שטר בענייני ממונות, בחתימותיהם של דייני בית הדין בצנעא במאה ה-18: הראב"ד רבי יחיא צאלח - המהרי"ץ, ורבי סאלם ב"ר יוסף בשארי. קעא ביר אלעזב [צנעא, תימן], סיון ב'ע"ח [לשטרות. ה'תקכ"ז ליצירה 1767]. ערבית-יהודית, עברית וארמית.
שטר בענייני נכס של ישועה ויהודה בני סעיד אלגמל [גמליאל]. עם חתימותיהם המסולסלות של המהרי"ץ ושל מארי סאלם ב"ר יוסף בשארי.
רבינו יחיא ב"ר יוסף צלאח - המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צַלאח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עַרַאקִי, רבי יחיא עַרַאקִי ורבי דוד מַשְרַקִי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התִּכְּלַאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
הדיין רבי סאלם ב"ר יוסף אלבשארי (בשארי; תס"א-תקל"א). נסמך לדיינות בשנת תק"ט, ושימש בדיינות עם רבי פנחס בן רבי שלמה עראקי ועם הראב"ד רבי סעדיה קטיעי. בהמשך שימש דיין בבית דינו של המהרי"ץ. בפנקס בית הדין של צנעא (ה"מסוודה") כתב המהרי"ץ קינה על פטירתו וביכה את מותו במילים נרגשות: "בעוה"ר [בעוונותינו הרבים] נפל למשכב אהובי ועמיתי אור עיני וחמוד לבי כמהר"ר סאלם בן כמה"ר יוסף בשארי נ"ע ביום ג' כ"ג אייר ב'פ"ב [לשטרות, ה'תקל"א ליצירה] ונפטר ביום ו' כ"ו אייר ב'פ"ב. אוי ואבוי על ארון הקודש שנגנז ישימהו המב"ה [המקום ברוך הוא] כפרה על דורו, וכסא כבוד ינחילו, ויעמידו לקץ הימין לגורלו... כ"ד [כה דברי] העבד בוכה ומבכה, מצפה חסדי אהיה, יחיא בכ"ר יוסף בכה"ר צאלח יצ"ו" (הרב עמרם קרח, סערת תימן, ירושלים תשי"ד, עמ' כא).
ביר אלעזב היא שכונה בתוך העיר צנעא, ממערב לנהר השחור אלג'יל אלאסוד. השכונה נבנתה לאחר גלות מוזע, בשנת תל"ט-ת"מ (1679), לאחר שאולצו היהודים לצאת ולהתגורר מחוץ לחומות העיר (אנציקלופדיה לקהילות תימן, א, עמ' 35).
[1] דף. 9 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים. סימני קיפול.