מכתב מטעם "מחלקת ההגנה" (Section de protection) של שגרירות פורטוגל בבודפשט אל "הרשות המרכזית הלאומית לטיפול בזרים" (KEOKH), המורה להשיב את זכויותיה של יהודייה שהונפק עבורה דרכון פורטוגזי. 25 באוגוסט 1944. הונגרית.
המכתב מודיע על הנפקת דרכון שמספרו 2216 עבור Blanka Rohrlich, ומורה לשחררה מחובת ענידת טלאי צהוב, לציידה בתלושי מזון ולהעניק לה אשרת שהייה בהונגריה לקראת נסיעה לפורטוגל.
בסוף המכתב מופיעה חותמת הדיו של השגרירות, ולימינה, בדיו כחולה, חתימת-ידו של "הממונה על היחסים" והשגריר-בפועל קרלוס דה ליס טיישיירה ברנקיניו. לצידה, בדיו שחורה, מופיעה תוספת בכתב-יד, החתומה בחתימת-ידו של סגן הקונסול, ז'וליס גולדן: "יש לבטל לאלתר את מעצר הבית".
קרלוס דה ליס טיישיירה ברנקיניו (Carlos de Liz-Texeira Branquinho, 1902-1973) היה ה"ממונה על היחסים" מטעם ממשלת פורטוגל בעיר בודפשט, ועוזרו הקרוב של חסיד אומות העולם, השגריר קרלוס סמפאיו גארידו. השניים השיגו את אישור הממשלה הפורטוגזית להנפיק אשרות שהייה לכל אדם בעל קרובי משפחה המתגוררים בפורטוגל, ובאופן זה הנפיקו מאות מסמכי חסות מצילי-חיים ליהודים (שרבים מהם לא ביקרו בפורטוגל מעולם). בחודש אפריל 1944 עזב השגריר גארידו את הונגריה בהוראת ממשלת פורטוגל, וברנקיניו תפס את מקומו כשגריר בפועל, מוסיף להנפיק מאות מסמכי חסות לבדו. לאחר שהורתה הממשלה הפורטוגלית גם לברנקיניו לעזוב, בחודש אוקטובר 1944, תפס את מקומו סגן השגריר ז'וליס גולדן (Jules Gulden, 1898-1979), והוא נותר בשגרירות לשמור על בני חסותה היהודים של פורטוגל גם תחת איומים יום-יומיים על חייו.
השם הרשום במסמך שלפנינו,  Blanka Rohrlich, מופיע ברשימת ניצולים מהעיר בודפשט (במוזיאון ארצות הברית לזכר השואה).
מסמכים להגנת יהודים עם חתימותיהם של ברנקיניו וגולדן הנם נדירים ביותר.
[1] דף, 29.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ופגמים קלים.