זאב רבן (1890-1970). לקט מתווים לתשמישי קדושה עבור הקהילה היהודית האורתודוקסית באוקלנד, ניו זילנד. ירושלים, 1949.
דיו, עיפרון ועפרונות צבעוניים על נייר.
מתווים לטסים לספר תורה ול"יד" לספר תורה. בלקט: • מתווה (ועותק שעשה בנייר העתקה) לטס מעוטר באריה ובגפנים. על הטס נוסח הקדשה: "מוקדש לזכרם של עסקנים ונדיבים ז"ל של חברת קדישא שבאוקלנד". חתום ומתוארך בידי רבן. • מתווה לטס מעוטר ברימונים, במנורה, בלוחות הברית, באריה ובאייל. על הטס נוסח הקדשה: "In Memory of Rabbi Samuel Aaron Goldstein, Minister, Auckland Hebrew Com[munity], President, Auckland Zionist Assoc[iation]". לצד הטס שני מתווים ל"יד" לספר תורה. הדף חתום בחותמת הסטודיו של רבן. • מתווה (ועותק שעשה בנייר העתקה) ל"יד" לספר תורה, מוקדשת "לחיילי ישראל שהקריבו את חייהם במלחמה עם השונא הנצי [!] ימ"ש, ובמלחמת השחרור של ישראל תש"ח–תש"ט; מצויר בשביל חברה קדישא של אוקלנד". חתום ומתואר בידי רבן. חתום בחותמת הסטודיו של רבן.
גודל ומצב משתנים.
מקור: עזבון שלמה קדמי.

זאב רבן (1890-1970), תרנגול הבר, סיכה ומתווים לסיכה.
פליז רקוע; עיפרון על נייר.
סיכת נוי עגולה ועליה דמותו של תרנגול הבר מן האגדה על שלמה המלך ומלכת שבא. דמותו של תרנגול הבר (הדוכיפת) היא מוטיב חוזר ונשנה בעבודותיו של רבן. ראו למשל "זאב רבן, סימבוליסט עברי" עמ' 126, 169; "'בצלאל' של שץ", פריט 911. לצד הסיכה שני מתווים לה.
סיכה: קוטר 4.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כיפופים קלים. מתווים: שני מתווים בקוטר 4.5 ס"מ בקירוב על דף נייר אחד. מצב טוב. כתמים וקרעים בדף ללא פגיעה במתווים.
ספרות:
1. בת שבע גולדמן-אידה, זאב רבן, סימבוליסט עברי. תל-אביב-ירושלים: מוזיאון תל-אביב לאמנות ויד יצחק בן צבי, 2001.
2. "בצלאל" של שץ, רשימה קטלוגית של החפצים בתערוכה. הוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים, 1983.
מקור: עזבון שלמה קדמי.

זאב רבן (1890-1970), לקט מתווים למטבעות על פי מטבעות ממלכת החשמונאים, הממלכה ההרודיאנית, המרד הגדול ומטבעות בר כוכבא ולקט תליונים וסיכות שנטבעו על פיהם. [ירושלים, שנות ה-50 של המאה ה-20].
בלקט: • עשרה מתווים גדולים על פי שמונה מטבעות עתיקים (חלקם לקוחים משני צידיו של מטבע אחד). עפרון ודיו על נייר. כולם חתומים בחותמת הסטודיו של רבן.
50X40 ס"מ בממוצע. מצב טוב-בינוני. קרעים, כתמים ופגמים. תיקונים בנייר דבק חומצי.
• שמונה תליונים עגולים, רובם על פי המתווים שלפנינו; חלקם דו צדדיים. נוסף על דגמי המטבעות העתיקים משובצים בתליונים מטבע המציג את מגדל דוד ומטבע המציג את מצבת האריה בתל-חי.

קוטר: 26 מ"מ עד 30 מ"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים וקורוזיה.
• 13 סיכות על פי מתווים אלו ועל פי מטבעות עתיקים נוספים.

קוטר: 10 מ"מ (להוציא 2 סיכות שקוטרן 23 מ"מ). מצב טוב.
מקור: עזבון שלמה קדמי.

זאב רבן (1890-1970), "בנות ישראל, הבו לנו את קשוטיכן", מתווה עבור "קרן הזהב לנשים עבריות". [ירושלים, שנות ה-20].
עט ודיות על נייר. חתום בחותמת "זאב רבן, ירושלם".
"קרן הזהב" נוסדה בוועידת לונדון (1920) במסגרת "קרן היסוד" ומטרתה הייתה לאסוף תכשיטי זהב ולפדותם בכסף לטובת עבודת הבניין בארץ ישראל.
על גב המתווה מתווה נוסף, לאיור עבור האגדה "שלמה המלך ומלכת שבא" מאת ח"נ ביאליק.
שני המתווים מופיעים בקטלוג "זאב רבן סימבוליסט עברי" (2001), עמ' 94, 124.
16.5x24 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים.
ספרות: בת שבע גולדמן-אידה, זאב רבן, סימבוליסט עברי. תל-אביב-ירושלים: מוזיאון תל-אביב לאמנות ויד יצחק בן צבי, 2001.
מקור: עזבון שלמה קדמי.

זאב רבן (1890-1970), הצעה לתוכנית לבניין בית הדפוס "ירושלם", עבור המו"ל שלמה זלצמן. [ירושלים, 1919].
דיו על נייר. חתום בחותמת הסטודיו של רבן.

במתווה נראה מבנה רחב ידיים בעל שלוש כיפות, עתיר פרטים עיטוריים ודימויים בסגנונו האופייני של רבן. בראש הכיפה המרכזית מתנוסס פסל של אדם מזוקן (הדומה דמיון ניכר לפסלו של בוריס שץ, "מתתיהו"), מניף מגילה ועליה הכתובת "עם הספר".
שלמה זלצמן, מן המו"לים העבריים הבולטים ברוסיה ובגרמניה, היה בעליה של הוצאת הספרים "קדימה" באודסה, של הוצאת "זלצמן" שנדדה עמו מסנט פטרבורג לברלין ושל הוצאת "הספר" בברלין. עם עזיבתו את רוסיה בשנת 1919 ולפני שהשתקע בברלין, הגיע לירושלים וביקש לייסד בה בית דפוס והוצאת ספרים.

ד"ר גיל וייסבלאי, בספרו "קב ונקי" (2019, עמ' 87-99) המתאר בהרחבה את קורותיה של הוצאת "הספר" ואת קורותיו של זלצמן כמו"ל עברי, מספר כיצד הגיע זלצמן לארץ ישראל בשנת 1919 והחל בהכנות נמרצות לייסוד מפעל מו"לות עצום ממדים בשם "קריית ספר" – "רובע מיוחד [...] בפאתי ירושלים, שם ירוכזו בתי דפוס, סדנאות לעיבוד ציורים ותמונות, מפעלים להפקת גלופות דפוס, כריכיות, מחסני נייר, צבע וציוד לכריכה, ועוד". יחד עם כמה פעילים ציוניים שהיו שותפים לחזונו, ניהל את חברת "עם הספר", שפעלה לגיוס ההון הנדרש למימוש מפעל המו"לות. בין היתר, רכשה החברה מזאב רבן את העבודה "שיר השירים" וכן את איוריו לספר "אלף בית". במקביל הזמינה מרבן תוכנית לבית הדפוס המתוכנן: "קבלה על תשלום בסך שמונה לירות לאמן זאב רבן מלמדת כי זלצמן קיבל ממנו, ב-1 בספטמבר 1919, 'ציור של הצעת התוכנית לבנין בית הדפוס "ירושלם"'. רבן [...] היה כוכב עולה בשמי האמנות העברית באותם ימים – אך ללא כל השכלה פורמלית בתחום האדריכלות. יש לשער, אם כן, שהיה זה מתווה בלבד לתוכנית בניינה העתידי של 'קרית ספר'". על פי וייסבלאי, את התוכניות האדריכליות וההנדסיות ביצע בפועל המהנדס בן ציון גיני על פי המתווה הרעיוני שהציע רבן. עקב מאורעות 1920 נאלץ זלצמן לנטוש את חזונו, ועזב את ירושלים לברלין, שם הקים את הוצאת "הספר".
וייסבלאי מציין כי לא ראה את התוכנית עצמה וכי ארכיונו של רבן המופקד בארכיון עיריית ירושלים כולל תעודות החל משנת 1922. לפנינו אפוא התוכנית החסרה, מעיזבונו של רבן שעבר לחזקתו של שותפו שלמה קדמי.

54X33 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדף. כתמים. סימני קיפול. קרעים במרכז הדף, לאורך קו הקיפול האנכי (מתוקנים בנייר דבק בגב).

ספרות: גיל וייסבלאי, קב ונקי: תחייתה של אמנות הספר העברי ברפובליקת ויימאר. ירושלים: כרמל, 2019.
מקור: עזבון שלמה קדמי.