מכתב מנשיא ארצות הברית לשעבר תאודור רוזוולט; מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי וחתום בחתימת-ידו של רוזוולט (עם שלושה תיקונים בכתב יד). ממוען אל העיתונאי היהודי-אמריקני הרמן ברנשטיין, מייסד היומון "דער טאג". אויסטר ביי, ניו יורק, 12 באפריל, 1915. אנגלית.
במכתב משיב רוזוולט לפנייתו של ברנשטיין, וטוען כי טעות שנפלה בהדפסת מאמר שפרסם במגזין "מטרופוליטן" (כנראה מאמר בשם "The Need for Preparedness", אפריל 1915) הביאה לסילוף של דבריו.
ייתכן כי עקב הטעות בהדפסה ברנשטיין פירש את המאמר כאנטישמי, אולי בגלל המשפט: "אם [היהודי] נותר אך ורק 'יהודי באמריקה', ומצביע כיהודי, אין לו כלל מה לחפש באמריקה".
על כך משיב רוזוולט: "המשפט אליו אתה לכאורה מתייחס, ב'מטרופוליטן', אינו הגיוני בעליל בצורתו הנוכחית. בעקבות טעות כלשהי הוא נוצר מקיצור שני משפטים שונים", ומצטט את המשפטים במלואם: "זהו דבר מקומם לנסות להשפיע על עיצוב מדיניות הממשל האמריקני, במטרה להביא לכך שתעדיף את עניינה של מדינה אחרת, שבה נולד אחוז מסוים מאזרחינו, או אליה הוא קשור בקשרי מוצא [...] היהודי אשר נהיה אמריקני בתום לב זכאי בדיוק לאותו היחס לו זוכה הנוצרי; אך אם הוא נותר אך ורק 'יהודי באמריקה', ומצביע כיהודי, אין לו כלל מה לחפש באמריקה".
רוזוולט קובע כי שני המשפטים, כמו גם המאמר כולו, אינם זקוקים להסבר מצדו, "נהפוך הוא, הם ראויים להסכמתו הנמרצת של כל אזרח אמריקני טוב". לשיטתו, במאמרו מובעת בפשטות דרישה מכל אזרח אמריקני באשר הוא – בלא קשר לדתו, לארץ לידתו או למוצאו: "יהודי ונוכרי, קתולי ופרוטסטנטי, על כולם למלא את חובותיהם על בסיס שווה, ובהתאם, לזכות לאותו היחס, אך ורק על סמך איכויותיו של כל אדם כאדם".
דברים אלה עולים בקנה אחד עם התנגדותו של רוזוולט למה שנודע לימים כ"אמריקני הממוקף" (Hyphenated American), דהיינו, תפיסתם העצמית של אזרחים אמריקניים רבים המשמרים בזהותם קשרי נאמנות קיבוציים שאינם אמריקניים: יהודי-אמריקני, איטלקי-אמריקני, וכד', ועל כן, סופם שאינם מגלים נאמנות מלאה לארצות הברית, ושואפים להשפיע על מדיניותה באופן שייטיב עם אינטרסים זרים.

תאודור "טדי" רוזוולט (Theodore Roosevelt Jr, 1858-1919), הנשיא ה-26 של ארצות הברית, כיהן מטעם המפלגה הרפובליקנית בשנים 1901-1909. מגדולי הנשיאים האמריקניים, איש צבא, היסטוריון, סופר והרפתקן. בנושאי הפנים קידם מדיניות פרוגרסיבית, שכללה הידוק רגולציה בתחומים שונים, מאבק בתאגידים הגדולים, מאבק לשימור המשאבים הטבעיים, וקידום זכויות האזרח וזכויות העובדים. בנושאי חוץ הוביל מדיניות ניצית – הגדיל את הצי ושאף להרחיב את תחום ההשפעה האמריקני, אך לצד זאת, בשם היציבות העולמית תמך בחיזוק המוסדות הבינלאומיים. בקרב יהודי אמריקה, והעולם כולו, זכה לכבוד והערכה על עמדתו התקיפה כנגד הפרעות ביהודים ברוסיה וברומניה. היה הנשיא הראשון שמינה יהודי לחבר בקבינט הנשיאותי (אוסקר שטראוס – מזכיר מחלקת המסחר והעבודה). במהלך מלחמת העולם הראשונה, אחרי תום כהונתו, תמך בפומבי במדיניות תקיפה כלפי גרמניה, והרבה לבקר את היעדר הפטריוטיות של קהילות האירים-אמריקניים והגרמנים-אמריקניים; הפטריוטיזם שלו היה מדגם פשוט, ודרש מכל אזרח, ללא קשר לדתו או למוצאו, נאמנות ללא סייג לרפובליקה האמריקנית.

הרמן ברנשטיין (1876-1935), עיתונאי, איש ספר, פעיל יהודי-ציוני ודיפלומט. מייסד היומון היהודי ביידיש "דער טאג" ("היום"; Der Tog). נולד בתחומי האימפריה הרוסית, ובנעוריו היגר עם משפחתו לארצות הברית. פירסם קובץ שירה, סיפורים קצרים, ספרי עיון, רומן ותרגומים. עבד ככתב עבור עיתונים אמריקניים מובילים, ובין השאר סיקר את המהפכה ברוסיה, והתלווה לחיל המשלוח האמריקני במלחמת העולם הראשונה. נודע בספרו "התכתבות וילי-ניקי" (1918), בו חשף טלגרמות סודיות שהוחלפו בין הקיסר הגרמני וילהלם השני, והצאר הרוסי ניקולאי השני; את ההקדמה לספר כתב טדי רוזוולט. כיהן כשגריר ארה"ב באלבניה (1930-1933).

[2] דף (2 עמודים מודפסים במכונת כתיבה). מצב טוב. הדפים היו מודבקים זה לזה בפינה השמאלית העליונה. הפרדתם גרמה קרע חסר בפינה השמאלית של העמוד הראשון (ללא פגיעה בטקסט); שיירי דבק ונייר בפינה השמאלית של העמוד השני. כתמים קלים. סימני קיפול וקמטים קלים. רצועות צרות של נייר דבק נטול חומציות בשולי הדפים, בגב.