אגרטל מעשה ידי דוד היינץ גומבל (1906-1992). ירושלים [1960 בקירוב].
כסף רקוע, חתום בבסיס: "גומבל", "ירושלים", "Sterling"
אגרטל בעיצוב מודרניסטי נקי. סביב הבסיס חקוקה הקדשה (בעברית ובאנגלית): "לליאונרד מאיו על שרותו הנאמן למען שלום הילד. מוגש על ידי 'הדסה' בשנת המאה להולדת הנריטה סאלד."
ליאונרד מאיו (Leonard Mayo, 1899-1992), פרופסור אמריקני, יו"ר ה-International Union for Child Welfare (הארגון הבינלאומי להגנת הילד).
גובה: 21 ס"מ, קוטר: 8.5 ס"מ. מצב טוב. השחרה אופיינית. פגמים קלים.

דוד היינץ גומבל (1906-1992), יליד זינסהיים שבחבל באדן-וירטמברג בדרום גרמניה. משפחתו הייתה מחלוצות התעשייה המודרנית באזור, ואביו, סבו וסב-סבו היו תעשיינים. גומבל גדל בעיר היילברון הסמוכה, שהייתה מרכז ליצירת כלי כסף, הוכשר כחרט פלדה ועבד במפעל כלי הכסף "Bruckmann & Söhne". בגיל 21 עבר לברלין כדי ללמוד צורפות בבית הספר למלאכות אמנות "Kunstgewerbe Schule". לאחר לימודיו שב לעירו היילברון, והחל לעבוד במפעל שבבעלות אביו, "Gumbel & Co.", בעיצוב ובייצור כלי כסף בסגנון מודרניסטי בעבודת יד. עיצוביו התאפיינו בכסף מלוטש ומבריק ובשילוב חומרים אחרים, וניכר בהם כי הושפעו מאסכולת הבאוהאוס ומאסכולות מקבילות. בשנת 1936, עם הרעת מצבם של היהודים בגרמניה, עלה גומבל לארץ ישראל והתיישב בירושלים. במשך תקופה מסוימת עבד בסדנת כלי הכסף של הצורפת אמי רות, מן הצורפים הראשונים שייצרו תשמישי קדושה בסגנון מודרני. לאחר כמה חודשים החל ללמד ב"בצלאל החדש" עיצוב כלים ויצירת תכשיטים בעבודת יד, וב-1942 פתח סדנה משלו, שבה ייצר כלים ותכשיטים במשך עשרות שנים. ב-1955 פרש מן ההוראה; עמיתו, לודוויג יהודה וולפרט, פרש מ"בצלאל" שנה אחריו, אולם השפה החזותית שיצרו והסגנון שהנחילו המשיכו לתת את אותותיהם בעבודות התלמידים עוד שנים ארוכות.
ראו: "וולפרט וגומבל, חלוצי הצורפות המודרנית בישראל" (אוצרת: שרון וייזר-פרגוסון), מוזיאון ישראל, 2012.