כתב-יד, ספר הפליאה - ספר קבלי קדמון, פירושים על פרשת בראשית. [אירופה], ת"ט [1649]. כתיבה אשכנזית עתיקה.
ספר הפליאה ידוע בסגולה שיש בהחזקתו, "שהוא מסוגל להניח ברכה בבית" (ראה להלן).
נכתב בכתיבות שונות, רובו בכתב גדול ומרווח. קולופון הסופר בסוף כתב-היד: "סליק סליק סליק ספר הפליאיה[!] הקדוש שחיבר הקנ"ה ז"ל אביו של ר' נחונ'[יא], העתקתי היום ר"ח אדר שנת תי"ו טית [ת"ט] לפ"ק".
לפנינו נוסח שונה מהנדפס. טבלאות קבליות.
שער עם מסגרת מאוירת. איורים ורישומים רבים בדף השער (בשני צדיו). רישום בעלות(?) מעבר לשער: "...נאום יושע המכוונה[!] פייוול מן בן לא"א מהור"ר אהרן שלי"ט א"ס". רישום נוסף בדף ריק שבסוף הכרך: "מרדכי בן לא"א כמר... נאום שמעון בן לא"א כמר יעקב". מספר חתימות, רישומים וניסויי קולמוס בראש כתב-היד ובסופו. החתימות מחוקות ברישום ("תשרקצפעס...") שנכתב על גביהן. בשולי דף צב/1 רישום עתיק ביידיש.
בדף השער, חותמת "בית המדרש דק"ק אשכנזים בלונדון – Jews' College, London". בדף השני (וכן בדף מ/1), חותמת "דניאל בר"א ז"ל D.I.i"; רישום בעלות בראש דף י/1: "הר"ר דניאל ברלין" [הגביר הנודע רבי דניאל יפה (איציג) מברלין (תפ"ג-תקנ"ט), פרנס ומנהיג ראשי של קהילת ברלין ושל כל קהילות פרוסיה משנת תקכ"ד עד לפטירתו בתקנ"ט. נודע כאספן ספרים וכתבי-יד והקים בביתו ספריה ובית מדרש עבור רבנים ותלמידי חכמים שבאו ללמוד אצלו, ואף תמך בהם כספית. רבינו יוסף תאומים בעל ה"פרי מגדים" חיבר את רוב ספריו בהיותו בביתו של רבי דניאל יפה בברלין, והוא מזכירו ומודה לו בהקדמות ספריו].
[234] דפים כתובים. ספירת דפים מקורית בחלק מהדפים. לאחר השער חסר דף אחד (דף א'), שבו ככל הנראה היו כתובים ההקדמה ותחילת הספר. דפים ב-ה מתחילת הספר נכרכו בסוף הכרך (יתכן שחלקם השלמות מאוחרות יותר). 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט קרעים. שוליים קצוצים עם פגיעה בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
מקור:
1. אוסף בית הדין ובית המדרש - לונדון, כת"י מס' 67.
2. מכירת כריסטי'ס - ניו יורק, יוני 1999, מס' 92.

----------------------------------------------- ----------------------------------------------
ספר הפליאה - ספר סגולה
על הסגולה הגדולה שבהחזקת ספר הפליאה בבית, כתבו גדולי החסידות בהסכמות לדפוס פרמישלה תרמ"ד של ספר זה. האדמו"ר רבי אהרן מצאנז (בן ה"דברי חיים") כותב בהסכמתו "אשר הוא מקובל אצלנו ב"י [בני ישראל] שהוא מסוגל להניח ברכה בבית". בהסכמת האדמו"ר מהוסיאטין נכתב ש"בלי ספק שכל מי שיקח הספר הקדוש הלז, יהיה לשמירה בתוך ביתו". מעניינת במיוחד היא הסכמתו של האדמו"ר הקדוש רבי אורי הכהן מסאמבור, הכותב בענווה רבה: "...ואע"פ שאיני מבין שום דבר מספר הקדוש, כדאי הוא ליקח ספר הפליאה לראות אותיות הקדושים מספר הלז... להאיר עינינו בתורתו הק', להבין עכ"פ מקצת מן הספר הלז".