מכתב בכתב-ידה ובחתימתה של מארי קירי. כתוב על גבי גלויה רשמית של מכון הרדיום (Institut du Radium) של הפקולטה למדעים של פריז (Faculté des sciences de Paris). פריז, ה-23 בדצמבר, 1920. צרפתית.
מכתב קצר – הזמנה להגיע למעבדתה של מארי קירי. חתום: "M. Curie"
מארי קירי (1867-1932), מדענית פולניה-צרפתיה, מגדולות המדענים במאה ה-20, זוכת פרס נובל פעמיים והאישה הראשונה לזכות בפרס.
קירי נולדה בעיר ורשה, אז חלק מן האימפריה הרוסית, בשם מריה סקלודובסקה (Maria Skłodowska). אביה, מורה למתמטיקה ופיזיקה, איבד את משרתו משום שתמך במאבק פולין לעצמאות, וילדי המשפחה גדלו בתנאי עוני ומחסור. משום שמוסדות ההשכלה ברוסיה הצארית לא קבלו אליהם נשים, עשתה קירי את ראשית דרכה האקדמית ב"אוניברסיטה הצפה" – מוסד מחתרתי ששיעוריו קוימו בשעות הלילה בחשאי. בהגיעה לגיל 24, היתה לאישה הראשונה שהתקבלה ללימודים בסורבון ועקרה לפריז, שם התגוררה בעליית גג סמוך לאוניברסיטה כדי לחסוך דמי נסיעה. למרות קשייה, ולמרות שלא ידעה צרפתית כמעט כלל, עלה בידה לסיים את לימודיה כמצטיינת המחזור ולקבל מלגת מחקר ככימאית. בעקבות המלגה החלה לעבוד במעבדת בית הספר לכימיה ופיזיקה בפריז (ESPCI), תחת ניהולו של המדען פייר קירי.
בין פייר ומארי נקשרה שותפות עבודה שהולידה את אחת התגליות החשובות בתולדות המדע – הקרינה הרדיואקטיבית. בשנת 1895 הם נישאו. השנים הבאות היו הפוריות והחשובות בעבודתם המדעית, ובמהלכן גילתה קירי שני יסודות כימיים שלא היו ידועים לפני כן למדע – הפולוניום (שנקרא על שם מולדתה של קירי – פולין), והרדיום (ששמו ניתן לו בעקבות המילה הלטינית radius – קרן אור, משום שזהר בחושך). למרות מעמדו של בעלה, נאלצה קירי לערוך חלק ממחקריה מחוץ למעבדה, בצריף שהוקצה לה, על מנת שלא "להסיח את דעתם של הגברים" שעבדו במעבדה.
בשנת 1903, בעקבות תגליתם, החליטה ועדת פרסי הנובל להעניק את פרס הנובל לפיזיקה לבני הזוג קירי (בהחלטה המקורית הוענק הפרס לפייר לבדו, אולם הוא סירב לקבלו אם לא יוענק גם למארי), וקירי נעשתה לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל. שמונה שנים לאחר מכן, בשנת 1911, החליטה ועדת הנובל להעניק לקירי פרס נוסף בתחום הכימיה, על גילוי שני היסודות (קירי היא אחת מארבעת החתנים היחידים שזכו בפרס פעמיים, והאדם היחיד שקיבל את הפרס עבור תרומתו לשני תחומים מדעיים שונים).
לקירי נודעה גם תרומה חשובה בתחום הרפואה במהלך מלחמת העולם הראשונה, כאשר מונתה לראש השירות הרדיולוגי של הצלב האדום והפעילה מכוני רנטגן ניידים לסייע לפצועים (שנקראו petites Curie – "קירי הקטנים"). בתה הצעירה, אירן, שירתה כמפעילה של מכון רטנגן נייד, וזכתה בעיטור על פעולותיה במלחמה. לימים, המשיכה את מחקריה של הוריה בתחום הרדיואקטיביות ואף זכתה בפרס נובל בעצמה.
מארי קירי נפטרה בשנת 1934, ככל הנראה כתוצאה מחשיפת יתר לקרינה רדיואקטיבית. שמה וסיפורה הונצחו באינספור סרטים, ספרים, שמות מכונים ומוסדות, ובשמו של אחד היסודות הכימיים – קוריום.
14X10.5 ס"מ. מצב טוב. רישומים בעפרון בגב.