ספר נועם אלימלך, מאמרי חסידות על התורה, מאת רבי אלימלך מליז'נסק, עם ליקוטי שושנה ו"אגרת הקודש". [שקלוב, תק"נ 1790 בקירוב. דפוס אריה ליב בן שניאור פייבש]. מהדורה שניה.
מהדורה נדירה של הספר "נועם אלימלך", שנדפסה בשקלוב, כנראה בין השנים תקמ"ט-תקנ"ד. במהדורה זו הוסוו מקום הדפוס ושם המדפיס בצורה מעניינת. למראית עין, נוסח השער הוא העתקה מנוסח השער של המהדורה הראשונה, כולל שמות המביאים הראשונים לבית הדפוס (בהשמטת מקום הדפוס ושם המדפיס), אך התבוננות בשער מגלה כי מקום הדפוס ושם המדפיס נרמזו באמצעות עיגולים קטנים מעל כמה מן האותיות. האותיות המסומנות מרכיבות את המילים: "שקלאב, אריה ליב בשפ" [=בן שניאור פייבש].
הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה מלובלין", המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב.
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דף לח/2 -לט/1, מהדורת ברגסס, תרצ"א).
בעמודים הריקים שבסוף הספר רישומי בעלות שונים: "לה' הארץ ומלואה וטובת הנאה שייך להאברך הנגיד... מוהר"ר נחמן", "הנגיד המופ' מוהר"ר אהרן דוב מפוחאוויץ", ועוד.
במספר דפים חותמות "חותם דקלויז סוחרים קובנה".
[1], א, ג-פט, ע-צז; יט דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. במספר מקומות כתמים כהים. קרעים משוקמים בדף השער, עם פגיעה במספר מילים בטקסט ההקדמה שמעבר לדף. השוליים הפנימיים של כל דפי הספר שוקמו והורחבו והדפים נכרכו מחדש (כתוצאה מהכריכה הצמודה קשה לעתים לקרוא את המילים או האותיות הסמוכות למפתח). דף השער והדף שאחריו, וכן דפים ד-ה מהספירה הראשונה וחמשת הדפים שבסוף הספר, הושלמו כנראה מעותק אחר. בדפים אלה כתמים כהים במיוחד (בהם כתמי שעוה), חיתוך שוליים, קרעים חסרים ופגמים, עם פגיעה בטקסט. חלק מהפגמים משוקמים בהדבקה ומילוי נייר. סימני עש במספר דפים. רישומים וחותמות בדף השער. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 375.
וריאנט. ליברמן וכן מפעל הביבליוגרפיה רושמים עותק ובו [2] דף בראש הספר. הדף השני ברישום הזה הוא דף ההקדמה, שנדפסה על פני שני עמודים. העותק שלפנינו הוא וריאנט שבו נדפסה ההקדמה באותיות קטנות יותר, על פני עמוד אחד בלבד, בגב דף השער (השווה לסריקת עותק הספריה הלאומית, באתר הספריה וב"אוצר החכמה"; וראה סטפנסקי חסידות, שם).
לפנינו ספר החסידות הראשון שנדפס בעיר שקלוב, שהיתה באותן השנים מעוז המתנגדים לחסידות. הביבליוגרף חיים ליברמן בספרו 'אהל רח"ל' (א, עמ' 176-177) כותב כי "הוצאה זו היא מסתמא בין תקמ"ט לתקנ"ד", ומעיר על התופעה המעניינת שבהדפסת ספר חסידי בשקלוב של אותם ימים. לפי דבריו, כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות בשקלוב, למעט ספרי חב"ד בודדים שנדפסו לאחר שנת תקס"ג. בסוף דבריו הוא מעלה השערה כי יתכן שמהדורה זו נדפסה במיוחד בשביל יהודי גליציה ומקום הדפוס הוסתר כדי שיהיה קל יותר להעביר את הספר בגבול, ומאחר והאיסור על הדפסת ספרי קבלה בגליציה הוטל רק בשנת תקנ"ד, מעלה ליברמן השערה נוספת שאולי נדפס הספר לאחר תקנ"ד (בעקבותיו נרשם במפעל הביבליוגרפיה – רשומה 000313521 – תאריך משוער: תקנ"ה בערך; אך בשאר המקומות נרשמה השנה תק"נ).

ספר ישמח לב [חלק שני מספר מאור עינים], ביאור על אגדות ומדרשי חז"ל [על סדר מסכתות הש"ס], מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מטשרנוביל. סלאוויטא, [תקנ"ח 1798]. [דפוס רבי משה שפירא]. מהדורה ראשונה.
יחד עמו נדפס באותה שנה בסלאוויטא גם הספר "מאור עינים" של המחבר. "ישמח לב" נדפס לאחר מכן במהדורה חוזרת בזולקווא, תק"ס. במהדורתו השניה של הספר "מאור עינים", שנדפסה בפולנאה [תק"ע 1810], אוחדו שני הספרים לספר אחד. המאמרים על הש"ס שנדפסו בספר "ישמח לב" צורפו לספר "מאור עינים" על התורה, תחת השם המשותף "מאור עינים", וכך הדבר ברוב המהדורות שנדפסו לאחר מהדורת פולנאה.
המגיד רבי מנחם נחום מצ'רנוביל (ת"צ-תקנ"ח; אנצ' לחסידות, ג, עמ' קסח-קעה), מאבות החסידות וראש שושלת הצדיקים לבית צ'רנוביל. זכה להסתופף בצל הבעש"ט והיה תלמידו המובהק של המגיד ממעזריטש. שימש כמגיד מישרים בנארינסק, פרוהוביטש וטשרנוביל. לאחר הפצרת תלמידיו הסכים להדפיס את דברי תורתו. הוא סמך את ידו על תלמידו רבי אליהו ב"ר זאב וולף כ"ץ, וציווה עליו להדפיס את הכתבים "בדפוס נאה ומהודר אשר הוקם בסלאוויטא..." [בית הדפוס של רבי משה שפירא שהיה אז בשנותיו הראשונות].
[1], לד דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים (הושלמו במילוי נייר, עם צילום או כתב-יד). קרעים וסימני עש (בעיקר בדפים האחרונים), עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. שני דפים מנותקים. כריכת עור חדשה.
וריאנט. הטיפוגרפיה של דף השער והעיטור בחלק העליון של המסגרת שונים מעותקים אחרים של הספר.
סטפנסקי חסידות, מס' 237.

שניים מספריו של הרב הקדוש רבי יוסף יאסקא הלוי מרובנא, מראשוני תלמידי המגיד ממעזריטש, שנדפסו יחד. שני הספרים בכרך אחד:
1. ספר יסוד יוסף, רמזים וגימטריות על שמות הקודש והספירות, עם דרשות על פי הקבלה, מאת רבי יוסף יאסקא הלוי מרובנא. מינקוביץ, [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה.
2. ספר לקוטי יוסף, חידושים על סוגיות הש"ס, מאת רבי יוסף יאסקא הלוי מרובנא. מינקוביץ, [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה.
המחבר, המקובל הקדוש רבי יוסף יאסקא הלוי מרובנא (נפטר תק"ס; אנצ' לחסידות, ב', עמ' קמט-קנ), תלמידם של המגיד ממעזריטש ורבי מיכל מזלוטשוב. רבי יוסף היה מבחירי וראשוני תלמידיו של המגיד רבי דוב בער ממעזריטש, עוד מהתקופה בה כיהן רבי דוב בער כמגיד ברובנא. המגיד ממעזריטש היה זה שהביאו מטורטשין אל רובנא ומינה אותו שם ל"מגיד", בסיוע חותנו רבי אהרן אב"ד רובנא. באגרת ששלח רבי זושא מאניפולי אל ה"חוזה מלובלין" בשבחו של רבי יוסף, נכתב: "...אודות איש צדיק המפורסם הגדול, החריף ובקי, החסיד הגאון כ"ש מוהר"ר יוסף... כבר רצו לקבל אותו לרב אב"ד בכמה קהילות קדושות, ולא רצה... מפני ביטול תורה ותפלה. ואני מכיר אותו שדרכו לישב תמיד בהתבודדות ולעסוק בתורה ובתפלה וחסידות ופרישות. גם אחי החסיד המפורסם בוצינא קדישא איש אלקי קדוש יאמר לו, מוהר"ר אלימלך מנוחתו שלום, היה מחבבו מאד מאד, גם אמר לי... למעלה ראיתי אותו לבוש לבנים...".
שני ספרים בכרך אחד. ספר יסוד יוסף: [4], ט, יא-מב, [2], מג-פח, [1] דף. דפים מא-מב נכרכו פעמיים. ספר לקוטי יוסף: [1], כו דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים (בהם סימני עובש בדף השער ובמספר דפים נוספים). בלאי, קמטים וקרעים. קרע משוקם בהדבקת נייר בשולי דף השער. סימני עש קלים במספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעה קלה במסגרת השער של ספר לקוטי יוסף. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 232, 280.

ספר אור פני משה, דרוש, מוסר וחסידות על פרשיות התורה וחמש מגילות, מאת רבי משה סופר סת"ם מפשוורסק. מעזריטש, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
המחבר היה אחד מגדולי החסידות בדורם של רבי אלימלך מליזנסק ואחיו רבי זושא מאניפולי, שהעריצוהו מאד. הספר מעוטר בהסכמות רבות של גדולי החסידות, המפליגים בגודל קדושת הספר ומחברו, ביניהם: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד מקוז'ניץ, ה"חוזה מלובלין", רבי מנחם מנדל מרימנוב, ה"אוהב ישראל" מאפטא וה"באר מים חיים".
ה"חוזה מלובלין כותב בהסכמתו: "...כשהייתי בילדותי הייתי סר למשמעתו ושתיתי מימיו הנאמנים, וידעתי שכל עניניו היו רק לשם שמים ולעשות נחת רוח לפניו ית"ש, והיו לו מדרגה שהרב הגאון המנוח מוהר"ר משה אלשיך ז"ל היה מתגלה אליו...". ואכן, ספר "אור פני משה" בנוי על דברי רבינו משה אלשיך והוא מרבה לצטט את דבריו ולבארם. בניו של רבי זושא מאניפולי כותבים בהסכמתם (בדפים שנוספו לחלק מעותקי הספר) עדות מאביהם הגדול, שסיפר להם כיצד כתב המחבר את הספר שלפנינו: "לאסהודי באנו מה ששמענו מפה קדוש אדונינו אבינו הצדיק נשמתו עדן בזה הלשון... וראיתי בהיותו לומד היה דמות דיוקנו עומד לפני כמלאך ה' צבאות, ובהיותו כותב ספרו הקדוש, היה להב יוצא מאותיותיו הקדושים הכתובות. כל זה שמענו מפיו הקדוש...".
הרב הקדוש רבי משה מפשוורסק (ת"פ?-תקס"ו) היה מפורסם אצל גדולי החסידות כסופר סת"ם בקדושה ובטהרה עליונה. גדולי החסידות ייחסו קדושה גדולה ביותר לתפילין ומזוזות שנכתבו על ידו, מהם שנשמרו מדור אל דור בקדושה יתירה. מסופר על רבי אלימלך מליזנסק שהעיד עליו "שראה את דוד המלך עומד ליד רבי משה, ומאז נתוודעו זה לזה" (אנצ' לחסידות, ג, עמ' שג). באגרת מרבי משה אל רבי מנחם מנדל מרימנוב, הוא כותב לו שמשלמים לו אדום זהב עבור תפילין, אך הוא אינו יכול למלא את דרישות הפונים אליו. מסורות ואגדות רבות השתמרו על עניין זה.
עותק חסר. [2], מו, מט-ק, רלא-רמ, קא-קטז, קיט-רל דף. חסרים 4 דפים: מז-מח, קיז-קיח. דפים רלא-רמ נכרכו שלא במקומם, לאחר דף ק. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות בדפים הראשונים. בלאי קל. קרעים בדפים הראשונים ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש קלים. חותמות. רישומים רבים בשער. כריכת עור חדשה.
ללא שני הדפים של הסכמות נוספות [דפים 3-4], שנדפסו באותיות קטנות, ונוספו לאחר ההדפסה לחלק מן הטפסים.
סטפנסקי חסידות, מס' 32.

אוסף מהדורות של ספר לבושי שרד, על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, מאת האדמו"ר רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל "ערבי נחל":
• ספר לבושי שרד, על שו"ע יורה דעה. מאהלוב, [תקע"ב 1812]. מהדורה ראשונה. חסר דף אחרון. סטפנסקי חסידות, מס' 256.
• ספר לבושי שרד, על שו"ע יורה דעה. הרובשוב, [תקע"ט] 1819. סטפנסקי חסידות, מס' 257.
• ספר לבושי שרד, על שו"ע יורה דעה. [רוסיה, תקפ"ד 1824]. במפעל הביבליוגרפיה נרשם טופס חסר בסופו. כך גם בעותק שבספריה הלאומית. לפנינו עותק שלם.
• ספר לבושי שרד, על שו"ע יורה דעה. [רוסיה-פולין, תק"צ 1830 בקירוב]. העותק של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, עם חותמתו בדף השער. סטפנסקי חסידות, מס' 259.
• ספר לבושי שרד, על שו"ע יורה דעה. [לבוב, תר"י 1850 בקירוב]. חסר דף אחד באמצע.
• ספר לבושי שרד, על שו"ע אורח חיים. מאהלוב, תקע"ח [1818]. מהדורה ראשונה. סטפנסקי חסידות, מס' 253.
• ספר לבושי שרד, על שו"ע אורח חיים. מאהלוב, [תקפ"ה 1825 בקירוב]. בדף השער: "בשנת תקע"ח לפ"ק". הוצאה מזוייפת בה נוסח השער, מקום ושנת הדפוס ושם המדפיס הועתקו מהמהדורה הראשונה הנ"ל (בהוצאה שלפנינו, בשונה מן המהדורה הראשונה, חסר אישור הצנזורה ושמות פועלי הדפוס לא נזכרו).
• ספר לבושי שרד, על שו"ע אורח חיים. זולקווא, תקצ"ו 1836. סטפנסקי חסידות, מס' 254.
• ספר לבושי שרד, על שו"ע אורח חיים, חלק ראשון וחלק שני. זיטומיר, תרי"ד 1853. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה של החלק השני (סימנים קמט-תרצו). סטפנסקי חסידות, מס' 255.
מחבר הספר, הגאון החסיד רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד; אנצ' לחסידות, א, עמ' תקא-תקג), מגדולי החסידות וגדולי ההוראה, אב"ד חורוסטקוב וסורוקה ובשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל, לעיה"ק צפת. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". ספריו התקבלו כספרי היסוד של ההלכה והחסידות.
9 ספרים. גודל ומצב משתנים (בכמה מן הספרים סימני עש או קרעים עם פגיעה בטקסט).