ספר העיטור, מאת רבינו יצחק אבא מארי. ווארשא, תקס"א 1801.
העותק של רבי יעקב לורברבום מליסא, עם רישום בעלות בכתב ידו וחתימתו, משנת תקס"ו (1805), בעת כהונתו כאב"ד קאלוש.
רישום הבעלות המעניין מופיע בשולי דף השער: " קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני זה הספר העיטור, בעד ארבעה עשר זה'[ובים] פוליש, כ"ד הק' יעקב בהרב מהרי"מ ז"ל לארבע[ר]בוים אבד"ק קאלוש. היום יום י"ד מרחשוון שנת תקסוא"ו".
הגאון הנודע רבי יעקב לורברבוים אב"ד ליסא (תק"ל בקירוב-תקצ"ב), מגדולי הפוסקים ומגדולי רבני דורו. בנו של רבי יעקב משה אב"ד זבורוב (נפטר כ"ד שבט תק"ל, כנראה לפני לידת בנו). תלמיד רבי משולם איגרא מטיסמניץ וידיד נאמן לבעל "קצות החושן" ולרבינו עקיבא איגר. בתחילה כיהן כאב"ד מונסטריץ' (Monastyryska, מחוז טרנופול), ומשנת תקנ"א כיהן כאב"ד קאלוש (Kałusz, מזרח-גליציה). בשנת תקס"ט עבר לכהן ברבנות העיר ליסא (Lissa, מערב-פולין. כיום: Leszno), על שמה נודע לדורות בשם רבי יעקב מליסא. בשנת תקפ"א נסע לגליציה, ולא הצליח לחזור לעירו ליסא (עקב היותו נתין-זר במחוז פוזנא). בשנת תקפ"ח התמנה לרבה של סטרי (Stryi, גליציה), בה כיהן עד יום מותו. במקומות רבנותו כיהן גם כראש ישיבה, ורבים מגאוני גליציה, פולין ופרוסיה היו מתלמידיו. מחבר חיבורים נודעים: "נתיבות המשפט", "חוות דעת", "בית יעקב", "תורת גיטין", "מקור חיים", "דרך החיים" ועוד חיבורים. חיבוריו התקבלו להלכה ולמעשה, זכו למהדורות רבות, ונלמדים עד היום בכל בתי המדרשות והישיבות.
[1], צו דף. 32 ס"מ. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים. בלאי. קרע בדף השער (עם הדבקת נייר דבק). נזקי עש בשוליים העליונים של הדפים (עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים). חותמות. כריכת עור חדשה, מהודרת.
ללא [1] דף, עם הסכמת המגיד מקוזניץ (מהתאריך חשוון תקס"ב), שנוסף לאחר ההדפסה לחלק מן הטפסים.