למטרה: "לחנך את הקוראים בנוגע למגמות האחרונות בתחומי ההיגיינה, גידול הילדים, התזונה, מדעי האדם ומדעי הטבע" (Abrevaya Stein, עמ' 124; ראו להלן). "איל אינסטרוקטור" וכתבי עת נוספים בעריכת פרסקו הורכבו כמעט אך ורק ממאמרים שתורגמו מכתבי עת מערביים בני הזמן, אשר הדריכו את קוראיהם "כיצד לאכול, לשתות, לישון, להתעמל, לנשום ולהתנהג" (שם). בכך סיפקו פלטפורמה לקידום מטרותיו של ארגון כי"ח, ששאף להביא את בשורת המודרניות ליהודי האימפריה העות'מאנית, שיעצבו עצמם על-פי דגם הבורגנות היהודית-צרפתית. יחד עם זאת, בשל העובדה שנכתבו בלאדינו, עדיין נתפשו ככתבי עת יהודיים במהותם.
קו העריכה שהכתיב פרסקו עורר ביקורת על כך שלא היה ציוני, ובתקופות מסוימות אף הביע עוינות לתנועה הציונית ולמוסדותיה, ודחה אותה לטובת השתלבות היהודים בחברה הכללית. חרף זאת, בבמות השונות בהן כתב, הגן פרסקו בתוקף על זכויות היהודים, והתמודד עם ההתקפות נגדם בעיתונות הטורקית, וזאת תוך הפגנת נאמנות בלתי מסויגת לאימפריה העות'מאנית, ולאחר 1923 – לרפובליקה הטורקית.
ראו:
Sarah Abrevaya Stein, "Making Jews Modern: the Yiddish and Ladino Press in the Russian and Ottoman Empires", Bloomington and Indianapolis: Indiana UP, 2004.

32 גיליונות, כרוכים יחד. 318 עמ' (8-12 עמ' לגיליון; עימוד רציף). 38 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים (במספר דפים כתמים כהים). קרעים וקרעים חסרים קלים בשולי הדפים, חלקם משוקמים, ללא פגיעה בטקסט. קמטים קלים. מעט רישומים בכתב-יד. כריכה ודפי בטנה חדשים.