מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יהושע צימבליסט מהוראדנא, שהיה רב וראש ישיבה במינסק. בהמשך הדף מכתב נוסף, בכתב יד וחתימת בנו הגאון רבי שלמה צימבליסט מראשי ישיבת "תפארת צבי". ירושלים, אלול תש"ז [1947].

נשלח ללונדון, אל הבחור ר' מנחם עזרא אברמסקי, בנו הצעיר של הגאון רבי יחזקאל אברמסקי אב"ד סלוצק ולונדון. רבי יהושע עמד בקשר עם משפחת הרב אברמסקי, עוד מתקופת רוסיה הסובייטית, מימי כהונתו כראש הישיבה המחתרתית בביהמ"ד "שואבי מים" במינסק. בניו הגדולים של הרב אברמסקי נשלחו מסלוצק למינסק ללמוד בישיבה זו, והרב אברמסקי אף היה מגיע לפרקים למסור שיעורים בישיבות המחתרתיות במינסק, שעמדו בראשותו של רבי יהושע.
הרב צימבליסט פותח ומסיים את מכתבו בברכת "כתיבה וחתימה טובה". בגוף המכתב הוא מבקש לעזור לו בסיוע כספי "למען כבוד התורה", לטובת רבנים פליטי מינסק והסביבה, שהתיישבו בירושלים. רבי יהושע מוסיף כי קשה עליו הכתיבה, ולכן בנו רבי שלמה ישלים את דבריו, והוא חותם: "המצפה לרחמי שמים וישועתו, ולרפואה שלמה בתוך כח"י [כל חולי ישראל], יהושע מהוראדנא מפליטי מינסק". המכתב שלפנינו נכתב מתוך חולשה גדולה, כחודש ימים לפני פטירתו של רבי יהושע בעשרת ימי תשובה תש"ח.
אחר חתימתו מופיע מכתב השלמת דברי בקשתו מבנו רבי שלמה צימבליסט המתאר את מצבו הבריאותי הרעוע של אביו הישיש, וכי למרות שהרופאים אסרו עליו להתעסק בעניינים ציבוריים, איננו יכול להימנע מלדאוג על כך: "אולם הוא לא ימצא מנוח ולא ישקוט בגלל מצבם החמור של הרבנים הפליטים שהם חיים כאן במצוקה גדולה... ביחוד עגמה נפשו לראות בצרת נפשם של הרבנים הפליטים מעיר מינסק והסביבה, שהם פונים אליו כרגיל כאל אב מסור... ומה מאושר הוא כשיש לו מעט תמיכה לתת להם... אולם מה אומלל הוא ח"ו כשהוא צריך להשיב פניהם ריקם...".

רבי יהושע צימבליסט, הנודע בשם "ר' יהושע'לה הורודנער" (תרכ"ד-תשרי תש"ח), דומ"ץ וראש ישיבה במינסק. נולד בסביבות העיר גרודנה, ולאחר נישואיו עבר לעיר מינסק, שם נודע בגדלותו בתורה, וכיהן בה כמו"צ ודיין מומחה. במשך השנים התמנה לראש הישיבה בבית המדרש "שואבי מים" בעיר. בתפקידו זה כיהן כעשרים שנה, רובם בתקופת רדיפות השלטון הסובייטי ברוסיה. לאחר שנכנסו הבולשביקים למינסק בשנת תר"פ הם הוציאו צו לסגירת הישיבות, המטיל עונשי מאסר והגלייה לסיביר למגידי השיעורים לתלמידי הישיבות. רבי יהושע כינס אסיפה של רבני העיר, בה הוחלט להמשיך במסירות נפש בלימוד התורה ברבים, בישיבה המחתרתית, שפוצלה לכמה בתי מדרשות במינסק, בהם הוא הרביץ תורה יחד עם רעיו: רבי ישראל יהושע ליבוביץ, רבי שלום הורביץ, רבי אריה דרדיק, ורבי שלמה גאבורין. רבי יהושע העמיד אז תלמידים רבים, אשר חיבבוהו והעריכוהו כל ימיהם, כשהם מעלים בהערצה את גודל מסירותו לתלמידיו ואהבתו הכנה לטובתם. לאחר שגברו רדיפות השלטון, נאלץ רבי יהושע להמלט ממינסק, ובשנת תרצ"ג זכה לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בירושלים. למרות חולשתו הרבה לעת זקנתו, התרוצץ יומם וליל לעזור לרבנים הפליטים מרוסיה, והיה מצמצם מלחמו הדל על מנת לעזור לאחרים. לאחר שהוקם ביזמתו הארגון "התאחדות הרבנים פליטי רוסיא", הם העמידוהו בראש הארגון כ"נשיא כבוד". בשנת תש"ט נדפס קובץ לזכרו: "רבי יהושע מהוראדנא – מו"צ ור"מ במינסק-רוסיא", ובשנת תשס"ב נדפס ע"י צאצאיו, במהדורה חדשה עם הוספות.

[1] דף. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים.