ספר מעשה רב, הנהגות רבינו הגר"א מווילנא, מאת רבי יששכר דוב בער מווילנא. ווילנא והורודנא, תקצ"ב 1832. מהדורה ראשונה. הסכמות רבי חיים מוואלאזין, רבי אברהם אבלי מווילנא ורבי אברהם דאנציג בעל ה"חיי אדם".
מהדורה ראשונה של אחד הספרים החשובים אודות מנהגי הגר"א. בספר מפורטים מנהגיו ופסיקותיו של הגר"א, על פי עדות אישית של תלמידיו (על הספר ראה בפרק "מעשה רב" להלן).
הספר נערך ויצא לאור על ידי רבי יששכר דב בער מווילנא, שהסתמך על מה שראה בעצמו ועל תיעוד בכתב-ידו של רבי סעדיה, תלמיד הגר"א, שלא מש מתוך אהל רבו שנים רבות.
חותמות של בית המדרש "מנחם ציון... בעיה"ק ירושלם תו"ב". בדף הבטנה שנכרך בראש הספר הגהה בכתב-ידו של גבאי בית המדרש, הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, על מנהג אמירת "שיר של יום" בחג הסוכות, לפי דעת הגר"א (מתחילה: "מה שכתב בפנים בחוה"מ של סוכות… זהו נאמר על חו"ל… אבל בא"י..."). בעמ' 53 הגהה קצרה בכתב-ידו של רבי זונדל המפנה להערתו שבדף הבטנה.
הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט (תקמ"ז-תרכ"ו), מגדולי תלמידיו של רבינו חיים מוולוז'ין תלמיד הגר"א, ורבו המובהק של רבי ישראל מסלנט. רבי זונדל למד בישיבת וולוז'ין, והיה מן התלמידים המקורבים לראש הישיבה רבינו חיים מוולוז'ין. הגר"ח היה לרבו המובהק ומסר לו את כל דרכי רבו הגדול הגר"א מווילנא בנגלה ובנסתר. בשל כך נקרא רבי יוסף זונדל בכינוי "פה שלישי לאליהו". רבי יוסף זונדל היה גדול מעתיקי השמועה מפיהם של הגר"א ותלמידו הגר"ח ובכתביו נמצאו העתקות ורשימות רבות מתורתם ודרכיהם. רבי זונדל רגיל להזכיר את הגר"ח בשם "אדמו"ר" ואילו להגר"א הוא קורא "הרב הגדול".
בתנועת המוסר מתייחסים לרבי יוסף זונדל כ"אבי תנועת המוסר", שכן היה רבו של מייסד התנועה רבי ישראל מסלנט. בימי נעוריו בעיר סלנט התקרב רבי ישראל אל רבי יוסף זונדל וקיבל ממנו את מסורת הגר"א ועל פי הדרכתו החל להתמיד בלימוד המוסר ולהנחיל את דרך המוסר לרבים.
חלק מאוצר כתביו של רבי יוסף זונדל נדפס בספר "הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו" (ירושלים תרפ"ז). ספר זה כולל בין היתר את כתביו ואת כתבי רבותיו רבי חיים מוולוז'ין והגר"א מווילנא, שנמצאו בהעתקותיו של רבי יוסף זונדל. חתנו המפורסם הוא הגאון רבי שמואל סלנט, שעלה בעקבותיו לירושלים והיה רבה של ירושלים קרוב לשבעים שנה.
בית המדרש "מנחם ציון" הוא בית הכנסת האשכנזי הראשון שנבנה ע"י תלמידי הגר"א בירושלים העתיקה, בחצר "חורבת רבי יהודה החסיד" [בית הכנסת "מנחם ציון" נחנך בשנת התקצ"ז ואילו בית כנסת "החורבה" נבנה לאחר כמה עשרות שנים]. במשך קרוב לשלושים שנה כיהן הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט כגבאי בית המדרש וכאחראי על אוצר הספרים החשוב שהיה בו.
[1], 67 עמ'. חסר דף השער הראשון. 18 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. בלאי וקרעים קלים. רישומים וחותמות שונות. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 808.

אוסף ספרים מגוון מספריית "קלויז הגר"א" בווילנא. בכל הספרים רישומים וחותמות שונות של הקלויז.
1. ספר עולת תמיד, ביאור על שולחן ערוך אורח חיים, מאת רבי שמואל אורגלר מקראקא. אמשטרדם, [תמ"א 1681]. חותמות "נדבה לבהמ"ד החסיד הגר"א ז"ל...".
2-4. כרך ובו שלושה ספרים: • ספר הזהר, חלק ראשון, על ספר בראשית. ווילנא, תרמ"ב 1882 (חסרים 12 עמ' עם "הגהות המיוחסות להגר"א ז"ל"). • ספר יהל אור – הדרת קדש, ביאורים על הזוהר מאת הגר"א מווילנא. ווילנא, [תרמ"ב] 1882 (ספירת הדפים הראשונה, על ספר בראשית בלבד). • ספר בהיר או קרני אור, באור על הזוהר מאת רבי אלכסנדר זיסקינד מהורודנא. ווילנא, [תרמ"ג] 1883. על ספר בראשית בלבד.
בדפי הבטנה ובשערי הספרים חותמות: "שייך לקלויז הגאון מווילנ[א]". בדף השער של יהל אור רישום בכתב יד גבאי ה"קלויז": "נדבת המביא לבית הדפוס, הרב ר' שמואל לוריא נ"י, שכרו לא יקופח מאת המשלם שכר טוב לישרים בלבותם, ברכת גבאי קלויז הגר"א זצוק"ל".
5. ספר הגהות בשמ"ח [בשמלה חדשה] על טריפות – אדרת יהודה, חידושים והגהות על הלכות טריפות, מאת רבי יהודה זאב ריזבש. וורשא, [תרנ"ג] 1893. שני סוגי חותמות: "חותם בית אולפנא רבתא דרבינו הגדול הגר"א זללה"ה בווילנא" וחותמת "בהמ"ד הגר"א ז"ל בווילנא". רישום בכתב יד בדף השער: "שייך לקלויז הגר"א".
6. ספר יפה תואר, מדרש רבות על התורה, ספר שמות. [ונציה, תי"ז 1657]. עותק חסר דפים רבים ופגום. בדף הראשון חותמות "חותם בהמ"ד הגר"א ז"ל בווילנא", ורישומים בכתב-יד: "שייך לבהמ"ד הגאון זלה"ה".
6 ספרים ב-4 כרכים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

קלויז הגר"א בווילנא
"קלויז הגר"א" או "גאונס קלויז" (קלויז הגאון) היה בית מדרש מפורסם בעיר ווילנא שהיה ממוקם בחצר בית הכנסת הגדול ופעל בעיר עד השואה. הקלויז נתייסד במבנה שבו ישב הגר"א כשהוא שקוע בלימודו ותפילתו ובו התפלל יחד עם מניין מצומצם של מקורבים. לאחר פטירת הגר"א נתלה שלט מעל המקום בו ישב, בו נכתב: "זהו מקום הגר"א זצללה"ה...", והמקום נחסם על מנת למנוע מאנשים לשבת על מקומו של הגר"א. בקלויז התקיימו שיעורים קבועים ונהגו בו כפי מנהגי הגר"א.
פנקס הקלויז נשתמר בכתב-יד, והועתקו בו תעודות הקשורות לקלויז כבר משנת תקי"ז. אחד מן המסמכים בפנקס, המתוארך לכ"ב חשון תקנ"ח, כחודש לאחר פטירת הגר"א, מתעד את בחירתם של אחי הגר"א רבי יששכר בער, ורבי אברהם בן הגר"א, לממונים על "החזקת מנין הגאון המנוח ז"ל". בתעודות אחרות בפנקס חתומים מלבד השניים הנ"ל, גם רבי יהודה ליב בן הגר"א ורבי סעדיה ב"ר נתן נטע תלמיד הגר"א, רבי אברהם דאנציג בעל "חיי אדם", ועוד כמה מגדולי תלמידי הגר"א ומקורביו (ראה: ישראל קלויזנר, תולדות הקהלה העברית בוילנה, וילנא תרצ"ה, עמ' 78-80; הרב שלמה זלמן הבלין, פנקס קלויז-הגר"א בווילנא, ישורון טז, תשס"ה, עמ' תשמו-תשס; הרב דוד קמינצקי, ספר 'מעשה רב', ישורון כא, תשס"ט, עמ' תשפא-תשפט).

"...בחצר בית הכנסת משמאל נמצא בית התפלה של הגר"א, שאיזו אימת הוד עולה ובוקעת מתוכו. כשאתה נכנס לתוכו ומסתכל בלומדים הזקנים והישישים, נדמה לך, שנשמתו של הגר"א מרחפת שם עדיין, ומיד הנך מתחיל לקרוא את הנוסח על הטבלא הקבועה בקיר הדרומי במקום הקדוש שישב בו הגאון:
'מצאנו צדיק תמים בדורות האחרונים, שמעו הולך בכל איים ומדינה, חכמתו בחוץ תרונה, לספר שבחו נבער כל אדם מדעת, בנה בנית לך עליות מרווחות, שוש תשיש ב"ה שובע שמחות, זה שבתו הבית הזה ארבעים שנה, למד כל דבר חכמה ובינה, עוד לימד את העם דעת בחבוריו על מקרא, משנה, תלמוד בבלי, ירושלמי, אגדות, הלכות, דבריו ככוכבים לעד יאירו, פרושיו כזהר יזהירו, יום ליום ולילה ללילה יחוו דעת על זוהר ותיקונים, היכלות וס' יצירה, רעיא מהימנא, מעשה בראשית, מעשה מרכבה, הוויות דאביי ורבא, רעם גבורותיו יתבוננו הכמהים, יען כי שם נגלו אליו האלקים, הלא היא הדעת, זכרו לא יסוף מקהל ועדה, בחבוריו ישוטטו רבים ותרבה הדעת'.
(מתחת להטבלא העמידו ארון מפואר, כדי שלא יוכל איש לשבת על מקומו הקדוש. האגדה מספרת, כי במקום הבימה עתה היתה עומדת עריסתו של הגר"א ז"ל"). ...וכשאתה עומד שם שקוע במחשבות והרהורים הנך מזדעזע פתאום לשמע צעקות רוויות דמעות של אשה מרת נפש, המתפרצת לתוך הקלויז, כדי להתפלל לפני ארון הקדש על בעלה החולה או על בנה הנוטה למות. ביחוד מרובים היו החזיונות האלה בתחלת המלחמה (=מלחמת העולם הראשונה).
לפני כל גיוס היה הקלויז מתמלא נשים וטף, שהיו הולכים קודם אל בית העלמין הישן להשתטח שם על קברו של הגר"א, על קברה של אם הגר"א ועל זה של הגר-צדק, ואחרי כן היו באים אל ה'קלויז' של הגר"א ומתנפלות אל תוך ארון הקודש בדמעות וצעקות קורעות לב ונפש. ביחוד נוראות היו יללות התינוקות, שהאמהות היו מביאות אותם לבכות ולהתפלל בעד אבותיהם שנלקחו למלחמה. ב'קלויז' של הגר"א התפלל גם בעל 'החיי אדם'. מספרים: פעם אחת ביום הכפורים בשעת תפלת מוסף נשחת האויר מאד מפני הדחק והנרות הרבים העוממים, אז צוה בעל 'החיי אדם' לפתוח את החלונות. כשאמרו לו, שיש בזה חשש משום כבוי – השיב: 'יכבו אלף נרות של שעוה וחלב ואל יכבה אף אחד מנרות ד' – נשמת אדם'.
ב'קלויז' של הגר"א נמצאים תכשיטים יקרי-המציאות של ספרי התורה מחברות שונות ברוסיה ואמריקה, וגם פנקסים עתיקים (אחד משנת תקנ"א) של החברות: ש"ס, אלפס, מדרש, משמורים, וגם של החברה משניות, שנוסדה על ידי הגר"א, ובנו ר' אברהם הגיד בה את השיעור הראשון במעמד אביו ובעל 'החיי אדם'. ב'קלויז' של הגר"א נמצא בחדר מיוחד גם אוצר ספרים גדול של הספרות הרבנית, סמוך לאוצר הספרים על הכותל המערבי שאצל הפתח תלוי לוח ובו רשומים מנהגי הגר"א בתפלה ועבודה".
(חייקל לונסקי, מהגיטו הוילנאי, עמ' 52-54)

"ואשר אחזה לי אספרה, כאשר סיפר לי מאהבינו, הרה"ג זקן ונשוא פנים, מו"ה דוב בער זצ"ל (מור"צ בווילנא), אשר עיניו עוד ראו את מורינו הגאון החסיד נ"ע, בעודו בחיים, והתפלל עמו בבית מקדש מדרשו. והגיד לי כי מקום הבימה עתה בבית מדרש הגאון נ"ע, הוא המקום אשר שם עמדה ערש יצועי הגאון נ"ע, מקום מה נורא אשר מלאכי אלהים עלו וירדו בו, ולמחרת בעלותי הבימה ההיא לעמוד קבל עם, זכרתי דברי הרב הנ"ל, ואבהל...". (מכתב רבי יהושע העשיל הלוי לרד"ל. נדפס בראש הספר "עליות אליהו")