ארבעה מכתבים מאת בוריס שץ, חתומים בחתימת ידו, המתעדים את מאמציו לעזור לתלמידי "בצלאל" שגויסו לצבא הטורקי. ירושלים, 1916.
1. מכתב מיום ז' סיון תרע"ו (יוני 1916): "לתלמידי היקרים, שמחתי לקבל מכתבכם והרבה צער היה לי לקרא אותו. מה לעשות? הלא הצרפתים אומרים: À la guerre comme à la guerre [במלחמה כמו במלחמה]. אבל לא צריך להוואש מתקוה, ותקוות יש עתה שונות: הראשונה – א' וילבושביץ... והשנית – כתבתי מכתב להמנהל של 'מקוה ישראל'... והשלישית – הבטיח לי א' מזי"א הצעיר שישתדל... והרביעית – כתבתי מכתב להמהנדס ילין... ואחרון אחרון חביב – שיש כבר תקוה קרובה לשלום".
[1] דף (שני עמודים כתובים), 27 ס"מ.
2. מכתב מיום יט' סיוון תרע"ו (יוני 1916): "לתלמידי היקרים בבאר שבע... יש לי תקווה גדולה ששלשה או ארבעה, היותר חלשים מכם, ישתנה המצב שלהם לטוב והאחרים, אם לא יבואו הנה בחזרה, יעבדו אצל א' פינקלשטיין... שם תהיה האכילה בטוב וגם שכר 6 פיאסטר ליום". לצד חתימתו של שץ, שורה בכתב-ידו של זאב רבן: "דרישת שלום חמה, ז. רבן".
[1] דף (עמ' אחד כתוב), 27 ס"מ.
3. מכתב מאלול תרע"ו (אוגוסט 1916): "לתלמידים בבאר שבע... שולח אנכי לכם עפרונים, מוחקים, פחם וניר... עשו הסקיצות והקומפוזיציות, זה ינחם אתכם מצערכם ויתן לכם כח לסבול... עד שיבוא השלום".
[1] דף (שני עמודים כתובים), 27 ס"מ.
4. מכתב מיום ז' סיון תרע"ו (יוני 1916) אל אליעזר ילין (בנו של דוד ילין), קצין הנדסה בצבא העות'מאני – בקשה להעביר תלמידים מגויסים מ"בצלאל" (בהם יעקב איזנברג ודוד מורובנה [מערבי]) לתפקיד משרטטים: "8 תלמידים מביה"ס בצלאל עובדים בבאר שבע אצל א' מזרחי עבודת הגננות. הם כלם צעירים... ורק זה 2 שנים שבאו מרוסיה והם סובלים מאד מן החם הגדול שאי אפשר להם לנשוא אותו... ואחר שכצם יודעים רשום ושרטוט.... יכול להיות כי תוכל לתת להם עבודה יותר קלה...".
[1] דף (עמוד אחד כתוב), 13X20 ס"מ בקירוב.
שלושה מהמכתבים כתובים על נייר מכתבים רשמי של "בצלאל".
מצב משתנה.

עם כניסת האימפריה העות'מאנית למלחמת העולם היו תלמידי בצלאל מהראשונים לקבל על עצמם נתינות עות'מאנית; בית הספר סיפק לצבא העות'מאני הדפסי מפות ועבודות ליתוגרפיות ללא תשלום. בתחילת שנת 1916 החלו השלטונות העות'מאניים בגיוס אנשי "בצלאל" – ראשון גויס מורה השטיחים יעקב קנטרוביץ', אחריו גויסו זאב רבן ומאיר גור אריה, ועמם גם שלושה עשר תלמידים. בראשית 1917 נותרו בבית הספר שלושה תלמידים בלבד. בניסיון להציל את "בצלאל" מסגירה, הפעיל בוריס שץ את תלמידיו מרחוק, והללו הכינו עבורו עבודות במחנות הצבא מחומרים שסיפק להם. עבודות אלה שמשו את כמשכון להלוואות שלקח בית הספר. משך כל אותה התקופה, נהג שץ לשלוח לתלמידיו מכתבים עם דברי עידוד, דרישות שלום ממורי בית הספר ועדכונים על הסיוע שעלה בידו להשיג עבורם. רק בחודש מרץ 1918, לאחר כיבוש הארץ בידי האנגלים, החלו התלמידים להתקבץ בחזרה אל "בצלאל".

מקור: עזבון שלמה קדמי.