מכירה 87 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
כולל: מתווים לעבודות מאת זאב רבן ופריטי בצלאל, ספרי ילדים מאוירים, ספרי אוונגרד עיתוני לאדינו, ועוד
- (-) Remove and filter and
- book (125) Apply book filter
- of (101) Apply of filter
- the (101) Apply the filter
- books, (89) Apply books, filter
- ספרי (88) Apply ספרי filter
- עת (73) Apply עת filter
- period (73) Apply period filter
- ישראל (69) Apply ישראל filter
- palestin (69) Apply palestin filter
- ילדים (68) Apply ילדים filter
- children (68) Apply children filter
- חפצים (66) Apply חפצים filter
- hebrew (66) Apply hebrew filter
- other (66) Apply other filter
- וציורים (52) Apply וציורים filter
- ותלמידי (52) Apply ותלמידי filter
- זאב (52) Apply זאב filter
- כולל (52) Apply כולל filter
- מורי (52) Apply מורי filter
- מאת (52) Apply מאת filter
- רבן, (52) Apply רבן, filter
- מעזבון (52) Apply מעזבון filter
- מתווים (52) Apply מתווים filter
- נוספים (52) Apply נוספים filter
- ספרים (52) Apply ספרים filter
- ספרים, (52) Apply ספרים, filter
- קדמי (52) Apply קדמי filter
- רבן (52) Apply רבן filter
- בצלאל (52) Apply בצלאל filter
- ופריטים (52) Apply ופריטים filter
- שלמה (52) Apply שלמה filter
- art (52) Apply art filter
- artist (52) Apply artist filter
- bezalel (52) Apply bezalel filter
- by (52) Apply by filter
- estat (52) Apply estat filter
- ev (52) Apply ev filter
- from (52) Apply from filter
- includ (52) Apply includ filter
- item (52) Apply item filter
- judaica (52) Apply judaica filter
- kedmi (52) Apply kedmi filter
- origin (52) Apply origin filter
- raban (52) Apply raban filter
- shlomo (52) Apply shlomo filter
- sketch (52) Apply sketch filter
- ze (52) Apply ze filter
- ze'ev (52) Apply ze'ev filter
- zeev (52) Apply zeev filter
כרזה המודיעה על תחילת הופעתו של העיתון היומי "הצופה", עיתונה של תנועת "המזרחי". דפוס סטרוד, תל אביב, 1937.
העיתון היומי "הצופה" נוסד בתל אביב בשנת 1937, על ידי הרב מאיר בר אילן (ברלין), ככלי ביטויה של התנועה הציונית-דתית "המזרחי". עד לייסודו לא ראה אור בארץ ישראל יומון דתי. "הצופה" הביא דיווחים על אירועים חדשותיים אקטואליים, ולצידם הדפיס מאמרי דעה, תוכן וביקורת, מזווית יהודית-מסורתית וציונית.
הכרזה מודיעה כי "ביום הששי, י"ג טבת, תצח"ר, 17 בדצמבר, 1937 יתחיל מופיע בתל-אביב עתון יומי חדש, הצופה", מונה בפירוט את כוונותיו ומטרותיו של העיתון, ומפצירה בציבור לסייע "בחתימה והחתמה, בפרסום ומודעות, לקיים את 'הצופה' בדיווח וברווחה, לשכללו ולשפרו, ולעשותו כלי מחזיק ברכה לעם ולארץ".
העיתון יצא לאור במשך כ-71 שנה, עד שבשנת 2008 התמזג עם העיתון "מקור ראשון".
94X63 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. סימני קיפול וקמטים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הכרזה (עם פגיעה קלה בטקסט בשוליים העליונים), חלקם משוקמים בהדבקת פיסות נייר בגב. נקבים. מעט שפשופים. סימני חריכה בשוליים העליונים.
ספרות: "ברוך משיח אילמים": ראשיתו של עיתון הצופה, מאמר מאת חן ציון ניות, כתב העת קשר, מס' 51, אביב 2018.
אקריליק על קרטון. אינו חתום ואינו מתוארך.
השלט הוכן עבור בית המלאכה של החייט ארנסט קיסינגר בתל-אביב (קיסינגר היה בן דוד רחוק של המדינאי האמריקאי הנרי קיסינג'ר; ראו: מעריב, גיליון ה-16 בינואר 1974, עמ' 5).
94X65 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. נקבים, שריטות ושפשופים. קילופים בצבע. קרע חסר קטן בפינה הימנית העליונה. נתון במסגרת.
התערוכה העולמית של ניו יורק התקיימה בשנים 1939-1940 בפארק פלאשינג מדוז – קורונה.
לפנינו כרטיס מתקפל שניתן תמורת תרומה על-סך דולר אחד להקמת הביתן הארץ-ישראלי בתערוכה. בתוך הכרטיס ארבעה ספחים לתלישה המהווים כרטיסי כניסה לביתן. בקדמת הכרטיס איור של חזית הביתן.
10X6.5 ס"מ (כשהכרטיס מקופל). מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. קילופים קלים, עם פגיעה מזערית בטקסט. סימון בעט על גב הכרטיס.
שלושה פרסומים מתקופת משפטו של זאב ז'בוטינסקי. ארץ ישראל, 1920. עברית ואנגלית.
1. הוספה מיוחדת ל'הארץ': "מר זבוטינסקי נדון לחמש-עשרה שנה עבודת-פרך". גיליון מיוחד (דף בודד), ובו ידיעה על גזר הדין ורשימה של תשעה עשר נידונים יהודים נוספים (כל אחד לעבודות פרך של שנה אחת). נדפס למחרת קביעת גזר הדין, ביום ב' באייר תר"פ (20.4.1920).
[1] דף, 36.5 ס"מ.
2. כרוז מטעם מפלגת "אחדות העבודה" בראשות דוד בן-גוריון: "נכתֹב כולנו בלי הבדל מפלגה את שם ז'בוטינסקי בראש המועמדים לאספת הנבחרים". דפוס הסולל, תר"פ (1920).
[1] דף, 10X29 ס"מ.
3. העתק רשמי (מודפס) של הודעת הצבא האנגלי לעיתונות על הקלת גזר דינו של ז'בוטינסקי. הוכן בידי ראש המטה של הגנרל אלנבי בירושלים Bertie Harry Waters-Taylor, ביום 12 במאי 1920 (ההודעה המקורית פורסמה ביום 29 באפריל). אנגלית.
[1] דף, 27 ס"מ.
מצב משתנה. מעט כתמים, קמטים ופגמים. מספר נקבים וקרעים (מקצתם משוקמים באמצעות נייר דבק לא חומצי). חותמת דיו, רישום בכתב-יד ונקבי תיוק בהודעה לעיתונות.
בחודש אפריל 1920 נשפט ז'בוטינסקי על חלקו במאורעות תר"פ – נסיון לארגן גדוד הגנה יהודי בירושלים – ונידון בהליך מזורז לחמש עשרה שנות עבודת פרך. גזר הדין עורר תגובות נזעמות בארץ ובעולם, זכה לגינוי מכל המפלגות הציוניות ולבסוף בוטל.
מקור: אוסף משפחת רימון.
![מאורעות א"י, טלגרמות וידיעות בציורים, מאת נחום גוטמן. דפוס לוין-אפשטיין, ורשה, [1930 בקירוב]. עברית, יידיש ואנגלית.
חו](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/35_1.jpg "\"מאורעות א\"י\" – איורים מאת נחום גוטמן, בתגובה לפרעות תרפ\"ט – \"הוחרם על")
![מאורעות א"י, טלגרמות וידיעות בציורים, מאת נחום גוטמן. דפוס לוין-אפשטיין, ורשה, [1930 בקירוב]. עברית, יידיש ואנגלית.
חו](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/35_2.jpg "\"מאורעות א\"י\" – איורים מאת נחום גוטמן, בתגובה לפרעות תרפ\"ט – \"הוחרם על")
![מאורעות א"י, טלגרמות וידיעות בציורים, מאת נחום גוטמן. דפוס לוין-אפשטיין, ורשה, [1930 בקירוב]. עברית, יידיש ואנגלית.
חו](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/35_3.jpg "\"מאורעות א\"י\" – איורים מאת נחום גוטמן, בתגובה לפרעות תרפ\"ט – \"הוחרם על")
חוברת שנדפסה במחאה על מאורעות תרפ"ט – איורים מאת הצייר נחום גוטמן, מלווים כותרות מתריסות נגד האנגלים. מהדורה זו הינה מהדורה שניה, תלת-לשונית (עברית, יידיש ואנגלית), שנדפסה באירופה לאחר שהמהדורה הראשונה, שנדפסה בארץ ישראל, הוחרמה על-ידי שלטונות המנדט; העותק שלפנינו עטוף חֶבֶק נייר (בַּנְדֶּרוֹלָה) עליו נדפס ביידיש ובאנגלית "הוחרם על ידי ממשלת פלשתינה".
[16] דף, 24 ס"מ. מצב טוב. מעט קמטים ופגמים. קרע לאורך השדרה. קרעים קלים בחבק (החבק נפתח).
1-2. שתי תכניות-קורס מטעם "משרדי היועץ להתגוננות בפני גזים והתקפות אויר" (מייסד ה.ג.א. מרדכי נמצא-בי). 5 בספטמבר 1939.
3-9. שבעה חוזרים מטעם "היועץ להתגוננות מפני גזים והתקפות אויר" – הוראות לחפירת מקלטים, כבוי שריפות, מתן עזרה ראשונה, ועוד. ספטמבר-נובמבר 1939.
10. תרשים של מבנה ארגון ה.ג.א. וענפיו השונים – מגן דוד אדום, שוטרים מיוחדים, פקחים (ארגונים אלה היו כפופים לה.ג.א. בתקופת מלחמת העולם השנייה).
11. "הוראות לדיירי הבית" – כרזה עם הסברים על סוגי צפירות, התנהגות במקלטים, הכנת בית המגורים לקראת התקפות וכו' (תקופת מלחמת העצמאות?).
גודל ומצב משתנים. כתמים, קרעים ופגמים.
![The turning point of the war, Stalingrad [נקודת המפנה של המלחמה, סטלינגרד], כרזת-פרסום להרצאה מאת ארנולד צווייג ב-Clubhouse C](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/37.jpg "כרזה מצוירת ביד – הרצאה מאת ארנולד צווייג בנושא קרב סטלינגרד – חיפה, 1")
כרזה כתובה ומצוירת ביד (טכניקה מעורבת על נייר); איור של דרך מושלגת ומעליה גולגולת חובשת קסדה ומרכיבה מונוקל מוזהב. פרטי ההרצאה באותיות שחורות (למעט המילה "סטלינגרד", הכתובה באדום). בתחתית הכרזה, שמם של מארגני ההרצאה – ארגון הגולים האוסטריים Free Austrian World Movement והאגודה The Friends of Austria and Austrian Society.
הכרזה מתוארכת בצדה האחורי בעיפרון; רישום נוסף בעיפרון בגב: "Goldstein-Gojan PINX.". ייתכן שהכרזה צוירה בידי האמן ז'אן גולדשטיין (יליד רומניה, 1918; תערוכתו הראשונה בארץ ישראל הוצגה בשנת 1947 ב"מקרא סטודיו").
הסופר היהודי ארנולד צווייג (1887-1968) היה מהקולות התקיפים ביותר בגנות הפאשיזם מקרב יהדות גרמניה. לאחר שספריו נשרפו בפומבי עזב את מולדתו, עלה ארצה והשתקע בחיפה. בארץ נשא צווייג הרצאות רבות בגנות הפאשיזם והלאומנות, אולם התעקש לשאתן בשפתו בלבד – הגרמנית. דבקותו בשפת יצירתו ותרבותו עוררה ביקורות חריפות ביישוב, ובסוף שנות ה-40 החליט צווייג לשוב לגרמניה ולהשתקע בה מחדש.
50X35 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. שפשופים ונקבים בשוליים. קרע קטן חסר בשוליים העליונים. מעט קמטים. כתמים בגב.
בהם:
• קטע מדו"ח מודיעיני צה"לי לגבי תנועותיהם ופריסתם של כוחות האצ"ל בדרום תל-אביב. מתוארך בכתב-יד ל-22 ביוני 1948, היום בו הופגזה הספינה "אלטלנה" מול חופי תל-אביב.
• תזכיר מטעם מפקדת האצ"ל, שנשלח בעותקים אישיים לבכירים במפא"י – הצעה להקים ממשלה עברית ולהכריז על ייסודה "לַיִּשּׁוּב, לעם העברי בתפוצותיו ולאומות העולם". 1945.
• כרוז עם אזהרה תלת לשונית – עברית ערבית ואנגלית: "ממשלת הדכוי נדרשת לפנות ללא דחוי, מילדים, נשים, פקידים ואנשים אזרחיים את כל משרדיה, בניניה ובתי-המגורים של נציגיה בכל ערי הארץ ומושבותיה". נדפס מטעם האצ"ל, [1945].
• טיוטה לכרוז מטעם ברית הבריונים – הודעה על הסרת דגל גרמניה הנאצית מהקונסוליה הגרמנית ביפו (1933 בקירוב).
• טיוטה לכרוז בגנות "הגרנרל הציוני חיים ויצמן", חתום בשמו הראשון של הלח"י – "הארגון הצבאי לאומי בישראל" (השם "לח"י" כתוב בשוליים העליונים ומחוק).
• דף מטעם הלח"י, מודפס במכונת כתיבה, המודיע כי "הקצינים שיף וגולדמן [קצינים יהודים במשטרה הבריטית שהיו גם חברי ה"הגנה"; נהרגו בינואר 1942 מפיצוץ מטען שהניחו אנשי לח"י] נדונו למות ע"י בית הדין העליון של הארגון".
• וכן כרוזים בנושא פרשת דיר יאסין, עולי הגרדום, מספר עיתונים וגזירי עיתונים, ועוד.
על חלק מהכרוזים מופיעים הנחיות לדפוס ותיקוני עריכה קלים בעט.
כ-30 פריטים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
1. "מי שלח למצולות-ים את מעפילי 'סטרומה'?" חוברת עם מודעת אבל וטקסט בגנות ממשלת המנדט (נדפסה שלושה ימים לאחר טביעת הסטרומה).
2. פתקית עם סיסמת תעמולה: "מק-מיכאל [=הנציב העליון הרולד מק-מייקל] הוא האחראי למות פליטי 'סטרומה'! יורחק מיד מן הארץ" (כנראה, מטעם האצ"ל).
3. כרוז קטן מטעם האצ"ל הקורא להדיח את ממשלת המנדט בעקבות טביעת הסטרומה.
4. חוזר פנימי למפקדי בית"ר בארץ ישראל: שמות חברי הארגון שנספו בטביעת הסטרומה והוראה לערוך מסדר אבל (חתום בחותמת דיו של נציבות בית"ר בארץ ישראל).
5. "שלושים ליום סטרומה", עלון ובו הכרזה על "עצומת היישוב" (עצומה הקוראת לקלוט מעפילים שנמלטו מאירופה ולשחרור מעפילים שנכלאו בארץ).
6-7. שני גיליונות של כתב העת "אשנב" מטעם ההגנה (מס' יא' ו-ט"ז), עם כתבות בנושא מעפילים שנכלאו בעתלית.
8-10. שלושה כרוזים הקוראים למנוע את גירושם של מעפילים שנכלאו בעתלית ולשחררם.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מקור: אוסף משפחת רימון.
1. "ברידער" [אחים], כרוז. מתוארך: "בגולה, יב סיון תש"ז" (31 במאי 1947). יידיש.
כרוז הפונה אל שארית הפליטה באירופה בקריאה לתמוך באצ"ל במסגרת המאבק הפנימי ביישוב. הכרוז מתאר את צביעותם של ראשי מוסדות היישוב בארץ, שעושים תעמולה בקרב יהדות אירופה בעד המאבק בבריטים מחד, ופועלים נגד לוחמי האצ"ל ותומכיהם בארץ ישראל מאידך.
2. "אידיש בלוט איז נישט קיין וואסער" [דם יהודי אינו מים], תמלול של שידור ברדיו "קול ציון הלוחמת" (תחנת השדור של האצ"ל). מתוארך "בגולה, סיון תש"ז" (1947). יידיש.
3. "קאמוניקאט", דף מידע מטעם האצ"ל, מתוארך "בגלות אוסטריה, תש"ח", תש"ח [1947]. יידיש.
סקירה של שמונה פעולות תגמול שערכו לוחמי הארגון בערביי ארץ ישראל בדצמבר 1947.
4. "Vyhlasenie" [הכרזה], דף מודפס במכונת כתיבה מטעם ארגון האצ"ל. "בגולה", [ללא ציון שנה]. סלובקית.
[4] דף, 29X20 ס"מ בקירוב עד 34X23.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. סימני קיפול ופגמים קלים. קרעים קלים, חלקם משוקמים. חותמות ספרייה. דף מס' 4 במצב בינוני (קמטים ובלאי, קרעים וקרעים חסרים. רצועות נייר דבק לחיזוק).
מקור: אוסף משפחת רימון.
על המדבקה מודפסים דגל בריטניה אשר במרכזו צלב קרס, והכתובת: "S. S. Exodus 1947, British Floating Dachau" [אקסודוס 1947, דכאו צף בריטי].
ייתכן כי המדבקה נוצרה בוושינגטון על-ידי הארגון "The Jewish Historical Society of Greater Washington". ראו חומר מצורף.
7X11 ס"מ. מצב טוב.
מקור: אוסף משפחת רימון
אוסף מכתבים שהחליפה אניטה מילר-כהן עם אישים וארגונים כדי לסייע לאסירות היהודיות הכלואות בבית לחם. תל-אביב, ירושלים ובית לחם, 1946. גרמנית, אנגלית ועברית.
בית הסוהר לנשים בבית לחם פעל בין השנים 1930-1948 ושימש כמקום כליאתן של חברות המחתרות העבריות – לח"י, אצ"ל, ואחרות. בין אסירותיו נמנו גאולה כהן, שרה לבני, אסתר רזיאל-נאור, וגם בתה של העובדת הסוציאלית אניטה מילר-כהן, רות.
לפנינו תכתובת ענפה שניהלה מילר-כהן עם אישים שונים, בבית הסוהר ומחוצה לו, בניסיון להקים מרפאה בבית הסוהר, להשיג ידיעות על מצבן של האסירות ולשלוח להן חבילות:
• שישה מכתבים בכתב-ידה של רופאת הכלא, חנה (אנה) פרלמן – עדכונים על מצבן הרפואי של אסירות חולות, בקשת תרופות, דיווחים על חבילות שהועברו לכלא, ועוד. גרמנית.
• רשימה בכתב-ידה של חנה פרלמן (עם מספר העתקים מודפסים) – פירוט הציוד הדרוש להקמת מרפאה בבית הסוהר ("המרפאה הפרמיטיבית ביותר"): סכין, מחטים, מספריים, שולחן מתכת, די-די-טי, פניצילין ואביזרים נוספים. גרמנית.
• ארבעה מכתבים מאת רב הכלא יעקב גולדמן – השגת אישור עבור מילר-כהן לבקר בבית הכלא, קבלת תרומה לרכישת ספרי תהילים עבור האסירות, הודעה על שחרור האסירה טובה סבוראי (שנאסרה לאחר שהסתירה בדירתה את אברהם שטרן), ועוד. עברית.
• רשימות בכתב-יד ובדפוס של ציוד וחבילות שהועברו לאסירות – סיגריות, איפור, כתבי עת, שקיות ממתקים, קופסאות שוקולד, דבש, ועוד. אנגלית וגרמנית.
• כ-55 מכתבים שהוחלפו בין אניטה מילר-כהן ובין אישים וארגונים שונים (מכתביה של מילר-כהן מודפסים על נייר העתקה וחתומים ברובם בראשי תיבות): אריה שנקר, מנהלי בתי החרושת "הכישור", "דובק", "ביז'ארנו", הקצינה הבריטית-יהודייה רחל מקלב מזור, ועוד. עברית, אנגלית וגרמנית.
• קבלות על רכישת מצרכים לאסירות, מעטפות דואר ופריטי נייר נוספים.
סך הכול כ-85 מכתבים, רשימות ופריטי נייר. גודל ומצב משתנים. כתמים, קמטים, נקבי תיוק ופגמים.
אניטה מילר-כהן (Anitta Müller-Cohen, 1890-1962), פעילה חברתית, עובדת סוציאלית, עיתונאית ופוליטיקאית ציונית, ילידת וינה. בימי מלחמת העולם הראשונה עסקה בפעילויות הצלה וסעד עבור אמהות, יתומים, פליטים ומחוסרי בית; על פועלה בתקופה זו זכתה לאות הצטיינות מהקיסר קרל הראשון. לצד עיסוקה בעבודה סוציאלית עסקה בפעילות ציונית ובכתיבה עיתונאית והייתה פעילה למען זכויות נשים. הייתה מהנשים הראשונות שנבחרו למועצת עיריית וינה ("Wiener Gemeinderat"). בשנות ה-30 היגרה לארץ ישראל, בה המשיכה בפעילותה הסוציאלית, עמדה בראש "הסתדרות נשי מזרחי", והייתה נשיאת "התאחדות עולי אוסטריה". השתייכה לארגון האצ"ל, ובהמשך חייה הזדהתה עם מפלגת "חרות". בתה רות נאסרה בבית הכלא לנשים בבית לחם בהיותה בת 17.