זאב רבן (1890-1970), הצעה לתוכנית לבניין בית הדפוס "ירושלם", עבור המו"ל שלמה זלצמן. [ירושלים, 1919].
דיו על נייר. חתום בחותמת הסטודיו של רבן.

במתווה נראה מבנה רחב ידיים בעל שלוש כיפות, עתיר פרטים עיטוריים ודימויים בסגנונו האופייני של רבן. בראש הכיפה המרכזית מתנוסס פסל של אדם מזוקן (הדומה דמיון ניכר לפסלו של בוריס שץ, "מתתיהו"), מניף מגילה ועליה הכתובת "עם הספר".
שלמה זלצמן, מן המו"לים העבריים הבולטים ברוסיה ובגרמניה, היה בעליה של הוצאת הספרים "קדימה" באודסה, של הוצאת "זלצמן" שנדדה עמו מסנט פטרבורג לברלין ושל הוצאת "הספר" בברלין. עם עזיבתו את רוסיה בשנת 1919 ולפני שהשתקע בברלין, הגיע לירושלים וביקש לייסד בה בית דפוס והוצאת ספרים.

ד"ר גיל וייסבלאי, בספרו "קב ונקי" (2019, עמ' 87-99) המתאר בהרחבה את קורותיה של הוצאת "הספר" ואת קורותיו של זלצמן כמו"ל עברי, מספר כיצד הגיע זלצמן לארץ ישראל בשנת 1919 והחל בהכנות נמרצות לייסוד מפעל מו"לות עצום ממדים בשם "קריית ספר" – "רובע מיוחד [...] בפאתי ירושלים, שם ירוכזו בתי דפוס, סדנאות לעיבוד ציורים ותמונות, מפעלים להפקת גלופות דפוס, כריכיות, מחסני נייר, צבע וציוד לכריכה, ועוד". יחד עם כמה פעילים ציוניים שהיו שותפים לחזונו, ניהל את חברת "עם הספר", שפעלה לגיוס ההון הנדרש למימוש מפעל המו"לות. בין היתר, רכשה החברה מזאב רבן את העבודה "שיר השירים" וכן את איוריו לספר "אלף בית". במקביל הזמינה מרבן תוכנית לבית הדפוס המתוכנן: "קבלה על תשלום בסך שמונה לירות לאמן זאב רבן מלמדת כי זלצמן קיבל ממנו, ב-1 בספטמבר 1919, 'ציור של הצעת התוכנית לבנין בית הדפוס "ירושלם"'. רבן [...] היה כוכב עולה בשמי האמנות העברית באותם ימים – אך ללא כל השכלה פורמלית בתחום האדריכלות. יש לשער, אם כן, שהיה זה מתווה בלבד לתוכנית בניינה העתידי של 'קרית ספר'". על פי וייסבלאי, את התוכניות האדריכליות וההנדסיות ביצע בפועל המהנדס בן ציון גיני על פי המתווה הרעיוני שהציע רבן. עקב מאורעות 1920 נאלץ זלצמן לנטוש את חזונו, ועזב את ירושלים לברלין, שם הקים את הוצאת "הספר".
וייסבלאי מציין כי לא ראה את התוכנית עצמה וכי ארכיונו של רבן המופקד בארכיון עיריית ירושלים כולל תעודות החל משנת 1922. לפנינו אפוא התוכנית החסרה, מעיזבונו של רבן שעבר לחזקתו של שותפו שלמה קדמי.

54X33 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדף. כתמים. סימני קיפול. קרעים במרכז הדף, לאורך קו הקיפול האנכי (מתוקנים בנייר דבק בגב).

ספרות: גיל וייסבלאי, קב ונקי: תחייתה של אמנות הספר העברי ברפובליקת ויימאר. ירושלים: כרמל, 2019.
מקור: עזבון שלמה קדמי.