מכתב (10 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. [ירושלים?, תש"ו (1945-1946) בקירוב].
נכתב אל הנגיד רבי פישל פלדמן, בעניין עזרה לקרוב משפחתו של האדמו"ר – הרב אב"ד לִימֶנוֹב. האדמו"ר כותב לו: "כי זו'[גתי] הרבנית תחי'[ה] תדבר עמו כעת לטובת ש"ב הרב המאוה"ג בנש"ק [שאר בשרי הרב המאור הגדול, בנם של קדושים] אילים ותרשישים האבדק"ק לימנאוו שליט"א, כאשר תספר עמו פא"פ [פנים אל פנים], ואקוה כי בטח ימלא המבוקש".
בחתימת המכתב מברך האדמו"ר: "...והשי"ת ירומם קרנו ומזלו למעלה למעלה בכל עניני'[ו] כאשר עם לבבו וכלו"נ ידידו דו"ש באה"ר [וכלב ונפש ידידו דורש שלומו באהבה רבה] הק' יואל טייטלבוים".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא "העדה החרדית" בירושלים וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם – חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוקסית בארה"ב. כיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
בכותרת המודפסת בראש המכתב שלפנינו נכתב: "אבדק"ק סאטמר והגלילות – בעיה"ק ירושלים ת"ו – ת. ד. 5105". כנראה שהמכתב נכתב בשנת תש"ו בקירוב, אז התגורר רבי יואל בירושלים [האניה עם קבוצת ניצולי "רכבת קסטנר", הגיעה לחיפה בשבוע שלפני ראש השנה תש"ו, ואילו בראש השנה תש"ז כבר הגיע רבי יואל לארה"ב].
הרב הנזכר במכתב הוא כנראה הרה"צ רבי יחזקאל שרגא טייטלבוים-הלברשטאם אב"ד לימנוב (תר"ס בערך-נפטר טבת תשמ"ד 1983), שאיבד את משפחתו בשואה, והגיע בהמשך לארה"ב. בנם של קדושים – נינו של האדמו"ר מסיגט בעל ה"ייטב לב", ובן-בתו של האדמו"ר מבובוב רבי שלמה הלברשטאם (הראשון). אביו רבי חיים יעקב טייטלבוים אב"ד לִימֶנוֹב (תרל"ח-חשון תרצ"ד) היה חתן האדמו"ר רבי שלמה מבובוב, ובנו של רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (דודו של רבי יואל טייטלבוים מסאטמר). רבי יחזקאל שרגא נשא בשנת תרפ"ב את בתו של הרה"צ רבי מנחם אונגר מדומברובה, ובחתונה שנערכה בדומברובה השתתף דודו האדמו"ר בעל ה"קדושת ציון" מבובוב. בסוף ימיו התגורר בירושלים ומנוחתו כבוד בהר הזיתים (ראה חומר מצורף).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. כ-22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי. סימני קיפול. הדבקת נייר דבק לחיזוק מצדו האחורי של הדף. נקבי תיוק.