שטר בענייני ממונות, בחתימותיהם של דייני בית הדין בצנעא במאה ה-18, רבי פנחס שלמה [הכהן עראקי] ורבי יחיא בן יוסף צאלח – המהרי"ץ. [צנעא, תימן], סיון ב'פ"ב [לשטרות – ה'תקל"א ליצירה 1771].
שטר ארוך בערבית-יהודית, בענייני ממונות, של בנותיו של סלימאן אלגמל [גמליאל]. עם חתימות הדיינים בשולי השטר. המהרי"ץ חותם שני בחתימה רבנית מסולסלת.
החותם הראשון, רבי פנחס בן שלמה הכהן עראקי (תנ"ה-תקל"א בערך), בעל "מטה עוז", כיהן כדיין בבית הדין המרכזי בצנעא החל משנת תק"ז [במקום רבי יוסף בשארי]. לאחר פטירת הראב"ד רבי סעדיה קטיעי, בשנת תקי"ז, מונה רבי פנחס לראב"ד; ולאחר פטירתו, בראשית שנות התק"ל, נתמנה המהרי"ץ על מקומו כראב"ד בית הדין בצנעא [בכל המקורות נכתב שרבי פנחס עראקי נפטר בשנת תק"ל 1770, אולם כנגדם עומד השטר שלפנינו משנת תקל"א]. עפ"י מסורת יהודי צנעא, היו הפוקדים את קברו של מארי פנחס הכהן "נענים בתפילתם תיכף ומיד" (הלכה ומסורה, קובץ כג, אלול תש"ט, עמ' קסד). החתימה של רבי פנחס בשטר שלפנינו הינה בכתב-יד רגיל [ואינה חתימה קליגרפית מסולסלת המצויה בחתימות חכמי תימן]. הדבר מתאים לעדות זקני תימן, על הדיין מארי פנחס הכהן הנ"ל, כי "הכתיבה שלו אינה כל כך יפה" (הלכה ומסורה, שם).
החותם השני, רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח – המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צאלח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עראקי, רבי יחיא עראקי ורבי דוד משרקי בעל "שתילי זיתים". בשנת תקי"ז נתמנה המהרי"ץ לחבר בית הדין בצנעא (על מקומו של רבי סעדיה קטיעי). בהמשך השנים נתמנה המהרי"ץ להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן עשרות שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התכלאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
[1] דף. 17 ס"מ. 28 שורות בכתב-יד. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים ובלאי בקפלי ושולי הנייר.