ספר בת עיני, חידושי ש"ס ושו"ת, מאת רבי יששכר דוב בער מגזע צבי אב"ד זלוטשוב, תלמיד המגיד ממזריטש ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. דובנא, [תקנ"ח 1798]. מהדורה ראשונה.
המחבר היה ידיד נעוריו ובן-דודו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, עמו התיידד בעת שהתגוררו יחדיו בעיר לוברטוב. רבי יששכר בער ורבי לוי יצחק היו נשואים לבנות דודות ממשפחת פרץ מלוברטוב (שהיו מצאצאי גולי ספרד). רבי יששכר בער נשא את בתו של רבי צבי הירש פרץ, ורבי לוי יצחק נשא את בתו של רבי ישראל פרץ מלוברטוב. רבי לוי יצחק וידידו רבי יששכר בער התקרבו יחדיו לחסידות בעקבות קרוב משפחתם רבי אריה ליבוש פרץ (בעל "בית פרץ").
רבי יששכר בער נתמנה לימים לאב"ד זלוטשוב, הקים בה ישיבה ועמד בקשרי שו"ת עם גדולי דורו. בין תלמידיו היה רבי חיים מטשרנוביץ בעל "סידורו של שבת", המספר בספרו "ארץ החיים" על רוח הקודש שראה אצל רבו. רבי יששכר בער עלה לארץ ישראל והגיע לצפת בחודש שבט שנת תקנ"ה. נפטר בחודש אב של אותה שנה, ונקבר בצפת סמוך לקבר האלשיך הקדוש, כאשר על מצבתו נכתב: "פ"נ הגאון האמיתי חסיד ועניו". זכרו נתקדש בקהל החסידים ורבי יצחק אייזיק מקומרנא העיד עליו, שמימיו לא פגם אפילו פגימה מועטת בצלם אלקים, והיה מספר על כך סיפור נס ופלא שארע עמו בעת נסיעתו לארץ ישראל (ראה: נתיב מצוותיך, שביל א, אות יג). מספריו: "מבשר צדק" על התורה [שזכה ליותר משש מהדורות], וספר "בת עיני", שו"ת וחידושי ש"ס.
מחתניו: רבי אברהם חיים מזלוטשוב בעל "אורח לחיים", שירש מחותנו את הרבנות בזלוטשוב, ורבי גרשון מרגליות אב"ד סקאליט, שעלה עם חותנו לעיה"ק צפת.
[2], קיט, [1] דף. כ-19.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, כתמי רטיבות. בלאי קל. בדף השער ובדף שאחריו קרעים, חלקם חסרים, עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בנייר דבק. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 105.

ספר משנת חכמים, חידושים על ששה סדרי משנה, חלקים א-ו, מאת רבי משולם פייביש הלוי הורביץ מקרעמניץ. אוסטרהא, [תקנ"ו 1796]. מהדורה ראשונה.
עותק מיוחד ובו ששה שערים (ראה להלן).
הסכמות ה"נודע ביהודה", בעל ה"הפלאה", רבי שאול אב"ד אמשטרדם, רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, רבי רפאל הכהן אב"ד המבורג, ורבנים נוספים. בראש סדר נשים – הסכמות רבי אליעזר קאליר אב"ד קעלין ורבי דוד צבי אוירבאך אב"ד קרמניץ [חותנו של מהרנ"ת מברסלב].
המחבר, הגאון הקדוש רבי משולם פייביש הלוי הורביץ (נולד ת"ע בערך, נפטר בחודש כסלו בין השנים תקמ"ו-תקנ"א), נולד בעיר קרעמניץ (מחוז טארניפאל, דרום-וואהלין, מזרח-גליציה), בה התגורר כל ימיו והרביץ תורה לתלמידים. נודע כקדוש מרחם, וכמו שכותב עליו רבי אלעזר קאליר בהסכמתו: "קדושתו מרחם... בגבורה של תורה כארי מתגבר... עד שנתפרסם שמו הטוב כחד מדרי קמאי והיושבים במלאכת התורה לראשונה, הוא כבוד הרב המובהק דפקיע שמיה בין גדולי הדור... ורק תורתו אומנתו לומד תורה לשמה". גם הנודע ביהודה כותב עליו בהסכמתו, בהפלגה שלא כדרכו: "...כבוד האי סבא יקירא הרב... המופלג מאוד בתורה ובמעשים כבוד שמו מהור"ר פייבש הלוי... תנא הוא כחד הראשונים... ובעודי במדינת פולין כבר שמעתי שמעו הטוב כי הוא ממש יחיד באהלות...". בעל ההפלאה כותב עליו בהסכמתו: "...כבוד אהובי ידידי הרב המופלג בשם טוב חריף ובקי מוהר"ר משולם פייבוש נ"י מק"ק קרעמיניץ".
בתו גיטל נישאה להרב הקדוש רבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש, והיא סבתו של רבי ישראל מרוז'ין. על שידוך זה רווחים סיפורים רבים בשושלות החסידות של צאצאיו. האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלינצ'א סיפר כי המגיד ממזריטש שאל מן השמים "להגיד לו מי הוא התלמיד חכם שבדור אז, בכדי לשדך עמו וליתן בת תלמיד חכם שבדור לבנו הה"ק המלאך ז"ל, והשיבו לו על הרב הגאון ר' פייבל מקראמניץ" (תולדות הנפלאות, וורשא תרנ"ט, אות קכג). במקור אחר מסופר: "...שזקננו המגיד הגדול ממעזריטש חשקה נפשו לקחת את בת הגאון רבינו משולם פייבוש עבור בנו הרה"ק רבי אברהם המלאך, היות שהיא בת תלמיד חכם הלומד תורה לשמה בקדושה ובטהרה, ובכן שלח כמה מתלמידיו לרבינו הגאון להציע לו השידוך" (תולדות המשנת חכמים, עמ' תרצד, בסוף ספר משנת חכמים, מהדורת מכון בית אבות, ברוקלין ניו יורק, תשע"ה 2014. ראה שם סיפורים נוספים אודות השידוך, ואודות פגישתו המופלאה עם המגיד ממזריטש ויחסו לגודל קדושת המגיד ובנו הקדוש רבי אברהם המלאך).
[3], לג; [1], טו; [1], כב; [1], כ; [1], כד; [1], מו דף. 20 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במקומות בודדים. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות (כולל פגיעה בכותרות ופגיעה קלה במסגרת השער הראשון ובשער של סדר נזיקין). כריכת עור חדשה.
בעותק שלפנינו נכרכו ששה דפי שער – שער אחד בראש כל סדר. השער הראשון כללי ומאויר. בראשי הסדרים מועד ונשים – שערים מיוחדים, המותאמים לכל אחד מן הסדרים. בראש סדר נזיקין – שער מאויר הזהה לשער שבראש הספר. בראש הסדרים קדשים וטהרות – שער כללי לא מאויר.
במפעל הביבליוגרפיה רשמו עותק עם ארבעה שערים בלבד, ללא שערים בסדרים קדשים וטהרות.