כתב-יד, הכולל שני חיבורים – פירוש על ספר איוב, ממחבר לא ידוע, והעתקה של ספר מהלך שבילי הדעת לרבי משה קמחי, עם פירוש רבי אליהו בחור. [מערב אירופה, שנות הש', ראשית המאה ה-17 בקירוב].
כתיבה אשכנזית עתיקה, בינונית ורהוטה. בחלקו הראשון של כתב היד (דפים 1-32) מופיעה העתקה של ספר מהלך שבילי הדעת לרבי משה קמחי, על חכמת הדקדוק, עם פירוש רבי אליהו בחור (הספר נדפס לראשונה בפיזרו רס"ח, אך לפנינו כנראה העתקה ממהדורת מנטובה שכ"ג). בסוף ההעתקה, בסמוך למילים המסיימות את החיבור: "...ויכלכל יוסף", הוסיף הסופר את שמו ואת תאריך הכתיבה: " ואני בנו הקטן יעקב רוטנבורג כתבתי זה המהלך בכתיבת ידי וסיימתי אותו היום כ"ו ימים לירח אב שלמ"ה [שע"ה] לפרט קטן".
בחלקו השני של כתב-היד (דפים 34-87) מופיע פירוש ארוך לספר איוב (מסתיים בפרק כ פסוק יט), מאת מחבר לא ידוע. כפי הנראה, נכתב בשנים סמוכות לחלקו הראשון של כתב-היד. הפירוש מופיע לצד פסוקי הספר. הפסוקים נכתבו ב"חלונות" והפירוש נכתב סביבם (בדפים האחרונים נותרו "חלונות" ריקים, שהסופר לא הספיק לשבץ בהם את הפסוקים). המחבר מזכיר בפירושו חכמים וספרים שקדמו לו. המקורות האחרונים שמזכיר המחבר הם ספר "אוהב משפט" (ונציה, ש"נ) ופירוש "חלקת מחוקק" מאת רבי משה אלשיך (ונציה, שס"ג). בדף 61/ב מזכיר המחבר את ספר הזוהר. במספר מקומות מופיע תרגום מילים ליידיש. למיטב ידיעתנו, חיבור זה לא נדפס מעולם.
בין שני החלקים הנ"ל, בדף 33, מופיעה העתקה (חסרה בסופה) מספר לבוש האורה לרבי מרדכי יפה בעל הלבושים (שמות טו, ה), בענין הקריאות הנכונות של תנועות המלאפום והשורוק.
חתימת בעלים בדף 86/ב: "נאם מרדכי בן לא"א כהר"ר גומפריכט שליטא"ס".
[1], 87 דף (ממוספרים בעפרון). 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי וקרעים קטנים בשולי מספר דפים. חיתוך שוליים עם פגיעה בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
מקור: Christie's, מכירה 9192, Important Hebrew Manuscripts and Printed Books, יוני 1999, פריט 60.

כתב-יד, "עיר דוד", לקט מאמרי חז"ל ודרשות בהלכה ואגדה, עם חידושים וביאורים, מאת רבי דוד אופנהיים. [פראג, שנות הת"ס-ת"ע – ראשית המאה ה-18 בקירוב].
כתב-יד של חיבור מונומנטלי שחיבר רבי דוד אופנהיים, שבו ליקוט מדרשים ומאמרי חז"ל לפי נושאים, בתוספת חידושים וביאורים. רבי דוד לא הצליח להוציא את החיבור לאור והחיבור לא נדפס עד ימינו (על חיבור זה, ראה: מיכל, אור החיים, פרנקפורט, תרנ"א, עמ' 315). חלקים שונים של חיבור זה נמצאים במספר ספריות בעולם.
החיבור נקרא "עיר" והערכים שבו מכונים "בתים" (מסיבה זו כונה החיבור גם: "ספר הבתים"). ידועים מספר כתבי יד של החיבור שבהם נערכו ה"בתים" לפי סדר הא"ב, בכתיבת מעתיק מסודרת, כשכל "בית" מחולק לסעיפים הקרויים "חדרים". לפנינו כתב-יד מהשלב הראשון, האוטוגרפי, שבו נכתבו הערכים שלא לפי סדר מסוים, אלא כפי שהזדמן למחבר. חלקים גדולים מכתב היד שלפנינו הם בכתיבה אוטוגרפית של המחבר, ובחלק מהמקומות מופיעים קטעים בכתב-יד מעתיק, לעתים עם תיקונים והוספות בכתב-יד המחבר.
בשני מקומות מפנה המחבר לספריו האחרים. בדף [15/א]: "ועיין בספרי יד דוד מה שהארכתי". בדף [33/ב] מזכיר את "ספרי ילקוט דוד דף ע"ט".
בדפים האחרונים חידושים שונים ורשימות קצרות, עליהם הועברו קוים למחיקה (כנראה בגלל שהועתקו למקום אחר).
מעל כל קטע בכתב היד שלפנינו, רשם המחבר את סוג ה"בית" שאליו אמור להסתפח הקטע: "בית רחב", "בית פינות", "בית טרף", "בית מנוחה", "בית דרך", "בית האפוד", "בית אולת", "בית תורה", "בית אב", "בית בכור", "בית נער", "בית ארץ", "בית ה'", "בית מדות", "בית נגב", "בית מלכים", "בית בים", "בית שדה", "בית אומות", "בית עבדים", "בית רחיצה", "בית יהושע", "בית נבל", "בית חמדה", "בית בנימין", "בית יהודה", "בית ירושלים", "בית מלך", "בית און", "בית לוי", "בית בכור", "בית צרעת", "בית דין", "בית גלות", "בית חרב", "בית עד", "בית לבוש", "בית בנין", "בית גבול", "בית שני", "בית שממה", "בית במות", "בית סתר", "בית בבל", "בית בירושלים", "בית צדיקים", "בית אחרון", "בית משכן", "בית כלאים", "בית איש", "בית חכמה", "בית מזוזת", "בית חורף", "בית סוכת", "בית מרזח", "בית אחזיה", "בית אלישע", "בית ירבעם", "בית ירובעל", "בית עלי", "בית האיסור", "בית אש", "בית נחל", "בית זונה", "בית שמעון", "בית עתרות", "בית פלט", "בית שבועה", "בית קדשים", "בית מלחמה", "בית אשור", "בית יצר", "בית שנה", "בית ברכה", "בית נפש", "בית רחיצה", "בית לעשות", "בית תפארת", "בית דרך", "בית חמדה", "בית מקום", "בית לשבת", "בית נשבע", "בית גלגול", "בית ערבית", ועוד.
הגאון הנודע רבי דוד אופנהיים (תכ"ד-תצ"ז), מגדולי מנהיגי דורו. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו. היה גאון מופלג בתורה, רב וראש ישיבה, מקובל ופוסק, עשיר ובעל השפעה בחצר הקיסר. בין רבותיו היו רבי גרשון אשכנזי בעל "עבודת הגרשוני", רבי יעקב כ"ץ – אביו של ה"חכם צבי" ורבי בנימין אפשטיין בעל "נחלת בנימין", והוא עמד בקשרי ידידות ושו"ת עם רבי יאיר חיים בכרך בעל "חוות יאיר". בשנת ת"נ, בהיותו בשנות העשרים לחייו, התמנה לרבה של העיר ניקלשבורג ול"רב הכולל" של מדינת מורביה. כעבור שני עשורים התמנה לרבה של העיר פראג, ובהמשך נתמנה לרב הראשי של בוהמיה כולה. בפראג כיהן יותר מחצי יובל עד לפטירתו. חיבר כעשרים ספרים בהלכה ובאגדה, בהם ספר השו"ת "נשאל דוד". רק מעט מחיבוריו זכו לאור הדפוס. היה עשיר מופלג (מירושת חותנו ומירושת דודו – הנגיד רבי שמואל אופנהיים) ובעל מהלכים וקשרים בחוגי השלטון ובחצר הקיסר. בעוד שספריו נותרו בכתב-יד, הרבה לתמוך בתלמידי חכמים ובהדפסת ספריהם. רבי דוד היה ידוע כחובב ספרים מושבע. ספרייתו הפרטית הייתה אז הספריה היהודית החשובה ביותר בעולם, והיא כללה אלפי כרכים של ספרים נדירים וכתבי-יד מכל התקופות. לאחר פטירתו הוצעה הספריה למכירה ולבסוף נקנתה ע"י ספריית הבודליאנה של אוניברסיטת אוקספורד באנגליה.
[80] דף כתובים (ועוד דפים רבים ריקים). 19 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. בלאי קל. כריכת עור חדשה.

כתב-יד, פנקס חברת "ביקור חולים" בעיר קראקא, עם מידע רב וחשוב על יהודי העיר ורבניה. קראקא, תקפ"ט-תרצ"ד [1829-1934].
פנקס בפורמט גדול. בראשו שער מעוטר, עם הרישום " פנקס הלזה שייך להחברה קדישא של ביקור חולים... כפי התקנה שנתיסד בשנת תקפ"ג לפ"ק".
הפנקס מכיל מידע רב על קהילת קראקא משנות השלושים של המאה ה-19 ועד סמוך לשואה. מאות עמודים כתובים, בהם אלפי שמות ופרטים שונים ומאות חתימות של גבאי החברה לאורך השנים. בין היתר מופיעים בו פרטים על רבי שמעון סופר אב"ד קראקא (בנו של ה"חתם סופר") וחכמים נוספים (ראה להלן).
הפנקס כולל פרוטוקולים, רישומים על הצטרפות חברים, רישומי תרומות לחברה, התחייבויות ללימוד לעילוי נשמת נפטרים ועוד. לאורך הפנקס תקנות והחלטות של החברה (חתומות בדרך כלל על ידי הגבאים) מהשנים: תקפ"ט, תקצ"ד, תקצ"ח, תר"ג, תר"ו, תר"ח, תרכ"ד, תרל"ה; תוצאות הבחירות לתפקידים שונים בחברה ופרוטוקולים של מינוי גבאים ונבחרים אחרים החל מהשנים תקפ"ט-תרכ"ו; רישומים על נכסי החברה, ועוד. במספר מקומות הודבקו דפים עם רישומים וחתימות. חותמת החברה מופיעה במספר דפים.
במספר מקומות בפנקס מופיעים פרטים הנוגעים לרב העיר – הגאון רבי שמעון סופר (בנו של ה"חתם סופר". כיהן ברבנות מטרסדורף ובשנת תרכ"א נתמנה לאב"ד קראקא. מראשי היהדות האורתודוקסית בגליציה. כיהן גם כציר בפרלמנט בווינה. מחבר "מכתב סופר"). בדף 142/ב מופיע רישום קבלת רבי שמעון סופר לחבר בחברה. בדף 186/א רישום על תרומת רבי שמעון סופר לעילוי נשמת בתו מרת שרה חיה. בדף 25/ב רישום על נתינת ספר תורה בהשאלה לרבי שמעון סופר, בא' דראש חודש ניסן תרכ"א (שנת הגעתו לכהן כרב העיר). בדף 239/א הודבק דף שבו הסכם עם החברה, חתום על ידי רבי צבי הירש ברלינר, בנו של רבי שלמה הירשל אב"ד לונדון. בשולי הדף רישום נוסף, "העתק מכתב הניתן לר' אפרים בערלינר מווארשויא" (בנו של רבי צבי הנ"ל), שבו נכתב על "השתדלות כבוד אדמו"ר הרב הגאון הצדיק מ' שמעון סופר אב"ד דפק קהלתינו...".
בדף 159/ב, רישום בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף נחמיה קורניצר אב"ד קראקא (נכדו של רבי שמעון סופר), על הצטרפותו לחברה, משנת תרפ"ה (השנה בה החל למלא את מקום אביו ברבנות העיר).
בראש הפנקס שער ודף נוסף, אחריו נכרכו דפים מאוחרים יותר, ולאחר מכן המשך דפי הפנקס המקוריים. כעשרים דף הוצאו מן הפנקס כשנכרך מחדש בשנת תרכ"ב, כפי שמופיע ברישום בדף שאחרי השער: "הסך כ"א דפים החסרים מהפנקס הזה אשר עליהם היו נכתבים אנשי החברא בכתב אשורית נלקחו מהפנקס בעת אשר נכרך הפנקס הזה מחדש בשנת תבר"ך לפ"ק ואנשי החברא הנ"ל נכתבו מחדש...". במקום הדפים שהוצאו נכרכו הדפים המאוחרים, בהם נרשם מפתח שמות. הרישומים בפנקס אינם מופיעים תמיד בסדר כרונולוגי וכפי הנראה גם נכרכו בו דפים שלא כסדרם.
[22], 22-252 דף (מאות עמודים כתובים. חלק מהדפים ריקים). 37 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מספר קרעים. בכמה מן הדפים המאוחרים שבראש הפנקס קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.