מכתב בכתב ידו וחתימתו של "הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין. ירושלים, "י' לחדש הראשון שנת השלום ואין מחריד לפ"ק" [ניסן תש"י 1950].

המכתב בכתב מרובע נאה, והחתימה בכתב רהוט. נשלח אל "הגאון האמיתי פאר אומתו" רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, עם ברכות חמות לחג הפסח (בשפתו המליצית והעשירה של רבי אריה):
"...מתכבד אני ברגשי כבוד לקדם את פני הדר"ג וכל הנלוים אליו בברכה שלמה להופעת החג המקודש הבע"ל ועל כל ישראל לטובה. יזכו לחוג את החג הזה ברב ששון ושמחה וביתרון הכשר בכל אדיר חפצם וחדות ה' תהי'[ה] מעוזם, וישב ה' שבות עמו פדוים לציון ברנה ושמחת עולם על ראשם, בבנין בית מקדשנו כמצוה עלינו, ונזכה לאכול מן הפסחים ומן הזבחים... ואני תפילה כי יאריך ה' ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, דשנים ורעננים, ונהר פלגיו ישמחו אלקים ואנשים, יפוצו מעינותיו חוצה ויזכה להיות מיושבי הגזית... המצפה לישועה, ארי' לוין".

"הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין (תרמ"ה-תשכ"ט), גדול בתורה ובמעשים טובים. כיהן בתפקיד מנהל רוחני ומפקח ב"תלמוד תורה עץ חיים". תלמיד ישיבות ליטא (הלוסק, סלוצק, וולוז'ין, וישיבת תורת חיים בירושלים) ותלמיד חביב ומקורב לגדולי דורו: רבי רפאל שפירא מוולוז'ין, רבי חיים ברלין, רבי שלמה אלישוב בעל ה"לשם", רבי ברוך דוב ליבוביץ, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, גיסו רבי צבי פסח פראנק, והרב מבריסק רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. עלה לירושלים בבחרותו ונשא את נכדת הראב"ד רבי חיים יעקב שפירא. נודע במסירותו למעשי חסד. איש אהוב וידיד לכל, המשתתף בכל לבו ונפשו בשמחותיהם ובצרותיהם של ישראל.
רבי אריה ה"צדיק הנסתר" הסתיר את גדלותו בידיעת התלמוד והמשניות, בקיאותו ולמדנותו, בתור למדן מובהק מבית מדרשם של ישיבות ליטא, ומוותיקי תלמידי רבי ברוך בער ליבוביץ. בשנים תשע"א-תשע"ג נדפסו שלושה חלקים מן חיבורו המקיף "משנת אריה" על ששה סדרי משנה, שהיה גנוז קרוב למאה שנים. רבי אריה כתב בצוואתו בענוותנותו המופלגת: "...שאינני בקי אפילו פרק במשניות כראוי..." – וזאת למרות חיבורו הענק על ששה סדרי משנה. חתנו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, בהסכמה לספר "משנת אריה", כותב על חמיו המחבר: "חמי הגה"צ רבי אריה לוין זצ"ל, אשר לרוב ענותנותו הצניע והסתיר גדלותו בתורה...".

[1] דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים.