ספר נר ישראל, מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ, פירוש "נפלא בחידושי תורה ורזין עלאין" על ספר "ליקוטי רב האי גאון – סודות עמוקות ונוראים על שם מ"ב". [לבוב? תר"ב-תרי"ב בקירוב]. מהדורה ראשונה של הפירוש "נר ישראל".
בשער דפוסת מזויפת "דפוס ישראל מדפיס ווילנא".
בספר שלפנינו נדפסו שני חיבורים שנדפסו קודם לכן בוורשא (תקנ"ח) בעידוד המגיד מקוז'ניץ: "ליקוטי רב האי גאון", מאת רבי משה מבורגוש (מגדולי מקובלי ספרד במאה ה-12), ו"שער השמים", המיוחס לרבי יוסף גיקטיליא (אך לאמיתו של דבר הוא החלק השני של החיבור "ספר העיון לרב חמאי גאון"). במהדורה זו נוסף עליהם לראשונה פירוש עיוני עמוק, "נר ישראל", מאת המגיד מקוז'ניץ. כמו כן, נדפסו כאן לראשונה גם "ח"ן כללים" בחכמת הקבלה, מאת המגיד מקוז'ניץ.
חיבוריו של המגיד מקוז'ניץ עוסקים בביאור קבלת הגאונים וקבלת רבי ישראל סרוג, משולבים עם כתבי האר"י ועם יסודות תורת החסידות, כתובים בקיצור וברמזים, והם קשים להבנה ועמוקים.
ה"דברי חיים" מצאנז כתב בהסכמתו לספר "עבודת ישראל" למגיד מקוז'ניץ: "לפי דעתי, אין בדורינו מי שישיג חכמתו". האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב על חיבורי המגיד מקוז'ניץ: "כל דבריו הקדושים סתומים, ולאו כל מוחא סביל דא להבין קצת דקצת מדבריו הקדושים, המרומזים בסודי סודות גבוה מעל גבוה". המקובל רבי עמרם אופמן שליט"א כתב סדרת חיבורים לפרש חיבורים אלו; בהקדמתו לפירושו "פתילת הנר" (פירוש על "נר ישראל") הוא כותב שהספר שלפנינו הוא "סגולה לשמירה, באשר ידוע ששם מ"ב הוא מסוגל לשמירה".
בסוף הספר נוספה העתקה מכתב-יד הבעש"ט, ובו סדר חניכה של בית קברות חדש ("אם צריכין להוסיף על בית הקברות"), וכן "ליקוטים מהרב ר' פנחס מקוריץ", ובו 130 סעיפים. על "ליקוטים" אלו כתב האדמו"ר בעל "היכל הברכה" מקומרנא בספרו "נתיב מצותיך": "מה שנדפס בסוף ספר נר ישראל, ליקוטים... והדפיסו שם דבר שקר משמו [בסעיף כג], ולא יצאו דברים אלו מפיו הקדוש [של רבי פנחס]... ואיזה ליצן הדפיס דברים של הבל".
חותמות בעלות של רבי יעקב לנדא, אב"ד בני ברק.
[1], כד דף. חסר הדף השני לאחר השער, עם דברי המביא לבית הדפוס. 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש קלים. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, עם הדבקת נייר לשיקום באחד מהדפים. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכה ישנה.
בדף השער צוין מקום הדפוס כ"ווילנא", ללא ציון שנת ההדפסה. על פי מפעל הביבליוגרפיה, הדפוסת מזוייפת, ולהשערתם הספר נדפס בלבוב בשנת ת"ר בקירוב (במקומות אחרים נרשמו השנים תק"פ ותקפ"ב כשנת ההדפסה). להשערתנו, ניתן לקבוע את שנת הדפסת הספר בין השנים תר"ב-תרי"ב, שכן בדף השער המחבר מכונה "בעהמ"ח ספר עבודת ישראל", וספר "עבודת ישראל" נדפס לראשונה רק בניסן תר"ב (שם החיבור ניתן לו רק בהדפסה, על פי המסופר באריכות בהקדמת המו"ל שם). כמו כן, בפתיחה לחידושי "היהודי הקדוש" מפשיסחא שנדפסו מעבר לשער, מוזכר שם בנו של "היהודי" – רבי נחמיה מביכוב – בברכת החיים: "מו' נחמיה נ"י", ורבי נחמיה נפטר בתשרי תרי"ג.
סטפנסקי חסידות, מס' 394.
מקור: אוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק.

ספר דעת משה, דרושים על התורה והמועדים בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. לבוב, [תרל"ט] 1879. מהדורה ראשונה.
המחבר, האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה (תקי"ז?-תקפ"ח), היה תלמידו המובהק של אביו, המגיד מקוז'ניץ, ושל הרה"ק רבי זושא מאניפולי. כל ימיו היה רבי משה נחבא אל הכלים. בחיי אביו לא הכירו אותו וגם לאחר פטירת אביו לא היה בדעת החסידים לקבל את מרותו, עד ש"החוזה" מלובלין הכתיר ומינה אותו למלא את מקום אביו באדמו"רות ובמגידות. רבי משה כיהן כמגיד מישרים בקוז'ניץ ובאוסטרובצה. בזיווג ראשון היה חתנו של הרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי, בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו של הרה"ק רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של ה"נועם אלימלך". חיבורו הידוע ביותר הוא ספר "באר משה", ומלבדו חיבר גם: "בינת משה", "ויחל משה", "מטה משה", "קהלת משה", "תפלה למשה", ועוד. בספר שלפנינו, וכן ביתר ספריו, הוא מרבה להביא שמועות ומסורות שקיבל מאביו ומגדולי החסידות.
[4], קעו דף. 24 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. מעט כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשוליים התחתונים של הדפים הראשונים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט. חותמות. רישום בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 132.

אוסף ספרי חסידות, בהם ספרים במהדורות ראשונות:
1. ספר אורח מישור, מאת רבי יעקב חאגיז. וורשא, [תר"ד] 1844. בשער נזכר: "גם הצגנו בו הנהגות ישרות בשם הרב החסיד המפורסם איש אלהים... מהור"ר חיים חייקא זצוק"ל [מאמדור] והנהגת אדם מהרב המגיד איש אלהי המפורסם מוהר"ר אלימלך זצ"ל [מליז'נסק], אולם הדברים לא נמצאים בעותק שלפנינו ויתכן שלא נדפסו. [ספר זה לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ובסטפנסקי חסידות].
2. ספר עבודת הלוי, חלק שני, עם ליקוטי אגרות, הקדמות, ביאורים ושו"ת, מאת רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטראשלא, תלמיד "בעל התניא". לבוב, [תר"ב 1842]. מהדורה ראשונה. סטפנסקי חסידות, מס' 450.
3. ספר עץ הדעת טוב, חידושים על מסכת כתובות, מאת רבי עוזיאל מייזליש, תלמיד הבעש"ט. [וורשא, תרכ"ג] 1863. מהדורה ראשונה. חסר דף סא. כרוך עם 3 דפי הקדמה והסכמות לספר תפארת עוזיאל (שנדפס במקור עם ספר עץ הדעת טוב). סטפנסקי חסידות, מס' 468. חותמות ורישומים.
4. ספר דברים נחמדים, ליקוטים מתורת האדמו"ר רבי פנחס מקוריץ. טשרנוביץ, תרי"ט 1859. מהדורה שניה.
5. ספר עבודת הגרשוני, חלק ראשון על ספרים בראשית-שמות, דרושי חסידות על התורה, מאת רבי גרשון אשכנזי מקולמיה, חתן האדמו"ר רבי מנחם מענדיל מקאסוב בעל "אהבת שלום". זולקווא, [תרכ"ג] 1863. חלק ראשון בלבד. סטפנסקי חסידות, מס' 448.
6. שו"ת דברי נחמיה, חלק ראשון, על שו"ע אבן העזר, מאת רבי נחמיה גינזבורג מדוברובנה. ווילנא, תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה. חסרים דפים סט-ע. סטפנסקי חסידות, מס' 122. רישום בדף המגן "...יום א' פ' תצא שנת תרל"ד".
7. ספר מאמר השפלות והשמחה, מאת רבי יצחק אייזיק הלוי אפשטיין מהומיל, מתלמידי בעל התניא והאדמו"ר האמצעי. [וורשא? תרכ"ח 1868]. מהדורה ראשונה. סטפנסקי חסידות, מס' 315. חותמות בעלות של רבי אלימלך פערילמן [מראשי העדה החסידית בירושלים] ושל בנו "ברוך בנימין זאב פערלמאנן. יפו".
8-9. ספר מדרש פנחס, דרושים מאת רבי פנחס מקוריץ. לבוב, תרל"ב 1872. מהדורה ראשונה. סטפנסקי חסידות, מס' 335.
כרוך עם: ספר שמירת הנפש, ענייני ודיני סכנה ומכשול אשר הזהירו חז"ל, מאת רבי ישראל מתתיהו אוירבך. לבוב, תרל"ד 1874. רישומים ארוכים בכתב-יד בדפי הפורזץ.
10. ספר רשפי אש, אמרות מהאדמו"ר רבי מרדכי מנעשכיז. וורשא, תרל"ג [1873]. מהדורה שניה.
עשרה ספרים בתשעה כרכים. גודל ומצב משתנים.

חומש דברים עם תרגום אונקלוס ומפרשים, ועם פירושי היכל הברכה ואוצר החיים, מאת האדמו"ר המקובל רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא. [לבוב, תרל"ד 1874]. מהדורה ראשונה.
בספר שלפנינו נדפסו שני חיבורים מקוריים מאת האדמו"ר המחבר: פירוש "היכל הברכה" - פירוש על פי יסודות הקבלה והחסידות על כל ענייני המסורה, חסרות ויתרות, פתוחות וסתומות, ופירוש "אוצר החיים" על תרי"ג המצוות שבפרשיות, ובו מבאר בהרחבה על פי יסודות הקבלה והחסידות באיזה אות מעשרת הדברות רמוזה כל מצווה (על פי יסודו של רבינו סעדיה גאון המובא ברש"י בפרשת משפטים כד, יב). שני החיבורים מיוסדים על הקדמותיהם ויסודותיהם של האריז"ל והבעש"ט. בחיבוריו אלו מרבה המחבר לבאר את שורשי תורתם של האר"י והבעש"ט, וכיצד הם משתלבים יחד.
חומשי "היכל הברכה" למהרי"א מקומרנא הם מספרי היסוד של ההגות הקבלית החסידית. חביבות מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד).
במכתבו של רבינו המחבר לחסידים המתגוררים בהונגריה, אודות הפצת החומשים עם פירושו הקדוש, כותב המחבר את ברכתו המיוחדת וסגולת ספריו הקדושים: "...ומובטחני שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון ויהי ביתו מלא ברכת ד' וכל טוב והצלחה ועושר וחיים ארוכים לו ולבניו... בבני חיי ומזונא וחסדים ורחמים והכרעת הכף לזכות ולחיים ארוכים".
החומש כולל, מלבד תרגום אונקלוס, גם את פירושי רש"י ובעל הטורים, מסורה גדולה וקטנה, משכיל לדוד (פירוש על רש"י), מאת רבי דוד פארדו, ומנורת שלמה - פירוש על המסורה, מאת רבי אור שרגא פייבוש אב"ד דובראוונא (חתן הגר"א).
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: "החוזה מלובלין" (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוזין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם את הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
עותק חסר: ד-ריא, [3], כו דף. חסרים 7 דפים: [4] דפים ראשונים ודפים א-ג שאחריהם. שיבוש בסדר דפים קלג-קלה, רט-ריא. 26.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. כתמים (בחלק מהדפים כתמים רבים), ובלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בדפים רבים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות. כריכה חדשה.