מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש. אוטבוצק, י"ז טבת תרצ"ט [1939].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", ובתוספת מילים בכתב-ידו.

נשלח אל שאר בשרו הרה"ח עזריאל זליג (הרע"ז) סלונים – "ש"ב ידידי הנכבד והכי נעלה, גזע תרשישים בעל מדות תרומיות", לרגל נסיעתו בשנת תרצ"ט בשליחות הריי"ץ לאוסטרליה וניו-זילנד (הייתה זו שליחותו הגדולה האחרונה של הרע"ז סלונים, שממנה שב לארץ ישראל בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, בסוף שנת ת"ש. במכתב נלווה מאת מזכירו של הריי"ץ, הרה"ח יחזקאל פייגין, מוגדר המכתב שלפנינו כמכתב "פנימי". ספר "מגדל עז", עמ' 29).
בפתח מכתבו כותב הריי"ץ: "נהניתי לשמוע מחגיגתם חג החגים י"ט כסלו וזכות בעל השמחה יאהיל על כל הלומדים ומקיימים ללכת בארחותיו ושומרים מועדי שמחתו שמחת ה'"; ומבקש מהרע"ז, לקראת נסיעתו בשליחות לאוסטרליה, להודיעו אודות מצבם ומעמדם של חסידי חב"ד במקום: "ובכל מקום בואו צלחה יחקור וידרוש ואם ימצא מידידינו אנ"ש או מגזע החסידים... יואיל להוודע מעמדם ומצבם הרוחני ויעוררם על אודות חיזוק היהדות... קביעות עתים ולימוד ד"ח... ויודע הוא עד כמה ענינם של אנ"ש יחיו וגזע החסידים נוגע לי, והנני חפץ בטובתם האמיתי".
בהמשך מכתבו, הריי"ץ מספר על שיחה שניהל בקיץ תרנ"ו עם אביו הרש"ב אודות נוסח חתימת מכתביו של האדמו"ר הזקן, אשר פעם חתם בנוסח "דורש טובתו" ופעם בנוסח "דורש טובתו האמיתי": "ויבאר הוד כ"ק אאמו"ר [הרש"ב]... כי טובתו היא טובת הפרט... וטובתו האמיתי הכוונה לדורי דורות"; וממשיך בביאור נוסף שאמר לו אביו הרש"ב בעת נסיעתם בחורף תרע"ז מרוסטוב למוסקבה – שהכוונה ב"טובתו" היא לטובה שעושים ליהודי בעניין גשמי, והכוונה ב"טובתו האמיתי" היא לטובה שעושים ליהודי בעניין רוחני, פועלים שהוא "ייעשה חם יותר ליהדות... כיוון שהטובה מגלה את האמת עבור מה הנשמה יורדת לעולם, וזוהי טובה לדורי דורות" (יידיש). הריי"ץ מסיים את מכתבו בברכה: "השי"ת יחזק בריאותו ובריאות ב"ב [בני ביתו] יחיו ויתן לו פרנסתו בריוח ובמנוחה בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]".
בסוף המכתב הוסיף הריי"ץ בכתב-יד קדשו את המילים: "בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]".

הרה"ח עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
הרע"ז נולד בעיר חברון לאביו הרה"ח זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. בצעירותו התייתם מאביו, ולקראת שנת תרע"ג, בהיותו כבן 15, נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. הרע"ז היה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה. בחרסון התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. בין היתר, פעל בקולוניה "נהר טוב" (ברעזנא גבאוואטע), מקום מושבו של ר' איצ'ע. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקותו, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות"). בשנת תרפ"ד, בעידודו והוראתו של הריי"ץ, החל את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. בשנת תרפ"ד נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר). עם תום שליחותו של הרע"ז סלונים באוסטרליה בשנת ת"ש, הוא שב לירושלים והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ. היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב, והרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.

המכתב נדפס ב"אגרות קדש" של הריי"ץ (כרך ד', אגרת א'פד), על פי צילום המכתב שלפנינו בספר "מגדל עז" (עמ' 29).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים. קרעים בשוליים ובקווי הקפל (עם פגיעה קלה בטקסט), חלקם מחוזקים בגב ברצועות דבק. כתמים ובלאי קל.

מכתב (כ-8 שורות) בכתב ידה ובחתימתה של הרבנית נחמה דינה שניאורסון, אשת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. [ניו-יורק], יום ראשון, ז' אייר תשכ"א [1961]. יידיש.

נשלח אל שאר בשרה הרה"ח עזריאל זעליג (הרע"ז) סלונים. במכתבה מברכת הרבנית: "[אני] מאחלת נסיעה טובה והצלחה בעבודתך. מצורף כאן מתנתי 50 דולר, השתמש בזה לבריאות ובהנאה", וחותמת "ש"ב [שארת בשרו] נחמה דינה שניאורסון".

המכתב שלפנינו נמסר להרה"ח עזריאל זליג סלונים כנראה לקראת שובו לארץ ישראל באייר תשכ"א, לאחר ששהה בחודשים שבט-אייר בביקור אצל הרבי מליובאוויטש ("עבד מלך", פרק כ"ח, עמ' 322-324).

הרבנית נחמה דינה שניאורסון (תרמ"ב-תשל"א), אשת-חבר להאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. בתו של רבי אברהם שניאורסון מקישינב, בנו של האדמו"ר רבי ישראל נח מניעז'ין, בנו של הצמח צדק מליובאוויטש. נישואיה נערכו באלול תרנ"ז. הייתה מסורה ומעורה במפעליו הגדולים של בעלה. כשבעלה האדמו"ר נאסר בשנת תרפ"ז ע"י הקומוניסטים, ניהלה בתבונה את המהלכים שהביאו לשחרורו, פעילות בינלאומית שהייתה כרוכה בפקחות ובאומץ, תוך סיכון חייה.

הרה"ח עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), נולד בעיר חברון לאביו הרה"ח זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי. היה מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשט"ז [1956].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ח ראובן געצל בן רבקה רחל (כהן): "ולקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
בסוף מכתבו הוסיף הרבי: "בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, אלול 5723 [תשכ"ג 1963]. "ימי הסליחות... שנת המאה חמישים להסתלקות מייסד חסידות חב"ד האדמו"ר הזקן". אנגלית.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו באנגלית.
נשלח אל מר אליהו קלמן (Eliyahu Kelman) בלונדון: "בהתקרב ראש השנה, ראשיתה של השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי, לו ולכל אשר לו, לשנה טובה ושמחה בגשמיות וברוחניות" (אנגלית).
מעל חתימת-ידו נוספה ברכת "כתיבה וחתימה טובה" (בעברית).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים. קרע קל בשוליים (ללא פגיעה בטקסט).

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשכ"ז [1967].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, בתוספת מילה בכתב-ידו.
נשלח אל הרב פרופסור פינחס פֶּלִאי הכהן (תר"צ-תשמ"ט) בניו-יורק: " לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי, לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו את המילה "בכבוד".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. רישום בשוליים.