ספר מדרש שמואל, על מסכת אבות, מאת רבי שמואל די אוזידה. "כמו שנדפס באמשטרדם" [רוסיה-פולין, תק"פ בקירוב].
העותק של האדמו"ר רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק, ובניו האדמו"רים רבי קלונימוס שפירא מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים" ורבי ישעיהו שפירא "האדמו"ר החלוץ".
בראש דף השער חתימת יד קדשו: " הק' אלימלך אב"ד גראדזיסק". חותמות רבות בשער ובדפי הספר: " אלימלך שפירא חוב"ק גראדזיסק", וחותמות בניו: " קלונימוס קלמן בהה"ק מוהר"א זצלה"ה שפירא – גראדזיסק"; " ישעי' בהה"ק מוהר"א זצלה"ה שפירא – גראדזיסק".
הרב הקדוש רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד-תרנ"ב), בנו של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל "השרף ממוגלינצא" ונכדם של המגיד מקוזניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. מגדולי האדמו"רים והצדיקים בפולין, והשפעתו היתה רבה ברחבי פולין. רבו, רבי ישראל מרוז'ין, ציוה עליו לנהוג באדמורו"ת ולקבל קוויטלאך. [לימים שלח מכתב ארוך לבעל ה"דברי חיים" מצאנז, אודות קדושתם הרבה של רבי ישראל מרוז'ין ובניו הקדושים]. רבים מאדמור"י פולין היו מתלמידיו, המפורסם שבהם הוא רבי יחיאל מאיר הלוי האדמו"ר מאוסטרובצה. ספריו הם "אמרי אלימלך" ו"דברי אלימלך".
לעת זקנתו כשכבר היו לו נכדים רבים (שרבים מהם כיהנו באדמורו"ת, מהם רבי ישראל מגרודז'יסק ורבי ישראל פרלוב "הינוקא" מקרלין), נשא בזיווג שני את בתו של האדמו"ר מחנטשין, שילדה לו את בני-זקוניו רבי קלונימוס קלמן ורבי ישעיהו (ראה אודותם להלן). לאחר פטירתו נהגה אשתו הרבנית חנה ברכה באדמורו"ת, קיבלה פתקאות "קוויטלאך" ואף היתה לבושה בארבע כנפות (אנצ' לחסידות, א', עמ' תרכז). נפטרה בשיבה טובה, בחשון שנת ת"ש.
בנם, האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצ'נה (תרמ"ט-תש"ד), קדוש וטהור, עמקן ומקורי. חתן האדמו"ר רבי ירחמיאל משה הופשטיין מקוז'ניץ. מגדולי ההגות החסידית בתקופת מלחמת העולם השניה ולפניה. בשנת תרס"ט החל לכהן כאדמו"ר בפיאסצ'נה, עיירה סמוכה לוורשא, ומשנת תרע"ג החל לכהן כרב העיירה. בשנת תרפ"ג פתח את ישיבתו "דעת משה" בוורשא, בה השקיע את כל כוחותיו, והתמסר לכל אחד מתלמידיו באופן אישי. מחנך כביר, עם הבנה פסיכולוגית דקה ויכולת חדירה לנפשות תלמידיו. קנה שם עולם בספריו המקוריים: "חובת התלמידים" לבחורים צעירים (וורשא תרצ"ב, ספרו היחיד שנדפס בחייו), "הכשרת האברכים", "מבוא שערים", "דרך המלך", "בני מחשבה טובה" ויומנו האישי "צו וזירוז". בספריו התמזגו באופן מיוחד תורות חב"ד עם תורות קרלין וקוז'ניץ, עמקות מקורית עם רגשות כיסופים בוערים. ספרו המרטיט ביותר הוא ספרו ההיסטורי "אש קודש", ספר נועז שמכיל את דרשותיו שאמר וכתב בשנות הזעם ת"ש-תש"ב בתוככי גטו וורשא. בספרו זה מתוארים בצורה נוגעת ללב, עומק היסורים הנפשיים שעברו יהודים מאמינים כמוהו בתקופה של הסתר פנים כמו בשואה. בשנת תש"ג הטמין את כתביו בכד חלב באדמת הגטו, ונמצאו באורח פלאי בחפירות שנערכו בשטח הגטו מספר שנים לאחר המלחמה. לאחר מרד גטו וורשא גורש האדמו"ר, יחד עם יהודים נוספים שנותרו בחיים, למחנה הריכוז טרווניקי, ליד לובלין, שם נרצח על קידוש ה', בה' חשון תש"ד.
בנם הצעיר – רבי ישעיהו שפירא (תרנ"א-תש"ה), עלה לארץ ישראל בשנת תר"פ ופעל רבות בתנועת ההתיישבות של הפועל המזרחי. השפיע בין חברי התנועה הרבה יראת-שמים בחום חסידי לוהט, ונודע בפי כל בשם "האדמו"ר החלוץ". בשנת תש"ג הגשים משאלת חייו לעבוד כאיכר בנחלתו בכפר פינס. אך השמועות הרעות שבאו מאירופה הכריעוהו ונפטר בגיל צעיר בבית גיסו האדמו"ר רבי חנוך בורשטיין מסוכוטשוב.
[2], ג-פד; לו דף. 23.5 ס"מ. נייר רך. מצב בינוני. כתמים ובלאי. פגעי בלאי ועש רבים, עם פגיעות בטקסט (כל הספר עבר שיקום מקצועי במילוי נייר). חותמות. כריכת עור חדשה.