ספר תהלים, "עם הנקודות והטעמים", מחולק לשבעת ימי השבוע. ונציה, ש"נ [1590]. דפוס זואן דגארה.
מסגרת שער מאוירת נאה. במרכז השער נדפס: "תן חלק לשבעה ימי השבוע". בסוף הכרך מופיעים דפי מפתחות המחלקים את המזמורים לפי ימות השבוע.
עותק נאה. עג, [3] דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים (בהם כתמים כהים במספר דפים). רישומים בכתב-יד (בלטינית). כריכת עור עתיקה, עם עיטורים מוזהבים.
נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק מספריית שוקן.
הברמן, המדפיס זואן די גארה, מס' 12.

תורה, נביאים וכתובים מתורגמים לספרדית, Biblia en lengua Espanola traduzida palabra por palabra de la verdad Hebrayca, por muy excelentes letrados vista y examinada por el officio de la Inquisicion. אמשטרדם, תכ"א [1661]. דפוס יוסף אטיאס. ספרדית.
שער מאויר נאה.
נוסח התרגום במהדורה שלפנינו מבוסס על נוסח "תנ"ך פיררה" הנודע – תרגומו הראשון של התנ"ך בשלמותו לספרדית, שנדפס לראשונה בפיררה שי"ג. המהדורה שלפנינו תוקנה ועברה הגהה מחודשת בידי המהדיר, רבי שמואל דה קאסרס (Samuel de Cazeres).
[16], 639, 642-786, 789-1325, [6] עמ'. 19 ס"מ בקירוב. נייר בהיר ואיכותי. מצב טוב. כתמים קלים. קרע חסר באחד מדפי הבטנה. רישום בכתב-יד בדף השער. כריכת קלף מקורית (נכרכה מחדש), פגומה ומנותקת חלקית.
באמשטרדם התקיימה במאה ה-17 קהילה ספרדית גדולה. רבים מחבריה היו צאצאי אנוסים שהגיעו מספרד ופורטוגל כמאה שנה לאחר הגירוש. התנ"ך שלפנינו נדפס לשימושם של אותם צאצאי אנוסים, אשר לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם.

שרידי דפי-דפוס מסידור עם דינים בלאדינו. שאלוניקי, [שכ"ט 1569]. מדפיס לא ידוע.
שרידי דפים (שכנראה הוצאו מכריכה) מתוך סידור בשם "תהלות ישראל" שנדפס בשאלוניקי. לא ידוע לנו כמה דפים הכיל הסידור במקור.
לפנינו שמונה דפים. בראש הדף הראשון הכותרת "תהלות ישראל", ואחריה הקדמה בלאדינו על תוכן הסידור (סדר ברכות, תפילות מועדים, דינים ועוד). הקדמה זו נמשכת בשני הדפים הבאים. בדף השלישי דברי סיום מעניינים מאת המדפיס (בכתב רש"י, בעברית), עם פרט השנה ומקום הדפוס (ראה להלן). בדפים שלאחר מכן מופיעים "בקשות", ברכות טלית ותפילין ותחילת ברכות השחר ("ברכות דילה מאנינה").
בדברי הסיום הנ"ל כותב המדפיס כי הדינים וההוראות המופיעים בדרך כלל בסידורים בלשון הקודש ובכתב "פרובינסאל" ("כתב רש"י"), גורמים לטעויות אצל אנשים שאינם מבינים לשון הקודש ואינם קוראים כתב רש"י (ואכן, ההוראות בדפים שלפנינו נדפסו בלאדינו ובכתב מרובע): "ואנ[כי]... משביע לכל המדפיסים... שכל הסדורים שידפיסו מכאן הלאה שלא ידפיסום כי אם בהעתק זה, למען יזכו את הרבים ועליהם תבא ברכת טוב, כי מה יועיל שיהיה כתוב בכל הוראת מקום וענין ואומר זה וכו' ובשבת יאמר זה ובמועד זה בלשון הקודש ובכתב פרובינסאל למי שאינו יודע לא הכתב ולא הלשון, כי פעמים רבות שמענו אומרים במוסף של סוכות את מוסף יום חג המצות הזה, על פי הסידור באין מבין, ודברים רבים כאלה, ועתה בסדר זה האמור יועיל לכל, ולמען תהיה למדפיסים למזכרת(?) לדבר הזה קראתי שמו בתוך גולת עדת אריאל תהלות ישראל, והיתה התחלת הדפסתו יום ה' ר"ח אדר, שנת ששון ושמחה ישיג"ו [שכ"ט] בשאלוניקי".
פרופ' ישעיהו זנה פרסם לראשונה את עובדת קיומו של הסידור, על פי שרידי דפים שראה בתוך כריכה של ספר עתיק באנקונה (ראה: י' זנה, סדור תפלה עם דינים בלע"ז ספרדי, שאלוניקי שכ"ט, קרית ספר, יא, תרצ"ד-תרצ"ה, עמ' 134). זנה תיאר שם שני דפים (התואמים לשניים מהדפים שלפנינו) וכתב שלא הספיק להפריד ולראות את הדפים האחרים. יתכן כי הדפים שראה הם אותם הדפים שלפנינו, ואם כן – לפנינו השרידים היחידים הידועים של סידור זה (דב הכהן, בספרו שעומד לצאת לאור, "אוצר הספרים בלאדינו", הוצאת מכון בן-צבי, רושם סידור זה רק על-פי מאמרו של זנה).
[8] דף. 12.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים חסרים רבים וסימני עש, עם פגיעות רבות בטקסט. כל הדפים שוקמו במילוי נייר ושוליהם הורחבו (הדפים היו במקור קטנים יותר). כרוכים בכריכת עור חדשה.

"תקון קריאה לכל לילה ויום, לכונן כל אדם מצעדי דרכו" – סדר תיקונים שבתאי שנערך על ידי נתן העזתי, "נביאו" של משיח השקר שבתי צבי. אמשטרדם, שנת "הנני מושיע את עמי", [תכ"ו 1666]. דפוס אורי וייבש בן אהרן הלוי.
פורמט כיס, עם כריכה מקורית. בדף קדם השער תחריט נחושת ובו רמזים שבתאיים על הגאולה, בהם איור כתר מלכות עליו חקוקות המילים "עטרת צבי".
מעבר לדף השער נדפסה הקדמה בה מתוארת בשורת הגאולה: "לעיני בני עמי שלום, יום בשורה היום הזה, עת הזמיר הגיע, זמירות ישראל לבשר ענוים, וקול טורי אבן בחן יקרת קריאת התיקון נשמע בארצנו... כי ברא ה' חדשה בארץ אמת מארץ תצמח...". כותב ההקדמה מסיים: "אשר לפדות נפשנו מן השבי, ה' אלהים נתן לעטרת צבי" (גרשם שלום מעלה אפשרות כי הקדמה זו נכתבה בידי רבי שלמה די אוליווירה). התיקון נערך על ידי נתן העזתי, אך שמו לא נזכר בדפי השער של המהדורות העבריות (גרשם שלום מעיד כי ראה עותק של מהדורה בספרדית, בה נזכר שם העורך, "הח' נתן אשכנזי", בדף השער).
החל מדף צד/2 נוספו החיבורים הבאים: "הערה לבעלי תשובה מספר [שני] לוחות הברית"; שיר על מזמור קכו בתהלים [מאת רבי שלמה די אוליווירה]; "סדר הטבילה"; "קבלת תענית"; "הערה ליום תענית", עם וידוי; "סדר ארבע מיתות בית דין"; "קרבן תענית"; "הלכות תשובה מספר הרוקח"; והבקשה "ידיד נפש" מאת רבי אלעזר אזכרי.
ספר התיקונים שלפנינו נדפס בשיאה של תנועת התשובה ההמונית שהתעוררה בעם היהודי לשמע בשורת הגאולה של שבתי צבי והידיעות על המתרחש סביבו, אשר נפוצו במהירות מן המזרח לשאר הקהילות היהודיות באירופה. העיר אמשטרדם היתה מן המרכזים החשובים של ההתעוררות השבתאית באותם ימים, ובה נדפסו מהדורות רבות של ספרי התיקונים השבתאיים על ידי המדפיסים היהודיים בעיר (יוסף עטיאש, דוד די קאשטרו תארתאס ואורי פייבוש ב"ר אהרן הלוי). הדפסתם באמשטרדם נועדה כנראה גם לצורך משלוח בכל ארצות אירופה. מדפיסי אמשטרדם התחרו ביניהם בהוצאת מהדורות שלמות ומשובחות יותר ויותר של ספרי התיקונים, וחכמי אמשטרדם (בפרט רבי יצחק אבוהב די פונסיקה ורבי שלמה די אוליווירה) אף הוסיפו בחלקן הוספות חשובות, בהן קטעי תפילה, וידויים ופזמונים.
המהדורה שלפנינו מיוחדת בכך שבראשה נדפס דף מאויר בתחריט נחושת, עם רמזים שבתאיים (ג' שלום מונה לפחות שלוש מהדורות כאלה, עם תחריטים שונים בראשן; התחריט שלפנינו לא נזכר על-ידי שלום). בראש התחריט, כתר מלכות עליו חקוקות המילים "עטרת צבי", מימינו ומשמאלו מלאכים המריעים בשופרות. תחת הכתר, ספר פתוח עליו מופיעות המילים "תקון קריאה ליום ולילה" ואנשים מנגנים בכלי נגינה שונים. בתחתית מבנה ולצדו מזבח עם אש בוערת. לצד המזבח עומד אדם עם מצנפת, וקבוצת אנשים באה לקראתו. בראש הקבוצה שני אנשים לבושים במצנפות ובגדי כהונה (יתכן ואחת מהדמויות כאן מייצגת את שבתי צבי).
לפירוט נרחב על התפשטות התנועה השבתאית באמשטרדם, ועל הדפסת ספרי התיקונים, ראה: ג’ שלום, שבתי צבי, תל אביב תשמ"ח, ב, עמ’ 429-451.
רישומי בעלות בדפי הבטנה: "abram foa", "deiana foa".
קו דף. 11.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. מספר קרעים. חור בשני הדפים האחרונים, עם פגיעה קלה בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט באחד מן הדפים. כריכת עור ועץ עם אבזם לסגירה (האבזם השני חסר בחלקו). בלאי ופגמים בכריכה ובשדרה.

סדר תפלות לחדשים ולמועדים, כמנהג ק"ק ספרדים – סידור לימות החול, שבתות וחגים. אמשטרדם, [תצ"ט 1739]. דפוס נפתלי הירץ לוי.
סידור מיניאטורי. עותק נאה, עם כריכת קלף מקורית, מעוטרת. סידור שהיה שייך לקצין יהודי רוסי שנהרג במלחמת קרים (ראה להלן).
בדף השער הראשון נזכר כי הספר נדפס "במצות אחים שלא יתפרדו... צמח יעקב דוד, בני החכם כמוה"ר מאיר קרשקש יצ"ו", "בבית הגביר... נפתלי הירץ לוי". מעבר לדף מובאת הקדמה מאת ר' מאיר קרשקש, ובה נכתב: "ראה ראיתי בעיר אמשטרדם יע"א סדור של תפלה בכרך קטן באותיות קטנות בלא נקודות ואינם יכולים הנערים בשעת תפילתם לקרות, והרגשתי אני בצערם, ודפסתי זה הסדור של תפלה... אשר כמוהו לא היה מעולם באותיות קטנות ודקות עם נקודות חדשות ויפות...".
בדף רכג שער מיוחד: "סדר תפלות למועדים טובים כמנהג ק"ק ספרדים".
בדף הבטנה הקדמי רישום בכתב-יד (באנגלית): " Found in the possession of a Jewish Russian officer in the Crimea, who was killed at the Battle of Alma - Presented to the Rev. Dr. Adler by Dr. Karl Lehfeldt" [נמצא ברשותו של קצין רוסי יהודי בחצי האי קרים, שנהרג בקרב אלמה – הוגש לרב ד"ר אדלר ע"י ד"ר קארל להפלדט].
קרב אלמה התרחש ביום 20 בספטמבר 1854 [כ"ז אלול תרי"ד] והיה חלק ממלחמת קרים שנערכה באמצע המאה ה-19 בין האימפריה הרוסית מצד אחד, לבין האימפריה העות'מאנית, האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית וממלכת סרדיניה מצד שני.
כפי שמעיד הרישום, הסידור, שהיה שייך בתחילה לקצין רוסי יהודי שנהרג באותו קרב, הוענק לרבי נתן מרקוס אדלר – רבה הראשי של האימפריה הבריטית, על ידי גיסו ד"ר קארל להפלדט מברלין (עליו כתבו שבמשך 50 שנה היה הרופא היחיד בברלין שסירב לנהוג בשבת, אם לא במקרים של פיקוח נפש). בדף רכב/2, בעמוד הריק שלפני השער השני, חותמת של " Hannover– Stiftsrabbiner –J.J.Krimke ".
שיח דף. 6 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. מספר רישומים. כריכת קלף מקורית, נאה. חיתוך שוליים מוזהב. נתון בקופסה תואמת (חדשה).
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו מספר וריאנטים של מהדורה זו.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.