שטר בענייני ממונות, בחתימותיהם של דייני בית הדין בצנעא במאה ה-18: הראב"ד רבי יחיא צאלח - המהרי"ץ, ורבי יחיא ב"ר דוד משרקי. [צנעא], ב'קי"ג [לשטרות. ה'תקס"ב ליצירה 1802].
שטר בערבית-יהודית, בדיני ממונות, בענייני סלאם ן' יחיא אלגמל [גמליאל]. עם חתימותיהם המסולסלות של המהרי"ץ ושל מארי יחיא ב"ר דוד משרקי.
רבינו יחיא ב"ר יוסף צלאח - המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צַלאח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עַרַאקִי, רבי יחיא עַרַאקִי ורבי דוד מַשְרַקִי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התִּכְּלַאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
הדיין רבי יחיא ב"ר דוד משרקי (תצ"ד-תקס"ט), ממייסדי נוסח השאמי בעקבות אביו (בעל "שתילי זיתים"). התמנה לדיין זמני בשנת תקמ"ה ומשנת תקנ"ה הפך לדיין קבוע והיה חבר בבית דינו של המהרי"ץ. חידושיו ופסקיו נדפסו יחד עם חידושי אביו בספר "רביד הזהב".
[1] דף. 8.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי (ללא פגיעה בטקסט). סימני קיפול.