מכירה 87 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
כולל: מתווים לעבודות מאת זאב רבן ופריטי בצלאל, ספרי ילדים מאוירים, ספרי אוונגרד עיתוני לאדינו, ועוד
- (-) Remove ישראל filter ישראל
- palestin (69) Apply palestin filter
- ארץ (49) Apply ארץ filter
- תרבות (49) Apply תרבות filter
- מחתרות (49) Apply מחתרות filter
- מדינת (49) Apply מדינת filter
- מאנית (49) Apply מאנית filter
- ישראלית (49) Apply ישראלית filter
- ישראל, (49) Apply ישראל, filter
- והעפלה (49) Apply והעפלה filter
- והמנדטורית, (49) Apply והמנדטורית, filter
- והמנדטורית (49) Apply והמנדטורית filter
- הקמת (49) Apply הקמת filter
- העותמאנית (49) Apply העותמאנית filter
- העות (49) Apply העות filter
- והעפלה, (49) Apply והעפלה, filter
- העות'מאנית (49) Apply העות'מאנית filter
- cultur (49) Apply cultur filter
- establish (49) Apply establish filter
- fighter (49) Apply fighter filter
- fighters, (49) Apply fighters, filter
- illig (49) Apply illig filter
- immifr (49) Apply immifr filter
- immifration, (49) Apply immifration, filter
- isra (49) Apply isra filter
- israel (49) Apply israel filter
- israel, (49) Apply israel, filter
- mandatori (49) Apply mandatori filter
- ottoman (49) Apply ottoman filter
- palestine, (49) Apply palestine, filter
- state (49) Apply state filter
- underground (49) Apply underground filter
- מסע (34) Apply מסע filter
- מחקר (20) Apply מחקר filter
- תחריטים (20) Apply תחריטים filter
- ספרי (20) Apply ספרי filter
- מפות, (20) Apply מפות, filter
- מפות (20) Apply מפות filter
- בארץ (20) Apply בארץ filter
- וספרי (20) Apply וספרי filter
- engrav (20) Apply engrav filter
- map (20) Apply map filter
- maps, (20) Apply maps, filter
- studi (20) Apply studi filter
- travelogu (20) Apply travelogu filter
- holi (14) Apply holi filter
- ii (14) Apply ii filter
- journey (14) Apply journey filter
- kaiser (14) Apply kaiser filter
- land (14) Apply land filter
"בגלות קניה, עתון יומי של מחנה הגולים העברים גילגיל (קניה)". גיליון מס' 357, מודפס במכונת כתיבה עם תיקונים בכתב-יד (ממנו שוכפלו יתר הגיליונות). מחנה "גילגיל", ה' באייר תש"ח – 14.5.1948.
בתחילת הגיליון ידיעות בנושא מלחמת העצמאות, שהגיעו, כנראה, בתחילת אותו יום – "גוש עציון נפל?", "בקרב על שער הגיא", "כניעת יפו" ועוד. בעמ' 2 מודפסת ידיעה בכתב גדול יותר – "הלילה יוכרז על מדינת ישראל", ואחריה ידיעות שהגיעו למחנה בהמשך היום: "היציאה הבריטית", "הדיונים על ירושלים", "התהא הלילה פלישה ערבית?", "שרתוק הצהיר אמש בת"א כי בחצות הלילה יוכרז על הקמת מדינה יהודית. לא נתמהמה בכך רגע אחד", ועוד.
הידיעות בששת עמודי העיתון נאספו מאמצעי התקשורת שהיו זמינים לגולים – רדיו לונדון בערבית, רדיו ברזאביל (Brazzaville), רדיו פריז, רדיו ניו יורק, הניו יורק הראלד טריביון, ועוד (לצד כל ידיעה מצוין המקור). בסוף העיתון ידיעה נוספת, שהתקבלה במברק ששוגר מידי אנשי הועד הפועל הציוני בניו-יורק: "שלחנו היום מברק למשרד המושבות... מקוים שזמן שחרורכם קרוב. התאזרו עוז" (חתום בדפוס בשם אשת הדסה יהודית אפשטיין, המנהיג הרוויזיוניסטי מאיר גרוסמן, והמנהיג הציוני האמריקני ברוך צוקרמן).
בראש הדף הראשון הדפס עם שם העתון וסמלו – קווי המתאר של יבשת אפריקה, ונקודה המציינת את מיקומו של המחנה – עם המוטו של העתון: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".
6 דף (6 עמ' מודפסים), אינם כרוכים. 33.5 ס"מ. כתמים וקמטים קלים. נקבי סיכות וקרעים קלים. בשולי הדף האחרון מודבקת רצועת נייר עם סוף המברק.
מצורף: עמוד 2 מהוצאת הערב של אותו יום (14.5.48, נדפס לאחר ההכרזה), ובו שלוש ידיעות: פינוי הכוחות הבריטים מירושלים, פינוי הכוחות הבריטים משאר הארץ, ומנייני הפליטים הערבים מארץ ישראל, וכן סופו של דיווח על המצב בחזיתות המלחמה (דף זה גם הוא מודפס במכונת כתיבה).
גיליון מיום 15 במאי 1948. בעמוד השער כתבה על טקס הכרזת העצמאות של מדינת ישראל שהתקיים יום קודם לכן בתל אביב: " היה זה טקס בן 40 דקות, פשוט וכמעט נטול רשמיות, שבמסגרתו נוסדה המדינה היהודית 'ישראל'. כך נולדה המדינה היהודית הראשונה בארץ הקודש מאז שנת 135 לספירה [...]". הכתבה משווה בין הטקס הצנוע בתל אביב ובין הטקס הראוותני שהתרחש שנתיים קודם לכן בעמאן בנסיבות דומות, בנוכחות אישים נכבדים מרחבי העולם. בהמשך מופיעים דיווחים על אחד הנוכחים בטקס, ד"ר איזידור שליט אשר היה יו"ר הקונגרס הציוני הראשון, ומזכירו האישי של הרצל, על האצת העלייה היהודית לארץ, על תגובתן של מדינות ערב להכרזה, ועל החשש מפלישת ארצות ערב לישראל.
בפנים העיתון ידיעות נוספות העוסקות במצב בישראל, כולל דיווח על תקיפות אוויריות בתל אביב; במדור התרבות ביקורת אוהדת על הופעתם של שחקני "הבימה" בברודווי, עם המחזות "הדיבוק" ו-"כתר דוד".
העיתון The Christian Science Monitor נוסד ב-1908 בבוסטון ופועל עד היום; העיתון מוחזק כגוף חדשות רציני ומהימן, וחרף השתייכותו לכנסיית "המדע הנוצרי" נחשבים דיווחיו לענייניים ואובייקטיביים, וכמה מכתביו אף זכו בפרס פוליצר היוקרתי לעיתונות.
17, [1] עמ', 57 ס"מ. מצב טוב. דפים מנותקים. קרעים קלים, בהם קרעים חסרים בשולי הדפים. נייר דק לחיזוק בדף הראשון ולאורך השדרה (בין הדף הראשון לאחרון). נקבי תיוק. סימני קיפול.
גיליון של היומון ביידיש "דער טאג". כותרות העיתון מבשרות על הקמת מדינת ישראל יום קודם לכן: "אידישע מלוכה אנערקענט פון אמעריקע: בן גוריון פראקלאמירט אידישען שטאט 'ישראל'" [מדינה יהודית זוכה להכרת ארצות הברית: בן גוריון מכריז על המדינה היהודית "ישראל"]. בעמוד השער מספר ידיעות נוספות: ידיעה הנוגעת לביטול הספר הלבן, הכרתו של נשיא ארצות הברית הארי טרומן במדינת ישראל, וניסיונות להביא להכרה בישראל באו"ם. במרכז טורי החדשות מודפסים איור גדול ממדים של דגל המדינה הצעירה, ותמונותיהם של הרצל, טרומן ובן גוריון. ביתר דפי הגיליון ידיעות ומאמרים העוסקים בהכרזת המדינה.
"דער טאג" (היום), יומון חילוני ביידיש שראה אור בניו יורק, בגלגולים שונים, בין 1914 ל-1971. העיתון, שפעל ללא שיוך מפלגתי, שם לו למטרה להקפיד על סטנדרטים עיתונאיים גבוהים, ולהציע לקוראיו מדורי תרבות וספרות עשירים. בין הכותבים הבולטים בו: שמואל ניגר, דוד פינסקי, חיים ז'יטלובסקי, ואחרים.
[4] עמ' (גיליון מקופל לשניים), 58 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרעים, חלקם חסרים, בשוליים ולאורך קווי הקיפול, עם פגיעה קלה בטקסט. נתון במסגרת.
![גיליון "המשקיף" – ביטאונה של המפלגה הרוויזיוניסטית, הצה"ר, המבשר על הקמת מדינת ישראל. תל-אביב, ז' אייר תש"](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/58.jpg "\"הוקמה מדינת ישראל\" – גיליון הקמת המדינה של \"המשקיף\" – ז' אייר תש\"ח \")
הכותרת הראשית של הגיליון מכריזה: "הוקמה מדינת ישראל", ותחתיה תצלומי דיוקן של הרצל ושל ז'בוטינסקי. בכותרת המשנה נכתב כי " יום גדול היה יום ו', ה' אייר תש"ח, בחיי האומה הישראלית. ביום זה הוקמה מחדש מדינת ישראל אחר 1878 שנות שיעבוד וגלות". במרכז הדף מובא נוסח נאומו של מפקד האצ"ל, מנחם בגין מיום קום המדינה ("נאום השחר המאדים").
רובו ככולו של הגיליון מוקדש למלחמה המתחוללת בארץ, לפלישת צבאות ערב, ולכיבושי הכוחות היהודיים, תוך הבלטת חלקם, המרכזי כביכול, של אנשי האצ"ל במאבק לעצמאות.
ד' עמ', 55 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים ובקווי הקיפול.
כרך גיליונות השנה השנייה של העיתון "אונזער ציל" (ראה אור למשך שנתיים בלבד), שנדפס מטעם התנועה הרוויזיוניסטית, עבור שארית הפליטה באוסטריה. מלווים תמונות ואיורים (עולי הגרדום, לוחמי אצ"ל במלחמת העצמאות, גטו ורשה ועוד).
בגיליון מס' 13 (19 במאי, 1948) דיווח מקיף על הכרזת מדינת ישראל: "פראקלאמירט די אנטשטייאונג פון דער יידישער מלוכה 'ישראל'" [הוכרזה הקמת המדינה היהודית ישראל].
כריכה קשה עם תווית מודבקת מלפנים – שם העיתון וסמלילו (הדומה בעיצובו לסמל האצ"ל – מפת ארץ ישראל השלמה ועבר הירדן), והשנים שבהן ראה העיתון אור – 1947-1949.
24 גליונות כרוכים יחד (רובם בני 6 עמ'). אחד הדפים (בגיליון 17) כרוך שלא במקומו. 45 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קמטים קלים. קרעים בשולי כמה מהדפים (ברובם קלים; מספר קרעים משוקמים). שני דפים מנותקים. כריכה בלויה, קילופים בשוליים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
פריט 60 תצלום של פייסל, מלך ערב הסעודית, לצד עיתון המודיע על הכרזת מדינת ישראל – ניו יורק, 18.5.1948
בתצלום נראה פייסל יושב על ספה ומעיין בעיתון. לצדו יושב שייח איברהים סולימאן. בחזית התצלום גיליון העיתון New York World-Telegram מונח על כיסא. כותרתו הראשית של העיתון: "Jewish Nation Proclaimed" [הוכרזה מדינת היהודים].
התצלום צולם בפארק פלאשינג מדוז בעיר ניו יורק, מקום התכנסותה של העצרת הכללית של האו"ם דאז.
בגב התצלום חותמת סוכנות הידיעות INP – International News Photos; תיאור התמונה, מקום הצילום והתאריך, מודפסים בצרפתית.
בימי כהונתו הארוכה כשר החוץ הסעודי, בין השנים 1930-1960, נודע פייסל כמתנגד נמרץ לציונות. הוא פעל רבות לגיבוש עמדה ערבית אחידה נגד הציונות, ולחיזוק העמדה הערבית במאזן הכוחות של הפוליטיקה העולמית.
21.5X17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים בשוליים. נקבים זעירים בחלקו העליון של התצלום.
עלון בן ארבעה עמודים. על גבי העמוד הראשון מאמר ארוך המאשים את ישראל קסטנר בשיתוף פעולה עם הנאצים בהכשרת הקרקע לרצח יהדות הונגריה, ובהצלת פושע מלחמה מעונש (נפתח במילים: "ריח של פגר מגרד את נחירי! תהיה זו הלוויה משופרא דשופרא! את ד"ר רודולף קסטנר צריך לחסל!"). העלון "מכתבים אל חברי במזרחי" נדפס באופן עצמאי בידי מלכיאל גרינוולד ונשלח בדואר למאות בודדות של קוראים (בשולי העותק שלפנינו מודבקים בול דואר ותווית עם שם הנמען – מחוק). גיליון מס' 17 מצא את דרכו לידיו של היועץ המשפטי לממשלה, חיים כהן, ובהמלצתו תבע קסטנר את גרינוולד למשפט דיבה, שהפך לאחד המשפטים הנודעים בתולדות ישראל – "משפט קסטנר".
[2] דף (ארבעה עמ' מודפסים), 34.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים קלים, קמטים וקו קיפול אופקי. קרעים בשוליים ולאורך קו הקיפול.
על השלט מודפסת המילה Israel, וסביבה הקדשות קצרות בכתב יד, חתומות בידי חמש מבכירות המשלחת הישראלית לוועידה העולמית השלישית לענייני נשים (The Third World Conference on Women): ניצה שפירא-ליבאי, משפטנית ויועצת ראש הממשלה למעמד האישה לשעבר; תמר [אשל], חברת כנסת מטעם המערך בשנים 1977-1984; ג'ודי דרנגר-ורנאי, דיפלומטית ישראלית; יעל ורד, דיפלומטית ישראלית; ונעמי חזן, פרופסור למדעי המדינה, פעילת זכויות אדם, וחברת כנסת מטעם מר"צ.
הוועידה העולמית השלישית לענייני נשים של האו"ם התכנסה בניירובי בירת קניה לצורך בחינת ההישגים שהושגו במהלך עשר השנים שחלפו מאז ההכרזה על "עשור האומות המאוחדות לנשים" (1976-1985). בוועידה השתתפו נציגות ונציגים מ-157 מדינות, ביניהם כ-25 נציגות ישראליות. הועידה עסקה, בין השאר, בהערכת ההתקדמות ביישום התוכניות מרחיקות הלכת לקידום מעמד האישה בעולם, שנוסחו בשתי הוועידות לענייני נשים הקודמות (ב-1975 וב-1980).
ביקורת מבית ומחוץ טענה שמצד המשלחת הישראלית הרשמית נצבעה הוועידה בגוונים פוליטיים, ופעילותה התמקדה בקידום מסריה של ממשלת ישראל, ולאו דווקא בנושאים הקשורים למאבק הפמיניסטי (ראו: "מבצע ניירובי", בתוך "העולם הזה", 31.07.1985).
ההקדשות בכתב יד (ביניהן: "טוב שהיה ועבר – והלוואי שלא נתנסה בגרוע מזה"; "יופי. הישג לנשים, לישראל ולעם היהודי"), מהדהדות את השערורייה הדיפלומטית שאיימה לפוצץ את הוועידה בימיה האחרונים: אחד מסעיפי המסמך המסכם של הוועידה, עליו נתבקשו לחתום חברות וחברי המשלחות המשתתפות, כלל התייחסות לתפקידן החשוב של נשים במאבקים נגד האימפריאליזם, הקולוניאליזם, האפרטהייד והציונות. בעקבות לחץ המשלחת הישראלית, בגיבוי אמריקאי וקנדי, נמחקה המילה "ציונות" מהסעיף, והוחלפה בהערה כללית הנוגעת למיגור הגזענות והאפליה על רקע גזעי, שינוי שנתפס בישראל כהישג דיפלומטי לא מבוטל.
השלט נתון במסגרת: 30.5X12.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. לא נבדק מחוץ למסגרת.
שני תצלומי דיוקן של דן בן אמוץ, מאת דוד רובינגר.
1. דיוקן אינטימי של דן בן אמוץ (תצלום מאותה סדרה נדפס בעיתון "חדשות", גיליון ה-22 באוקטובר, 1989, בכתבה לזכרו של בן אמוץ).
2. פוטומונטז': דיוקנאות של דן בן אמוץ.
שני תצלומים, 25X20.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים, קילופים ופגמים קלים. כתמי חלודה בגב. רישום בכתב יד בגב: "רובינגר" (עט).
דן בן אמוץ (דב"א; נולד: מוסיה תהילימזוגער, 1924-1989), יליד פולין, מאנשי האשכולות של התרבות הישראלית – סופר, עיתונאי, מתרגם, תסריטאי, סטיריקן, איש רדיו ושחקן – איש הפלמ"ח והמוסד לעלייה ב'. בן אמוץ כתב כמה מיצירות הספרות הבולטות בעשורים הראשונים למדינה, ביניהן "ילקוט הכזבים" (יחד עם חיים חפר; 1951), "לזכור ולשכוח" (1968), "מילון עולמי לעברית מדוברת" (לצד נתיבה בן יהודה; 1972), ורבות אחרות; לצד חיים חפר העלה את מופע הבידור "תל-אביב הקטנה"; ברדיו היה משתתף בולט בתוכנית הפופולרית "שלושה בסירה אחת" (1955-59); כתב מדור פופולרי בעיתון "חדשות", והיה לדמות בולטת בבוהמה התל-אביבית עד למותו.
לאחר מותו השתנה לשלילה היחס כלפי בן אמוץ ומורשתו – תרמה לכך הביוגרפיה השנויה במחלוקת שפרסם לאחר מותו ידידו אמנון דנקנר, שהציגה את יחסו הנצלני והפוגעני של בן אמוץ כלפי נשים.
"מחזור של"ג – מלחמת שלום הגליל", ארבעה גיליונות משלבי ההדפסה השונים של טור מאת דן בן אמוץ בעיתון "חדשות" (דף הכנה לדפוס ותשלילים). הטור השלם ראה אור במוסף "חדשות של שבת", ב-28 באוקטובר, 1988.
גיליונות משלבי ההדפסה השונים של טור מאת דן בן אמוץ שהתפרסם ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת השתים עשרה: דף הכנה לדפוס, עליו מדבקים הטקסט והתמונות (חלק מהפסקה האחרונה של הטור חסר), תשליל של הדף, תשליל מוגדל והדפסה מוגדלת על שקף.
בטורו קורא בן אמוץ לציבור לא להצביע למפלגת הליכוד; הוא פונה בגוף ראשון אל אחד מהרוגי מלחמת שלום הגליל ("שורה 29, שני מימין") וקורא: "תראה, תראה. תביט עליהם. איזה מזל שלפחות לאנשים האלה ששלחו אותך להיהרג לא קרה שום דבר במלחמה המזויינת ההיא. איש מהם לא עלה על מוקש בדרכו לישיבת הממשלה, ואף אחד מהם לא איבד יד בהצבעה הגורלית ההיא, בחמישה ביוני, 1982, שבה הם החליטו לשלוח אותך להבטיח בהרי הלבנון את שלום הגליל". תחת הכותרת "מחזור של"ג – מלחמת שלום הגליל", מופיעות תמונותיהם של האחראים למלחמה, ערוכות כבתצלום מחזור: ראש הממשלה מנחם בגין, והשרים – הבולטים שבהם אריאל שרון ויצחק שמיר. ברקע, תצלום של קברים בחלקה צבאית בבית קברות. מעל תמונות השרים ומתחתיהן כתובים שמות הרוגי המלחמה, ערוכים בשורות ארוכות.
50X35 עד 61X51 ס"מ בקירוב. מצב משתנה.
דן בן אמוץ (דב"א; נולד: מוסיה תהילימזוגער, 1924-1989), יליד פולין, מאנשי האשכולות של התרבות הישראלית – סופר, עיתונאי, מתרגם, תסריטאי, סטיריקן, איש רדיו ושחקן – איש הפלמ"ח והמוסד לעלייה ב'. בן אמוץ כתב כמה מיצירות הספרות הבולטות בעשורים הראשונים למדינה, ביניהן "ילקוט הכזבים" (יחד עם חיים חפר; 1951), "לזכור ולשכוח" (1968), "מילון עולמי לעברית מדוברת" (לצד נתיבה בן יהודה; 1972), ורבות אחרות; לצד חיים חפר העלה את מופע הבידור "תל-אביב הקטנה"; ברדיו היה משתתף בולט בתוכנית הפופולרית "שלושה בסירה אחת" (1955-59); כתב מדור פופולרי בעיתון "חדשות", והיה לדמות בולטת בבוהמה התל-אביבית עד למותו.
לאחר מותו השתנה לשלילה היחס כלפי בן אמוץ ומורשתו – תרמה לכך הביוגרפיה השנויה במחלוקת שפרסם לאחר מותו ידידו אמנון דנקנר, שהציגה את יחסו הנצלני והפוגעני של בן אמוץ כלפי נשים.
!["דמוקרטיה מותק – מספיק לישון!", כרזת מחאה מאוירת; נדפסה מטעם דן בן אמוץ ועמוס קינן. [1970?]. כרזת מחאה נגד מעצרים](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/65.jpg "דן בן אמוץ ועמוס קינן – \"דמוקרטיה מותק – מספיק לישון!\" – כרזת מחאה מאו")
"דמוקרטיה מותק – מספיק לישון!", כרזת מחאה מאוירת; נדפסה מטעם דן בן אמוץ ועמוס קינן. [1970?].
כרזת מחאה נגד מעצרים מנהליים: "דמוקרטיה מותק – מספיק לישון! \ 37 אזרחים ישראליים יושבים בבתי כלא ללא משפט. \ 76 נמצאים במעצר בית ללא משפט. \ 700 אזרחים מרותקים לאיזור מגוריהם ללא משפט. \ שום כתב אשמה לא הוגש נגדם. \ כולנו אוהבים לישון – אבל בזמן האחרון \ קשה יותר ויותר להירדם. \ האשמים – למשפט. החפים מפשע – הביתה. \ ועכשיו תמשיכי לישון, מותק. \ שלך באהבה, \ דן בן אמוץ \ עמוס קינן".
תחת הטקסט, איור של אישה ישנה, שוכבת על צדה על האדמה (כפי הנראה פרי עטו של קינן).
דן בן אמוץ ועמוס קינן, סופרים ואנשי בוהמה, מהדמויות הבולטות בעולם התרבות והספרות בעשורים הראשונים למדינת ישראל. נודעו בדעותיהם הרדיקליות שנטו לשמאל האנטי-ממסדי.
49.5X35 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קמטים קלים. מעט פגמים וקרעים קלים בשולי הכרזה.
דן בן אמוץ (דב"א; נולד: מוסיה תהילימזוגער, 1924-1989), יליד פולין, מאנשי האשכולות של התרבות הישראלית – סופר, עיתונאי, מתרגם, תסריטאי, סטיריקן, איש רדיו ושחקן – איש הפלמ"ח והמוסד לעלייה ב'. בן אמוץ כתב כמה מיצירות הספרות הבולטות בעשורים הראשונים למדינה, ביניהן "ילקוט הכזבים" (יחד עם חיים חפר; 1951), "לזכור ולשכוח" (1968), "מילון עולמי לעברית מדוברת" (לצד נתיבה בן יהודה; 1972), ורבות אחרות; לצד חיים חפר העלה את מופע הבידור "תל-אביב הקטנה"; ברדיו היה משתתף בולט בתוכנית הפופולרית "שלושה בסירה אחת" (1955-59); כתב מדור פופולרי בעיתון "חדשות", והיה לדמות בולטת בבוהמה התל-אביבית עד למותו.
לאחר מותו השתנה לשלילה היחס כלפי בן אמוץ ומורשתו – תרמה לכך הביוגרפיה השנויה במחלוקת שפרסם לאחר מותו ידידו אמנון דנקנר, שהציגה את יחסו הנצלני והפוגעני של בן אמוץ כלפי נשים.
כרזה לרגל צאתו לאור של ספר מאת דן בן אמוץ. "הפצה לחנויות: גד". ללא פרטי דפוס או שנה.
הכרזה מציגה תצלום דיוקן של בן אמוץ; מימין נדפס: "ספרו החדש של דן בן אמוץ הופיע!".
68X46 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קרעים קלים בשוליים. קמטים ופגמים קלים.
דן בן אמוץ (דב"א; נולד: מוסיה תהילימזוגער, 1924-1989), יליד פולין, מאנשי האשכולות של התרבות הישראלית – סופר, עיתונאי, מתרגם, תסריטאי, סטיריקן, איש רדיו ושחקן – איש הפלמ"ח והמוסד לעלייה ב'. בן אמוץ כתב כמה מיצירות הספרות הבולטות בעשורים הראשונים למדינה, ביניהן "ילקוט הכזבים" (יחד עם חיים חפר; 1951), "לזכור ולשכוח" (1968), "מילון עולמי לעברית מדוברת" (לצד נתיבה בן יהודה; 1972), ורבות אחרות; לצד חיים חפר העלה את מופע הבידור "תל-אביב הקטנה"; ברדיו היה משתתף בולט בתוכנית הפופולרית "שלושה בסירה אחת" (1955-59); כתב מדור פופולרי בעיתון "חדשות", והיה לדמות בולטת בבוהמה התל-אביבית עד למותו.
לאחר מותו השתנה לשלילה היחס כלפי בן אמוץ ומורשתו – תרמה לכך הביוגרפיה השנויה במחלוקת שפרסם לאחר מותו ידידו אמנון דנקנר, שהציגה את יחסו הנצלני והפוגעני של בן אמוץ כלפי נשים.