כתב-יד, מהדורא קמא של החיבור פלח הרימון לרבי מנחם עזריה (הרמ"ע) מפאנו, עם הגהות והוספות ארוכות בכתב-יד קדשו של המחבר הרמ"ע מפאנו. כרוך עם שערים א-ח מהחיבור יין הרקח, קיצור ספר פלח הרימון. [איטליה, לפני שמ"א 1581].
כתיבת יד תלמידיו וסופריו של הרמ"ע, עם הגהות והוספות ארוכות בכתב-יד קדשו של המחבר, שערך והגיה שוב את כתב היד של החיבור בעצם כתיבת ידו.
מהדורה מוקדמת של "פלח הרימון", שנכתבה בשלבי עריכת ה"המהדורא קמא" של החיבור, והיא קודמת בזמנה לכתב היד שנכתב בשנת שמ"א (כתב יד ניו יורק, מס' 1586), בו מופיעה העתקת כל החיבור בנוסח ה"מהדורא קמא" - ראה להלן. כתב-היד שלפנינו מכיל את הפרקים יב-כב של החיבור [בספריות שונות בעולם נמצאים כיום פרקים אחרים מן ה"מהדורא קמא" – ראה להלן – אולם לפרקים אלו יב-כב, זהו כנראה כתב-היד המוקדם של החיבור הנמצא כיום].
גוף החיבור נכתב ע"י שני סופרים. פרקים יב-יח נכתבו בכתיבה איטלקית, ופרקים יט-כב נכתבו בכתיבה אשכנזית. בשולי מספר דפים הוסיף הרמ"ע מפאנו בכתב-ידו הוספות ארוכות, וכן ערך, מחק והוסיף תיקונים בין השורות. על כמה מהוספותיו סימן אחר כך הרמ"ע קו למחיקה. [תיקונים והוספות אלה שולבו לאחר מכן בכתב-היד משנת שמ"א, ראה להלן].
בסוף כתב היד, בדפים [81]-[101], מופיע החיבור "יין הרקח" - קיצור של ספר פלח הרימון, שערים א-ח, בכתיבה איטלקית רהוטה, מכותב שלישי (אין להחליף חיבור זה עם "יין הרקח" שהוא ספר "עסיס רימונים" לרבי שמואל גאליקו, שרמ"ע תיקנו בכתב-יד והחליף את שמו ל"יין הרקח").
בחיבורו פלח הרימון קיצר הרמ"ע מפאנו ועיבד מתורת הקבלה של רבי משה קורדובירו - הרמ"ק בספרו "פרדס רימונים". בשנת ש"ס הדפיס הרמ"ע בוונציה את ה"מהדורא בתרא" של חיבור זה. בהקדמתו לספר כתב כי הוא ממהר להדפיס את המהדורא בתרא, מאחר והמהדורא קמא התפשטה בהעתקות רבות, ואף חזרה אליו בהעתקות שהגיעו מעבר לים, והוא חושש כי מאן דהוא יחליט להביאה לדפוס. ההבדלים בין שתי המהדורות משמעותיים: את המהדורא קמא כתב הרמ"ע עוד טרם שלמד את קבלת האר"י, ואילו את המהדורא בתרא חזר וכתב לאחר שלמד את קבלת האר"י מפי רבו רבי ישראל סרוק.
ידועים מספר כתבי-יד מן המהדורא קמא, שקדמו בכתיבתם להדפסת המהדורא בתרא. נפרט בקצרה את החשובים לענייננו: בכת"י ניו יורק, ייוו"א אפשטיין 291, נעתקו ארבעה שערים של החיבור, מן השער הרביעי ועד השער השביעי, בכתיבת סופר. הרמ"ע ערך כתב-יד זה, הוסיף פסקאות, תיקן והגיה. בדף האחרון של כתב-יד זה נכתבה כותרת בלבד של "השער השמיני", אך המעתיק לא השלים את מלאכתו. השער השמיני נמצא בכת"י אוניברסיטת בר אילן 1059 (לשעבר אוסף מוסאיוף מס' 185). כתב-יד זה מכיל את השער השמיני בלבד, וגם בו ישנן הגהות והוספות בכתב-ידו של הרמ"ע (ראה על כך: י' אביב"י, אוהל ש"ם - רשימת כתבי היד אשר באוסף ר' שלמה מוסאיוף, ירושלים תשנ"ב, מס' 59). כעת מתגלה לפנינו כתב-יד ובו המשך העתקת החיבור, השערים יב-כב, שאף הוא היה תחת ידיו של הרמ"ע מפאנו, אשר הוסיף לערוך את החיבור, להוסיף, לתקן ולהגיה בו.
העתקה מלאה של פלח הרמון מופיעה בכת"י ספריית בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק, מס' 1586, שנכתב בשנת שמ"א. גם התיקונים בכת"י ייוו"א (בשערים ד-ז) וגם התיקונים בכת"י בר אילן (שער ח) שולבו ונעתקו בגוף החיבור. בבדיקה שערכנו מתברר כי גם התיקונים וההוספות בכתב-היד שלפנינו שולבו בהעתקה של כת"י ניו יורק הנ"ל, ומכאן שגם כתב-היד שלפנינו נכתב לפני שנת שמ"א.
יתכן והכותב שלפנינו בכתיבה האשכנזית הוא רבי יצחק בר מרדכי "איש פולניא", תלמידו של הרמ"ע, שהביא לדפוס את תשובות הרמ"ע, בוונציה, בשנת ש"ס (בהקדמתו לספר זה מתאר את בואו לאיטליה ללמוד מפי הרמ"ע מפאנו: "ותשאני רוח ה' בגלילת איטליא ואשמעה אחד קדוש מדבר... הלא הוא הרב המקובל האלהי מרנא ורבנא מנחם עזריה נר"ו והוא מן המשפחות המיוחסות שבישראל הם השרים והסגנים בני פאנו...").
עוד על החיבור וכתבי-היד החשובים שלו - ראה: י' אביב"י, כתבי הרמ"ע מפאנו בחכמת הקבלה, בתוך: ספונות, סדרה חדשה - ספר רביעי (יט), ירושלים תשמ"ט, עמ' 361-362. כתב-יד בר אילן (לשעבר מוסאיוף) נרשם על ידו בקטלוג 'אוהל ש"ם' (שם). כתב-היד שלפנינו לא נרשם על ידו.
רבי מנחם עזריה (הרמ"ע) מפאנו (ש"ח-ש"פ), גדול המקובלים באיטליה ומגדולי הפוסקים. למד תחילה אצל רבי משה פרובינצאלו, ולאחר מכן היה תלמידו של המקובל רבי עזרא מפאנו. על אף שמעולם לא פגש את רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) החזיק עצמו לתלמידו מתוך כתביו, והלך בשיטתו בחכמת הקבלה. בהמשך פגש את המקובל רבי ישראל סרוג (סרוק) מצפת, ממנו קיבל את דרך האר"י. בעקבות זאת הפך הרמ"ע למפיץ הגדול של קבלת האר"י באיטליה, כאשר עמד בראש "מפעל" לעריכת כתבי האר"י, ועסק בעריכה שיטתית של עשרות קונטרסים בקבלת האר"י שהגיעו מארץ ישראל לאיטליה (ראה: י' אביב"י, קבלת האר"י, ב', פרק ט). הרמ"ע נטל אף חלק בהפצת תורת הרמ"ק. הוא הגיה את הספר "אור נערב" שנדפס בוונציה שמ"ז, ורבי גדליה קורדובירו, בן הרמ"ק, כותב עליו בהקדמה לספר: "ומצאתי את החכם השלם הרמ"ע מפאנו... בכל בית אבי נאמן הוא...". ספרו הנודע של הרמ"ק, ספר תומר דבורה, נדפס (בוונציה שמ"ט) מתוך כתב-יד שהיה בגנזיו של הרמ"ע מפאנו, וכנראה נערך על ידו. בשנת של"ד ביקש ממנו רבי יוסף קארו לפקח על הדפסת ספרו "כסף משנה" ולשם כך התיישב לזמן מה בוונציה. עמד בראשות ישיבה חשובה ברג'יו ולאחר מכן במנטובה.
השפעתו של הרמ"ע מפאנו לדורות היתה גדולה, בעשרות חיבוריו שכתב (למעלה משלושים), רובם בחכמת הקבלה, ביניהם "כנפי יונה", "עשרה מאמרות" (הכולל מספר חיבורים), וכן בספר השו"ת שלו שמובא רבות בדברי הפוסקים. בין תלמידיו נמנו המקובל רבי אהרן ברכיה ממודינה בעל "מעבר יבוק" ורבי יעקב לומברוזו. החיד"א מביא בספרו "שם הגדולים" כי לפי עדות תלמידו ר"י לומברוזו נתגלה לרמ"ע מגיד מן השמים.
גדולי הדורות כתבו דברים נפלאים אודות קדושתו של הרמ"ע ואודות גדולת חיבוריו, הן בנגלה והן בנסתר. ה"חתם סופר" כינהו " אבי המקובלים" (שו"ת חתם סופר, חלק א' - אורח חיים, סימן קנט). השל"ה הקדוש כותב באחד ממכתביו: "איעצך ויהי אלוקים עמך, תדבק בספר יונת אלם שחיבר האלוקי מורינו ורבינו הרמ"ע ז"ל, כי זה ספר ישר בעיני אלוקים ואדם..." (מכתב ששלח השל"ה מירושלים לרבי שמואל אב"ד פרעמסלא. נדפס בראש הספר "נובלות חכמה" ליש"ר מקנדיאה). הגאון רבי יעקב עמדין - היעב"ץ, יוצא מגדרו, כשהוא מכביר בהלל ותשבחות על גדולתו וקדושתו של הרמ"ע, ובין היתר כותב עליו: " ברם זכור אותו איש לטוב החכם האלוקי מורינו ורבינו הרמ"ע ז"ל בעל עשרה מאמרות... כי חכמת אלקים בקרבו... כל דבריו יקרים, מפז נבחרים... הלא הוא הרמ"ע ז"ל איש חמודות המולך בחכמת האמת ובכל תושיה לו עשר ידות, ומי בכל בית הזוהר כמוהו נאמן... ודבר ה' בפי הרמ"ע ז"ל אמת מוכרח בלי ספק... שכל דבריו צדקו יחדיו, אין בהם נפתל ועיקש... ותוקף גדולת חכמתו נודעת בספר המאמרות שהם בוודאי אמרות טהורות... אוצר בלום לתורה ולתעודה הרמ"ע ז"ל..." (שו"ת שאילת יעב"ץ, חלק א', סימן לג).
[101] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חריכת דיו במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.