מכתב בכתב-יד וחתימת הרבנית חנה שניאורסון. ברוקלין, תשי"א [1951].
מכתב לתמר גלוסקין משכונת הדר-יוסף (תל-אביב). הרבנית מזכירה את "בני שליט"א" [היה זה בשנתו הראשונה לאדמ"ורות, אחרי פטירת חותנו האדמו"ר הריי"ץ], וכותבת כי שלחה את ה"רפואה". היא מבקשת שיכתבו לה פרטים על החיים בארץ ישראל, ומספרת על התאקלמותה בארצות הברית.
הרבנית הצדקנית מרת חנה שניאורסון (תר"מ-תשכ"ה), אמו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי האחרון מחב"ד-ליובאוויטש. אשת-חבר לאביו של הרבי - רבי לוי יצחק שניאורסון, שפעלה לצדו במסירות נפש תחת השלטון הקומוניסטי, תחילה במקום רבנותו בעיר יקטרינוסלב (כיום דנייפרופטרובסק), ולאחר מכן גלתה עמו לכפר צ'אילי בקזחסטן, אליו גורש בעקבות פעילותו הדתית. בתקופה זו הפיקה דיו מעשבים כדי לאפשר לבעלה להעלות את חידושי התורה שלו על הכתב, ומאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה. רבי לוי יצחק נפטר בקזחסטן, והרבנית הבריחה את הגבול מרוסיה לפולין, ומשם נדדה עד שהגיע לפריז, בה התגורר באותם ימים בנה - הרבי. בשנת תש"ז הפליגה יחד עם הרבי ואשתו הרבנית לארצות הברית. כשלוש שנים לאחר בואם נפטר האדמו"ר הריי"ץ והרבי עלה על כסאו. מאז ועד לפטירתה פעלה לצדו של בנה, היתה מעורה היטב בחיי החסידים ובפעילויות השונות של חסידות חב"ד, ושימשה כחברת נשיאות נשי ובנות חב"ד בארצות הברית.
בצדו השני של המכתב, טיוטת מכתב התשובה של הנמענת.
מכתב ("אגרת אויר"), 21X30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. מספר קרעים קטנים.