מכתב ברכה מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש. נשלח אל הרב משה אירנשטיין, ראש עיריית בני-ברק. ברוקלין, ניו יורק, ניסן תשמ"ח [1988].
נכתב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת ידו, עם הוספת מילה בכתב-יד קדשו של הרבי.
במכתבו מברך הרבי: "לקראת חג המצות... הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית". בסוף מכתבו כותב הרבי לראש העיר: "בכבוד ובברכת החג ולהצלחה רבה בתפקידו הכי אחראי".
לאחר החתימה נוספה שורה: "מכ'[תב] הניחומים נתקבל בעתו, ות"ח ת"ח" [=ותשואות חן תשואות חן. המילה האחרונה בכתב-ידו של הרבי]. בשורה זו מודה הרבי על מכתב תנחומים ששלח לו ראש העיר לאחר פטירת אשתו הרבנית חיה מושקא שניאורסון ע"ה בכ"ב שבט תשמ"ח.
[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרע בשוליים העליונים, ללא פגיעה בטקסט.

סידור תורה אור, תפילות לכל ימות השנה, שבת ומועדים, על פי נוסח האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, בעריכת רבי אברהם דוד לבוט אב"ד ניקולייב, מוגה ומתוקן על ידי האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, תש"א [1941].
בדף המגן השני שלפני השער, הקדשה חתומה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש: "לאות ידידות ובברכת השנה, מ' שניארסאהן, ער"ה [=ערב ראש השנה] תש"ב".
חתימה בדף המגן הראשון שלפני השער: "ניסן מינדל".
הסידור שלפנינו הוגה וסודר לדפוס על ידי הרבי מליובאוויטש. כשהגיע הרבי בכ"ח סיון תש"א, מצרפת לארה"ב, ביקש ממנו חמיו האדמו"ר הריי"ץ להגיה, לתקן ולסדר לדפוס את הסידור "תורה אור" (נדפס לראשונה בתרמ"ז, ראה מסגרת). במשך החודשים אב-אלול תש"א, היה הרבי עסוק בהגהתו והתקנתו לדפוס של הסידור שלפנינו. הסידור יצא מבית הדפוס ימים ספורים לפני ראש השנה של שנת תש"ב.
נוסח ההקדשה בסידור שלפנינו נדיר מאד. בכל האגרות שנדפסו ב"אגרות קודש", שנכתבו בשנות נשיאותו של הרבי, לא נמצאת אפילו פעם אחת המילה "ידידות" או "בידידות" בסיומי מכתבים. גם בשנים שלפני נשיאותו נמצאת מילה זו במקום אחד בלבד (אג"ק, א, עמ' לה). צירוף המילים "לאות ידידות", ככל הידוע לנו, הוא חסר תקדים אצל הרבי.
מקבל הסידור, רבי ניסן מינדל (תרע"ב-תשנ"ט) ממנהלי מוסדות חב"ד בארה"ב, היה איש אמונם וסודם של האדמו"ר הריי"ץ וחתנו הרבי מליובאוויטש. משנת תרצ"ב כיהן כמזכירו האישי של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, ומשנת תש"י היה מזכירו של האדמו"ר הרמ"מ – הרבי מליובאוויטש. בחורף ת"ש היה מהבודדים שהפליג באניה יחד עם הריי"ץ בעת שברח מפולין הכבושה אל ארה"ב. על ידידותו הגדולה עם הרבי, ועל מתנת הסידור שלפנינו, מסופר: "במשך השנים נוצר בלבו רגש עז של ידידות כלפי הרבי... באמרו... הרבי היה 'מיין בעסטער פריינט' [=הידיד הכי טוב שלי]. אחד הביטויים של ידידות זו היה בערב ראש השנה תש"ב, כאשר הרבי העניק לרב מינדל סדור 'תורה אור' עם הקדשה אישית 'לאות ידידות'" (סיפורים מחדר הרבי, בני-ברק, תשס"ט, עמ' 323, שם נדפס צילום הקדשת הרבי בסידור שלפנינו). כל מכתבי הרבי באנגלית נכתבו על ידו, וחלקם אף יצאו לאור על ידו בכמה כרכים. הרב מינדל היה מחבר פורה במחשבת היהדות והחסידות. ספריו הוגהו על ידי הרבי טרם הדפסתם, ותורגמו לשפות רבות. למעלה מארבעים שנה היה עורך הירחון החב"די לנוער "שמועסן מיט קינדר" ("שיחות לנוער"). גולת הכותרת שבמפעליו היה תרגום ספר התניא לאנגלית. על כך קיבל תואר דוקטורט מאוניברסיטת קולמביה בניו יורק.
רלג, [1]; לז, לט-מא דף + 2 דפים "לוח התיקון" (מצורפים בנפרד מן הספר). 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט בלאי. קרעים קלים בשולי מספר דפים. דפי המגן והכריכה הודבקו בשוליהם לחיזוק. כריכה מקורית, עם פגמים (השדרה מנותקת חלקית).
----------------
סידור "תורה אור"
סידור תפלה בעריכתו של האדמו"ר הזקן רבינו שניאור זלמן מלאדי נדפס לראשונה כבר בחייו במספר מהדורות, בשקלוב וקאפוסט (ראה על כך בהרחבה בקטלוג 63, עמ' 277). מאז פטירת האדמו"ר הזקן ועד שנת תרמ"ז, נדפס הסידור בעשרות מהדורות. בחלק גדול מהמהדורות לא שמרו המדפיסים על הנוסח המדוייק של התפלות וההלכות, ובחלק מהמהדורות עירבו המדפיסים את נוסח "סידור הרב" עם נוסחאות של סידורים אחרים שהיו נפוצים. בשנות התר"מ החל רבי אברהם דוד לאוואט (לבוט), אב"ד ניקולייב (סבו של הרבי מליובאוויטש, מצד אמו), לחקור ולברר את הנוסח המקורי של "סידור הרב". לשם כך החל הוא לחפש את מהדורות הסידור שנדפסו בחיי האדמו"ר הזקן. כשמצא את אחת המהדורות שנדפסו בחיי המחבר, החל לערוך ולהגיה את נוסח "סידור הרב" על פי מה שמצא, ובשנת תרמ"ז הדפיס בווילנא את "סידור הרב" בשמו החדש – סידור "תורה אור". אל הסידור צירף את חיבורו "שערי תפלה", ובו מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן.
אך מיד לאחר גמר ההדפסה, הצליח להשיג הרב לאוואט מהדורה נוספת של "סידור הרב" שנדפסה בחיי אדמו"ר הזקן. לאור זאת התיישב הרב לאוואט להגיה ולערוך מהדורה נוספת מעודכנת של סידור "תורה אור" – מהדורת ווילנא תרמ"ט. אך אותו סיפור נשנה שוב. מיד לאחר הדפסת מהדורת תרמ"ט, השיג הרב לאוואט מהדורה שלישית של סידור שנדפס בחיי אדה"ז, והוא החל לערוך ולהכין מהדורה שלישית מעודכנת של סידור "תורה אור". מהדורה שלישית זו ראתה אור רק לאחר פטירת הרב לאוואט (אדר תר"ן), בווילנא תרנ"ו, כשאליה נספח ספרו הגדול "שער הכולל" (על כל זה ראה בהרחבה בקובץ "בית אהרן וישראל", קפו, עמ' קלו-קלז).
מהדורת תש"א
מהדורת תש"א, שבבסיסה היא מהדורת צילום של אחת ממהדורות הרב לאוואט, נערכה על ידי הרבי, על פי הוראותיו והכרעותיו של חמיו האדמו"ר הריי"ץ. כל ספק שהיה לרבי, בעיקר בענייני ניקוד, הוכרע על פי הוראת חמיו. במהדורה זו התווספו כמה הוספות ונעשו כמה שינויים (על כל אלו מסופר באריכות ובפרוטרוט בקונטרס "הגהות לסדור רבנו הזקן", ברוקלין תשס"ז, מאת רבי שלום דובער לוין). כחודש לאחר צאת הסידור מהדפוס, כתב האדמו"ר הריי"ץ מכתב כללי לחסידי חב"ד, ובו מבקש מהם: "להתפלל בסידור זה, ולחנך את בניהם יחיו להתפלל בסידור הזה".
ממהדורה זו נדפסו אלפיים עותקים בלבד (הגהות לסדור רבנו הזקן, ברוקלין תשס"ז, עמ' לו).
הסידור של הרבי
מיום צאת מהדורת הסידור שלפנינו מהדפוס, לא מש סידור זה מידיו של הרבי עד ליומו האחרון. כל תפילה, כל ברכת המזון וברכה אחרונה, וברכות נישואין בחופה, כל אלו נאמרו ממהדורת הסידור שלפנינו. "כ"ק אדמו"ר היה מחזיק בו תמיד וכמעט לא מש מידו. עמו היה צועד אל תוך בית הכנסת ובית המדרש, נכנס אל ההתוועדות, יוצא לקידוש לבנה, לברכת החמה, לסוכה ולתשליך, ובו נשא תפלה או אמר ברכה. במשך כל שנות נשיאותו השתמש כ"ק אדמו"ר באותו סידור ולא החליפו... כידוע הכנת הסידור לדפוס היה הפרויקט הראשון בו עסק כ"ק אדמו"ר מיד עם הגעתו לארה"ב... בו התפלל במשך כל ימי חייו מאותו רגע, ללא הפסקה" (מתוך המבוא לסידור הרב, הוצאת חזק, תשע"ה, עמ' 11-12, הע' 14).

ספר כנסת הגדולה, על דברי הטור והבית יוסף, חלק אבן העזר, מאת רבי חיים בנבנשתי. לבוב (למברג), תרכ"א "1681" [1861].
העותק של הגאון הקדוש רבי ישעיה שור אב"ד יאסי, בעל "כליל תפארת". רישום בעלות על שמו בדף השער: "זה הכנה"ג שייך להרב הגאון הצדיק כקש"ת מו"ה ישעי' שור אב"ד מפה".
הגאון הקדוש והמקובל רבי ישעיה שור אב"ד יאסי (תק"מ-תרל"ט, אנצ' לחסידות, ב', עמ' תצו), בעל "כליל תפארת". זקן אדמו"רי דורו. גאון ומקובל, קדוש ובעל-מופת מפורסם. מתלמידיהם של גדולי החסידות: רבי מרדכי מקרמניץ תלמיד הבעל שם טוב, רבי אברהם יהושע העשיל ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי צבי הירש מזידיטשוב ורבי מנחם מנדל מקוסוב. נפטר קרוב לגיל מאה בשנת תרל"ט.
[1], קו, קו-קז דף. 41 ס"מ. נייר דק ואיכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים קלים. קרעים ובלאי בדף השער (הדבקת פיסת נייר לחיזוק בגב הדף). סימני עש קלים, בודדים. כריכה חדשה.

ספר אור קדמון, בקשות ותחינות, דברי מוסר והתעוררות, מאת רבי משה חגיז. ונציה, [תס"ג 1703]. מהדורה יחידה.
את ספר הבקשות שלפנינו הדפיס השד"ר המפורסם רבי משה חגיז בימי נדודיו באיטליה. בספר זה נדפסו לראשונה תפילות ובקשות שחיברו חכמי ישראל. בתחילת הספר נדפסה תפילת "כתר מלכות" ליום הכפורים, מאת רבי דוד בן שלמה אבן זמרא (הרדב"ז), ואחריה תפילות שונות מאת רבינו בחיי, רבי יהודה החסיד, רבי זרחיה היוני, ועוד. לאחר מכן נדפס מאמר "למעלת הזכרת התשובה", מאת המלקט-העורך רבי משה חגיז. המקובל רבי אליהו הכהן האתמרי מאיזמיר העתיק תפילות אלו בספרו המפורסם "שבט מוסר", כשהוא מציין את הספר שלפנינו כמקורן.
העותק של רבי נחום דובער מסדיגורה. בדף השער מופיעות חותמותיו: "נחום דובער פרידמאן", ו"קנין כספי". בבטנת הכריכה הקדמית תו ספר של "אוצר הספרים של מו"ה נחום דוב פרידמאן בסאדאגורא".
רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). רבי יהודה ליבוש לנדא אב"ד סדיגורה כותב עליו ועל ספרייתו החשובה בהקדמתו לספרו הנודע "יד יהודה" על יורה דעה: "ובבואי הנה עיר סאדאגורא את שאהבה נפשי מצאתי בבית שארי הרה"צ בנן של קדושים מו"ה נחום דב נ"י אשר לו קובץ ספרים יקרי ערך ממחברים הקדמונים אשר אין כמוהו ליקר ולתפארת". בספריתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי".
הקדשה עצמית [קצוצה] בדף השער: "שנתנו במתנ[ה] גמורה... עמנואל קציגין". חותמות בדפי הבטנה ובעמוד האחרון: "מתתיהו עקשטיין – טשערנאוויטץ".
[2], ל דף. 13.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. חיתוך גס בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה נאה (של ספריית רבי נחום דובער), עם סימניית בד. פגמים בכריכה.

ספר שפתי ישינים, רשימה ביבליוגרפית של ספרים עבריים, מאת רבי שבתי משורר בס. אמשטרדם, [ת"ם 1680]. מהדורה ראשונה. כרוך עם: ספר שפתי ישינים, חלק שני, רשימת ספרים שלא הופיעו בחלק הראשון, מאת רבי אורי צבי רבינשטיין. [זולקווא], תקס"ו [1806].
העותק של הצדיק משטעפנשט האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן. בדף [2] שבספר הראשון, חותמתו, במרכזה איור אריה, עם הכיתוב: "אברהם מתתי' פרידמאן A.M. Fridman".
בדף [3] שאחריו, רישום "קוויטל", של "יעקב דוב בן דינה" – כפי הנראה של חסיד שהעניק את הספר לאדמו"ר וכתב את שמו ושם אמו לתפילה.
האדמו"ר הקדוש משטעפנשט, רבי אברהם מתתיהו פרידמן (תר"ח-תרצ"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' קלא-קלב), צדיק ופועל ישועות מפורסם. בן האדמו"ר רבי נחום משטעפנשט – בנו של רבי ישראל מרוז'ין. בגיל עשרים ואחת מילא את מקום אביו, ותחת הנהגתו הפכה שטעפנשט למרכז חסידות רב השפעה. שימש באדמו"רות במשך למעלה משישים שנה. עצמותיו הועלו לארץ, לחלקת אדמור"י רוז'ין בבית העלמין "נחלת יצחק", ונודע עד היום כמקום ישועות בו באים רבים להתפלל.
שני ספרים בכרך אחד. שפתי ישינים (עותק חסר): [3], ז-כ דף, צב עמ', [צג]-קח דף. חסרים שלושת הדפים הראשונים (בהם השער). מספור דפים משובש. שפתי ישינים חלק שני: ג דף, ד-כג עמודות, כד-לט עמ', [2] דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים במספר מקומות. בלאי. קרעים משוקמים בשולי חלק מהדפים. סימני עש קלים. חיתוך דפים עם פגיעה קלה בטקסט במספר דפים. כריכה ישנה.