מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove prayer filter prayer
- הגדות (6) Apply הגדות filter
- ותפלות (6) Apply ותפלות filter
- ותפלות, (6) Apply ותפלות, filter
- סידורים (6) Apply סידורים filter
- and (6) Apply and filter
- book (6) Apply book filter
- books, (6) Apply books, filter
- haggadot (6) Apply haggadot filter
- siddurim (6) Apply siddurim filter
מציג 1 - 6 of 6
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $4,000
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
שרידי דפי-דפוס מסידור עם דינים בלאדינו. שאלוניקי, [שכ"ט 1569]. מדפיס לא ידוע.
שרידי דפים (שכנראה הוצאו מכריכה) מתוך סידור בשם "תהלות ישראל" שנדפס בשאלוניקי. לא ידוע לנו כמה דפים הכיל הסידור במקור.
לפנינו שמונה דפים. בראש הדף הראשון הכותרת "תהלות ישראל", ואחריה הקדמה בלאדינו על תוכן הסידור (סדר ברכות, תפילות מועדים, דינים ועוד). הקדמה זו נמשכת בשני הדפים הבאים. בדף השלישי דברי סיום מעניינים מאת המדפיס (בכתב רש"י, בעברית), עם פרט השנה ומקום הדפוס (ראה להלן). בדפים שלאחר מכן מופיעים "בקשות", ברכות טלית ותפילין ותחילת ברכות השחר ("ברכות דילה מאנינה").
בדברי הסיום הנ"ל כותב המדפיס כי הדינים וההוראות המופיעים בדרך כלל בסידורים בלשון הקודש ובכתב "פרובינסאל" ("כתב רש"י"), גורמים לטעויות אצל אנשים שאינם מבינים לשון הקודש ואינם קוראים כתב רש"י (ואכן, ההוראות בדפים שלפנינו נדפסו בלאדינו ובכתב מרובע): "ואנ[כי]... משביע לכל המדפיסים... שכל הסדורים שידפיסו מכאן הלאה שלא ידפיסום כי אם בהעתק זה, למען יזכו את הרבים ועליהם תבא ברכת טוב, כי מה יועיל שיהיה כתוב בכל הוראת מקום וענין ואומר זה וכו' ובשבת יאמר זה ובמועד זה בלשון הקודש ובכתב פרובינסאל למי שאינו יודע לא הכתב ולא הלשון, כי פעמים רבות שמענו אומרים במוסף של סוכות את מוסף יום חג המצות הזה, על פי הסידור באין מבין, ודברים רבים כאלה, ועתה בסדר זה האמור יועיל לכל, ולמען תהיה למדפיסים למזכרת(?) לדבר הזה קראתי שמו בתוך גולת עדת אריאל תהלות ישראל, והיתה התחלת הדפסתו יום ה' ר"ח אדר, שנת ששון ושמחה ישיג"ו [שכ"ט] בשאלוניקי".
פרופ' ישעיהו זנה פרסם לראשונה את עובדת קיומו של הסידור, על פי שרידי דפים שראה בתוך כריכה של ספר עתיק באנקונה (ראה: י' זנה, סדור תפלה עם דינים בלע"ז ספרדי, שאלוניקי שכ"ט, קרית ספר, יא, תרצ"ד-תרצ"ה, עמ' 134). זנה תיאר שם שני דפים (התואמים לשניים מהדפים שלפנינו) וכתב שלא הספיק להפריד ולראות את הדפים האחרים. יתכן כי הדפים שראה הם אותם הדפים שלפנינו, ואם כן – לפנינו השרידים היחידים הידועים של סידור זה (דב הכהן, בספרו שעומד לצאת לאור, "אוצר הספרים בלאדינו", הוצאת מכון בן-צבי, רושם סידור זה רק על-פי מאמרו של זנה).
[8] דף. 12.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים חסרים רבים וסימני עש, עם פגיעות רבות בטקסט. כל הדפים שוקמו במילוי נייר ושוליהם הורחבו (הדפים היו במקור קטנים יותר). כרוכים בכריכת עור חדשה.
שרידי דפים (שכנראה הוצאו מכריכה) מתוך סידור בשם "תהלות ישראל" שנדפס בשאלוניקי. לא ידוע לנו כמה דפים הכיל הסידור במקור.
לפנינו שמונה דפים. בראש הדף הראשון הכותרת "תהלות ישראל", ואחריה הקדמה בלאדינו על תוכן הסידור (סדר ברכות, תפילות מועדים, דינים ועוד). הקדמה זו נמשכת בשני הדפים הבאים. בדף השלישי דברי סיום מעניינים מאת המדפיס (בכתב רש"י, בעברית), עם פרט השנה ומקום הדפוס (ראה להלן). בדפים שלאחר מכן מופיעים "בקשות", ברכות טלית ותפילין ותחילת ברכות השחר ("ברכות דילה מאנינה").
בדברי הסיום הנ"ל כותב המדפיס כי הדינים וההוראות המופיעים בדרך כלל בסידורים בלשון הקודש ובכתב "פרובינסאל" ("כתב רש"י"), גורמים לטעויות אצל אנשים שאינם מבינים לשון הקודש ואינם קוראים כתב רש"י (ואכן, ההוראות בדפים שלפנינו נדפסו בלאדינו ובכתב מרובע): "ואנ[כי]... משביע לכל המדפיסים... שכל הסדורים שידפיסו מכאן הלאה שלא ידפיסום כי אם בהעתק זה, למען יזכו את הרבים ועליהם תבא ברכת טוב, כי מה יועיל שיהיה כתוב בכל הוראת מקום וענין ואומר זה וכו' ובשבת יאמר זה ובמועד זה בלשון הקודש ובכתב פרובינסאל למי שאינו יודע לא הכתב ולא הלשון, כי פעמים רבות שמענו אומרים במוסף של סוכות את מוסף יום חג המצות הזה, על פי הסידור באין מבין, ודברים רבים כאלה, ועתה בסדר זה האמור יועיל לכל, ולמען תהיה למדפיסים למזכרת(?) לדבר הזה קראתי שמו בתוך גולת עדת אריאל תהלות ישראל, והיתה התחלת הדפסתו יום ה' ר"ח אדר, שנת ששון ושמחה ישיג"ו [שכ"ט] בשאלוניקי".
פרופ' ישעיהו זנה פרסם לראשונה את עובדת קיומו של הסידור, על פי שרידי דפים שראה בתוך כריכה של ספר עתיק באנקונה (ראה: י' זנה, סדור תפלה עם דינים בלע"ז ספרדי, שאלוניקי שכ"ט, קרית ספר, יא, תרצ"ד-תרצ"ה, עמ' 134). זנה תיאר שם שני דפים (התואמים לשניים מהדפים שלפנינו) וכתב שלא הספיק להפריד ולראות את הדפים האחרים. יתכן כי הדפים שראה הם אותם הדפים שלפנינו, ואם כן – לפנינו השרידים היחידים הידועים של סידור זה (דב הכהן, בספרו שעומד לצאת לאור, "אוצר הספרים בלאדינו", הוצאת מכון בן-צבי, רושם סידור זה רק על-פי מאמרו של זנה).
[8] דף. 12.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים חסרים רבים וסימני עש, עם פגיעות רבות בטקסט. כל הדפים שוקמו במילוי נייר ושוליהם הורחבו (הדפים היו במקור קטנים יותר). כרוכים בכריכת עור חדשה.
קטגוריה
סידורים ותפלות, הגדות
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $15,000
הערכה: $20,000 - $25,000
נמכר ב: $21,250
כולל עמלת קונה
סדר הגדה של פסח, עם פירוש רבי יוסף מפדובה, ועם איורים נאים. ונציה, [שס"ה 1605 בקירוב]. דפוס זואן די גארה.
כל עמודי ההגדה מעוטרים ומאוירים בתחריטי עץ שונים. חלק מן האיורים מלווים בכיתובי הסבר.
מעבר לשער: סדר "קדש ורחץ" עם ביאור קצר באיטלקית, יידיש וספרדית – נדפסו בשלושה טורים, זה לצד זה, באותיות עבריות (הדף נחתך בחלקו העליון; הכותרות חסרות).
ההגדה מתחילה בסדר בדיקת חמץ. דף [3/א] פותח במילים: "כהא לחמא עניא".
ברכת המזון (כמנהג אשכנז) נדפסה בצידי העמודים של הדפים [15-17].
בעמוד האחרון מופיע הפיוט "אלמעכטיגר גוט", ביידיש.
העותק של רבי מרדכי שמואל גירונדי אב"ד פאדובה, מחבר "תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה" וחיבורים נוספים. בדף השער חתימתו: " זאת ההגדה שלי היא מורדכי[!] בלא"א בן ציון מציטאדילה גירונדי". בדף השני שתי הגהות (קצוצות) בכתב-ידו.
[20] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים במספר דפים. קרעים חסרים בדפים רבים, רובם בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט, בעיטורים ובאיורים (בדף האחרון השלמה קטנה בכתב-יד), משוקמים בהשלמת נייר. סימני עש קלים. חיתוך דפים עם פגיעה בחלק העליון של מסגרת השער ושל דפים נוספים. חותמות. כריכת עור חדשה. נתון בנרתיק תואם.
הגדה מוקדמת ונדירה. למיטב ידיעתנו לא הופיעה מעולם במכירות פומביות.
אוצר ההגדות, מס' 43 (יערי רשם הגדה זו כמספר 30, וקבע את התאריך לשנת שס"ג, על פי ידיעה שקיבל מד"ר י. זנה, כי תאריך זה מופיע בשער של ברכת המזון שנדפסה יחד עם הגדה זו. אולם בפועל נראה כי מדובר בטעות: בהגדה שלפנינו משולבת ברכת המזון בגוף ההגדה. ברכת המזון עם השער המיוחד שראה זנה אינה שייכת להגדה זו. יודלוב מציע כי ההגדה שלפנינו היא זו שרשם יערי כמספר 31, על פי הגדה שהופיעה בקטלוג של שוואגער את פרנקל, ותוארכה לשנת שס"ד, אך הדבר אינו ברור). ראה: י. יודלוב, הגדות של פסח ויניציאה שס"א, שס"ג-שס"ד, עלי ספר, טז, תש"ן, עמ' 140-141.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
כל עמודי ההגדה מעוטרים ומאוירים בתחריטי עץ שונים. חלק מן האיורים מלווים בכיתובי הסבר.
מעבר לשער: סדר "קדש ורחץ" עם ביאור קצר באיטלקית, יידיש וספרדית – נדפסו בשלושה טורים, זה לצד זה, באותיות עבריות (הדף נחתך בחלקו העליון; הכותרות חסרות).
ההגדה מתחילה בסדר בדיקת חמץ. דף [3/א] פותח במילים: "כהא לחמא עניא".
ברכת המזון (כמנהג אשכנז) נדפסה בצידי העמודים של הדפים [15-17].
בעמוד האחרון מופיע הפיוט "אלמעכטיגר גוט", ביידיש.
העותק של רבי מרדכי שמואל גירונדי אב"ד פאדובה, מחבר "תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה" וחיבורים נוספים. בדף השער חתימתו: " זאת ההגדה שלי היא מורדכי[!] בלא"א בן ציון מציטאדילה גירונדי". בדף השני שתי הגהות (קצוצות) בכתב-ידו.
[20] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים במספר דפים. קרעים חסרים בדפים רבים, רובם בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט, בעיטורים ובאיורים (בדף האחרון השלמה קטנה בכתב-יד), משוקמים בהשלמת נייר. סימני עש קלים. חיתוך דפים עם פגיעה בחלק העליון של מסגרת השער ושל דפים נוספים. חותמות. כריכת עור חדשה. נתון בנרתיק תואם.
הגדה מוקדמת ונדירה. למיטב ידיעתנו לא הופיעה מעולם במכירות פומביות.
אוצר ההגדות, מס' 43 (יערי רשם הגדה זו כמספר 30, וקבע את התאריך לשנת שס"ג, על פי ידיעה שקיבל מד"ר י. זנה, כי תאריך זה מופיע בשער של ברכת המזון שנדפסה יחד עם הגדה זו. אולם בפועל נראה כי מדובר בטעות: בהגדה שלפנינו משולבת ברכת המזון בגוף ההגדה. ברכת המזון עם השער המיוחד שראה זנה אינה שייכת להגדה זו. יודלוב מציע כי ההגדה שלפנינו היא זו שרשם יערי כמספר 31, על פי הגדה שהופיעה בקטלוג של שוואגער את פרנקל, ותוארכה לשנת שס"ד, אך הדבר אינו ברור). ראה: י. יודלוב, הגדות של פסח ויניציאה שס"א, שס"ג-שס"ד, עלי ספר, טז, תש"ן, עמ' 140-141.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
קטגוריה
סידורים ותפלות, הגדות
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $15,000
הערכה: $20,000 - $25,000
נמכר ב: $25,000
כולל עמלת קונה
"תקון קריאה לכל לילה ויום, לכונן כל אדם מצעדי דרכו" – סדר תיקונים שבתאי שנערך על ידי נתן העזתי, "נביאו" של משיח השקר שבתי צבי. אמשטרדם, שנת "הנני מושיע את עמי", [תכ"ו 1666]. דפוס אורי וייבש בן אהרן הלוי.
פורמט כיס, עם כריכה מקורית. בדף קדם השער תחריט נחושת ובו רמזים שבתאיים על הגאולה, בהם איור כתר מלכות עליו חקוקות המילים "עטרת צבי".
מעבר לדף השער נדפסה הקדמה בה מתוארת בשורת הגאולה: "לעיני בני עמי שלום, יום בשורה היום הזה, עת הזמיר הגיע, זמירות ישראל לבשר ענוים, וקול טורי אבן בחן יקרת קריאת התיקון נשמע בארצנו... כי ברא ה' חדשה בארץ אמת מארץ תצמח...". כותב ההקדמה מסיים: "אשר לפדות נפשנו מן השבי, ה' אלהים נתן לעטרת צבי" (גרשם שלום מעלה אפשרות כי הקדמה זו נכתבה בידי רבי שלמה די אוליווירה). התיקון נערך על ידי נתן העזתי, אך שמו לא נזכר בדפי השער של המהדורות העבריות (גרשם שלום מעיד כי ראה עותק של מהדורה בספרדית, בה נזכר שם העורך, "הח' נתן אשכנזי", בדף השער).
החל מדף צד/2 נוספו החיבורים הבאים: "הערה לבעלי תשובה מספר [שני] לוחות הברית"; שיר על מזמור קכו בתהלים [מאת רבי שלמה די אוליווירה]; "סדר הטבילה"; "קבלת תענית"; "הערה ליום תענית", עם וידוי; "סדר ארבע מיתות בית דין"; "קרבן תענית"; "הלכות תשובה מספר הרוקח"; והבקשה "ידיד נפש" מאת רבי אלעזר אזכרי.
ספר התיקונים שלפנינו נדפס בשיאה של תנועת התשובה ההמונית שהתעוררה בעם היהודי לשמע בשורת הגאולה של שבתי צבי והידיעות על המתרחש סביבו, אשר נפוצו במהירות מן המזרח לשאר הקהילות היהודיות באירופה. העיר אמשטרדם היתה מן המרכזים החשובים של ההתעוררות השבתאית באותם ימים, ובה נדפסו מהדורות רבות של ספרי התיקונים השבתאיים על ידי המדפיסים היהודיים בעיר (יוסף עטיאש, דוד די קאשטרו תארתאס ואורי פייבוש ב"ר אהרן הלוי). הדפסתם באמשטרדם נועדה כנראה גם לצורך משלוח בכל ארצות אירופה. מדפיסי אמשטרדם התחרו ביניהם בהוצאת מהדורות שלמות ומשובחות יותר ויותר של ספרי התיקונים, וחכמי אמשטרדם (בפרט רבי יצחק אבוהב די פונסיקה ורבי שלמה די אוליווירה) אף הוסיפו בחלקן הוספות חשובות, בהן קטעי תפילה, וידויים ופזמונים.
המהדורה שלפנינו מיוחדת בכך שבראשה נדפס דף מאויר בתחריט נחושת, עם רמזים שבתאיים (ג' שלום מונה לפחות שלוש מהדורות כאלה, עם תחריטים שונים בראשן; התחריט שלפנינו לא נזכר על-ידי שלום). בראש התחריט, כתר מלכות עליו חקוקות המילים "עטרת צבי", מימינו ומשמאלו מלאכים המריעים בשופרות. תחת הכתר, ספר פתוח עליו מופיעות המילים "תקון קריאה ליום ולילה" ואנשים מנגנים בכלי נגינה שונים. בתחתית מבנה ולצדו מזבח עם אש בוערת. לצד המזבח עומד אדם עם מצנפת, וקבוצת אנשים באה לקראתו. בראש הקבוצה שני אנשים לבושים במצנפות ובגדי כהונה (יתכן ואחת מהדמויות כאן מייצגת את שבתי צבי).
לפירוט נרחב על התפשטות התנועה השבתאית באמשטרדם, ועל הדפסת ספרי התיקונים, ראה: ג’ שלום, שבתי צבי, תל אביב תשמ"ח, ב, עמ’ 429-451.
רישומי בעלות בדפי הבטנה: "abram foa", "deiana foa".
קו דף. 11.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. מספר קרעים. חור בשני הדפים האחרונים, עם פגיעה קלה בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט באחד מן הדפים. כריכת עור ועץ עם אבזם לסגירה (האבזם השני חסר בחלקו). בלאי ופגמים בכריכה ובשדרה.
פורמט כיס, עם כריכה מקורית. בדף קדם השער תחריט נחושת ובו רמזים שבתאיים על הגאולה, בהם איור כתר מלכות עליו חקוקות המילים "עטרת צבי".
מעבר לדף השער נדפסה הקדמה בה מתוארת בשורת הגאולה: "לעיני בני עמי שלום, יום בשורה היום הזה, עת הזמיר הגיע, זמירות ישראל לבשר ענוים, וקול טורי אבן בחן יקרת קריאת התיקון נשמע בארצנו... כי ברא ה' חדשה בארץ אמת מארץ תצמח...". כותב ההקדמה מסיים: "אשר לפדות נפשנו מן השבי, ה' אלהים נתן לעטרת צבי" (גרשם שלום מעלה אפשרות כי הקדמה זו נכתבה בידי רבי שלמה די אוליווירה). התיקון נערך על ידי נתן העזתי, אך שמו לא נזכר בדפי השער של המהדורות העבריות (גרשם שלום מעיד כי ראה עותק של מהדורה בספרדית, בה נזכר שם העורך, "הח' נתן אשכנזי", בדף השער).
החל מדף צד/2 נוספו החיבורים הבאים: "הערה לבעלי תשובה מספר [שני] לוחות הברית"; שיר על מזמור קכו בתהלים [מאת רבי שלמה די אוליווירה]; "סדר הטבילה"; "קבלת תענית"; "הערה ליום תענית", עם וידוי; "סדר ארבע מיתות בית דין"; "קרבן תענית"; "הלכות תשובה מספר הרוקח"; והבקשה "ידיד נפש" מאת רבי אלעזר אזכרי.
ספר התיקונים שלפנינו נדפס בשיאה של תנועת התשובה ההמונית שהתעוררה בעם היהודי לשמע בשורת הגאולה של שבתי צבי והידיעות על המתרחש סביבו, אשר נפוצו במהירות מן המזרח לשאר הקהילות היהודיות באירופה. העיר אמשטרדם היתה מן המרכזים החשובים של ההתעוררות השבתאית באותם ימים, ובה נדפסו מהדורות רבות של ספרי התיקונים השבתאיים על ידי המדפיסים היהודיים בעיר (יוסף עטיאש, דוד די קאשטרו תארתאס ואורי פייבוש ב"ר אהרן הלוי). הדפסתם באמשטרדם נועדה כנראה גם לצורך משלוח בכל ארצות אירופה. מדפיסי אמשטרדם התחרו ביניהם בהוצאת מהדורות שלמות ומשובחות יותר ויותר של ספרי התיקונים, וחכמי אמשטרדם (בפרט רבי יצחק אבוהב די פונסיקה ורבי שלמה די אוליווירה) אף הוסיפו בחלקן הוספות חשובות, בהן קטעי תפילה, וידויים ופזמונים.
המהדורה שלפנינו מיוחדת בכך שבראשה נדפס דף מאויר בתחריט נחושת, עם רמזים שבתאיים (ג' שלום מונה לפחות שלוש מהדורות כאלה, עם תחריטים שונים בראשן; התחריט שלפנינו לא נזכר על-ידי שלום). בראש התחריט, כתר מלכות עליו חקוקות המילים "עטרת צבי", מימינו ומשמאלו מלאכים המריעים בשופרות. תחת הכתר, ספר פתוח עליו מופיעות המילים "תקון קריאה ליום ולילה" ואנשים מנגנים בכלי נגינה שונים. בתחתית מבנה ולצדו מזבח עם אש בוערת. לצד המזבח עומד אדם עם מצנפת, וקבוצת אנשים באה לקראתו. בראש הקבוצה שני אנשים לבושים במצנפות ובגדי כהונה (יתכן ואחת מהדמויות כאן מייצגת את שבתי צבי).
לפירוט נרחב על התפשטות התנועה השבתאית באמשטרדם, ועל הדפסת ספרי התיקונים, ראה: ג’ שלום, שבתי צבי, תל אביב תשמ"ח, ב, עמ’ 429-451.
רישומי בעלות בדפי הבטנה: "abram foa", "deiana foa".
קו דף. 11.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. מספר קרעים. חור בשני הדפים האחרונים, עם פגיעה קלה בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט באחד מן הדפים. כריכת עור ועץ עם אבזם לסגירה (האבזם השני חסר בחלקו). בלאי ופגמים בכריכה ובשדרה.
קטגוריה
סידורים ותפלות, הגדות
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
שני ספרי תפילות על פי נוסח הספרדים, עם לוח שנה, כרוכים יחד. כרך נאה בפורמט מיניאטורי, עם כריכת עור מקורית ואבזמי מתכת.
• סדר תפלות כמנהג ק"ק ספרד [ספרדים], לחדשים ולמועדים. אמשטרדם, [ת"ל 1670]. במפעל הביבליוגרפיה נרשם עותק דומה, השונה בנוסח השער (המילים "לחדשים ולמועדים" לא מופיעות), ובפרט השנה (חישוב השנה זהה אך נוסח הפרט שונה). גם לוח השנה, הכרוך בסוף העותק שנרשם שם, שונה מהלוח שנכרך בעותק שלפנינו.
• Calendario de ros-hodes fiestas y ayunos. Que los Hebreos celbran cada ano [לוח שנה יהודי לראשי חדשים, מועדים וצומות, לשנים 1670-1679]. [אמשטרדם, 1670?]. ספרדית.
• סדר תפלות לחגים ולתעניות, כפי מנהג ק"ק ספרד. אמשטרדם, [תל"א 1671].
שלושת הספרים בכרך אחד. קעד דף; [6] דף; ו, קב דף. 10 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים ובמסגרת השער הראשון. חותמות ורישומים בכתב-יד. חיתוך דפים מוזהב ומעוטר. כריכת עור מקורית, עם אבזמי מתכת לסגירה.
• סדר תפלות כמנהג ק"ק ספרד [ספרדים], לחדשים ולמועדים. אמשטרדם, [ת"ל 1670]. במפעל הביבליוגרפיה נרשם עותק דומה, השונה בנוסח השער (המילים "לחדשים ולמועדים" לא מופיעות), ובפרט השנה (חישוב השנה זהה אך נוסח הפרט שונה). גם לוח השנה, הכרוך בסוף העותק שנרשם שם, שונה מהלוח שנכרך בעותק שלפנינו.
• Calendario de ros-hodes fiestas y ayunos. Que los Hebreos celbran cada ano [לוח שנה יהודי לראשי חדשים, מועדים וצומות, לשנים 1670-1679]. [אמשטרדם, 1670?]. ספרדית.
• סדר תפלות לחגים ולתעניות, כפי מנהג ק"ק ספרד. אמשטרדם, [תל"א 1671].
שלושת הספרים בכרך אחד. קעד דף; [6] דף; ו, קב דף. 10 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים ובמסגרת השער הראשון. חותמות ורישומים בכתב-יד. חיתוך דפים מוזהב ומעוטר. כריכת עור מקורית, עם אבזמי מתכת לסגירה.
קטגוריה
סידורים ותפלות, הגדות
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $3,500
הערכה: $4,000 - $6,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
סדר תפלות לחדשים ולמועדים, כמנהג ק"ק ספרדים – סידור לימות החול, שבתות וחגים. אמשטרדם, [תצ"ט 1739]. דפוס נפתלי הירץ לוי.
סידור מיניאטורי. עותק נאה, עם כריכת קלף מקורית, מעוטרת. סידור שהיה שייך לקצין יהודי רוסי שנהרג במלחמת קרים (ראה להלן).
בדף השער הראשון נזכר כי הספר נדפס "במצות אחים שלא יתפרדו... צמח יעקב דוד, בני החכם כמוה"ר מאיר קרשקש יצ"ו", "בבית הגביר... נפתלי הירץ לוי". מעבר לדף מובאת הקדמה מאת ר' מאיר קרשקש, ובה נכתב: "ראה ראיתי בעיר אמשטרדם יע"א סדור של תפלה בכרך קטן באותיות קטנות בלא נקודות ואינם יכולים הנערים בשעת תפילתם לקרות, והרגשתי אני בצערם, ודפסתי זה הסדור של תפלה... אשר כמוהו לא היה מעולם באותיות קטנות ודקות עם נקודות חדשות ויפות...".
בדף רכג שער מיוחד: "סדר תפלות למועדים טובים כמנהג ק"ק ספרדים".
בדף הבטנה הקדמי רישום בכתב-יד (באנגלית): " Found in the possession of a Jewish Russian officer in the Crimea, who was killed at the Battle of Alma - Presented to the Rev. Dr. Adler by Dr. Karl Lehfeldt" [נמצא ברשותו של קצין רוסי יהודי בחצי האי קרים, שנהרג בקרב אלמה – הוגש לרב ד"ר אדלר ע"י ד"ר קארל להפלדט].
קרב אלמה התרחש ביום 20 בספטמבר 1854 [כ"ז אלול תרי"ד] והיה חלק ממלחמת קרים שנערכה באמצע המאה ה-19 בין האימפריה הרוסית מצד אחד, לבין האימפריה העות'מאנית, האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית וממלכת סרדיניה מצד שני.
כפי שמעיד הרישום, הסידור, שהיה שייך בתחילה לקצין רוסי יהודי שנהרג באותו קרב, הוענק לרבי נתן מרקוס אדלר – רבה הראשי של האימפריה הבריטית, על ידי גיסו ד"ר קארל להפלדט מברלין (עליו כתבו שבמשך 50 שנה היה הרופא היחיד בברלין שסירב לנהוג בשבת, אם לא במקרים של פיקוח נפש). בדף רכב/2, בעמוד הריק שלפני השער השני, חותמת של " Hannover– Stiftsrabbiner –J.J.Krimke ".
שיח דף. 6 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. מספר רישומים. כריכת קלף מקורית, נאה. חיתוך שוליים מוזהב. נתון בקופסה תואמת (חדשה).
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו מספר וריאנטים של מהדורה זו.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
סידור מיניאטורי. עותק נאה, עם כריכת קלף מקורית, מעוטרת. סידור שהיה שייך לקצין יהודי רוסי שנהרג במלחמת קרים (ראה להלן).
בדף השער הראשון נזכר כי הספר נדפס "במצות אחים שלא יתפרדו... צמח יעקב דוד, בני החכם כמוה"ר מאיר קרשקש יצ"ו", "בבית הגביר... נפתלי הירץ לוי". מעבר לדף מובאת הקדמה מאת ר' מאיר קרשקש, ובה נכתב: "ראה ראיתי בעיר אמשטרדם יע"א סדור של תפלה בכרך קטן באותיות קטנות בלא נקודות ואינם יכולים הנערים בשעת תפילתם לקרות, והרגשתי אני בצערם, ודפסתי זה הסדור של תפלה... אשר כמוהו לא היה מעולם באותיות קטנות ודקות עם נקודות חדשות ויפות...".
בדף רכג שער מיוחד: "סדר תפלות למועדים טובים כמנהג ק"ק ספרדים".
בדף הבטנה הקדמי רישום בכתב-יד (באנגלית): " Found in the possession of a Jewish Russian officer in the Crimea, who was killed at the Battle of Alma - Presented to the Rev. Dr. Adler by Dr. Karl Lehfeldt" [נמצא ברשותו של קצין רוסי יהודי בחצי האי קרים, שנהרג בקרב אלמה – הוגש לרב ד"ר אדלר ע"י ד"ר קארל להפלדט].
קרב אלמה התרחש ביום 20 בספטמבר 1854 [כ"ז אלול תרי"ד] והיה חלק ממלחמת קרים שנערכה באמצע המאה ה-19 בין האימפריה הרוסית מצד אחד, לבין האימפריה העות'מאנית, האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית וממלכת סרדיניה מצד שני.
כפי שמעיד הרישום, הסידור, שהיה שייך בתחילה לקצין רוסי יהודי שנהרג באותו קרב, הוענק לרבי נתן מרקוס אדלר – רבה הראשי של האימפריה הבריטית, על ידי גיסו ד"ר קארל להפלדט מברלין (עליו כתבו שבמשך 50 שנה היה הרופא היחיד בברלין שסירב לנהוג בשבת, אם לא במקרים של פיקוח נפש). בדף רכב/2, בעמוד הריק שלפני השער השני, חותמת של " Hannover– Stiftsrabbiner –J.J.Krimke ".
שיח דף. 6 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. מספר רישומים. כריכת קלף מקורית, נאה. חיתוך שוליים מוזהב. נתון בקופסה תואמת (חדשה).
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו מספר וריאנטים של מהדורה זו.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
קטגוריה
סידורים ותפלות, הגדות
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $4,000
הערכה: $5,000 - $7,000
לא נמכר
סידור תפלת ישראל, כמנהג ק"ק ספרדים, עם דינים, פיוטים ובקשות. ירושלים, תר"ב [1842]. דפוס רבי ישראל ב"ק. הסידור הראשון שנדפס בירושלים.
בשער הסידור מצוינת מעלתו וקדושתו, שנדפס בעיר הקודש ירושלים על טהרת הקודש "כי כל העוסקים במלאכת הקדש בני ישראל המה".
בראש הסידור הסכמות רבות מחכמי הספרדים בירושלים, צפת, טבריה וחברון, והסכמות מחכמי האשכנזים בירושלים [האדמו"ר רבי אהרן משה מבראד, רבי ישעיה ברדקי חתן רבי ישראל משקלוב, ורבי משה ריבלין "דורש לציון" - המגיד משקלוב]. הסכמת רבני ירושלים שנדפסה מעבר לשער היא למעשה "הסכמה" מחודש טבת תר"א המעניקה לרבי ישראל ב"ק רשיון בלעדי להדפסת ספרים בירושלים. בדף ג' נדפסה הסכמה נוספת (מחודש אייר תר"ב) מאת רבני ירושלים.
בהקדמה מספר המדפיס על תלאותיו בצפת: "ואחרי כל הרפתקאי בישי דעדו עלי דבר וחרב ורעב... רעש גדול... הוכרחתי לעלות ההרה וקבעתי דירתי פה... ירושלם". בין היתר הוא מודה לגביר יוסף אמזלאג "אשר הי' לי לעזר בהדפסות סדר תפלה".
המדפיס הנודע רבי ישראל ב"ק (תקנ"ז-תרל"ה), תלמידם של גדולי תנועת החסידות האדמו"רים רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין. נולד בברדיטשוב. עסק בענייני דפוס כבר מצעירותו, ובשנת תקע"ה הקים בית דפוס (שני) בעיר ברדיטשוב, שם הדפיס כ-26 ספרים טרם עלייתו ארצה. לפי המסופר הוא גם היה המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. לאחר עלייתו לארץ ישראל, בערך בשנת תקצ"א, התיישב בצפת ובה הקים בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ב"רעש" – רעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ"ז (1837). בשנת תר"א, הקים ר' ישראל ב"ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים שהדפיס ספרים עבריים, ובית הדפוס היחיד בעיר עד אמצע שנות התר"כ (שנות ה-60 של המאה ה-19).
על רבי ישראל ב"ק ובית דפוסו בצפת ובירושלים, ראה עוד: שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים תשל"ו, עמ' טו-כז; מאיר בניהו, בית-דפוסו של ר' ישראל ב"ק בצפת וראשית הדפוס בירושלים, ארשת, ד, ירושלים תשכ"ו, עמ' 271-295.
חתימה בדף השער: "יעקב די פינטו ס"ט".
קנב דף. 15 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים רבים, בחלק מהדפים כתמים גדולים וסימני בלאי. מספר קרעים. קמטים רבים במספר דפים (דף אחד מנותק בחלקו). כריכה ישנה, עם שדרת עור פגומה.
הספר העברי השלישי שנדפס בירושלים. ש' הלוי, מס' 4 (מלבד שני ספרים שקדמו לו רשמה הלוי כותר נוסף: כרוז לנשים צדקניות בארץ ישראל ובחו"ל, ראה שם, מס' 2).
בשער הסידור מצוינת מעלתו וקדושתו, שנדפס בעיר הקודש ירושלים על טהרת הקודש "כי כל העוסקים במלאכת הקדש בני ישראל המה".
בראש הסידור הסכמות רבות מחכמי הספרדים בירושלים, צפת, טבריה וחברון, והסכמות מחכמי האשכנזים בירושלים [האדמו"ר רבי אהרן משה מבראד, רבי ישעיה ברדקי חתן רבי ישראל משקלוב, ורבי משה ריבלין "דורש לציון" - המגיד משקלוב]. הסכמת רבני ירושלים שנדפסה מעבר לשער היא למעשה "הסכמה" מחודש טבת תר"א המעניקה לרבי ישראל ב"ק רשיון בלעדי להדפסת ספרים בירושלים. בדף ג' נדפסה הסכמה נוספת (מחודש אייר תר"ב) מאת רבני ירושלים.
בהקדמה מספר המדפיס על תלאותיו בצפת: "ואחרי כל הרפתקאי בישי דעדו עלי דבר וחרב ורעב... רעש גדול... הוכרחתי לעלות ההרה וקבעתי דירתי פה... ירושלם". בין היתר הוא מודה לגביר יוסף אמזלאג "אשר הי' לי לעזר בהדפסות סדר תפלה".
המדפיס הנודע רבי ישראל ב"ק (תקנ"ז-תרל"ה), תלמידם של גדולי תנועת החסידות האדמו"רים רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין. נולד בברדיטשוב. עסק בענייני דפוס כבר מצעירותו, ובשנת תקע"ה הקים בית דפוס (שני) בעיר ברדיטשוב, שם הדפיס כ-26 ספרים טרם עלייתו ארצה. לפי המסופר הוא גם היה המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. לאחר עלייתו לארץ ישראל, בערך בשנת תקצ"א, התיישב בצפת ובה הקים בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ב"רעש" – רעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ"ז (1837). בשנת תר"א, הקים ר' ישראל ב"ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים שהדפיס ספרים עבריים, ובית הדפוס היחיד בעיר עד אמצע שנות התר"כ (שנות ה-60 של המאה ה-19).
על רבי ישראל ב"ק ובית דפוסו בצפת ובירושלים, ראה עוד: שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים תשל"ו, עמ' טו-כז; מאיר בניהו, בית-דפוסו של ר' ישראל ב"ק בצפת וראשית הדפוס בירושלים, ארשת, ד, ירושלים תשכ"ו, עמ' 271-295.
חתימה בדף השער: "יעקב די פינטו ס"ט".
קנב דף. 15 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים רבים, בחלק מהדפים כתמים גדולים וסימני בלאי. מספר קרעים. קמטים רבים במספר דפים (דף אחד מנותק בחלקו). כריכה ישנה, עם שדרת עור פגומה.
הספר העברי השלישי שנדפס בירושלים. ש' הלוי, מס' 4 (מלבד שני ספרים שקדמו לו רשמה הלוי כותר נוסף: כרוז לנשים צדקניות בארץ ישראל ובחו"ל, ראה שם, מס' 2).
קטגוריה
סידורים ותפלות, הגדות
קָטָלוֹג