שלושה תרגומים, כתובים בכתב-ידה של רחל המשוררת, לשירים מאת אלכסנדר פושקין, אנה אחמטובה וישע (ג'סי) סמפטר. [ארץ ישראל, שנות העשרה או שנות ה-20 בקירוב].
במהלך חייה הקצרים הספיקה רחל המשוררת לתרגם כמות צנועה של שירים מאת משוררים שאהבה במיוחד. שירים אלה, עשרים ושישה בסך הכל, פורסמו ברובם לאחר מותה, והם מלמדים על השפעותיה הספרותיות, שורשיה התרבותיים וטעמה האישי. לפנינו שלושה תרגומים בכתב-ידה: שני תרגומים למשוררים מן הקלאסיקה הרוסית ושיר אחד מאת משוררת ידועה פחות – ישע (ג'סי) סמפטר, שהייתה שכנתה של רחל בירושלים והכירה אותה באופן אישי. השירים:
1. "אל נא תשירי" (Непой, красавица, примне), תרגום לשיר מאת אלכסנדר פושקין, המוקדש לאחת מאהבותיו – אנה אולנינה (השיר המקורי נכתב בשנת 1828, לאחר ששמע פושקין את אולנינה מאלתרת על פסנתר בביתה). תרגומה של רחל פורסם בעיתון "דבר" בשנת 1939, ומאוחר יותר הולחן בידי ירוסלב יעקובוביץ' והופיע באלבומה של ענת עצמון – "לילה, כר ודמות עלמה" (שם הלקוח מתוך השיר גם כן).
2. "אי ילדך השחור, איהו" (Где, высокая, твой, цыганенок…), תרגום לשיר מאת אנה אחמטובה. נכתב במקור בשנת 1914. בשורה הראשונה מופיעה מילה אחת מחוקה ומתוקנת.
3. "עיר בשמים", תרגום מאנגלית לשיר מאת ישע (ג'סי) סמפטר. בשוליים העליונים רישום מעניין בכתב יד – לצד שם המחברת מופיעים שלושה שמות מחוקים: "ישע?"; "ג'סי"; ו"ישע סמטר". תרגום זה מופיע גם במכתב ששלחה רחל בתקופה שבה התגוררה בירושלים (בשנים 1924-1925), וככל הנראה הוא נכתב בתקופה זו (ראו: מכירת "קדם" מס' 64, פריט 259).
רחל המשוררת (רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע, 1890-1931), ילידת האימפריה הרוסית, מן המשוררות הבולטות בשירה העברית המודרנית. בשנת 1909 הגיע לביקור בארץ ישראל, הוקסמה מחיי המושבות והחליטה להשתקע ברחובות. הבית שבו התגוררה עם שתיים מאחיותיה, שושנה ובת שבע, זכה לימים לכינוי "מגדל שלוש האחיות". בשנת 1911 הצטרפה לקבוצת ההכשרה "חוות העלמות" שעל שפת הכינרת, ובתקופה זו הכירה כמה מהדמויות המזוהות ביותר עם תקופת העלייה השנייה: אהרן דוד גורדון, ברל כצנלסון, זלמן שזר (שכמה משיריה הוקדשו לו) ואחרים. לימים סיפרה שתקופה זו הייתה היפה בחייה.
בשנת 1914, בעת שביקרה כמה מבני משפחתה ברוסיה, פרצה מלחמת העולם הראשונה ורחל נאלצה להמתין עד סופה כדי לשוב ארצה. כשהגיעה, לבסוף, לחופי הארץ על סיפון האוניה "רוסלאן", התגלו אצלה סימנים ראשונים של מחלת השחפת. בתחילה הורשתה להתגורר בקבוצת דגניה, אולם לאחר שמצבה החמיר התבקשה לעזוב (נוסח ההודעה, לפי עדותה, היה: "את חולה ואנחנו בריאים. לכן את צריכה לעזוב"). בשנותיה האחרונות נדדה בין ערים שונות בארץ, ולבסוף, כשנואשה מהתקווה להחלים, עברה להתגורר בעליית גג קטנה בתל-אביב, בבית סמוך לים, והתפרסמה בדוחק מפרסום שירים בעיתון. מרבית שיריה חוברו בתקופה זו. לאחר מותה נעשתה רחל לאחר המשוררות הידועות והאהובות בקרב קוראי העברית, רבים משיריה הולחנו והוקלטו ורחובות רבים בארץ נקראו על שמה.
שלושה דפים (עמוד כתוב בכל דף). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. סימני קיפול אופקיים. כתמים וקמטים קלים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים של שני דפים (קלים, ללא נזק לטקסט).