מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "ישעיה הק' זילברשטיין הרב דקקה"י וואיצען". [ווייטצען (Vác, הונגריה), תרפ"ו 1925].
המכתב נכתב בשולי דף מודפס בהדפסה ליטוגרפית, ובו קריאה לרבנים לצרף את חתימתם ל"קול קורא" לחידוש הפעילות הארצית של "חברת מחזיקי הדת", שנוסדה "מאז, מלפני מלחמת התבל" [מלפני מלחמת העולם הראשונה]. על קריאה זו חתום (בדפוס) רבי פישל זוסמן סופר מבודפשט בשם "וועד ההכנה", ונכתב בה כי רבני בודפשט כבר חתמו על ה"קול קורא", בהם גם רבי קופל רייך אב"ד הקהילה ורבי אברהם פראנקל ראש הלשכה האורתודוקסית המרכזית.
בשולי דף זה כתב רבי ישעיה זילברשטיין את תשובתו - שש שורות בכתב ידו ובחתימתו: "לכבוד הדר"ג נ"י, הנני מסכים להיות מהנימנים בחברת מחזיקי הדת, ואדרבא אני הייתי המעורר בק"ק טשארנא כאשר התחילו לייסד החברה, להגיד להם כי כן דעתי נוטה לעשות כן במחנותינו... ישעי' הק' זילברשטיין הרב דקקה"י וואיצען".
בשנים תרס"ט-תרע"א נוסדו בהונגריה חברות "מחזיקי הדת", שמטרתן לחזק את אור התורה והמצוות, לחזק את שמירת המצוות, הכשרות, הטהרה ושמירת השבת, הפצת תשמישי קדושה במחירים שוים לכל נפש, הוצאת ספרי מוסר ופעילויות תורניות שונות. האסיפה הראשונה של התארגנות זו נערכה בעיר טשארנא בשנת תרס"ט (כפי שמזכיר רבי ישעיה זילברשטיין במכתבו שלפנינו), ואח"כ נערכו אסיפות נוספות והתארגנויות במחוזות שונים בהונגריה, ביניהם האסיפה שנערכה בבודפשט בחנוכה תרע"א (1910), ממנה יצא "קול קורא" שעליו היה חתום גם רבי ישעיה זילברשטיין. חברות "מחזיקי הדת" פעלו מספר שנים, אך פעילותן הופסקה עקב מלחמת העולם הראשונה. בשנת תרפ"ה התעורר רבי אפרים פישל זוסמן-סופר מרבני בודפשט לחדש את הפעילות, ובחודש חשון תרפ"ו נערכה שוב אסיפה בבודפשט, בראשות חותנו רבי קופל רייך אב"ד בודפשט ורבני הלשכה האורתודוקסית המרכזית. ההתכתבות שלפנינו נעשתה בחודש חשון-כסלו בקירוב, לקראת פרסום ה"קול קורא" בחנוכה תרפ"ו. ראה עוד על כך בספר זכור ימות עולם (ר' בן ציון יעקובוביץ, חלק ב', עמ' תכא-תלה). צילום כרוז ה"קול קורא" שיצא בחנוכה תרפ"ו, עם תרגומו מיידיש לעברית, פורסם לאחרונה, ראה: הרב שלמה יהודה הכהן שפיצר, חברת 'מחזיקי הדת' בהונגריה - ייסודה מחדש בשנת תרפ"ו, עלי זכרון 16, אדר א' תשע"ו, עמ' מו-נא.
הגאון המפורסם רבי ישעיה זילברשטיין (תרי"ז-תר"צ), אב"ד ווייטצען (Vác, הונגריה) ובעל "מעשי למלך". מגדולי הרבנים בהונגריה [באותו הדור היו שאמרו כי שלשה המה גדולי הרבנים בהונגריה: רבי ישעיה זילברשטיין מווייטצען, רבי שמעון גרינפלד - המהרש"ג מסמיהאלי, ורבי מרדכי ווינקלר מה'-מאד בעל "לבושי מרדכי"]. נולד בזענטא (Zenta) לאביו הגאון רבי דוד יהודה ליב זילברשטיין (תק"פ-תרמ"ד) שכיהן כרב העיר. בהיותו כבן שנה עלתה המשפחה לארץ ישראל ושהתה בה במשך שמונה שנים. בתקופת שהותו כילד בירושלים, למד בתלמוד תורה "עץ חיים". עם חזרת משפחתו להונגריה למד בישיבת פרשבורג אצל בעל ה"כתב סופר". היה גם תלמידו של רבי חיים צבי מנהיימר וקיבל ממנו היתר הוראה. בשנת תרנ"ו (1896), התמנה לרבנות העיר ווייטצען על מקום-אביו, ושם הקים ישיבה גדולה בה למדו מאות בחורים. רבים מתלמידיו כיהנו במשרות רבניות ותורניות.
[1] דף. 31 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. בלאי וסימני קיפול.