מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
מכתב שו"ת מרבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר - עם קטע שלא נדפס בספרו "קרן לדוד", וברכות לרגל חג הפסח
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (4 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר, בעל "קרן לדוד". סאטמר, י"ב ניסן תפא"ר [1921].
ממוען אל רבי זאב וואלף טירנויער, שכיהן אז כרב ביישוב האמאראד. תשובה הלכתית בדיני חשש חמץ בבארות המים בכפרו (מאחר וגם ה"ערלים" שואבים מהם מים בחג הפסח), ובמנהגי נוסח פיוטי "מערבית" בליל פסח.
חלקו הראשון של המכתב נדפס בספרו שו"ת "קרן לדוד" (סאטמר, תרפ"ט, אורח חיים, סימן קכא). בנוסח הדפוס נוספו שלוש מילים לסיום, שאינן מופיעות במכתב המקורי שלפנינו: "והמחמיר יחמיר לעצמו". בספר "קרן לדוד" לא נדפס המשך המכתב העוסק במנהגי אמירת פיוטים, וגם לא נדפס סיום המכתב עם הברכות לרגל חג הפסח: "...ויקבל ברכתי ברכת מועדים לשמחה בכשרות ובדיצה, ונזכה לבער כל חמירא וחמיעא, שִׁימְצָא דחמצא וּבַר חמצא, ולעלות לציון עיר קדשנו לזבוח הפסח בהילולא דבקע איגרא... אליעזר דוד גרו"ו".
הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד (תרכ"ו בערך-תרפ"ח), רב העיר סאטמר. מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה בדור שלפני השואה. אחיו של הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". היה תלמידו המובהק של אחיו הנ"ל. למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לרבה של סאטמר ובה עמד בראש ישיבה שהיתה הגדולה ביותר בטרנסילבניה ומן הגדולות בהונגריה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (שם, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" - דרושים (שם, תרצ"ד), ועוד.
מקבל המכתב: הגאון הצדיק רבי זאב וואלף הלוי טרינויער (תרמ"ב-תשי"ט). תלמידו חביבו של הגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר, ותלמידו של רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט בעל "ערוגות הבושם". כיהן בדיינות בעיר שאמלוי, ולאחר מלחמת העולם הראשונה כיהן ברבנות בערים שונות במולדובה ובוקובינה. לאחר השואה עלה לעיה"ק צפת בשנת תש"י יחד עם חתנו האדמו"ר רבי אהרן לייפער מנדבורנה-באניא, וכיהן בה ברבנות ביהמ"ד "אגודת ישראל". גאון מופלג ואיש קדוש. רבות מהנהגותיו היו עפ"י הקבלה. בסוף ימיו הדפיס את ספרו "טל אורות", על מלאכות שבת.
1] דף כפול (4 עמודים כתובים), נייר מכתבים רשמי. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים קלים. סימני קיפול.
ממוען אל רבי זאב וואלף טירנויער, שכיהן אז כרב ביישוב האמאראד. תשובה הלכתית בדיני חשש חמץ בבארות המים בכפרו (מאחר וגם ה"ערלים" שואבים מהם מים בחג הפסח), ובמנהגי נוסח פיוטי "מערבית" בליל פסח.
חלקו הראשון של המכתב נדפס בספרו שו"ת "קרן לדוד" (סאטמר, תרפ"ט, אורח חיים, סימן קכא). בנוסח הדפוס נוספו שלוש מילים לסיום, שאינן מופיעות במכתב המקורי שלפנינו: "והמחמיר יחמיר לעצמו". בספר "קרן לדוד" לא נדפס המשך המכתב העוסק במנהגי אמירת פיוטים, וגם לא נדפס סיום המכתב עם הברכות לרגל חג הפסח: "...ויקבל ברכתי ברכת מועדים לשמחה בכשרות ובדיצה, ונזכה לבער כל חמירא וחמיעא, שִׁימְצָא דחמצא וּבַר חמצא, ולעלות לציון עיר קדשנו לזבוח הפסח בהילולא דבקע איגרא... אליעזר דוד גרו"ו".
הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד (תרכ"ו בערך-תרפ"ח), רב העיר סאטמר. מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה בדור שלפני השואה. אחיו של הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". היה תלמידו המובהק של אחיו הנ"ל. למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לרבה של סאטמר ובה עמד בראש ישיבה שהיתה הגדולה ביותר בטרנסילבניה ומן הגדולות בהונגריה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (שם, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" - דרושים (שם, תרצ"ד), ועוד.
מקבל המכתב: הגאון הצדיק רבי זאב וואלף הלוי טרינויער (תרמ"ב-תשי"ט). תלמידו חביבו של הגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר, ותלמידו של רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט בעל "ערוגות הבושם". כיהן בדיינות בעיר שאמלוי, ולאחר מלחמת העולם הראשונה כיהן ברבנות בערים שונות במולדובה ובוקובינה. לאחר השואה עלה לעיה"ק צפת בשנת תש"י יחד עם חתנו האדמו"ר רבי אהרן לייפער מנדבורנה-באניא, וכיהן בה ברבנות ביהמ"ד "אגודת ישראל". גאון מופלג ואיש קדוש. רבות מהנהגותיו היו עפ"י הקבלה. בסוף ימיו הדפיס את ספרו "טל אורות", על מלאכות שבת.
1] דף כפול (4 עמודים כתובים), נייר מכתבים רשמי. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים קלים. סימני קיפול.
מכתבי רבנים
מכתבי רבנים