מכירה 87 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
כולל: מתווים לעבודות מאת זאב רבן ופריטי בצלאל, ספרי ילדים מאוירים, ספרי אוונגרד עיתוני לאדינו, ועוד
- book (136) Apply book filter
- ספרי (99) Apply ספרי filter
- books, (89) Apply books, filter
- ישראל (83) Apply ישראל filter
- ילדים (79) Apply ילדים filter
- children (79) Apply children filter
- hebrew (77) Apply hebrew filter
- עת (73) Apply עת filter
- period (73) Apply period filter
- palestin (69) Apply palestin filter
- חפצים (66) Apply חפצים filter
- other (66) Apply other filter
- art (63) Apply art filter
- print (59) Apply print filter
- נוספים (52) Apply נוספים filter
- מתווים (52) Apply מתווים filter
- מעזבון (52) Apply מעזבון filter
- מורי (52) Apply מורי filter
- מאת (52) Apply מאת filter
- כולל (52) Apply כולל filter
- זאב (52) Apply זאב filter
- ותלמידי (52) Apply ותלמידי filter
- וציורים (52) Apply וציורים filter
- ופריטים (52) Apply ופריטים filter
- בצלאל (52) Apply בצלאל filter
- רבן (52) Apply רבן filter
- קדמי (52) Apply קדמי filter
- ספרים (52) Apply ספרים filter
- רבן, (52) Apply רבן, filter
- שלמה (52) Apply שלמה filter
- ספרים, (52) Apply ספרים, filter
- artist (52) Apply artist filter
- bezalel (52) Apply bezalel filter
- estat (52) Apply estat filter
- ev (52) Apply ev filter
- from (52) Apply from filter
- includ (52) Apply includ filter
- item (52) Apply item filter
- judaica (52) Apply judaica filter
- kedmi (52) Apply kedmi filter
- origin (52) Apply origin filter
- raban (52) Apply raban filter
- shlomo (52) Apply shlomo filter
- sketch (52) Apply sketch filter
- ze (52) Apply ze filter
- ze'ev (52) Apply ze'ev filter
- zeev (52) Apply zeev filter
- cultur (49) Apply cultur filter
- establish (49) Apply establish filter
- fighter (49) Apply fighter filter
בהם: • מחברת בכתב-יד עם רשימת מבצעי איסוף והתרמה שנערכו במלחמה – תרומות דם, תרומות שמיכות, "מפעל המטבח", רשימה של בורות מים בשכונה, בתים למבריאים. • עשרות טפסי אישור להשאלת ציוד מתושבי השכונה (פנסים, גרביים, קסדות, צעיפים). • רשימת תושבים שסירבו לשלם "מס להגנתנו" (עם הערות של הגובה: "נתן רק לירה אחת", "לא נתן מסיבה בלתי טובה", "חסר יכולת", "יבקר מחר אצל הרבנית"). • שרטוט צבעוני (ביד) של שלושה מבנים בשכונה, עם סימון הכניסות. • מספר דפי הנחיות להתגוננות מפני התקפה מן האוויר. • "פקודות קשר" – הזמנות לישיבות דחופות של משמר העם עם רשימת שמות חברי המשמר וחתימותיהם. • מספר טפסים לשימוש חברי המשמר – טופס לרישום הבניינים ונאמני הבניינים, ייפוי כוח לאוספי ציוד, הוראות לאוספי ציוד, ועוד (חלקם ממולאים וחלקם ריקים). • ועוד.
כמה מהטפסים מופיעים ביותר מעותק אחד. המסמכים נתונים בתוך תיקיית נייר של ההסתדרות העולמית של המזרחי.
כ-95 פריטים. גודל ומצב משתנים.
• תשעה-עשר תצלומים המתעדים חיילים שהתנדבו לשירות בצבא הבריטי, חיילי צה"ל בראשית דרכו וכמה מבכירי צה"ל (יעקב דורי, יגאל ידין ואחרים). שלושה חתומים בחותמות הצלמים: "W. Herz" (ירושלים), "שרות המפות והתצלומים" של צה"ל, וקורט טריאסט.
גודל ממוצע 11.5X17 ס"מ. מצב משתנה.
• אלבום הכולל כ-110 תצלומים של חייל אשר שירת בתחילה בצבא הבריטי ואחר כך במלחמת העצמאות (בחזית הנגב; תצלומים מנירים, חלוצה, באר שבע, אבו עגילה, ועוד).
גודל ממוצע 8X6 ס"מ. מצב משתנה.
מקור: אוסף משפחת רימון.
בין התצלומים: משוריינים פורצים את הדרך לירושלים במבצע נחשון (אפריל 1948), האונייה אלטלנה בוערת מול חוף פרישמן בתל-אביב (יוני 1948) קיבוץ נגבה לאחר הקרבות (1948), כיבוש הכפרים הערביים ח'ולדה ואבו שושא (1948), כוחות הגנה בכפר הנוער בן שמן (1947), מטוסים בבסיס תל-נוף ועוד. בתחילת האלבום מספר תצלומים של אימוני "ההגנה" לפני המלחמה (1946) ובסופו תצלומים של טיולים ברחבי הארץ לאחר המלחמה (לאילת, נהריים, באר שבע ומקומות נוספים, 1949).
התצלומים מסודרים באלבום עם כותרות ותאריכים בכתב-יד, ומרביתם מתוארים ומתוארכים גם בגב.
כ-230 תצלומים, גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. מקצתם מוצמדים לדפים באמצעות נייר דבק. אלבום בגודל 25X36 ס"מ בקירוב. מספר דפים מנותקים חלקית. קמטים, כתמים וקרעים בשוליים של דפי המגן. הכריכה בלויה מעט, עם נייר דבק לאורך השדרה. מספר גזירי עיתון מודבקים בצדה הפנימי של הכריכה.
אלבום תצלומים המתעד את חיילי גדוד 51 של חטיבת גבעתי במהלך מלחמת העצמאות. [ישראל, סוף 1948 / 1949].
האלבום כולל כ-750 תצלומים אשר צולמו בידי חייל בגדוד 51 של חטיבת גבעתי, במהלך מלחמת העצמאות ולאחריה, המתעדים את מהלך פריצת הדרך לנגב במסגרת "מבצע יואב" (אוקטובר 1948) ואת חיילי הגדוד והחטיבה בזמן המלחמה – באתרים שנכבשו מידי המצרים, בהפוגות ובעבודה שוטפת בבסיסים.
התצלומים מתעדים, בין היתר, מחלקות טכניות של חטיבת גבעתי – קשר ואלחוט, מיפוי, ועוד, מרגמות, כלי רק"מ וכלי תעופה שהשתתפו ב"מבצע יואב", את וילת בית ג'וברין וסביבות בית ג'וברין, את משטרת עיראק סווידאן (כיום "מצודת יואב"), וכנראה גם את הכפר עיראק סווידאן, מצודות טגארט, וכפרים ערביים לא מזוהים באזור השפלה ומבואות הנגב, מסדרים צבאיים, טקס קביעת השלט "גבעת ארנון" (משלט 113, אחד מ"משלטי הצומת", שנקרא על שם יעקב ארנון שנהרג במהלך הקרב לכיבוש המשלט), טקס קביעת השלט "מגדל יואב" על משטרת עיראק סווידאן, טקס קביעת השלט "משלט חיים" (על שם חיים בולמן שנהרג בקרבות חוליקאת; על יד קיבוץ גברעם) וטקס קביעת שלט "גבעת שמעון", אתרים שונים בעיר באר שבע לאחר כיבושה, בארות מים חפורות במדבר, אוכלוסיה ערבית בכפרים, וכן תצלומי פורטרט של חיילים ותצלומי הווי משעות הפנאי, מטיולים ומסיורים. תצלומים בודדים חתומים בלוח "שרות צלום – גבעתי". תצלומים מעטים מתעדים אירועים אישיים או טיולים שאינם במסגרת צבאית.
כפי הנראה, התצלומים צולמו בידי יוסף (יואכים) ארנברג (Ehrenberg), יליד 1924, אשר למד כסטודנט בטכניון באמצע שנות ה-40 ושרת בחטיבת גבעתי בזמן מלחמת העצמאות.
גודל התצלומים משתנה, בין 4X5.5 ס"מ ל-11X15 ס"מ בקירוב. התצלומים מודבקים לדפי נייר דקים האגודים לאלבום; גודל הדפים 25X36 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים בשולי חלק מהתצלומים ועיוותים קלים כתוצאה מההדבקה לנייר. מספר תצלומים נתלשו, לעתים יחד עם דף הנייר.
מצורפים: שני אלבומי תצלומים נוספים של ארנברג ובהם כ-200 תצלומים אישיים, תצלומים מטיולים בארץ ותצלומים מתקופת לימודיו בטכניון, מהם עולה כי תפקידו הצבאי קשור היה בהכשרתו המקצועית בטכניון – אולי ב"שירות הצילום", או במחלקה טכנית אחרת.
כרוז תעמולה ישראלי המציג בפני חיילי האויב שתי אפשרויות: מוות או כניעה. בצדו האחד תמונה גדולה של הרוגים בשדה קרב והכיתוב "كذا...? او" ["כך...? או"]; בצדו השני הכיתוב "كذا" ["כך"] ותמונות מחייהם הנוחים כביכול של שבויי מלחמה ערבים.
24X17 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. סימני קיפול וקמטים. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (נזק קל לטקסט). רישומים בעט.
מקור: אוסף משפחת רימון.
כותרת הגיליון מודיעה על תוצאות ההצבעה בעצרת האו"ם יום קודם לכן, בכ"ט בנובמבר 1947: "מדינת היהודים קמה: לאחר האבקות קשה וממושכת אישרה אמש האספה הכללית של האומות המאוחדות את ההצעה על הקמת מדינה יהודית במרבית שטחה של ארץ-ישראל, ברוב של 33 נגד 13 קול [...] יהודי העולם מותר להם שתהיה היום השמחה במעונם, אך אל יהיו שכורי חג. יהיו עמוסי חובה. המבחן הגדול אך מתחיל. הוא מתחיל מהיום".
4 עמ', 58 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים וסימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים קלים בשוליים ובקווי הקיפול.
"בגלות קניה, עתון יומי של מחנה הגולים העברים גילגיל (קניה)". גיליון מס' 357, מודפס במכונת כתיבה עם תיקונים בכתב-יד (ממנו שוכפלו יתר הגיליונות). מחנה "גילגיל", ה' באייר תש"ח – 14.5.1948.
בתחילת הגיליון ידיעות בנושא מלחמת העצמאות, שהגיעו, כנראה, בתחילת אותו יום – "גוש עציון נפל?", "בקרב על שער הגיא", "כניעת יפו" ועוד. בעמ' 2 מודפסת ידיעה בכתב גדול יותר – "הלילה יוכרז על מדינת ישראל", ואחריה ידיעות שהגיעו למחנה בהמשך היום: "היציאה הבריטית", "הדיונים על ירושלים", "התהא הלילה פלישה ערבית?", "שרתוק הצהיר אמש בת"א כי בחצות הלילה יוכרז על הקמת מדינה יהודית. לא נתמהמה בכך רגע אחד", ועוד.
הידיעות בששת עמודי העיתון נאספו מאמצעי התקשורת שהיו זמינים לגולים – רדיו לונדון בערבית, רדיו ברזאביל (Brazzaville), רדיו פריז, רדיו ניו יורק, הניו יורק הראלד טריביון, ועוד (לצד כל ידיעה מצוין המקור). בסוף העיתון ידיעה נוספת, שהתקבלה במברק ששוגר מידי אנשי הועד הפועל הציוני בניו-יורק: "שלחנו היום מברק למשרד המושבות... מקוים שזמן שחרורכם קרוב. התאזרו עוז" (חתום בדפוס בשם אשת הדסה יהודית אפשטיין, המנהיג הרוויזיוניסטי מאיר גרוסמן, והמנהיג הציוני האמריקני ברוך צוקרמן).
בראש הדף הראשון הדפס עם שם העתון וסמלו – קווי המתאר של יבשת אפריקה, ונקודה המציינת את מיקומו של המחנה – עם המוטו של העתון: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".
6 דף (6 עמ' מודפסים), אינם כרוכים. 33.5 ס"מ. כתמים וקמטים קלים. נקבי סיכות וקרעים קלים. בשולי הדף האחרון מודבקת רצועת נייר עם סוף המברק.
מצורף: עמוד 2 מהוצאת הערב של אותו יום (14.5.48, נדפס לאחר ההכרזה), ובו שלוש ידיעות: פינוי הכוחות הבריטים מירושלים, פינוי הכוחות הבריטים משאר הארץ, ומנייני הפליטים הערבים מארץ ישראל, וכן סופו של דיווח על המצב בחזיתות המלחמה (דף זה גם הוא מודפס במכונת כתיבה).
גיליון מיום 15 במאי 1948. בעמוד השער כתבה על טקס הכרזת העצמאות של מדינת ישראל שהתקיים יום קודם לכן בתל אביב: " היה זה טקס בן 40 דקות, פשוט וכמעט נטול רשמיות, שבמסגרתו נוסדה המדינה היהודית 'ישראל'. כך נולדה המדינה היהודית הראשונה בארץ הקודש מאז שנת 135 לספירה [...]". הכתבה משווה בין הטקס הצנוע בתל אביב ובין הטקס הראוותני שהתרחש שנתיים קודם לכן בעמאן בנסיבות דומות, בנוכחות אישים נכבדים מרחבי העולם. בהמשך מופיעים דיווחים על אחד הנוכחים בטקס, ד"ר איזידור שליט אשר היה יו"ר הקונגרס הציוני הראשון, ומזכירו האישי של הרצל, על האצת העלייה היהודית לארץ, על תגובתן של מדינות ערב להכרזה, ועל החשש מפלישת ארצות ערב לישראל.
בפנים העיתון ידיעות נוספות העוסקות במצב בישראל, כולל דיווח על תקיפות אוויריות בתל אביב; במדור התרבות ביקורת אוהדת על הופעתם של שחקני "הבימה" בברודווי, עם המחזות "הדיבוק" ו-"כתר דוד".
העיתון The Christian Science Monitor נוסד ב-1908 בבוסטון ופועל עד היום; העיתון מוחזק כגוף חדשות רציני ומהימן, וחרף השתייכותו לכנסיית "המדע הנוצרי" נחשבים דיווחיו לענייניים ואובייקטיביים, וכמה מכתביו אף זכו בפרס פוליצר היוקרתי לעיתונות.
17, [1] עמ', 57 ס"מ. מצב טוב. דפים מנותקים. קרעים קלים, בהם קרעים חסרים בשולי הדפים. נייר דק לחיזוק בדף הראשון ולאורך השדרה (בין הדף הראשון לאחרון). נקבי תיוק. סימני קיפול.
גיליון של היומון ביידיש "דער טאג". כותרות העיתון מבשרות על הקמת מדינת ישראל יום קודם לכן: "אידישע מלוכה אנערקענט פון אמעריקע: בן גוריון פראקלאמירט אידישען שטאט 'ישראל'" [מדינה יהודית זוכה להכרת ארצות הברית: בן גוריון מכריז על המדינה היהודית "ישראל"]. בעמוד השער מספר ידיעות נוספות: ידיעה הנוגעת לביטול הספר הלבן, הכרתו של נשיא ארצות הברית הארי טרומן במדינת ישראל, וניסיונות להביא להכרה בישראל באו"ם. במרכז טורי החדשות מודפסים איור גדול ממדים של דגל המדינה הצעירה, ותמונותיהם של הרצל, טרומן ובן גוריון. ביתר דפי הגיליון ידיעות ומאמרים העוסקים בהכרזת המדינה.
"דער טאג" (היום), יומון חילוני ביידיש שראה אור בניו יורק, בגלגולים שונים, בין 1914 ל-1971. העיתון, שפעל ללא שיוך מפלגתי, שם לו למטרה להקפיד על סטנדרטים עיתונאיים גבוהים, ולהציע לקוראיו מדורי תרבות וספרות עשירים. בין הכותבים הבולטים בו: שמואל ניגר, דוד פינסקי, חיים ז'יטלובסקי, ואחרים.
[4] עמ' (גיליון מקופל לשניים), 58 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרעים, חלקם חסרים, בשוליים ולאורך קווי הקיפול, עם פגיעה קלה בטקסט. נתון במסגרת.
הכותרת הראשית של הגיליון מכריזה: "הוקמה מדינת ישראל", ותחתיה תצלומי דיוקן של הרצל ושל ז'בוטינסקי. בכותרת המשנה נכתב כי " יום גדול היה יום ו', ה' אייר תש"ח, בחיי האומה הישראלית. ביום זה הוקמה מחדש מדינת ישראל אחר 1878 שנות שיעבוד וגלות". במרכז הדף מובא נוסח נאומו של מפקד האצ"ל, מנחם בגין מיום קום המדינה ("נאום השחר המאדים").
רובו ככולו של הגיליון מוקדש למלחמה המתחוללת בארץ, לפלישת צבאות ערב, ולכיבושי הכוחות היהודיים, תוך הבלטת חלקם, המרכזי כביכול, של אנשי האצ"ל במאבק לעצמאות.
ד' עמ', 55 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים ובקווי הקיפול.
כרך גיליונות השנה השנייה של העיתון "אונזער ציל" (ראה אור למשך שנתיים בלבד), שנדפס מטעם התנועה הרוויזיוניסטית, עבור שארית הפליטה באוסטריה. מלווים תמונות ואיורים (עולי הגרדום, לוחמי אצ"ל במלחמת העצמאות, גטו ורשה ועוד).
בגיליון מס' 13 (19 במאי, 1948) דיווח מקיף על הכרזת מדינת ישראל: "פראקלאמירט די אנטשטייאונג פון דער יידישער מלוכה 'ישראל'" [הוכרזה הקמת המדינה היהודית ישראל].
כריכה קשה עם תווית מודבקת מלפנים – שם העיתון וסמלילו (הדומה בעיצובו לסמל האצ"ל – מפת ארץ ישראל השלמה ועבר הירדן), והשנים שבהן ראה העיתון אור – 1947-1949.
24 גליונות כרוכים יחד (רובם בני 6 עמ'). אחד הדפים (בגיליון 17) כרוך שלא במקומו. 45 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קמטים קלים. קרעים בשולי כמה מהדפים (ברובם קלים; מספר קרעים משוקמים). שני דפים מנותקים. כריכה בלויה, קילופים בשוליים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
פריט 60 תצלום של פייסל, מלך ערב הסעודית, לצד עיתון המודיע על הכרזת מדינת ישראל – ניו יורק, 18.5.1948
בתצלום נראה פייסל יושב על ספה ומעיין בעיתון. לצדו יושב שייח איברהים סולימאן. בחזית התצלום גיליון העיתון New York World-Telegram מונח על כיסא. כותרתו הראשית של העיתון: "Jewish Nation Proclaimed" [הוכרזה מדינת היהודים].
התצלום צולם בפארק פלאשינג מדוז בעיר ניו יורק, מקום התכנסותה של העצרת הכללית של האו"ם דאז.
בגב התצלום חותמת סוכנות הידיעות INP – International News Photos; תיאור התמונה, מקום הצילום והתאריך, מודפסים בצרפתית.
בימי כהונתו הארוכה כשר החוץ הסעודי, בין השנים 1930-1960, נודע פייסל כמתנגד נמרץ לציונות. הוא פעל רבות לגיבוש עמדה ערבית אחידה נגד הציונות, ולחיזוק העמדה הערבית במאזן הכוחות של הפוליטיקה העולמית.
21.5X17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים בשוליים. נקבים זעירים בחלקו העליון של התצלום.