ספר בן פורת יוסף, דרושים על ספר בראשית, ע"פ פשט רמז דרוש סוד, עם שו"ת בסופו, מאת רבי יעקב יוסף הכהן כ"ץ אב"ד פולנאה. בסוף הספר נדפסה לראשונה האיגרת המפורסמת ששלח הבעל שם טוב לגיסו רבי גרשון מקיטוב. קוריץ, [תקמ"א 1781]. דפוס צבי הירש בן אריה ליב [מרגליות] וחתנו שמואל בן ישכר בער סגל. מהדורה ראשונה.
ספר זה הוא ספרו השני של המחבר, שנדפס כשנה לאחר ספרו הראשון "תולדות יעקב יוסף". גם בספר זה כבקודמו מרבה המחבר להביא מתורת רבו המובהק רבינו ישראל בעל שם טוב.
בסוף הספר נדפסה לראשונה אגרת הקודש המפורסמת ששלח הבעש"ט לארץ ישראל אל גיסו רבי גרשון מקיטוב שהתגורר בירושלים. האגרת ניתנה מהבעש"ט אל המחבר הרב מפולנאה, בעת שהיה בדעתו לעלות לארץ הקודש, בחורף תקי"ב, כדי שיתנה לרבי גרשון מקיטוב. לאחר שתוכנית הנסיעה התבטלה, נשארה האגרת בידי המחבר, ונמסרה על ידו להדפסה "כדי לזכות עמינו בני ישראל". באגרת זו מספר הבעש"ט באריכות על "השבעת עליית נשמה" שערך בימי ראש השנה של שנת תק"ז ותק"י, ובה מספר: "ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי... בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה".
ה"שרף" רבי אורי מסטרליסק סיפר על האדמו"ר רבי מרדכי מנשכיז שהיה לומד את האיגרת בכל יום: "היה חיוב אצל הצדיק מנישחיז ללמדה בכל יום, לא יגרע, כמו הנחת תפילין ממש". ועוד אמר בשמו, שבאיגרת זו מרומזים שלושה שמות קדושים, ש"אפשר לידע על ידיהם קץ הגאולה" (אמרי קדוש השלם, ירושלים תשכ"א, עמ' מז, אות מ).
[1], פח, צא-צד, פט-צ, צה-ק דף. דפים פט-צ נכרכו שלא במקומם, בין דפים צד ו-צה. 29.5 ס"מ. מצב גרוע. כתמים. סימני עש קשים במיוחד עם פגיעות רבות בטקסט בכל דפי הספר, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים רבים, עם פגיעות גדולות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמות. כריכה חדשה, מנותקת.
סטפנסקי חסידות, מס' 90.

ספר תולדות יעקב יוסף, על התורה בדרך החסידות, מאת רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה. מעזובוז [מז'יבוז', תקע"ז 1817]. מהדורה שניה. עם הסכמת רב העיר מז'יבוז', האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, מחודש סיון תקע"ו.
ספר "תולדות יעקב יוסף" - הספר החסידי הראשון שהובא לדפוס. מחברו הוא הגאון המקובל רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה (נפטר תשרי תקמ"ב 1781), מגדולי וזקני תלמידי ה"בעל שם טוב" (לפי מסורות חסידיות שונות נולד בשנות הת"כ ונפטר קרוב לגיל 120), וראשון מפיצי דרך החסידות. ספר זה הוא המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט. לאורך הספר למעלה מ-280 קטעים בהם מופיעים דברי תורה ששמע המחבר באזניו מפי רבו הבעש"ט. קטעים אלה פותחים במילים "שמעתי ממורי" (מילים אלה הודגשו).
חביבות מיוחדת נודעה לספר זה אצל גדולי החסידות שהפליגו בדבר קדושתו של הספר. המגיד ממזריטש אמר על מחברו כי זכה לגילוי אליהו והשיג מדרגות גבוהות. רבי פנחס מקוריץ אמר על הספר כי עוד לא היו ספרים כאלה בעולם, וכי תורתו היא מן השמים. הוא היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים. הסבא-קדישא משפולי היה מייעץ כסגולה להניח את הספר הקדוש תחת מראשותיו של חולה (לישרים תהלה).
קודם נסיעתו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק לארץ נפגש עם רבי פנחס מקוריץ שאמר לו "למה הדפיס הרב מפולנאה אלף ספרים וקבע מחירם זהוב לכל ספר, מוטב היה אילו הדפיס רק ספר אחד ואני הייתי משלם עבורו אלף זהוב...".
[1], ג, ה-פט; נט דף. 33.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב כללי טוב. כתמים (בדף השער כתמים רבים). סימני עש קלים. הדבקת נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים של הדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט. רישומים. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 606.
במהדורה זו ידוע וריאנט אחר, בו פרט השנה המופיע בדף השער הוא תק"מ, כמו בהוצאה הראשונה (בקוריץ). ראה: מאיר וונדר, "העשור הראשון להדפסת ספרי חסידות", תגים - קובץ ביבליוגרפי תורני מדעי, א', תשכ"ט, עמ' 34-35; יצחק יודלוב, שינויים טיפוגרפיים בספרים עבריים, ארשת ו, עמ' 110.

ספר אור עולם - שו"ת מאיר נתיבים, שני חלקים, תשובות בהלכה, ופלפולים על פרשיות התורה, מאת רבי מאיר מרגליות אב"ד גליל לבוב ואוסטרהא. פולנאה, [תקנ"א-תקנ"ב 1791-1792]. מהדורה ראשונה.
הסכמות רבות מגדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אשר צבי מאוסטרהא ובית דינו, רבי יצחק יוסף מפולנאה, רבי זוסיא מאניפולי, ורבי מאיר מקונסטנטין בן היעב"ץ.
המחבר רבי מאיר מרגליות (תס"ז בערך?-תק"נ), מגדולי תלמידי הבעש"ט, וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...".
רבי מאיר מרגליות היה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בצעירותו כיהן ברבנות בערים יאזלוביץ והורודנקה. בשנת תקט"ו התמנה לאב"ד גליל לבוב. בשנת תקכ"ו התמנה מטעם מלך פולין לרב ראשי על אוקראינה וגליציה. בשנת תקל"ו קיבל כתב מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק). בשנת תקל"ז התמנה, בנוסף לרבנות גליל לבוב, לאב"ד אוסטרהא וגלילותיה. ה"מאיר נתיבים" היה מחבר פורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. לאחר פטירתו נערכו כתביו והובאו לדפוס ע"י בניו. סדרת הספרים נקראה בשם "אור עולם". ספרו זה "מאיר נתיבים", שני חלקים, הוא ספרו הראשון שנדפס. בראש הספר נדפסו הסכמות נלהבות מגדולי החסידות, בהם, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי וה"אוהב ישראל" מאפטא. בהקדמת הספר נדפסו מחידושיו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב על מסכת פסחים. בהקדמת הספר (ד/2) כותבים בני המחבר: "מחמת גודל חבת הקודש שיש לכבוד ש"ב נד"ז [=שאר בשרנו נכד דודנו זקננו] הגאון החסיד איש אלקי'[ם] קדוש יאמר לו מ"ו לוי יצחק נ"י, אב"ד דק"ק ברדיטשוב יצ"ו, לחיבור טהרה ותורה של כבוד א"א מנ"ח הגאון המחבר, ראוי להזכיר מחידושי תורה שלו אפס קצהו". בשמונת הדפים האחרונים של הספר, נדפסו חידושים על מסכת ברכות, מאת אחי המחבר, רבי יצחק דוב בער מרגליות אב"ד יאזלוביץ, מתלמידיו המובהקים של הבעש"ט.
חותמות וחתימות שונות. חותמות עתיקות: "אהרן יוסף יוזפא בהרבני משה ז"ל מפאלנאה". בכותרת דף ס חתימה עתיקה: "יוסף אהרן כהנא". בדף כא/2 הגהה ותיקון בכתב-יד.
[2], ג-ל, לג-צז דף; [1], ג-נו דף (מספור דפים משובש). 33 ס"מ. מצב משתנה, רוב הדפים במצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים (עם הדבקות נייר ישנות). בשני הדפים הראשונים פגמים (משוקמים). במספר דפים כתמים קשים ונזקי עש. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 313.

ספר אור הגנוז לצדיקים, ליקוטים על התורה מאבות החסידות, בעיקר מדברי "בעל התניא", מאת רבי אהרן הכהן מאפטא. זולקווא, תק"ס [1800]. מהדורה ראשונה עם הסכמת המגיד מקוז'ניץ.
הספר נדפס כארבע השנים לאחר הדפסת ספר התניא מאת רבי שניאור זלמן מלאדי - האדמו"ר הזקן. המחבר, מגדולי צדיקי החסידות, מתבסס במקומות רבים בספרו על ספר התניא, וכמעט בכל פרשה מצטט מדברי קדשו ובונה עליו את יסודותיו.
רבי אהרן הכהן מזליחוב ואפטא (אנצ' לחסידות, א', עמ' קנז), מחבר ספר "כתר שם טוב" - ספר הליקוטים הנודע מתורת הבעש"ט, וסידור "תפילה ישרה - כתר נהורא". ספרו "אור הגנוז לצדיקים" נדפס לראשונה בעילום שם המחבר.
על הספר ראה: ח' ליברמן, כיצד חוקרים חסידות בישראל, בתוך ספרו אהל רח"ל, א', ניו יורק תש"ם, עמ' 7-11.
בעמוד האחרון רישום בעלות משנת תקצ"ב של רבי "ישראל זאב בר"ש ז"ל מזאלשין" [תלמיד רבי מרדכי בנעט, בעל "שושני לקט" על תהלים ומו"ל הגדה של פסח "גאולת ישראל"] וחותמות של רבי "אברהם קוואהלער מאקאווסקי מקאנין".
[64] דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים גדולים בדף השער ובדף האחרון, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (כל מסגרת השער הושלמה בצילום), וקרעים קטנים בדפים רבים נוספים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. סימונים ורישומים בכתב-יד בגוף הטקסט. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 22.

ספר יסוד יצחק, חלק ראשון - עניני מילה, בדרך הקבלה והחסידות; חלק שני - "הליכות עולם", הנהגות וסגולות, מאת רבי יצחק אייזיק הלוי מזורוביץ [מחבר הספרים "רזא מהימנא" ו"אותיות דרבי יצחק"]. זולקווא, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
הסכמות רבות מגדולי הדור: רבי מאיר [קריסטיאנפאלר] מבראד; רבי יעקב אורנשטיין מלבוב, בעל "ישועות יעקב"; רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד; רבי משה שפירא מזאלזיץ; רבי אריה ליב הכהן מסטריא, בעל "קצות החושן"; ועוד.
בדפים עם "שמות החתומים", המופיעים לאחר ההסכמות, ניתן למצוא מידע על גדולי וצדיקי אותו דור ומקומות מגוריהם בשנת הדפסת הספר.
בדפים מא-מז, קונטרס סדר הלימוד ל"לילה שקודם המילה שקורין בל"א וואך-נאכט" [ליקוטים מספר הזוהר].
מחבר הספר - המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל "ברית כהונת עולם" סיפר עליו כי "בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו". מסופר על המחבר שביקש מבעל ה"ישמח משה", שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה"ישמח משה" שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה"ישמח משה" ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם. לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה"ישמח משה" על שלא למד קבלה אצל המחבר, וכדי לעשות נחת רוח לנשמת המחבר, ציווה ה"ישמח משה" להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר רק העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר "רזא מהימנא" (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק", וכן על פי המסופר בספר "תהלה למשה", מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס"ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש"ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעו גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272).
[4], ה-סט דף. חסר אחד מהדפים הראשונים עם הקדמת המביא לבית הדפוס. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. רישום בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 233.