מכתב (14 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יעקב דוד אב"ד אמשינוב. "אמשינאוו", [תמוז תר"כ? 1860?].
נשלח אל רבי "אלי' יוסף האב"ד ראדזענאווי", בבקשה להשתדל בעיר וורקא, עבור קרובו רבי יחיאל בונם מקהילת בזון [כנראה: בייז'ון (Bieżuń), הסמוכה לעיר ראדזאנוב (Radzanów), פולין].
האדמו"ר הראשון מאמשינוב – רבי יעקב דוד קאליש (תקע"ד-תרל"ח, אנצ' לחסידות, ב', עמ' רסב-רסג), המכונה בחסידות אמשינוב "האדמו"ר הזקן". בנו הגדול של האדמו"ר רבי יצחק מוורקא. בצעירותו התקבל לרב בגוברצ'וב. לאחר מכן נתמנה לרב בפשיסחא, ואחר כך עבר לכהן כרבה של גור – לפני שנתקבל בה רבי יצחק מאיר אלטר בעל חידושי הרי"ם. לאחר מכן עבר לאמשינוב ובה קבע את חצרו, ועל שמה נקבע שם השושלת. מגדולי האדמו"רים בפולין. פעל יחד עם ידידו האדמו"ר בעל "חידושי הרי"ם" בענייני הכלל. קשר חם זה עבר לנכדו בעל ה"שפת אמת" מגור, אשר לאות ידידות כיבדו להיות סנדק בברית המילה של בנו הרה"צ רבי נחמיה אלתר הי"ד. רבי יעקב דוד היה מהחסידים המקורבים ביותר לאדמו"ר רבי מנדלי "השרף" מקוצק, והיה בין היחידים שהצליחו לשכנעו לצאת מן ה"הסגר" בחדרו, ולהסב עם קהל החסידים בקוצק.
מקבל המכתב: הגאון החסיד רבי אלי' יוסף אב"ד ראדזאנוב (Radzanów), מזקני חסידיו של האדמו"ר רבי יצחק מוורקא (אביו של רבי יעקב דוד), שלקחו כרב ומורה דרך לבניו ולחתניו. בצעירותו היה מתלמידיו של רבי בונים מפשיסחא, ובעקבות הוראתו נשתדך רבי אלי' יוסף עם בת החסיד רבי יעקב משעפס.
[1] דף. 14.5 ס"מ בקירוב. כ-14 שורות בכתב-יד קדשו וחתימתו. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים, עם חסרון ופגיעות בטקסט. הודבק על נייר ישן לחיזוק.