ספר לב טוב, הלכות, מוסר ומנהגים (ביידיש מנוקדת), מאת רבי יצחק ב"ר אליקים מפוזנא. ווילנא, תרכ"ה 1864.
העותק של הצדיק רבי נחומ'קה מהורודנא. חותמות בעלות שלו בשולי חמשה דפים: " נחום ב"ר עוזיאל זלה"ה קאפלאן מהוראדנא".
רבי נחומ'קה מהורודנא – רבי מנחם נחום בן עוזיאל קפלן (תקע"ב-תר"מ 1811-1879), צדיק נודע וגבאי צדקה, תלמיד חכם שהתפרסם בהתמדתו ובגאונותו, אך לא כיהן במשרות רבניות. החפץ חיים החשיבו לרבו המובהק. בהיותו בן חמש עשרה נסע רבי ישראל מאיר הכהן להורודנא כדי להתחקות אחר מעשיו הטובים של ר' נחומ'קה שנעשו בהצנע לכת ובהסתרה. החפץ חיים היה מספר כי הצליח לראות אותו בעת שעסק בסתר לילה בספרי קבלה, וסביבותיו מלהטת אש-שמימית (על פי עדות המגיד רבי שלום שבדרון, מפי רבי ליב גרוסנס ששמע מרבי שלום מאיישישוק תלמיד החפץ חיים, כפי ששמע מפי רבו החפץ חיים; ראה: שאל אביך ויגדך, ב', ירושלים תשנ"ז, עמ' רעח-רפא).
איש מופת נודע ואישיות נערצת ברחבי ליטא ופולין. לאחר פטירתו נקראו רוב התינוקות בהורודנא בשם "נחום" על שמו. ברבים מבתיהם של יהודי ליטא ופולין הייתה תלויה תמונתו של ר' נחומ'קה, לצד תמונותיהם של הגאון מווילנא ורבי יצחק אלחנן מקובנה.
רבי נחומ'קה נולד בעיירה בייסגולה שבצפון-ליטא (באזור זאמוט), למשפחת פועלים פשוטה מדלת העם. בימי ילדותו ובחרותו עבר נסיונות קשים, כאשר נאלץ לנדוד מעיר לעיר כשהוא רעב ללחם. תקופה מסויימת אף הושכר כמשורר בלהקת ילדים של חזן נודד. לאחר מכן למד מספר שנים בעיר שוואלי, ושם גדל בתורה ורכש ידיעות רבות. לאחר נישואיו התגורר בעיר נסוויז', ומשם נסע ללמוד בישיבת וואלוז'ין, בה נודע בכינוי "המתמיד מזאמוט". לאחר תקופה הוא עבר לקובנה, בה למד בפרישות במשך כמה שנים. באותה תקופה היה לומד תורה ברציפות במשך כמה שבועות, מבלי לשוחח כלל עם בני אדם בדברי חולין, וממעט בשינה ואכילה. לאחר תקופה רצופה כזו היה מטפל בענייניו האישיים (כביסה ותיקון בגדיו, התכתבויות עם בני משפחתו וכדומה). מדי שנה היה יוצא בחודש אלול לאחת העיירות הקטנות בסביבה כדי להתבודד בעבודת ה' ובלימוד התורה, ורק לקראת חג הסוכות היה נוסע לנסוויז' אל בני משפחתו. מיד לאחר חג שמחת תורה היה חוזר לקובנה לסדרי לימודיו הקבועים.
בשנת תקצ"ג עבר עם משפחתו לגור בהורודנא (כיום: גרודנה Grodno), בה למד בבית הכנסת 'חברה ש"ס' ועסק בתורה לצד תלמידי-החכמים שבעיר. בענוותו הרבה החליט להקדיש את חייו למעשי חסד ולא לקבל משרות רבנות. לאחר כמה שנים קיבל עליו את משרת שמש בית הכנסת "חברה ש"ס", ומעבר לתפקידיו בניהול ונקיון בית הכנסת, היה גם מוסר בו שיעורים לבעלי-בתים וללומדים צעירים. לאחר תקופה החל לעסוק גם במעשי חסד והיה אוסף תרומות עבור נזקקים במסירות נפש, גם בימי סערה וסופות שלגים, והיה דואג ל"מתן בסתר" לתלמידי-חכמים עניים ולכל עניי העיר, יהודים ונכרים. שמו התפרסם גם בין גויי הארץ (הסופרת הפולניה המפורסמת Eliza Orzeszkowa ייחדה לדמותו סיפור, בו היא מתארת את דאגתו ומסירותו לבנה של אלמנה עניה).
רבים נושעו לאחר שנתנו לו תרומות לצדקה והוא ברכם. כשנשאל רבי נחומ'קה האם הוא מאמין שברכותיו מתקיימות, השיב שמכיון ש"מעודי לא שיקרתי" ומעולם לא יצא מפיו דבר שקר וכזב, "על כן לא יעשני השי"ת לאיש כזבים" והוא יקיים את ברכותי "וּבִרְכָתִי ברכה ברוך השם" (תולדות מנחם, עמ' צג).
בחייו האישיים סבל יסורים רבים. עשרים ילדים שיכל בימי חייו, ולא נותרו לו כי אם בת אחת [אשת הגאון רבי גבריאל זאב מרגליות מרבני הורודנא וארה"ב], ובן-זקוניו רבי טוביה קפלן, שעלה לירושלים.
נדיר מאד למצוא ספר מספרייתו של רבי נחומ'קה, שנאבדה במשך השנים (על פי מיטב ידיעתנו, לא הופיע במכירות פומביות ספר שהיה שייך לר' נחום מהורודנא, או מכתב וחתימה בכתב יד קדשו). בספר "תולדות מנחם" (פיעטרקוב, תרע"ג, עמ' 92) מסופר על אהבת הספר של ר' נחומ'קה, ועל שמחתו הגדולה בעת שהצליח לרכוש איזה ספר מכספו המועט. רגיל היה לומר: "אוהב כסף לא ישבע כסף, ואוהב ספרים לא ישבע ספרים". עוד היה רגיל לומר (בשם אחד המדרשים הקדומים שנעלמו מאתנו): "לעולם ימכור אדם מה שיש לו ויקנה ספרים".
[1], ב-צו דף. 21 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי שימוש. כריכה חדשה, עם שדרת עור.