תלמוד בבלי מסכת גיטין, עם פסקי הרא"ש. ברלין, [תצ"ו 1736].
בגליונות הספר מאות הגהות, קצרות וארוכות, בכתב ידו הנאה והאופייני של הגאון רבי שמחה מדעסוי. חלק מהגהות אלו נעתקו ונדפסו במהדורת ש"ס ווילנא, שנדפסה בשנים תר"מ-תרמ"ו, ובכל מאות מהדורות הש"ס שנדפסו עפ"י מהדורת ש"ס ווילנא. בהגהותיו אלו הוא דן רבות בדברי המהרש"א, המהרש"ל והמהר"ם. במקומות רבים הוא רק מציין בקצרה: "מהרש"א", "מהר"ם", "רש"ל". הוא מזכיר גם את הגהותיו על הר"ן ומציין להגהותיו על מסכתות אחרות.
הגאון רבי שמחה [אשכנזי-הלברשטאם] מדעסוי, מגדולי הדור הנודעים במחצית השניה של המאה ה-18. אחד מחמשת בניו המפורסמים של הגאון הנודע בדורו רב-רבנן רבי צבי הירש חריף אב"ד הלברשטט בעל "עטרת צבי", "תפארת צבי" ועוד. רבנותו הראשונה היתה בעיר לענטשנא בשנת תקט"ו, וכבר באותן שנים נמנה על גדולי רבני הדור. בשנת תקכ"א, משעבר אביו הגרצ"ה לכהן כרבה של הנובר, עלה בנו רבי שמחה לכהן על מקומו כרבה של סקאל, ובשנת תקכ"ח כשעזב הגאון רבי דוד ברלין את רבנות דעסוי ועבר לכהן כרבן של קהילות אה"ו, נקרא רבי שמחה למלא מקומו ברבנות דעסוי. על שמה התפרסם שמו לדורות – רבי שמחה מדעסוי. היה מן השורה הראשונה של גדולי הדור ומרביצי התורה בדורו, וחתימתו בין גדולי הדור מצויה בהסכמות לספרים רבים שנדפסו בימיו. הגהותיו על הש"ס נדפסו מכתב ידו במהדורת ש"ס וילנא (תר"מ-תרמ"ו), ודבריו בהגהות אלו הובאו רבות בספרי האחרונים.
מצאצאיו: הגאון רבי מרדכי הלברשטאם אב"ד קומרנא [סבו של החוקר הידוע שזח"ה – רבי שלמה זלמן חיים הלברשטאם מביליץ]. השם "שמחה הלברשטאם" מצוי אף במשפחת אדמו"רי בית צאנז – המיוחסת אף היא לאותה משפחת הלברשטאם, שכן האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז, היה מצאצאי הגאון רבי נפתלי הירץ הלברשטאם אב"ד דובנא, אחיו של רבי שמחה אב"ד דעסוי.
[1], ב-צג; א-[כח] דף. 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. עקבות רטיבות. קרעים ובלאי. הדבקות נייר ישנות. כריכת עור חדשה.