שני מכתבים מאדמו"רי בית סלונים:
• מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של האדמו"ר רבי שמואל ויינברג מסלונים, בעל ה"דברי שמואל", אל אנשי שלומו בטבריה, ואל החסיד הנודע רבי אליעזר הכהן. מיר, [שנות התר"נ בקירוב].
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי אברהם וינברג בנו של האדמו"ר מסלונים [לימים, האדמו"ר בעל "בית אברהם" ברנוביץ], אל החסיד הנודע רבי אליעזר הכהן. בצדו השני של הדף תוספת (כשבע שורות), בכתב ידו וחתימתו של אחיו – רבי ישכר ליב וינברג. [סלונים, שנות התר"ס בקירוב].
המכתב מהאדמו"ר בעל ה"דברי שמואל" נכתב בעיירה מיר, בעת מסעו לליטא לגיוס כספים עבור "כולל רייסין" שבטבריה.
המכתב מהאדמו"רים רבי אברהם ורבי ישכר ליב נכתב עוד בחיי אביהם האדמו"ר בעל "דברי שמואל", והוא עוסק בענייני שידוכים, רכישת בית [כנראה, בטבריה], ובענייני כספי "כולל רייסין". בתוך הדברים מברך רבי אברהם את הישיש הזקן מקבל המכתב, כי יזכה לאריכות ימים ויזכה להשיא את בן-זקוניו ולראות ממנו דור ישרים: "...ומצפים אנו להשי"ת שיאריך ימיו ושנותיו, ויזכה אי"ה להשיאו בעצמו להזווג הנכון והנרצה לפניו ית', ויזכה לראות ממנו עוד דור ישרים יבורך, ולהיות עוד סנדק אצל בנו הנולד לו מבנו היקר שיחי'...".
האדמו"ר רבי שמואל וינברג מסלונים, בעל ה"דברי שמואל" (תר"י-תרע"ו), נכדו ותלמידו המובהק של ה"יסוד העבודה". החל להנהיג את עדתו בשנת תרמ"ד לערך. הנהגתו הייתה מתוך אהבה והתמסרות עצומה לצאן מרעיתו. עסק באופן אישי בחינוך ובהדרכה רוחנית בקרב צעירים ובני נוער והציל רבים מהם מרדת שחת. עסק מרבית ימיו בגיוס כספים עבור בני העליה שב"כולל רייסין" בטבריה. מפעל חייו הגדול של ה"דברי שמואל" היה הקמתה של ישיבת "אור תורה" בטבריה. היה ממייסדי ומקימי "אגודת ישראל" בשנת תרע"ב.
בנו האדמו"ר רבי אברהם ויינברג מסלונים (השני), בעל "בית אברהם" (תרמ"ד-תרצ"ג), חסידא ופרישא. החל להנהיג את חסידות סלונים בשנת תרע"ו. לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה החל לקומם את הריסות החסידות מחדש. בשנת תרע"ח ייסד בברנוביץ, יחד עם ידיד נפשו הגה"צ רבי משה מידנר, את ישיבתו החשובה "תורת חסד", ישיבה שמיזגה שיטת לימוד ליטאית יחד עם עבודת ה' בלהט הנפש בדרך החסידית. עד לשנת תרפ"ט התגורר בביאליסטוק, ומשנת תרפ"ט עבר להתגורר בברנוביץ.
נמען המכתבים הוא החסיד המפורסם רבי אליעזר הכהן רוזובסקי (ר' לייז'א יאלובקער) מחסידי סלונים בטבריה (תקפ"ב-תרע"ה) עובד ה' מופלג, מהאריות שבחבורת תלמידי אדמו"רי קוברין וסלונים. נודע בתפילותיו הבוערות והמעוררות. רבו ה"יסוד העבודה" הגדירו כעובד ה' בשמחה. הרמ"ח מסלונים הפליג בשבחו ואמר שמאחל לעצמו שיזכה פעם אחת בחייו להתפלל כמו תפילת "השכיבנו" של ר' לייז'א בתפילת מעריב ביום רגיל (ראה אודותיו: א' סורסקי, יסוד המעלה, חלק א', בני ברק תש"ס, עמ' רסג-רסד).
שני מכתבים. מכתב ראשון: דף כפול, שני עמודים כתובים. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרע חסר בשולי הדף הראשון, עם הדבקה של נייר להסתרת הקרע [יתכן שקרע זה נעשה במכוון, אולי על ידי המקבל, כדי להשמיט עניין פרטי]. מכתב שני: [1] דף, כתוב משני צדיו, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, עקבות רטיבות ובלאי.