אוסף דפים בכתב-יד, מכתבים ודפים עם חידושי תורה מכותבים שונים - מארכיונו של הגאון רבי דוד שפרבר, בעל "אפרקסתא דעניא". [הונגריה ורומניה (טראנסילבניה), שנות התר"ע-תר"צ בקירוב].
בין הפריטים:
• דף עם חידושי תורה "בדין שבות בין השמשות ואין שבות במקדש", מכותב בלתי מזוהה.
• טיוטת תשובה הלכתית בדיני התרת נדרים. חתומה "נאום שלמה ליב" [יתכן שהתשובה היא מרבי שלמה ליב טבק דומ"צ סיגט, בעל ה"ערך ש"י" - אולם, כנראה, זו רק העתקה, שכן צורת הכתב שונה מצורת כתב-ידו של ה"ערך ש"י" הידועה לנו ממקור אחר].
• תשובה הלכתית (3 עמ') בדין עגל שנשחט לפני היום השמיני ללידתו, והתברר ש"כלו לו חדשיו".
• מכתב בדברי תורה, בכתב-ידו וחתימתו של רבי עזרא ליב פרקש. סאטמר, תרפ"ד.
• קטע אחרון מקונטרס שו"ת (ארבעה עמודים: 9-12), ובסופו חתימת הכותב: "יואל כ"ץ חתן הגאב"ד....". נושא התשובה הוא פולמוס הלכתי שהופיע בגליונות הקובץ התורני "תל תלפיות" בשנת תרע"ה, בדיני החיילים היהודים בשדות הקרב, שנאלצו להניח תפילין ולהתפלל שחרית מבעוד לילה. ראה שם, כרך כג, סימן קכט, שם נדפס מכתב שאלה בנידון ובסימן קנב נדפסה תשובה קצרה של רבי "יואל כ"ץ נ"י חתן הרב דנעגרעשד נ"י" בנושא זה.
רבי יואל כץ אב"ד ערדעד (נספה בשואה תש"ד), חתן רבי פנחס וינברגר אב"ד נעגרעשד (בעל שו"ת מהר"ף שוסבורג). שמעו יצא בכל מדינתו כמומחה ובקי גדול בהלכות גיטין ותקנת עגונות. בבית דינו בעיר ערדעד, היו מסדרים את הגיטין של תושבי העיר הסמוכה סאטמר (עקב הספיקות הרבים בכתיבת שם העיר סאטמר בגיטין). מספריו: שו"ת טירת כסף, שו"ת פרדס רמונים, ועוד.
• העתקה של "מעשה בית דין" שנעשה בפני הבד"צ בקהילת אויבר-ווישיווא, אודות תקנות קופת הבנק המקומית.
• דף מודפס עם מכתבי הרבנים רבי יעקב קאפל רייך אב"ד בודפשט ורבי ישעיה זילברשטיין אב"ד ווייטצן, ועם טופס מכתב הרשאה למסירת גט, למילוי עבור חיילים היוצאים לחזית הקרב [במלחמת העולם הראשונה] וחוששים שנשותיהם יישארו עגונות. ווייטצן, [תרע"ה 1915]. דפוס ל' קאטצבורג.
• ועוד דפים בכתב-יד.
9 פריטי נייר (הכוללים כ-20 עמ' כתובים). גודל ומצב משתנים.

מכתב ארוך (4 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר, בעל "קרן לדוד". סאטמר, י"ב ניסן תפא"ר [1921].
ממוען אל רבי זאב וואלף טירנויער, שכיהן אז כרב ביישוב האמאראד. תשובה הלכתית בדיני חשש חמץ בבארות המים בכפרו (מאחר וגם ה"ערלים" שואבים מהם מים בחג הפסח), ובמנהגי נוסח פיוטי "מערבית" בליל פסח.
חלקו הראשון של המכתב נדפס בספרו שו"ת "קרן לדוד" (סאטמר, תרפ"ט, אורח חיים, סימן קכא). בנוסח הדפוס נוספו שלוש מילים לסיום, שאינן מופיעות במכתב המקורי שלפנינו: "והמחמיר יחמיר לעצמו". בספר "קרן לדוד" לא נדפס המשך המכתב העוסק במנהגי אמירת פיוטים, וגם לא נדפס סיום המכתב עם הברכות לרגל חג הפסח: "...ויקבל ברכתי ברכת מועדים לשמחה בכשרות ובדיצה, ונזכה לבער כל חמירא וחמיעא, שִׁימְצָא דחמצא וּבַר חמצא, ולעלות לציון עיר קדשנו לזבוח הפסח בהילולא דבקע איגרא... אליעזר דוד גרו"ו".
הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד (תרכ"ו בערך-תרפ"ח), רב העיר סאטמר. מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה בדור שלפני השואה. אחיו של הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". היה תלמידו המובהק של אחיו הנ"ל. למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לרבה של סאטמר ובה עמד בראש ישיבה שהיתה הגדולה ביותר בטרנסילבניה ומן הגדולות בהונגריה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (שם, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" - דרושים (שם, תרצ"ד), ועוד.
מקבל המכתב: הגאון הצדיק רבי זאב וואלף הלוי טרינויער (תרמ"ב-תשי"ט). תלמידו חביבו של הגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר, ותלמידו של רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט בעל "ערוגות הבושם". כיהן בדיינות בעיר שאמלוי, ולאחר מלחמת העולם הראשונה כיהן ברבנות בערים שונות במולדובה ובוקובינה. לאחר השואה עלה לעיה"ק צפת בשנת תש"י יחד עם חתנו האדמו"ר רבי אהרן לייפער מנדבורנה-באניא, וכיהן בה ברבנות ביהמ"ד "אגודת ישראל". גאון מופלג ואיש קדוש. רבות מהנהגותיו היו עפ"י הקבלה. בסוף ימיו הדפיס את ספרו "טל אורות", על מלאכות שבת.
1] דף כפול (4 עמודים כתובים), נייר מכתבים רשמי. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים קלים. סימני קיפול.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "ישעיה הק' זילברשטיין הרב דקקה"י וואיצען". [ווייטצען (Vác, הונגריה), תרפ"ו 1925].
המכתב נכתב בשולי דף מודפס בהדפסה ליטוגרפית, ובו קריאה לרבנים לצרף את חתימתם ל"קול קורא" לחידוש הפעילות הארצית של "חברת מחזיקי הדת", שנוסדה "מאז, מלפני מלחמת התבל" [מלפני מלחמת העולם הראשונה]. על קריאה זו חתום (בדפוס) רבי פישל זוסמן סופר מבודפשט בשם "וועד ההכנה", ונכתב בה כי רבני בודפשט כבר חתמו על ה"קול קורא", בהם גם רבי קופל רייך אב"ד הקהילה ורבי אברהם פראנקל ראש הלשכה האורתודוקסית המרכזית.
בשולי דף זה כתב רבי ישעיה זילברשטיין את תשובתו - שש שורות בכתב ידו ובחתימתו: "לכבוד הדר"ג נ"י, הנני מסכים להיות מהנימנים בחברת מחזיקי הדת, ואדרבא אני הייתי המעורר בק"ק טשארנא כאשר התחילו לייסד החברה, להגיד להם כי כן דעתי נוטה לעשות כן במחנותינו... ישעי' הק' זילברשטיין הרב דקקה"י וואיצען".
בשנים תרס"ט-תרע"א נוסדו בהונגריה חברות "מחזיקי הדת", שמטרתן לחזק את אור התורה והמצוות, לחזק את שמירת המצוות, הכשרות, הטהרה ושמירת השבת, הפצת תשמישי קדושה במחירים שוים לכל נפש, הוצאת ספרי מוסר ופעילויות תורניות שונות. האסיפה הראשונה של התארגנות זו נערכה בעיר טשארנא בשנת תרס"ט (כפי שמזכיר רבי ישעיה זילברשטיין במכתבו שלפנינו), ואח"כ נערכו אסיפות נוספות והתארגנויות במחוזות שונים בהונגריה, ביניהם האסיפה שנערכה בבודפשט בחנוכה תרע"א (1910), ממנה יצא "קול קורא" שעליו היה חתום גם רבי ישעיה זילברשטיין. חברות "מחזיקי הדת" פעלו מספר שנים, אך פעילותן הופסקה עקב מלחמת העולם הראשונה. בשנת תרפ"ה התעורר רבי אפרים פישל זוסמן-סופר מרבני בודפשט לחדש את הפעילות, ובחודש חשון תרפ"ו נערכה שוב אסיפה בבודפשט, בראשות חותנו רבי קופל רייך אב"ד בודפשט ורבני הלשכה האורתודוקסית המרכזית. ההתכתבות שלפנינו נעשתה בחודש חשון-כסלו בקירוב, לקראת פרסום ה"קול קורא" בחנוכה תרפ"ו. ראה עוד על כך בספר זכור ימות עולם (ר' בן ציון יעקובוביץ, חלק ב', עמ' תכא-תלה). צילום כרוז ה"קול קורא" שיצא בחנוכה תרפ"ו, עם תרגומו מיידיש לעברית, פורסם לאחרונה, ראה: הרב שלמה יהודה הכהן שפיצר, חברת 'מחזיקי הדת' בהונגריה - ייסודה מחדש בשנת תרפ"ו, עלי זכרון 16, אדר א' תשע"ו, עמ' מו-נא.
הגאון המפורסם רבי ישעיה זילברשטיין (תרי"ז-תר"צ), אב"ד ווייטצען (Vác, הונגריה) ובעל "מעשי למלך". מגדולי הרבנים בהונגריה [באותו הדור היו שאמרו כי שלשה המה גדולי הרבנים בהונגריה: רבי ישעיה זילברשטיין מווייטצען, רבי שמעון גרינפלד - המהרש"ג מסמיהאלי, ורבי מרדכי ווינקלר מה'-מאד בעל "לבושי מרדכי"]. נולד בזענטא (Zenta) לאביו הגאון רבי דוד יהודה ליב זילברשטיין (תק"פ-תרמ"ד) שכיהן כרב העיר. בהיותו כבן שנה עלתה המשפחה לארץ ישראל ושהתה בה במשך שמונה שנים. בתקופת שהותו כילד בירושלים, למד בתלמוד תורה "עץ חיים". עם חזרת משפחתו להונגריה למד בישיבת פרשבורג אצל בעל ה"כתב סופר". היה גם תלמידו של רבי חיים צבי מנהיימר וקיבל ממנו היתר הוראה. בשנת תרנ"ו (1896), התמנה לרבנות העיר ווייטצען על מקום-אביו, ושם הקים ישיבה גדולה בה למדו מאות בחורים. רבים מתלמידיו כיהנו במשרות רבניות ותורניות.
[1] דף. 31 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. בלאי וסימני קיפול.

מכתב ארוך בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון הקדוש רבי שבתי שעפטיל ווייס אב"ד שימאני (הונגריה). "שושן פורים גש"ת" [תש"ג 1943].
נשלח אל רבי אבא הכהן הרטשטיין - "לכבוד כהנה רבה... מהור"ר ר' אבא שליט"א בר כהנה, מיוחס עד אהרן הכהן, ממשפחה הרמה הארטשטיין-ראפאפארט".
ברכות לחג הפורים ודברי תורה. בפתיחת המכתב מברך רבי שעפטיל: "בין גאולה לגאולה יצמיח ישועה וגאולה...". בסיום הדברים הוא כותב על מעלת יום הפורים "כאשר פתוח שער מרדכי".
רבי שעפטיל מתייחס למשלוח מנות שקיבל, וכותב על "מנהגן של ישראל - תורה, שלא לומר דאנק [=תודה רבה] על משלוח מנות". בהמשך המכתב מאריך לבאר ולהביא מקורות מדברי חז"ל ל"מנהגן של ישראל" לאכול בסעודת פורים בשר-עגל ("קאלב-פלייש").
הגאון הקדוש רבי שבתי שעפטיל ווייס הי"ד (תרכ"ו-נספה בשואה תש"ד), גאון מופלא וצדיק פועל ישועות. מגדולי רבני הונגריה. תלמיד ה"שבט סופר". שימש כאב"ד שימאני והסביבה כחמישים שנה. רוב חיבוריו אבדו בשואה. ספרו "הלכתא רבתא לשבתא" ששרד נדפס בשנת תשל"ב, וחיבורים נוספים שלו נדפסו לאחרונה.
[1] דף. 33.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. סימני קיפול. במרכז הדף עקבות נייר דבק חומצי.

שני מכתבים מהגאון רבי דוב בעריש וויידנפלד - "הרב מטשעבין". ירושלים, ניסן תשי"ג-חשון תשט"ז [1953-1955].
שני המכתבים נכתבו על ידי סופר, ובסוף כל אחד מהם הוסיף הגאון מטשעבין כשתי שורות בכתב ידו וחתימתו. המכתבים נשלחו אל הגאון רבי משולם ראטה (רוט) אב"ד צ'רנוביץ. הרב מטשעבין מודה לו על קבלת ספריו "קול מבשר" ו"הערות לספרי הגר"א". במכתב הראשון הוסיף הגאון מטשעבין הערה ארוכה בדברי תורה בדיני גרים וביטול עבודה זרה (מכתב זה פורסם ע"י הרב מ"צ נריה: "צרור אגרות - שתי אגרות להרב משולם ראטה", שרגאי, ד, ירושלים תשנ"ג, עמ' 60-61).
הגאון רבי דוב בעריש וויידנפלד (תרמ"א-תשכ"ו), שנודע בכינויו "הרב מטשעבין", בנו של הגאון רבי יעקב אב"ד הרימלוב בעל "כוכב מיעקב", מגדולי גאוני גליציה. משנת תרפ"ג כיהן כאב"ד העיר טשעבין בגליציה, וכבר מימי צעירותו נודע כאחד מגדולי הגאונים ופוסקי הדור, וכידען בעל שליטה מוחלטת במרחבי ים התלמוד וספרי הפוסקים. בתקופת כהונתו בטשעבין הקים בה ישיבה חשובה, אליה נהרו טובי הבחורים החריפים בגליציה. לאחר פטירת רבי מאיר שפירא, קיבל על עצמו את האחריות כחבר ההנהלה הרוחנית של ישיבת "חכמי לובלין", יחד עם הגאון מקוז'יגלוב רבי אריה צבי פרומר והאדמו"ר רבי משה'ניו מקראקא. חסיד מקושר לאדמו"רי בעלז ולאדמו"רי בית רוז'ין. בשנות השואה נדד דרך סיביר ובוכרה, והגיע בשנת תש"ו לירושלים, בה הקים את ישיבת "כוכב מיעקב - טשעבין". הרב מטשעבין נערץ ע"י כל גדולי הדור, אדמו"רים וראשי הישיבות, בהם הגרא"ז מלצר, החזון איש והגרי"ז מבריסק. רבו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז היה מפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות החמורות. בחג השבועות הראשון לבואו לירושלים סר להתפלל בבית מדרשו של האדמו"ר הזקן מגור בעל "אמרי אמת", ומשראהו הרבי אמר: "היום נכבד בעשרת הדברות את התורה בעצמה".
[2] דף, ניירות מכתבים רשמיים. גודל ומצב משתנים, מצב כללי טוב עד טוב-בינוני.