מכתב "בפקודת" האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, בקשת תרומה עבור רכישת מבנה חדש לישיבה ותלמוד תורה, בסמיכות לביתו של האדמו"ר בוויליאמסבורג. ברוקלין, ניו יורק, "אסרו חג דסוכות" [כ"ד תשרי] תשי"א [1950].

נדפס על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר רבי "יואל טייטלבוים אבדק"ק סאטמאר והגלילות", וחתום בחתימת איש-אמונו ויד-ימינו של האדמו"ר, ה"מזכיר" הרה"ח ר' חנניה יו"ט ליפא פרידמאן, ראש הקהל ד"קהל יטב לב" ומנהל מוסדות סאטמר בארה"ב (חתנו בזיוו"ר של הגאון רבי שאול בראך אב"ד קשוי).

נשלח אל הנגיד החסיד ר' מנחם מענדל פעדער, "בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א".

בראשו מתאר רבי ליפא פרידמן את התפתחות והתרחבות קהילת ומוסדות סאטמר, והצורך שנוצר בעקבות כך לרכוש מקום עבור הישיבה והתלמוד תורה: "וב"ה כי מצאנו בית במחיר נוחה והיא בשכונת כ"ק אדמו"ר שליט"א [ויליאמסבורג] ע"כ הוחלטנו לקנותו, אבל לדאבונינו מועטים המה היודעים להעריך חשיבות ונחיצות הענין...".

רבי ליפא מוסיף כי האדמו"ר הורה לכתוב אליו באופן אישי ולבקש ממנו שיתרום "סכום חשוב לצורך קניית הבית". כמו כן, הוא מבקש ממנו להגיע אל האדמו"ר המעוניין לשוחח עמו בנדון: "מאוד היינו שביעים רצון אם הי' לוקח לו עת לבקר אצל כ"ק מרן שליט"א כדי לדבר עמו פא"פ [=פנים אל פנים] כל הענין, וגם בעיניו יראה את הבית אשר קנינו, וגם התלמידים של הישיבה – אני בטוח שישביע רצון ויהי' לו לתענוג רוחני ויעשה עליו רושם בלתי נשכח".

בשולי המכתב, רישום (בעט) בכתב-יד, מכתב-תשובה מאת הנגיד החסיד ר' מנחם מענדל פעדער, הכותב על תרומתו בסך 200 דולר לטובת הענין: "לוטה פה מחאה ע"ס שני מאות דאלאר עבור בית הישיבה הק' – ברגשי כבוד, מנחם מענדל פעדער".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים ובלאי קל בשוליים.