מכתב ארוך ומליצי, המלצה מפורטת למהדורת התנ"ך עם ה"ביאור" של מנדלסון והוספותיו של החכם ליב מאנדלשטאם, בחתימת שניים מגדולי ומנהיגי קהילת ווילנא, רבי ישראל גורדון ורבי אברהם דוד שטראשון. ווילנא, כסלו ברי"ת [1851].
במכתב הם משבחים את עבודתו של מאנדלשטאם בכתיבת ביאור מסורתי לתנ"ך בשפה מדעית, בצאתו "לישע האמונה" בתשובותיו נגד "המבקרים החדשים מבני עמינו, ואשר לא מבני עמנו". הם ממליצים למאנדלשטאם לתרגם את מכתבם "לשפת מדינתנו", ולהגישו כתזכיר למיניסטר ההשכלה הרוסי.
הגאון רבי ישראל גורדון (תקל"ח-תרט"ז) נתייתם בגיל 4 מאביו רבי אברהם שהיה פרנס קהילת ווילנא. נתגדל בין גאוני ווילנא מנערותו, והיה מגדולי חכמי העיר ומראשי הקהל. הרביץ תורה בעיר והיה מרבותיו של הנער ישראל מאיר הכהן מזעטיל, שלימים נודע שמו כבעל ה"חפץ חיים". בשנת תקצ"ו נתמנה כרב מטעם הממשלה (במקומו של הראב"ד רבי אבלי פאסוואלר, שכיהן בתפקיד זה). כשהוקם בשנת תר"ח "בית מדרש לרבנים" בעיר וילנא, ערך רבי ישראל מכתב תזכיר לקיסר ניקולאי, להסביר בחכמה את המכשולות שיצאו ממוסד זה. בנו יחידו של רבי ישראל, היה חתן של רֵעוֹ רבי אברהם דוד שטראשון, שחתום אף הוא במכתב שלפנינו.
רבי אברהם דוד שטראשון (תקמ"ח-תרט"ו) סופר הקהל בווילנא, תלמיד חכם מופלג מנכבדי הקהילה. אביו, רבי יהודה ב"ר מתתיהו שטראשון, עלה לארץ ישראל ונפטר בשנת תקפ"ח. קרוב-משפחה של הגאון הנודע רבי שמואל שטראשון, בעל "הגהות הרש"ש".
2 עמ', 36 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים, בלאי וקרעים קלים. חותמות שעוה של קהילת ווילנא.