מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
- יד (113) Apply יד filter
- כתבי (113) Apply כתבי filter
- manuscript (113) Apply manuscript filter
- letter (107) Apply letter filter
- מכתבים (102) Apply מכתבים filter
- manuscripts, (100) Apply manuscripts, filter
- signatur (98) Apply signatur filter
- וחתימות (93) Apply וחתימות filter
- יד, (93) Apply יד, filter
- גדולי (61) Apply גדולי filter
- chassid (56) Apply chassid filter
- rabbi (52) Apply rabbi filter
- luminari (49) Apply luminari filter
- ישראל (40) Apply ישראל filter
- book (35) Apply book filter
- ליטא (32) Apply ליטא filter
- lithuanian (32) Apply lithuanian filter
- החסידות (30) Apply החסידות filter
- ארץ (29) Apply ארץ filter
- palestin (29) Apply palestin filter
- פולין (28) Apply פולין filter
- חסידות (26) Apply חסידות filter
- הפליטה (24) Apply הפליטה filter
- שואה (24) Apply שואה filter
- ציונות, (24) Apply ציונות, filter
- ציונות (24) Apply ציונות filter
- ושארית (24) Apply ושארית filter
- ומדינת (24) Apply ומדינת filter
- הפליטה, (24) Apply הפליטה, filter
- erit (24) Apply erit filter
- hapletah (24) Apply hapletah filter
- hapletah, (24) Apply hapletah, filter
- holocaust (24) Apply holocaust filter
- israel (24) Apply israel filter
- she (24) Apply she filter
- she'erit (24) Apply she'erit filter
- sheerit (24) Apply sheerit filter
- state (24) Apply state filter
- zionism (24) Apply zionism filter
- zionism, (24) Apply zionism, filter
- וגליציה (23) Apply וגליציה filter
- ליטא, (23) Apply ליטא, filter
- גאוני (23) Apply גאוני filter
- galician (23) Apply galician filter
- lithuanian, (23) Apply lithuanian, filter
- polish (23) Apply polish filter
- ספרי (21) Apply ספרי filter
- print (20) Apply print filter
- וספרי (18) Apply וספרי filter
- includ (17) Apply includ filter
מציג 133 - 144 of 200
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $30,000
הערכה: $40,000 - $50,000
לא נמכר
אוסף גדול של מכתבים מאת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתומים בחתימת-יד קדשו ובחלקם תוספת מילים בכתב-ידו, רובם נשלחו אל מר אלחנן גלזר. ברוקלין, ניו-יורק, תש"ד-תש"י [1950-1944].
35 מכתבים, כתובים במכונת כתיבה, על נייר מסמכים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתומים בחתימת יד קודשו. רובם ביידיש, ומיעוטם בעברית ובאנגלית. כמה מן המכתבים טרם נדפסו. בכמה מן המכתבים מופיעה חתימתו המלאה של האדמו"ר, כולל שם משפחתו, ובכמה מהם חותם האדמו"ר עם האות יו"ד בכתיבה אשורית - חתימתו המיוחדת בשנה האחרונה לחייו.
האוסף כולל גם שני מכתבים שנכתבו בשם האדמו"ר הריי"ץ, על נייר המכתבים שלו, חתומים על ידי מזכירו; ומברק שנשלח מטעם האדמו"ר הריי"ץ לחסידיו לרגל "יום הגאולה".
מצורפים: · 5 מעטפות מבוילות, שנשלחו עם כמה מן המכתבים שבאוסף, עם כיתוב רשמי של האדמו"ר הריי"ץ. · ארבעה תצלומים. בשלושה מהם נראה האדמו"ר הריי"ץ וברביעי - תמונה מאירוע חב"די (האדמו"ר אינו נראה).
האוסף כולל:
· מכתב ברכה לנישואין, עם ברכת שנה טובה, עם חתימתו המלאה (הכוללת גם את שם משפחתו).
· ארבעה מכתבי ברכת שנה טובה, אחד מהם בתוספת שתי מילות ברכה בכתב-ידו.
· ששה מכתבי ברכות בענייני רפואה, הריון ולידה. ארבעה מהם בתוספת כמה מילות ברכה בכתב-ידו של האדמו"ר הריי"ץ. שלושה מהם נכתבו בשנת חייו האחרונה, עם האות יו"ד בכתיבה אשורית, בתחילת שמו "יצחק".
· עשרים מכתבים בעניינים שונים, חלקם בענייני סיוע לפליטים, הדפסה מחדש של שו"ת צמח צדק, ועוד. אחד מהם עם חתימתו המלאה (כולל שם משפחתו). רובם לא נדפסו. לשלושה מן המכתבים צורף דף נוסף עם תרגום המכתב מיידיש לאנגלית.
· שני מכתבים בשם האדמו"ר, בחתימת מזכירו - רבי חיים ליברמן.
· מכתב באנגלית, עם חתימתו המלאה (כולל שם משפחתו).
· מכתב לרבי חנוך הענדיל [הבלין], ובו בקשה למכור את נחלותיו של האדמו"ר הריי"ץ בעיר חברון, ותמורת זאת לקנות בניין חדש בירושלים או בתל-אביב. תש"ד [1944]. לא נדפס.
· מכתב ארוך, 2 עמודים, ביידיש, לוועד טהרת המשפחה במונטווידאו, בירת אורוגוואי, בעניין הקמת מקווה טהרה. תש"ו [1946]. לא נדפס.
· ארבעה תצלומים גדולים, משנת תר"צ בביקורו הראשון בארה"ב. תצלום אחד מביקורו בבית הלבן, שני תצלומים צולמו בהיותו על סיפון האנייה בחזור מארה"ב. תצלום נוסף מאירוע חב"די (ללא האדמו"ר).
האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש-חב"ד (תר"מ-תש"י), הוכתר לאדמו"ר בשנת תר"פ. עוד בחיי אביו - האדמו"ר הרש"ב - החל לעסוק בהנהגה כיד ימינו של אביו (כבר בגיל 15 הצטרף לאביו לאסיפות רבנים שהתקיימו ברוסיה ואירופה). לאחר פטירת אביו נתמנה לאדמו"ר ומנהיג חסידות חב"ד ותחת שרביטו פעלה החסידות במסירות נפש תחת השלטון הקומוניסטי. בעקבות פעילותו לשימור גחלת היהדות ברוסיה נאסר מספר פעמים ע"י השלטונות. מאסרו האחרון היה בשנת תרפ"ז, אז נגזר עליו עונש מוות. לאחר לחץ בינלאומי שוחרר בתאריך י"ב בתמוז (יום זה נחגג מאז ע"י חסידי חב"ד כ"חג הגאולה"). לאחר שחרורו התגורר בריגה בירת לטביה, בין השנים תרפ"ח-תרצ"ג. בין השנים תרצ"ג-ת"ש התגורר בפולין. עם פרוץ מלחמת העולם השניה, שהה בוורשא, וחסידי חב"ד בארה"ב החלו לפעול בנסיונות לחלצו מפולין. לאחר התערבות בכירים בממשל האמריקני ובסיוע ראש המודיעין הצבאי הגרמני, הוברחו הריי"ץ ובני משפחתו מפולין לארה"ב (בחודש אדר ב' ת"ש). לאחר עלייתו לארה"ב רכש את בניין 770 בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק; בניין אשר היה למקום מגוריו בשנותיו האחרונות ולמרכז חב"ד העולמי. בארה"ב הקים את מוסדות חסידות חב"ד, ביניהם הגופים המרכזיים של החסידות - "מרכז לענייני חינוך", "מחנה ישראל" והוצאת הספרים "קה"ת", וייסד את מרכז הישיבות "תומכי תמימים".
האדמו"ר הריי"ץ היה מנהיג מסור וחרוץ, שעסק בכל ענייני כלל ישראל, והיה מפורסם באהבתו ומסירותו לכל יהודי באשר הוא. נודע אף כמחנך דגול המבין לנפשות התלמידים. בכתביו הרבים הוא מלבן בעמקות סוגיות חינוכיות שונות (ראה קונטרסו: כללי החינוך וההדרכה). נודע בכתיבתו ובהסברתו הבהירה של מושגים עמוקים ומופשטים במחשבת הקבלה והחסידות. השאיר אחריו רבבות כתבי יד שנדפסו בעשרות כרכי אגרותיו, מאמריו ושיחותיו. על גודל קדושתו התבטא האדמו"ר רבי שלומק'ה מזוויעהל, שהיה מגדולי מעריציו, לאחד מאנשי סודו, שהתגלה לו משמים שהאדמו"ר הריי"ץ הוא צדיק הדור. בשנת תרפ"ח, לרגל י"ב תמוז, חג הגאולה הראשון, פרסם לכבודו הראי"ה קוק, רבה הראשי של ירושלים וארץ ישראל, כרוז בעיתון "דואר היום", בו כותב: "...הקים ה' לנו בדור הזה מלאך מושיע... הרב הקדוש צדיק ונשגב כקש"ת מו"ה יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א, האדמו"ר מליובוויץ, אשר במסירות נפש נפלאה החזיק את עמוד הדת והיהדות, והאיר באור תורה ונר מצוה את מחשכי הארץ המאפליה ההיא (רוסיה)...".
48 פריטי נייר (מתוכם: 35 מכתבים עם חתימת האדמו"ר הריי"ץ) + 4 תצלומים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
35 מכתבים, כתובים במכונת כתיבה, על נייר מסמכים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתומים בחתימת יד קודשו. רובם ביידיש, ומיעוטם בעברית ובאנגלית. כמה מן המכתבים טרם נדפסו. בכמה מן המכתבים מופיעה חתימתו המלאה של האדמו"ר, כולל שם משפחתו, ובכמה מהם חותם האדמו"ר עם האות יו"ד בכתיבה אשורית - חתימתו המיוחדת בשנה האחרונה לחייו.
האוסף כולל גם שני מכתבים שנכתבו בשם האדמו"ר הריי"ץ, על נייר המכתבים שלו, חתומים על ידי מזכירו; ומברק שנשלח מטעם האדמו"ר הריי"ץ לחסידיו לרגל "יום הגאולה".
מצורפים: · 5 מעטפות מבוילות, שנשלחו עם כמה מן המכתבים שבאוסף, עם כיתוב רשמי של האדמו"ר הריי"ץ. · ארבעה תצלומים. בשלושה מהם נראה האדמו"ר הריי"ץ וברביעי - תמונה מאירוע חב"די (האדמו"ר אינו נראה).
האוסף כולל:
· מכתב ברכה לנישואין, עם ברכת שנה טובה, עם חתימתו המלאה (הכוללת גם את שם משפחתו).
· ארבעה מכתבי ברכת שנה טובה, אחד מהם בתוספת שתי מילות ברכה בכתב-ידו.
· ששה מכתבי ברכות בענייני רפואה, הריון ולידה. ארבעה מהם בתוספת כמה מילות ברכה בכתב-ידו של האדמו"ר הריי"ץ. שלושה מהם נכתבו בשנת חייו האחרונה, עם האות יו"ד בכתיבה אשורית, בתחילת שמו "יצחק".
· עשרים מכתבים בעניינים שונים, חלקם בענייני סיוע לפליטים, הדפסה מחדש של שו"ת צמח צדק, ועוד. אחד מהם עם חתימתו המלאה (כולל שם משפחתו). רובם לא נדפסו. לשלושה מן המכתבים צורף דף נוסף עם תרגום המכתב מיידיש לאנגלית.
· שני מכתבים בשם האדמו"ר, בחתימת מזכירו - רבי חיים ליברמן.
· מכתב באנגלית, עם חתימתו המלאה (כולל שם משפחתו).
· מכתב לרבי חנוך הענדיל [הבלין], ובו בקשה למכור את נחלותיו של האדמו"ר הריי"ץ בעיר חברון, ותמורת זאת לקנות בניין חדש בירושלים או בתל-אביב. תש"ד [1944]. לא נדפס.
· מכתב ארוך, 2 עמודים, ביידיש, לוועד טהרת המשפחה במונטווידאו, בירת אורוגוואי, בעניין הקמת מקווה טהרה. תש"ו [1946]. לא נדפס.
· ארבעה תצלומים גדולים, משנת תר"צ בביקורו הראשון בארה"ב. תצלום אחד מביקורו בבית הלבן, שני תצלומים צולמו בהיותו על סיפון האנייה בחזור מארה"ב. תצלום נוסף מאירוע חב"די (ללא האדמו"ר).
האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש-חב"ד (תר"מ-תש"י), הוכתר לאדמו"ר בשנת תר"פ. עוד בחיי אביו - האדמו"ר הרש"ב - החל לעסוק בהנהגה כיד ימינו של אביו (כבר בגיל 15 הצטרף לאביו לאסיפות רבנים שהתקיימו ברוסיה ואירופה). לאחר פטירת אביו נתמנה לאדמו"ר ומנהיג חסידות חב"ד ותחת שרביטו פעלה החסידות במסירות נפש תחת השלטון הקומוניסטי. בעקבות פעילותו לשימור גחלת היהדות ברוסיה נאסר מספר פעמים ע"י השלטונות. מאסרו האחרון היה בשנת תרפ"ז, אז נגזר עליו עונש מוות. לאחר לחץ בינלאומי שוחרר בתאריך י"ב בתמוז (יום זה נחגג מאז ע"י חסידי חב"ד כ"חג הגאולה"). לאחר שחרורו התגורר בריגה בירת לטביה, בין השנים תרפ"ח-תרצ"ג. בין השנים תרצ"ג-ת"ש התגורר בפולין. עם פרוץ מלחמת העולם השניה, שהה בוורשא, וחסידי חב"ד בארה"ב החלו לפעול בנסיונות לחלצו מפולין. לאחר התערבות בכירים בממשל האמריקני ובסיוע ראש המודיעין הצבאי הגרמני, הוברחו הריי"ץ ובני משפחתו מפולין לארה"ב (בחודש אדר ב' ת"ש). לאחר עלייתו לארה"ב רכש את בניין 770 בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק; בניין אשר היה למקום מגוריו בשנותיו האחרונות ולמרכז חב"ד העולמי. בארה"ב הקים את מוסדות חסידות חב"ד, ביניהם הגופים המרכזיים של החסידות - "מרכז לענייני חינוך", "מחנה ישראל" והוצאת הספרים "קה"ת", וייסד את מרכז הישיבות "תומכי תמימים".
האדמו"ר הריי"ץ היה מנהיג מסור וחרוץ, שעסק בכל ענייני כלל ישראל, והיה מפורסם באהבתו ומסירותו לכל יהודי באשר הוא. נודע אף כמחנך דגול המבין לנפשות התלמידים. בכתביו הרבים הוא מלבן בעמקות סוגיות חינוכיות שונות (ראה קונטרסו: כללי החינוך וההדרכה). נודע בכתיבתו ובהסברתו הבהירה של מושגים עמוקים ומופשטים במחשבת הקבלה והחסידות. השאיר אחריו רבבות כתבי יד שנדפסו בעשרות כרכי אגרותיו, מאמריו ושיחותיו. על גודל קדושתו התבטא האדמו"ר רבי שלומק'ה מזוויעהל, שהיה מגדולי מעריציו, לאחד מאנשי סודו, שהתגלה לו משמים שהאדמו"ר הריי"ץ הוא צדיק הדור. בשנת תרפ"ח, לרגל י"ב תמוז, חג הגאולה הראשון, פרסם לכבודו הראי"ה קוק, רבה הראשי של ירושלים וארץ ישראל, כרוז בעיתון "דואר היום", בו כותב: "...הקים ה' לנו בדור הזה מלאך מושיע... הרב הקדוש צדיק ונשגב כקש"ת מו"ה יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א, האדמו"ר מליובוויץ, אשר במסירות נפש נפלאה החזיק את עמוד הדת והיהדות, והאיר באור תורה ונר מצוה את מחשכי הארץ המאפליה ההיא (רוסיה)...".
48 פריטי נייר (מתוכם: 35 מכתבים עם חתימת האדמו"ר הריי"ץ) + 4 תצלומים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
קטגוריה
חסידות חב"ד – מכתבים וספרי דפוס כולל מהדורות מוקדמות ונדירות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $4,000
הערכה: $5,000 - $10,000
לא נמכר
שמונה קונטרסים של מאמרי חסידות, שנדפסו וחולקו על ידי האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש-חב"ד, בין השנים תשל"ז-תשנ"ב [1992-1977].
חביבותו של הרבי מליובאוויטש לאות המודפסת, היא מן המפורסמות שאינן צריכות לראיה. מאות מכתבים נדפסו ממנו למחברים שונים, בהם עידוד ודרבון להדפסת חידושי תורה, והערות על ספריהם. במשך שנות הנהגתו, ואף לפני כן, נדפסו והוהדרו על ידי הרבי, עשרות ספרים מתורתם של אדמו"רי חב"ד. "הרבי אף נהג מנהג שלא מצינו לו חבר, לחלק בעצמו מעת לעת, בידיו הקדושות, ספרים או חוברות מתורת החסידות, לכל הקהל הגדול שבא במחיצתו, אנשים נשים וטף" (הוצאת ספרים קה"ת – תולדותיה). לפנינו שמונה חוברות שחולקו על ידי הרבי:
· "קונטרס אהבת ישראל", לקט אמרות ומאמרים מאת אדמו"רי חב"ד, בענייני אהבת ישראל. ברוקלין, ניסן, תשל"ז [1977]. רישום בדף השער: "קבלתי מידו הקדושה של הרבי שליט"א, דוד גוטסמן".
· "קונטרס י"א ניסן – תש"נ", מאמר חסידות ד"ה "כי ישאלך בנך", שנאמר ע"י הרבי בי"א ניסן תשל"ח, הוגה על ידו, ונדפס על ידו לרגל "יום הולדת השמונים ושמונה" שלו. ברוקלין, ניסן, תש"נ [1990]. מהדורה ראשונה.
הקונטרס חולק ע"י הרבי, באור לי"א ניסן תש"נ, לרגל יום הולדתו ה-88, הקונטרס יצא "בכריכה חגיגית בצבע תכלת... בשעת החלוקה פניו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א היו מאירות במיוחד..." (בית חיינו).
· "קונטרס עץ החיים", על חיוב לימוד פנימיות התורה, מאת האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש. חשון, תשנ"א [1991].
· קונטרס "מאמר ברוך שעשה נסים – תרס"ד", מאמר חסידות ד"ה "ברוך שעשה נסים", נאמר ע"י האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש בשנת תרס"ד, ונכתב ע"י בנו הריי"ץ. ברוקלין, שבט, תשנ"א [1991]. מהדורה ראשונה.
· "קונטרס סיום והכנסת ספר תורה", שני מאמרי חסידות שנאמרו ע"י הרבי באירועי הכנסת ספר תורה בשנת תש"ל ובשנת תשמ"א, והוגהו על ידו. ברוקלין, כסלו, תשנ"ב [1992]. רישום בדף השער: "קבלתי מידו הקדושה של הרבי שליט"א, דוד אברהם גוטסמן".
הקונטרס חולק ע"י הרבי, באור לכ"ח חשון תשנ"ב, לרגל הכנסת ספר תורה שנכתב ע"י יהודי מרוקו לעילוי נשמת אשתו, הרבנית חיה מושקא ע"ה. "הקונטרס סיום והכנסת ספר תורה, עטיפת הקונטרס חומה היא, דומה קצת לקלף... כשמתחת לכותרת הנ"ל כתוב 'הוצאה מיוחדת'...".
· "קונטרס דרושי חתונה", שבעה מאמרי חסידות שנאמרו ונכתבו ע"י האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש, לרגל נישואי בתו עם חתנו הרבי, בכסלו תרפ"ט; עם שני מאמרים מהרבי, המיוסדים על מאמרי חותנו שנדפסו בקונטרס זה. ברוקלין, כסלו, תשנ"ב [1992].
הקונטרס חולק ע"י הרבי, בי"ז כסלו. "הקונטרס כריכתו בצבע התכלת, הנייר משובח, ובאותיות אדומות מרהיבות עין רשום עליו: 'קונטרס דרושי חתונה'... אלפי איש עברו בזה אחר זה ליד הרבי שליט"א... בזריזות, לזכות במבט חטוף באור פני מלך... ולצאת מאושר עם תשורה מיוחדת...".
· "קונטרס מאמרים תרפ"ב", שלשה מאמרי חסידות שנאמרו ונכתבו ע"י האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש, בתשרי תרפ"ב. ברוקלין, שבט, תשנ"ב [1992]. מהדורה ראשונה. רישום בדף השער: "קבלתי מידו הקדושה של הרבי שליט"א, דוד אברהם גוטסמן".
הקונטרס חולק ע"י הרבי, אור לי' שבט תשנ"ב. "הקונטרס... צבעו אדום..." (בית חיינו).
· "קובץ כ"ב שבט", לקט שיחות ומכתבים מהרבי, "בקשר לתפקידה המיוחדת של אשה ובת ישראל בקיום השליחות המיוחדת של דורנו זה בהפצת התורה והיהדות...". ברוקלין, שבט, תשנ"ב [1992]. רישום בדף השער: "קבלתי מידו הקדושה של הרבי שליט"א, דוד אברהם גוטסמן".
הקונטרס חולק ע"י הרבי, בכ"ב שבט תשנ"ב. "הקונטרס בן כשישים עמודים, צבעו ורוד... החלוקה ארכה כחמש שעות שמהלכן חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א למעלה מעשרת אלפים קונטרסים...".
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – "הרבי מליובאוויטש" (תרס"ב-תשנ"ד), האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד-ליובאוויטש. בן רבי לוי יצחק אב"ד יקטרינסלאוו, דור שישי בן אחר בן לבעל ה"צמח צדק". כבר מילדותו ניכרו בו כשרונותיו הגאוניים וכשרון ההנהגה. נשא את בתו של האדמו"ר הריי"צ ועם הגיעם לארה"ב עמד לימין חותנו בניהול ענייני החסידות. בין היתר ניהל את המוסדות המרכזיים של חסידות חב"ד והיה העורך הראשי של הוצאת הספרים קה"ת. לאחר פטירת חותנו בשנת תש"י הוכתר לאדמו"ר ולנשיא חסידות ליובאוויטש העולמית. הקים את מפעל ה"שלוחים" המתפרס על כל קצווי העולם. התפרסם באהבתו העצומה ובהתמסרותו ודאגתו הכנה לכל יהודי באשר הוא. נודע כאיש מופת בכוחותיו המופלאים ובראייתו למרחוק ורבים נושעו מברכותיו ותפילותיו. בקיאותו ושליטתו המקיפה בכל מרחבי התורה בנגלה ובנסתר וביסודות היהדות היו לשם דבר. חיבר עשרות ספרים בכל מרחבי התורה. נערץ אצל גדולי האדמו"רים בדורו. האדמו"ר ה"נתיבות שלום" מסלונים כתב אליו במכתב בשנת תשכ"א: "המנהיג הגדול והק' עטרת תפארת ישראל".
8 פריטים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
חביבותו של הרבי מליובאוויטש לאות המודפסת, היא מן המפורסמות שאינן צריכות לראיה. מאות מכתבים נדפסו ממנו למחברים שונים, בהם עידוד ודרבון להדפסת חידושי תורה, והערות על ספריהם. במשך שנות הנהגתו, ואף לפני כן, נדפסו והוהדרו על ידי הרבי, עשרות ספרים מתורתם של אדמו"רי חב"ד. "הרבי אף נהג מנהג שלא מצינו לו חבר, לחלק בעצמו מעת לעת, בידיו הקדושות, ספרים או חוברות מתורת החסידות, לכל הקהל הגדול שבא במחיצתו, אנשים נשים וטף" (הוצאת ספרים קה"ת – תולדותיה). לפנינו שמונה חוברות שחולקו על ידי הרבי:
· "קונטרס אהבת ישראל", לקט אמרות ומאמרים מאת אדמו"רי חב"ד, בענייני אהבת ישראל. ברוקלין, ניסן, תשל"ז [1977]. רישום בדף השער: "קבלתי מידו הקדושה של הרבי שליט"א, דוד גוטסמן".
· "קונטרס י"א ניסן – תש"נ", מאמר חסידות ד"ה "כי ישאלך בנך", שנאמר ע"י הרבי בי"א ניסן תשל"ח, הוגה על ידו, ונדפס על ידו לרגל "יום הולדת השמונים ושמונה" שלו. ברוקלין, ניסן, תש"נ [1990]. מהדורה ראשונה.
הקונטרס חולק ע"י הרבי, באור לי"א ניסן תש"נ, לרגל יום הולדתו ה-88, הקונטרס יצא "בכריכה חגיגית בצבע תכלת... בשעת החלוקה פניו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א היו מאירות במיוחד..." (בית חיינו).
· "קונטרס עץ החיים", על חיוב לימוד פנימיות התורה, מאת האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש. חשון, תשנ"א [1991].
· קונטרס "מאמר ברוך שעשה נסים – תרס"ד", מאמר חסידות ד"ה "ברוך שעשה נסים", נאמר ע"י האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש בשנת תרס"ד, ונכתב ע"י בנו הריי"ץ. ברוקלין, שבט, תשנ"א [1991]. מהדורה ראשונה.
· "קונטרס סיום והכנסת ספר תורה", שני מאמרי חסידות שנאמרו ע"י הרבי באירועי הכנסת ספר תורה בשנת תש"ל ובשנת תשמ"א, והוגהו על ידו. ברוקלין, כסלו, תשנ"ב [1992]. רישום בדף השער: "קבלתי מידו הקדושה של הרבי שליט"א, דוד אברהם גוטסמן".
הקונטרס חולק ע"י הרבי, באור לכ"ח חשון תשנ"ב, לרגל הכנסת ספר תורה שנכתב ע"י יהודי מרוקו לעילוי נשמת אשתו, הרבנית חיה מושקא ע"ה. "הקונטרס סיום והכנסת ספר תורה, עטיפת הקונטרס חומה היא, דומה קצת לקלף... כשמתחת לכותרת הנ"ל כתוב 'הוצאה מיוחדת'...".
· "קונטרס דרושי חתונה", שבעה מאמרי חסידות שנאמרו ונכתבו ע"י האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש, לרגל נישואי בתו עם חתנו הרבי, בכסלו תרפ"ט; עם שני מאמרים מהרבי, המיוסדים על מאמרי חותנו שנדפסו בקונטרס זה. ברוקלין, כסלו, תשנ"ב [1992].
הקונטרס חולק ע"י הרבי, בי"ז כסלו. "הקונטרס כריכתו בצבע התכלת, הנייר משובח, ובאותיות אדומות מרהיבות עין רשום עליו: 'קונטרס דרושי חתונה'... אלפי איש עברו בזה אחר זה ליד הרבי שליט"א... בזריזות, לזכות במבט חטוף באור פני מלך... ולצאת מאושר עם תשורה מיוחדת...".
· "קונטרס מאמרים תרפ"ב", שלשה מאמרי חסידות שנאמרו ונכתבו ע"י האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש, בתשרי תרפ"ב. ברוקלין, שבט, תשנ"ב [1992]. מהדורה ראשונה. רישום בדף השער: "קבלתי מידו הקדושה של הרבי שליט"א, דוד אברהם גוטסמן".
הקונטרס חולק ע"י הרבי, אור לי' שבט תשנ"ב. "הקונטרס... צבעו אדום..." (בית חיינו).
· "קובץ כ"ב שבט", לקט שיחות ומכתבים מהרבי, "בקשר לתפקידה המיוחדת של אשה ובת ישראל בקיום השליחות המיוחדת של דורנו זה בהפצת התורה והיהדות...". ברוקלין, שבט, תשנ"ב [1992]. רישום בדף השער: "קבלתי מידו הקדושה של הרבי שליט"א, דוד אברהם גוטסמן".
הקונטרס חולק ע"י הרבי, בכ"ב שבט תשנ"ב. "הקונטרס בן כשישים עמודים, צבעו ורוד... החלוקה ארכה כחמש שעות שמהלכן חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א למעלה מעשרת אלפים קונטרסים...".
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – "הרבי מליובאוויטש" (תרס"ב-תשנ"ד), האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד-ליובאוויטש. בן רבי לוי יצחק אב"ד יקטרינסלאוו, דור שישי בן אחר בן לבעל ה"צמח צדק". כבר מילדותו ניכרו בו כשרונותיו הגאוניים וכשרון ההנהגה. נשא את בתו של האדמו"ר הריי"צ ועם הגיעם לארה"ב עמד לימין חותנו בניהול ענייני החסידות. בין היתר ניהל את המוסדות המרכזיים של חסידות חב"ד והיה העורך הראשי של הוצאת הספרים קה"ת. לאחר פטירת חותנו בשנת תש"י הוכתר לאדמו"ר ולנשיא חסידות ליובאוויטש העולמית. הקים את מפעל ה"שלוחים" המתפרס על כל קצווי העולם. התפרסם באהבתו העצומה ובהתמסרותו ודאגתו הכנה לכל יהודי באשר הוא. נודע כאיש מופת בכוחותיו המופלאים ובראייתו למרחוק ורבים נושעו מברכותיו ותפילותיו. בקיאותו ושליטתו המקיפה בכל מרחבי התורה בנגלה ובנסתר וביסודות היהדות היו לשם דבר. חיבר עשרות ספרים בכל מרחבי התורה. נערץ אצל גדולי האדמו"רים בדורו. האדמו"ר ה"נתיבות שלום" מסלונים כתב אליו במכתב בשנת תשכ"א: "המנהיג הגדול והק' עטרת תפארת ישראל".
8 פריטים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
קטגוריה
חסידות חב"ד – מכתבים וספרי דפוס כולל מהדורות מוקדמות ונדירות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $10,000
הערכה: $15,000 - $20,000
נמכר ב: $32,500
כולל עמלת קונה
ארבעה מספרי המהר"ל מפראג - מהדורות ראשונות שנדפסו בחייו, בדפוסי קראקא, פראג וונציה - כרוכים יחד בכריכת עור עתיקה:
· ספר תפארת ישראל, על מעלת התורה והמצוות, מאת המהר"ל מפראג. ונציה, [שנ"ט 1599]. דפוס דניאל זאניטי. סה דף.
בשער הספר מכונה המהר"ל בין היתר: "הגאון המופלא מופת הדור... ריש מתיבתא כמהר"ר יודא ליווא נר"ו בכמ"ר בצלאל ז"ל, אשר חביון עוזו ואור תורתו בקהל קדוש פראג במדינת פיהם".
· ספר גבורות ה', על ענייני פסח ויציאת מצרים, עם פירוש על הגדה של פסח, מאת המהר"ל מפראג. קראקא, שמ"ב [1582]. צג, [3] דף. דפוס יצחק בן אהרן מפרוסטיץ.
· ספר נצח ישראל, על עניני משיח וגאולת ישראל, מאת המהר"ל מפראג. פראג, [שנ"ט-ש"ס 1599]. סג [צ"ל: סד] דף.
· ספר באר הגולה, ביאורים על אגדות חז"ל, מאת המהר"ל מפראג. פראג, [שנ"ח 1598]. [ללא שם מדפיס]. מו דף.
בשער הספר גבורות ה' ומעבר לדף השער של ספר נצח ישראל - חתימות "שמואל אבץ יצ"ו". בדף המגן הקדמי - חתימת בעלים: "גם בזה חנן ה' את עבדו הק' מאיר צערנדארף".
רבינו המהר"ל - רבי יהודה ליווא בן בצלאל (רע"ב-שס"ט), גאון ישראל וקדושו. נולד בוורמייזא בליל חג הפסח רע"ב [יש אומרים בשנת רפ"ב]. כיהן ברבנות ובראשות ישיבה בניקלשבורג, פוזנא ופראג. מתלמידיו הנודעים היו רבי יו"ט ליפמן בעל "תוספות יו"ט", חתנו רבי יצחק כ"ץ ורבי אליהו לואנץ ה"בעל שם" מוורמייזא. מגדולי רבני דורו וגדולי הדורות ומגדולי הרוח והמחשבה, שהעניק לדורות את המקוריות המיוחדת בהגותו ובביאוריו לאגדות חז"ל. ממנהיגי יהדות מורביה, נודע בקשריו עם מלכי אומות העולם ובמלחמתו נגד עלילות הדם. דמותו של המהר"ל חקוקה בלב העם, כדמות פלאים אפופה ספורי מופת. נודעו האגדות על ה"גולם" שיצר המהר"ל בייחודים וכוונות עפ"י "ספר יצירה", ואשר נשלח על ידו לשליחויות מסתוריות לסיכול עלילות שונאי ישראל [ראה אודות כך בספר "נפלאות מהר"ל" ובסיפורים עממיים רבים שנדפסו על דמותו של "הגולם מפראג"].
הגותו המקורית נודעה לדורות בחיבוריו המפורסמים, שהאירו את עומקן של אגדות חז"ל ואת מחשבת היהדות באור חדש. את רוב חיבוריו ההגותיים הדפיס כבר בימי חייו ובכך נשתמרו לדורות (חיבורים אחרים שלו בענייני הלכה וחידושים על הש"ס ועוד אבדו ברובם). לפנינו שניים מן הספרים שהדפיס בעירו פראג (ספר באר הגולה וספר נצח ישראל), ספר אחד שנדפס בקראקא (גבורות ה') וספר אחד שנדפס בוונציה (תפארת ישראל). במשך תקופה ארוכה של כמאתים שנה לא חזרו הספרים ונדפסו, ורק לאחר שהגותו זכתה לעדנה אצל צדיקי החסידות, ובמיוחד בעקבות המגיד מקוז'ניץ ובעידודו, נדפסו חיבורי המהר"ל בשנית בסוף המאה ה-18, ומאז נודעה להם השפעה גדולה על ההגות והמחשבה היהודית.
ארבעה ספרים בכרך אחד. 29 ס"מ. חלק מן הדפים על נייר כהה. מצב כללי טוב. כתמים. כתמי רטיבות במספר מקומות. מספר דפים וקונטרסים רופפים. דף השער הראשון חתוך בשוליו, עם פגיעה במסגרת השער. פגמים קלים והדבקות נייר בשער השני ובדפים נוספים. כריכת עור עתיקה, עם קרעים ופגמים.
· ספר תפארת ישראל, על מעלת התורה והמצוות, מאת המהר"ל מפראג. ונציה, [שנ"ט 1599]. דפוס דניאל זאניטי. סה דף.
בשער הספר מכונה המהר"ל בין היתר: "הגאון המופלא מופת הדור... ריש מתיבתא כמהר"ר יודא ליווא נר"ו בכמ"ר בצלאל ז"ל, אשר חביון עוזו ואור תורתו בקהל קדוש פראג במדינת פיהם".
· ספר גבורות ה', על ענייני פסח ויציאת מצרים, עם פירוש על הגדה של פסח, מאת המהר"ל מפראג. קראקא, שמ"ב [1582]. צג, [3] דף. דפוס יצחק בן אהרן מפרוסטיץ.
· ספר נצח ישראל, על עניני משיח וגאולת ישראל, מאת המהר"ל מפראג. פראג, [שנ"ט-ש"ס 1599]. סג [צ"ל: סד] דף.
· ספר באר הגולה, ביאורים על אגדות חז"ל, מאת המהר"ל מפראג. פראג, [שנ"ח 1598]. [ללא שם מדפיס]. מו דף.
בשער הספר גבורות ה' ומעבר לדף השער של ספר נצח ישראל - חתימות "שמואל אבץ יצ"ו". בדף המגן הקדמי - חתימת בעלים: "גם בזה חנן ה' את עבדו הק' מאיר צערנדארף".
רבינו המהר"ל - רבי יהודה ליווא בן בצלאל (רע"ב-שס"ט), גאון ישראל וקדושו. נולד בוורמייזא בליל חג הפסח רע"ב [יש אומרים בשנת רפ"ב]. כיהן ברבנות ובראשות ישיבה בניקלשבורג, פוזנא ופראג. מתלמידיו הנודעים היו רבי יו"ט ליפמן בעל "תוספות יו"ט", חתנו רבי יצחק כ"ץ ורבי אליהו לואנץ ה"בעל שם" מוורמייזא. מגדולי רבני דורו וגדולי הדורות ומגדולי הרוח והמחשבה, שהעניק לדורות את המקוריות המיוחדת בהגותו ובביאוריו לאגדות חז"ל. ממנהיגי יהדות מורביה, נודע בקשריו עם מלכי אומות העולם ובמלחמתו נגד עלילות הדם. דמותו של המהר"ל חקוקה בלב העם, כדמות פלאים אפופה ספורי מופת. נודעו האגדות על ה"גולם" שיצר המהר"ל בייחודים וכוונות עפ"י "ספר יצירה", ואשר נשלח על ידו לשליחויות מסתוריות לסיכול עלילות שונאי ישראל [ראה אודות כך בספר "נפלאות מהר"ל" ובסיפורים עממיים רבים שנדפסו על דמותו של "הגולם מפראג"].
הגותו המקורית נודעה לדורות בחיבוריו המפורסמים, שהאירו את עומקן של אגדות חז"ל ואת מחשבת היהדות באור חדש. את רוב חיבוריו ההגותיים הדפיס כבר בימי חייו ובכך נשתמרו לדורות (חיבורים אחרים שלו בענייני הלכה וחידושים על הש"ס ועוד אבדו ברובם). לפנינו שניים מן הספרים שהדפיס בעירו פראג (ספר באר הגולה וספר נצח ישראל), ספר אחד שנדפס בקראקא (גבורות ה') וספר אחד שנדפס בוונציה (תפארת ישראל). במשך תקופה ארוכה של כמאתים שנה לא חזרו הספרים ונדפסו, ורק לאחר שהגותו זכתה לעדנה אצל צדיקי החסידות, ובמיוחד בעקבות המגיד מקוז'ניץ ובעידודו, נדפסו חיבורי המהר"ל בשנית בסוף המאה ה-18, ומאז נודעה להם השפעה גדולה על ההגות והמחשבה היהודית.
ארבעה ספרים בכרך אחד. 29 ס"מ. חלק מן הדפים על נייר כהה. מצב כללי טוב. כתמים. כתמי רטיבות במספר מקומות. מספר דפים וקונטרסים רופפים. דף השער הראשון חתוך בשוליו, עם פגיעה במסגרת השער. פגמים קלים והדבקות נייר בשער השני ובדפים נוספים. כריכת עור עתיקה, עם קרעים ופגמים.
קטגוריה
ספרי קבלה וספרי יסוד
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $4,250
כולל עמלת קונה
ספר לבוש האורה, ביאור על פירוש רש"י לתורה, מאת רבי מרדכי יפה - "בעל הלבוש". פראג, [שס"ד 1604]. מהדורה ראשונה, נדפסה בחיי המחבר. דפוס חיים בן יעקב הכהן.
ביאורו של רבי מרדכי יפה אב"ד פוזנא, "בעל הלבוש", על פירוש רש"י לתורה. מעבר לשער נדפס: "הספר הזה הוא הלבוש הששי מספר לבוש המלכות, אשר תפר וחבר הגאון הגדול מהר"ר מרדכי נקרא יפה... והוא ביאור על פירוש רש"י שעל התורה ומשא ומתן והתווכחות על קצת מפרשיו והם הרב מהר"ר אליהו מזרחי ז"ל והרב הגאון כמהרר"י [המהר"ל מפראג] שי' בעל גור אריה... וקרא התופר[!] שם הספר הזה לבוש האורה על שם הפסוק ליהודים היתה אורה...".
מעבר לשער דגל המדפיס חיים בן יעקב הכהן. בעמוד האחרון דגל מדפיס נוסף של יהודה ליווא בן משה, אחד מפועלי הדפוס.
בדף פד/2 מפת ארץ ישראל מאויירת, בעמוד הקודם לה נדפס: "והא לך הציור תחומי ארץ ישראל על פי פירוש רש"י כאשר קבלתי, והוא אמתי ונכון, לפי כל דברי רש"י ז"ל כאשר אבאר בע"ה, וכאשר זכינו לצייר אותו כן נזכה לראותו בנוי ומיושב עין בעין...".
[9] הדפים בסוף - הוספות וחידושים שכתב המחבר לספריו לבוש התכלת ולבוש החור לאחר שנדפסו.
בדף [5/ב] נדפס איור של כף יד, עם סימנים לחישוב תקופות חודשי השנה; לצדה דיון והסבר מפורט על הדרך הנכונה לחישוב החודשים על פי חלקי כף היד.
רישום בעלות עתיק בדף השער: "נתן לי במתנה מ--- הקטן מאיר במהורר"ל מלונטשיץ שלי"ט כ"ב שבט תסג"ל [=תס"ג לפ"ק]". חותמות בדף השער ובמקומות נוספים: "--- יצחק טובי' לאנדא", "מעזבון אבי היקר המנוח מו"ה ישראל מרדכי ז"ל הכ"מ, לאדז תר"ע, יהודה ליבוש מארגינשטערן", "ר זעליגמן בר"י".
צא, [9] דף. 29.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. מרבית הדפים באמצע הספר במצב טוב עד טוב-בינוני. דף השער, הדף שאחריו וכ-12 מהדפים האחרונים, עם קרעים ופגמים, בעיקר בשוליים ולרוב ללא פגיעה בטקסט. דפים אלה עברו שיקום בהדבקה ומילוי נייר (יתכן וחלקם הושלמו מעותק אחר). הדף לפני האחרון הוא צילום איכותי. בשאר הדפים: כתמים, כתמי רטיבות. נקבי עש קלים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
המפה לא נרשמה בקטלוג לאור.
ביאורו של רבי מרדכי יפה אב"ד פוזנא, "בעל הלבוש", על פירוש רש"י לתורה. מעבר לשער נדפס: "הספר הזה הוא הלבוש הששי מספר לבוש המלכות, אשר תפר וחבר הגאון הגדול מהר"ר מרדכי נקרא יפה... והוא ביאור על פירוש רש"י שעל התורה ומשא ומתן והתווכחות על קצת מפרשיו והם הרב מהר"ר אליהו מזרחי ז"ל והרב הגאון כמהרר"י [המהר"ל מפראג] שי' בעל גור אריה... וקרא התופר[!] שם הספר הזה לבוש האורה על שם הפסוק ליהודים היתה אורה...".
מעבר לשער דגל המדפיס חיים בן יעקב הכהן. בעמוד האחרון דגל מדפיס נוסף של יהודה ליווא בן משה, אחד מפועלי הדפוס.
בדף פד/2 מפת ארץ ישראל מאויירת, בעמוד הקודם לה נדפס: "והא לך הציור תחומי ארץ ישראל על פי פירוש רש"י כאשר קבלתי, והוא אמתי ונכון, לפי כל דברי רש"י ז"ל כאשר אבאר בע"ה, וכאשר זכינו לצייר אותו כן נזכה לראותו בנוי ומיושב עין בעין...".
[9] הדפים בסוף - הוספות וחידושים שכתב המחבר לספריו לבוש התכלת ולבוש החור לאחר שנדפסו.
בדף [5/ב] נדפס איור של כף יד, עם סימנים לחישוב תקופות חודשי השנה; לצדה דיון והסבר מפורט על הדרך הנכונה לחישוב החודשים על פי חלקי כף היד.
רישום בעלות עתיק בדף השער: "נתן לי במתנה מ--- הקטן מאיר במהורר"ל מלונטשיץ שלי"ט כ"ב שבט תסג"ל [=תס"ג לפ"ק]". חותמות בדף השער ובמקומות נוספים: "--- יצחק טובי' לאנדא", "מעזבון אבי היקר המנוח מו"ה ישראל מרדכי ז"ל הכ"מ, לאדז תר"ע, יהודה ליבוש מארגינשטערן", "ר זעליגמן בר"י".
צא, [9] דף. 29.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. מרבית הדפים באמצע הספר במצב טוב עד טוב-בינוני. דף השער, הדף שאחריו וכ-12 מהדפים האחרונים, עם קרעים ופגמים, בעיקר בשוליים ולרוב ללא פגיעה בטקסט. דפים אלה עברו שיקום בהדבקה ומילוי נייר (יתכן וחלקם הושלמו מעותק אחר). הדף לפני האחרון הוא צילום איכותי. בשאר הדפים: כתמים, כתמי רטיבות. נקבי עש קלים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
המפה לא נרשמה בקטלוג לאור.
קטגוריה
ספרי קבלה וספרי יסוד
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $4,500
כולל עמלת קונה
ספר אגרת בעלי חיים, סיפור משל על בעלי החיים ובני האדם, מאת רבי קלונימוס בן קלונימוס. מנטובה, [שי"ז 1557]. מהדורה ראשונה. דפוס ווינטורין רופנילו ע"י יוסף בן יעקב מפדובה.
ספר בן חמישה שערים, המגולל סיפור אודות בעלי חיים, בני אדם, מלכים ושדים, בשילוב דברי מוסר וחכמה. כפי שכתב רבי קלונימוס בן קלונימוס בהקדמתו לספר, חיבור זה הוא חלק מתוך יצירה ספרותית ארוכה בערבית, שתורגמה, עובדה ונערכה על ידו.
רבי קלונימוס בן קלונימוס, חכם יהודי צרפתי-איטלקי משכיל בן המאה ה-14, מבניה של משפחת קלונימוס המיוחסת. במסגרת יצירתו הספרותית עסק בתרגום ספרי מוסר, פילוסופיה ורפואה מערבית לעברית. ספר המוסר המפורסם שכתב, "אבן בוחן", התפרסם וזכה לתפוצה רחבה ומספר מהדורות.
בסופו של הספר נדפסה "הלצה [ה]כוללת כל ענין ספר הנחמד" שחוברה על ידי רבי אברהם ן' עזרא (שמו מופיע באקרוסטיכון), על פי המקור הערבי. קטע זה נשמט מכל המהדורות הבאות (לבד ממהדורת ירושלים, תש"ט).
חיבור זה זכה במשך השנים למהדורות רבות, ביניהן גם מהדורות מתורגמות ליידיש.
תיבות ואותיות פתיחה מעוטרות בתחריטי עץ נאים.
שם המדפיס נזכר בדף הקולופון שבסוף הספר: "ותשלם הדפסתו בר"ח אייר שנת שי"ז לפ"ק, פה מנטובה בבית מסי' ווינטורין רופנילו, ע"י ובשם יוסף בכמ"ר יעקב ז"ל מפדוא"ה...". תחת הקולופון מופיע דגל המדפיס יוסף מפדובה (ראה: א. יערי, דגלי המדפיסים העבריים, עמ' 12, ציור מס' 19; ועמ' 132).
רישומי בעלות בכתיבה ספרדית עם חתימות מסולסלות, בעמוד שמעבר לשער ובדף האחרון (הריק): "תנו רבנן לעולם יכתוב אדם את שמו על ספרו שמא [י]בא אחד מן השוק ויאמר שלי הוא על כן כתבתי [שמי] על ספרי... עזרא אלחדב"; "אכתוב שמי על ספרי עם עזר ידי וקולמוסי... שלמה בכמ"ר עזרא אלחדבי יצ"ו".
[החותם הראשון הוא, כפי הנראה, רבי עזרא ב"ר שלמה אלחדב, מחכמי וונציה, תלמיד רבי אהרן ן' חיים בעל 'לב אהרן' ותלמיד רבי יהודה אריה ממודינה, חברו של רבי עזריה פיגו בעל 'גידולי תרומה'. רבי עזרא היה סופר הישיבה הכללית בוונציה, וחתום על שטרות רבים ב'פנקס ויניציאה', מהשנים ש"צ-שצ"ג. ראה אודותיו בהרחבה: מ. בניהו, היחסים שבין יהודי יוון ליהודי איטליה, עמ' 237-240].
רישומים בלטינית בדף שלפני השער.
[92] דף. דף אחרון חלק (הדף החלק לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה). 13.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. נקבי עש בודדים. קרעים משוקמים בדף השער (עם פגיעות קלות במסגרת השער) ובמספר דפים נוספים. כריכת עור מהודרת, חדשה. נתון בנרתיק תואם.
ספר בן חמישה שערים, המגולל סיפור אודות בעלי חיים, בני אדם, מלכים ושדים, בשילוב דברי מוסר וחכמה. כפי שכתב רבי קלונימוס בן קלונימוס בהקדמתו לספר, חיבור זה הוא חלק מתוך יצירה ספרותית ארוכה בערבית, שתורגמה, עובדה ונערכה על ידו.
רבי קלונימוס בן קלונימוס, חכם יהודי צרפתי-איטלקי משכיל בן המאה ה-14, מבניה של משפחת קלונימוס המיוחסת. במסגרת יצירתו הספרותית עסק בתרגום ספרי מוסר, פילוסופיה ורפואה מערבית לעברית. ספר המוסר המפורסם שכתב, "אבן בוחן", התפרסם וזכה לתפוצה רחבה ומספר מהדורות.
בסופו של הספר נדפסה "הלצה [ה]כוללת כל ענין ספר הנחמד" שחוברה על ידי רבי אברהם ן' עזרא (שמו מופיע באקרוסטיכון), על פי המקור הערבי. קטע זה נשמט מכל המהדורות הבאות (לבד ממהדורת ירושלים, תש"ט).
חיבור זה זכה במשך השנים למהדורות רבות, ביניהן גם מהדורות מתורגמות ליידיש.
תיבות ואותיות פתיחה מעוטרות בתחריטי עץ נאים.
שם המדפיס נזכר בדף הקולופון שבסוף הספר: "ותשלם הדפסתו בר"ח אייר שנת שי"ז לפ"ק, פה מנטובה בבית מסי' ווינטורין רופנילו, ע"י ובשם יוסף בכמ"ר יעקב ז"ל מפדוא"ה...". תחת הקולופון מופיע דגל המדפיס יוסף מפדובה (ראה: א. יערי, דגלי המדפיסים העבריים, עמ' 12, ציור מס' 19; ועמ' 132).
רישומי בעלות בכתיבה ספרדית עם חתימות מסולסלות, בעמוד שמעבר לשער ובדף האחרון (הריק): "תנו רבנן לעולם יכתוב אדם את שמו על ספרו שמא [י]בא אחד מן השוק ויאמר שלי הוא על כן כתבתי [שמי] על ספרי... עזרא אלחדב"; "אכתוב שמי על ספרי עם עזר ידי וקולמוסי... שלמה בכמ"ר עזרא אלחדבי יצ"ו".
[החותם הראשון הוא, כפי הנראה, רבי עזרא ב"ר שלמה אלחדב, מחכמי וונציה, תלמיד רבי אהרן ן' חיים בעל 'לב אהרן' ותלמיד רבי יהודה אריה ממודינה, חברו של רבי עזריה פיגו בעל 'גידולי תרומה'. רבי עזרא היה סופר הישיבה הכללית בוונציה, וחתום על שטרות רבים ב'פנקס ויניציאה', מהשנים ש"צ-שצ"ג. ראה אודותיו בהרחבה: מ. בניהו, היחסים שבין יהודי יוון ליהודי איטליה, עמ' 237-240].
רישומים בלטינית בדף שלפני השער.
[92] דף. דף אחרון חלק (הדף החלק לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה). 13.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. נקבי עש בודדים. קרעים משוקמים בדף השער (עם פגיעות קלות במסגרת השער) ובמספר דפים נוספים. כריכת עור מהודרת, חדשה. נתון בנרתיק תואם.
קטגוריה
ספרי קבלה וספרי יסוד
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $4,000
הערכה: $6,000 - $8,000
נמכר ב: $27,500
כולל עמלת קונה
"זה ספרא דאדם קדמאה שנתן לו רזיאל המלאך". קבלה וסגולות. אמשטרדם, [תס"א 1701]. דפוס משה מינדיס קויטיניו. מהדורה ראשונה. איורים קבליים רבים.
לפנינו המהדורה הראשונה שנערכה ונדפסה מתוך כתבי-יד. ספר זה הוא המקור להרבה סגולות ידועות, לזכרון הלימוד, קמיע שמירה ליולדת, ועוד. עצם החזקת ספר זה בבית היא סגולה בדוקה להצלה מפגעים ומשריפות כפי שנכתב בשער הספר שלפנינו: "סגולה מעולה לראות בנים חכמים ונבונים ולהצלחה ולברכה ולכבות אש המערכה שלא ישלוט בביתו וכל שד ופגע רע לא יגור במגורתו למי שהספר הקדוש הנכבד והנורא אתו גנוז וטמון אצל כספו וזהבו באוצרתו ובחילתו ובעת צרתו יהיה לו תשועת מהרה. וזה יעידון ויגידון כל בני תורה". יש אומרים שהוא סגולה לחשוכי בנים ולמקשה לילד.
יח, [1], יט-מה דף. 23.5 ס"מ. עותק נאה עם שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות. כריכת עץ ועור עתיקה, עם שרידי אבזמים. שדרת עור חדשה.
לפנינו המהדורה הראשונה שנערכה ונדפסה מתוך כתבי-יד. ספר זה הוא המקור להרבה סגולות ידועות, לזכרון הלימוד, קמיע שמירה ליולדת, ועוד. עצם החזקת ספר זה בבית היא סגולה בדוקה להצלה מפגעים ומשריפות כפי שנכתב בשער הספר שלפנינו: "סגולה מעולה לראות בנים חכמים ונבונים ולהצלחה ולברכה ולכבות אש המערכה שלא ישלוט בביתו וכל שד ופגע רע לא יגור במגורתו למי שהספר הקדוש הנכבד והנורא אתו גנוז וטמון אצל כספו וזהבו באוצרתו ובחילתו ובעת צרתו יהיה לו תשועת מהרה. וזה יעידון ויגידון כל בני תורה". יש אומרים שהוא סגולה לחשוכי בנים ולמקשה לילד.
יח, [1], יט-מה דף. 23.5 ס"מ. עותק נאה עם שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות. כריכת עץ ועור עתיקה, עם שרידי אבזמים. שדרת עור חדשה.
קטגוריה
ספרי קבלה וספרי יסוד
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $4,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
סדר תפלות, כמנהג קהל קדוש ספרד, עם סדר תפלות למועדים ולימים טובים וסדר חמש תעניות. אמשטרדם, [תי"ח-תי"ט 1658-1659]. דפוס יוסף עטיאש.
שלושה חלקים, שער פנימי לכל חלק: תפילות לימות החול ושבת, למועדים ולימים טובים וסדר חמש תעניות.
זהו הספר הראשון שנדפס בבית דפוסו של יוסף עטיאש. ימי נעוריו וזמן בואו של עטיאש לאמשטרדם לוטים בערפל. את בית דפוסו באמשטרדם הקים בשנת 1658, כשהוא בן 23 בלבד. הוא היה איש משכיל, בעל חוש מסחרי מפותח שעזר לו ליצור קשרים עם סוכנים ומוכרי ספרים בהולנד ובמדינות נוספות. במשך השנים התפתח בית הדפוס והיה לאחד מבתי הדפוס הגדולים והחשובים באמשטרדם. עטיאש פיתח חידושים שונים בטכניקת הדפוס, שאפשרו לו להדפיס מהדורות חוזרות של ספרים במהירות רבה. מספר חוקרים של תולדות הדפוס הכירו בחידושיו וראו בו ממציא הדפוס הסטריאוטיפי. על בית דפוסו של יוסף עטיאש וחידושיו, ראה: א.מ. הברמן, פרקים בתולדות המדפיסים העבריים, עמ' 293-310.
חותמות בדף השער ובדף האחרון של "Rabbiner Dr. A. Neuwirth" [כפי הנראה, רבי אהרן נויבירט - אביו של הרב יהושע ישעיה נויבירט בעל "שמירת שבת כהלכתה"]. חתימות של "Moses Neuwirth" [כנראה בן משפחתו].
תקמו דף. 12 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. חיתוך דפים מוזהב. כריכת דמוי-עור ישנה, עם אבזם מתכת לסגירה (האבזם השני חסר). פגמים בכריכה.
שלושה חלקים, שער פנימי לכל חלק: תפילות לימות החול ושבת, למועדים ולימים טובים וסדר חמש תעניות.
זהו הספר הראשון שנדפס בבית דפוסו של יוסף עטיאש. ימי נעוריו וזמן בואו של עטיאש לאמשטרדם לוטים בערפל. את בית דפוסו באמשטרדם הקים בשנת 1658, כשהוא בן 23 בלבד. הוא היה איש משכיל, בעל חוש מסחרי מפותח שעזר לו ליצור קשרים עם סוכנים ומוכרי ספרים בהולנד ובמדינות נוספות. במשך השנים התפתח בית הדפוס והיה לאחד מבתי הדפוס הגדולים והחשובים באמשטרדם. עטיאש פיתח חידושים שונים בטכניקת הדפוס, שאפשרו לו להדפיס מהדורות חוזרות של ספרים במהירות רבה. מספר חוקרים של תולדות הדפוס הכירו בחידושיו וראו בו ממציא הדפוס הסטריאוטיפי. על בית דפוסו של יוסף עטיאש וחידושיו, ראה: א.מ. הברמן, פרקים בתולדות המדפיסים העבריים, עמ' 293-310.
חותמות בדף השער ובדף האחרון של "Rabbiner Dr. A. Neuwirth" [כפי הנראה, רבי אהרן נויבירט - אביו של הרב יהושע ישעיה נויבירט בעל "שמירת שבת כהלכתה"]. חתימות של "Moses Neuwirth" [כנראה בן משפחתו].
תקמו דף. 12 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. חיתוך דפים מוזהב. כריכת דמוי-עור ישנה, עם אבזם מתכת לסגירה (האבזם השני חסר). פגמים בכריכה.
קטגוריה
ספרי קבלה וספרי יסוד
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $35,000
הערכה: $50,000 - $60,000
נמכר ב: $52,500
כולל עמלת קונה
סידור שער השמים - תפלות לימי החול, שבת ומועדים, יוצרות, הגדה של פסח, פיוטים וסליחות לתעניות, ספר תהלים ומעמדות, עם פירוש התפלות ע"פ הקבלה הנקרא בשם "שער השמים" - מאת רבינו ישעיה הלוי סגל הורוויץ – השל"ה הקדוש. עם לקט דינים והנהגות, מאת העורך והמו"ל רבי אברהם סגל הורוויץ מפוזן, נין המחבר. אמשטרדם, [תע"ז 1717]. מהדורה ראשונה. עותק שלם הכולל את כל החלקים. ארבעה שערים, בשער הראשון פיתוח נחושת עם איורי דמויות אברהם יצחק ויעקב, ואיורי מועדים. שער נפרד לספר תהילים ושער נפרד לסדר מעמדות.
רבינו השל"ה הקדוש כותב בהקדמה לסידור: "ברוך ה'... אשר הנחני בדרך אמת... והביאני לירושלים עיר הקודש, בשנת שפ"ב, ביום הששי פרשת וזה שער השמים... השער שעולות בו התפילות... דרך שער השמים". בצוואת המחבר הנדפסת בתחילת סידורו, הוסיף: "...ואז עלה במחשבתי לחבר חיבור הקודש הזה, כדי שיהיה נדפס, שיתפשט בכל תפוצות ישראל, כדי שיהיה לי זכות וחלק בכל תפילות ישראל".
נוסח התפילות בסידור, ברובם הם בנוסח אשכנז, למעט חלק מהתפילות שנדפסו הנוסח האשכנזי לצד הנוסח הספרדי זה לצד זה. דבר זה נעשה ע"פ צוואת המחבר בעל השל"ה שנדפסה בתחילת הסידור (אך למעשה העורך והמו"ל לא הכניס את כל הוראות המחבר בעניין שינויי הנוסחאות בגוף הסידור).
התפילה בסידור זה יש בה סגולה מיוחדת שהתפילה תתקבל ולא תשוב ריקם. כפי שכתב בעל הב"ח בהסכמתו לסידור זה: "כי אין ספק אצלנו כשיתפשטו בקרב ישראל, כל מי שמתפלל בתוכו שאין תפילתו חוזרת ריקם". רבי אברהם יעקב האדמו"ר הראשון מסדיגורא הזכיר סגולה זו בהסכמתו למהדורתו השלישית של הסידור (ווארשא תרמ"ב): "סידור שער השמים מהגאון הקדוש השליה וכאשר העיד הגאון הקדוש המפורסם בעל הב"ח ז"ל כלשונו הזהב - אין ספק אצלינו שכל המתפלל בו תפילתו לא תשוב ריקם". הגאון המקובל הקדוש רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים" מייחס סגולה זו למחבר עצמו, בעל השל"ה הקדוש, וזה לשונו במכתבו: "...סדר התפילות תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן לשבתות וחדשים וימים נוראים מראשית השנה ועד אחרית השנה שסידר וחיבר הגאון מוהר"ר ישעיה סג"ל בעל "שני לוחות הברית", והיה לו געגועין גדולים על זה הסידור, וגזר על יוצאי חלציו שיביאוהו לבית הדפוס, לזכות את הרבים שיתפללו כסדר הזה בכוונות אלו, וברית כרותה מאתו אם כסדר הזה יעשו לפני שומע תפלה בכל כח ובכוונות ההם, לא ישובו ריקם מלפניו. ופוק חזי מאי עמא דבר והסכמות הגאוני' הגדולים הקדמונים המפורסמים שבאותו הדור... מוהר"ר יואל סירקיס בעל בית חדש והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב ז"ל אב"ד מלובלין... והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יום טוב ליפמן העליר זצ"ל בעל תוספות יו"ט... וכל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד הגאונים הנ"ל, שאם יתפללו בכוונות אלו שאין תפילתן חוזרת ריקם".
מסופר על בעל התניא, שבצעירותו "סדר עבודתו היה אז ע"פ סדר השל"ה הקדוש וכוונותיו בספרו השל"ה וסידורו שער השמים" (בית רבי, ברדיטשוב תרס"ב, עמ' 2, פרק א).
[5], ד-שלה; קלט; קל; [1], נב דף. 20.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. פגמים קלים וקרעים משוקמים בשני דפי השער ובשלשת הדפים האחרונים. ניתוק בין קונטרסים באמצע שדרת הספר. קרעים בדפים נא, צז-ק, ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה, עם סדקים בשדרה.
רבינו השל"ה הקדוש כותב בהקדמה לסידור: "ברוך ה'... אשר הנחני בדרך אמת... והביאני לירושלים עיר הקודש, בשנת שפ"ב, ביום הששי פרשת וזה שער השמים... השער שעולות בו התפילות... דרך שער השמים". בצוואת המחבר הנדפסת בתחילת סידורו, הוסיף: "...ואז עלה במחשבתי לחבר חיבור הקודש הזה, כדי שיהיה נדפס, שיתפשט בכל תפוצות ישראל, כדי שיהיה לי זכות וחלק בכל תפילות ישראל".
נוסח התפילות בסידור, ברובם הם בנוסח אשכנז, למעט חלק מהתפילות שנדפסו הנוסח האשכנזי לצד הנוסח הספרדי זה לצד זה. דבר זה נעשה ע"פ צוואת המחבר בעל השל"ה שנדפסה בתחילת הסידור (אך למעשה העורך והמו"ל לא הכניס את כל הוראות המחבר בעניין שינויי הנוסחאות בגוף הסידור).
התפילה בסידור זה יש בה סגולה מיוחדת שהתפילה תתקבל ולא תשוב ריקם. כפי שכתב בעל הב"ח בהסכמתו לסידור זה: "כי אין ספק אצלנו כשיתפשטו בקרב ישראל, כל מי שמתפלל בתוכו שאין תפילתו חוזרת ריקם". רבי אברהם יעקב האדמו"ר הראשון מסדיגורא הזכיר סגולה זו בהסכמתו למהדורתו השלישית של הסידור (ווארשא תרמ"ב): "סידור שער השמים מהגאון הקדוש השליה וכאשר העיד הגאון הקדוש המפורסם בעל הב"ח ז"ל כלשונו הזהב - אין ספק אצלינו שכל המתפלל בו תפילתו לא תשוב ריקם". הגאון המקובל הקדוש רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים" מייחס סגולה זו למחבר עצמו, בעל השל"ה הקדוש, וזה לשונו במכתבו: "...סדר התפילות תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן לשבתות וחדשים וימים נוראים מראשית השנה ועד אחרית השנה שסידר וחיבר הגאון מוהר"ר ישעיה סג"ל בעל "שני לוחות הברית", והיה לו געגועין גדולים על זה הסידור, וגזר על יוצאי חלציו שיביאוהו לבית הדפוס, לזכות את הרבים שיתפללו כסדר הזה בכוונות אלו, וברית כרותה מאתו אם כסדר הזה יעשו לפני שומע תפלה בכל כח ובכוונות ההם, לא ישובו ריקם מלפניו. ופוק חזי מאי עמא דבר והסכמות הגאוני' הגדולים הקדמונים המפורסמים שבאותו הדור... מוהר"ר יואל סירקיס בעל בית חדש והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב ז"ל אב"ד מלובלין... והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יום טוב ליפמן העליר זצ"ל בעל תוספות יו"ט... וכל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד הגאונים הנ"ל, שאם יתפללו בכוונות אלו שאין תפילתן חוזרת ריקם".
מסופר על בעל התניא, שבצעירותו "סדר עבודתו היה אז ע"פ סדר השל"ה הקדוש וכוונותיו בספרו השל"ה וסידורו שער השמים" (בית רבי, ברדיטשוב תרס"ב, עמ' 2, פרק א).
[5], ד-שלה; קלט; קל; [1], נב דף. 20.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. פגמים קלים וקרעים משוקמים בשני דפי השער ובשלשת הדפים האחרונים. ניתוק בין קונטרסים באמצע שדרת הספר. קרעים בדפים נא, צז-ק, ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה, עם סדקים בשדרה.
קטגוריה
ספרי קבלה וספרי יסוד
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $40,000
הערכה: $60,000 - $80,000
נמכר ב: $57,500
כולל עמלת קונה
"ארחות חיים" - חמשה חומשי תורה, עם תרגום ופירוש רש"י, עם פירוש אור החיים, מאת רבינו חיים בן עטר - "האור החיים הקדוש". ונציה, [תק"ב 1741]. סט שלם בשני כרכים, מהדורה ראשונה של פירוש האור החיים על התורה.
בשער הספר: "... פירוש חדש על חמשה חומשי תורה... הכינו וגם חקרו... החכם השלם בחכמה וביראה ובענווה, כמוהר"ר חיים ן' עטר נר"ו, מתושבי מערב, ועתה הלך לקבוע בית המדרש בעיר ירושלם תוב"ב... חידושים חדשים לא שערום הראשונים...". בתחילת פירושו כותב המחבר: "נפתחו השמים ואראה מראות אלוקים...".
ספר זה התקבל בכל תפוצות ישראל והפך לאחד מהפירושים הנפוצים במהדורות החומש. במיוחד התקדש החיבור אצל גדולי תנועת החסידות. התקבלותו של הספר התרחשה במהירות, מיד לאחר הוצאתו, וזאת בעקבות דברי הבעש"ט על גדולת נשמת המחבר, וכפי שמספר החיד"א, תלמידו של האור החיים הקדוש, בספרו שם הגדולים: "פי' התורה להרב המופלא חסידא קדישא מ' חיים ן' עטר, ונדפס בוויניציא סביב לחומש עם תרגום ורש"י. ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו הרבה, ונדפס עוד שני פעמים. ונתעורר זה ע"י שהרב החסיד קדוש מהרר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר" (מערכת ספרים, א, נד).
גדולי החסידות הפליגו בחשיבות ובקדושת הספר. האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין אמר שהלימוד באור החיים הקדוש מטהר את הנשמה. בנו האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב סיפר כי מאותה העת ששמע את הדברים מאביו הקדוש, נעשה אצלו חיוב ללמוד בכל שבוע את האור החיים על הפרשה. רבי פנחס מקוריץ העיד על עצמו שהוא אשר פרסם את ספר האור החיים בעולם, "שפעם אחת היה בק"ק טשערין, ואמר: אני רואה בעיר אור גדול, ושאל אם נמצא שם ספר אור החיים, ונמצא שם ביד אחד חומש עם אור החיים, והוא האיר על כל העיר... ופעם אחת חלה בנו של הרב ז"ל (רבי פנחס), וקיבל על עצמו ללמוד בכל יום דף מהאור החיים בחומשים הגדולים..." (אמרי פנחס השלם, א, עמ' רפא).
באחד המקומות בספרו, מתבטא בעל "ערבי נחל" על האור החיים, לפני שמפרש קטע סתום מדבריו: "עיין מה שכתב בזה רוח אפינו בספר אור החיים, ודבריו בלתי מושגים רק ברוח הקודש...".
המחבר, רבינו חיים בן עטר (תנ"ו-תק"ג) - ה"אור החיים" הקדוש, מחכמי סאלי שבמרוקו, התעכב בשנים תצ"ט-תק"ב בליוורנו שבאיטליה, בדרכו לארץ ישראל. את החיבור אור החיים סיים לכתוב בעת שהותו בעיר ליוורנו (בט"ו באב תק"א), ושלחו משם להדפסה בונציה. הספר נדפס בראשית שנת תק"ב.
על תולדות בעל האור החיים וקדושתו, כותב תלמידו החיד"א: "מוהר"ר חיים ן' עטר, עיר וקדיש מק"ק סאלי, ובא לעה"ק ירושלים ת"ו סוף שנת תק"ב. ואני הצעיר זכיתי והייתי בישיבתו הרמתה, ועיני ראו גדולת תורתו, עוקר הרי הרים, וקדושתו הפלא ופלא. ולפי דורנו היה לב הרב מבעית בתלמוד, והיה כמעיין המתגבר... ובחדש תמוז תק"ג עלה לשמים בן מ"ז שנה זלה"ה. וחיבר "חפץ ה'", "ראשון לציון", "אור החיים", "פרי תאר", וחכמתו ניכרת מספריו, אך זה אחד מעשרה מחכמתו ורוחב לבו, וחורפתו הפלא ופלא, וחופף עליו כל היום סדר קדושה והבדלה מעניני העה"ז, ורבו עזוז נוראותיו..." (שה"ג, מערכת גדולים, ח, מב).
האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מקומרנא, בספרו "נתיב מצוותיך" מוסר דברים נשגבים מהבעש"ט שהתבטא על נשמת ה"אור החיים", בהם בין היתר: "...בכל לילה שמע תורה מפי הקדוש ברוך הוא, ורוב קדושתו אי אפשר לכתוב, והיה מיורדי המרכבה...".
רבי אפרים זלמן מרגליות, בעל ה"בית אפרים" כותב אודותיו: "עיר וקדיש, איש אלוקים נורא מאד... הוא היה אבי כל תופשי תורה בארצות המערב...".
בשני השערים נדפס במקור שם הכותר "ארחות חיים", ורק בהקדמת המחבר ובתוך הספר נקרא הפירוש "אור החיים". בטופס שלפנינו, בדף השער של הכרך הראשון, הודבקה על מילים אלו פיסת נייר שעליה מודפסים המילים "אור החיים". תופעה כזו כבר צוינה במפעל הביבליוגרפיה (ראה רשומה 304649).
בדף השער של הכרך הראשון, חתימה בכתיבה איטלקית: "לה"ו שלי ד"ט" [יתכן ולפנינו חתימת הגאון רבי דניאל טירני אב"ד פירנצה, בעל 'עיקרי הד"ט'].
שני כרכים. כרך ראשון (בראשית-שמות): [4], פו; עח דף. כרך שני (ויקרא-במדבר-דברים): [2], ס; עב; נח; ח; יב דף. 34 ס"מ. עותק נאה, דפים בהירים ואיכותיים. רוב הדפים במצב טוב, מספר דפים במצב בינוני. כרך ראשון: כתמים, בלאי קל. פגמים וקרעים סביב השוליים של דף השער ושלושה הדפים שאחריו, משוקמים באופן מקצועי במילוי נייר והדבקה. שיקומים בדפים בודדים נוספים. כרך שני: כתמים, כתמי רטיבות במספר דפים. בלאי קל. קרעים גסים בתחתית דף ג מהספירה השניה, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. שיקומים בהדבקת נייר בתחתית דפים סה-סו מהספירה השניה. שיקומי שוליים במספר דפים נוספים (בדפי ההפטרות בסוף). יתכן שמספר דפים הושלמו מעותק אחר. רישומי בעלות. כריכות עור חדשות, מהודרות.
בשער הספר: "... פירוש חדש על חמשה חומשי תורה... הכינו וגם חקרו... החכם השלם בחכמה וביראה ובענווה, כמוהר"ר חיים ן' עטר נר"ו, מתושבי מערב, ועתה הלך לקבוע בית המדרש בעיר ירושלם תוב"ב... חידושים חדשים לא שערום הראשונים...". בתחילת פירושו כותב המחבר: "נפתחו השמים ואראה מראות אלוקים...".
ספר זה התקבל בכל תפוצות ישראל והפך לאחד מהפירושים הנפוצים במהדורות החומש. במיוחד התקדש החיבור אצל גדולי תנועת החסידות. התקבלותו של הספר התרחשה במהירות, מיד לאחר הוצאתו, וזאת בעקבות דברי הבעש"ט על גדולת נשמת המחבר, וכפי שמספר החיד"א, תלמידו של האור החיים הקדוש, בספרו שם הגדולים: "פי' התורה להרב המופלא חסידא קדישא מ' חיים ן' עטר, ונדפס בוויניציא סביב לחומש עם תרגום ורש"י. ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו הרבה, ונדפס עוד שני פעמים. ונתעורר זה ע"י שהרב החסיד קדוש מהרר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר" (מערכת ספרים, א, נד).
גדולי החסידות הפליגו בחשיבות ובקדושת הספר. האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין אמר שהלימוד באור החיים הקדוש מטהר את הנשמה. בנו האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב סיפר כי מאותה העת ששמע את הדברים מאביו הקדוש, נעשה אצלו חיוב ללמוד בכל שבוע את האור החיים על הפרשה. רבי פנחס מקוריץ העיד על עצמו שהוא אשר פרסם את ספר האור החיים בעולם, "שפעם אחת היה בק"ק טשערין, ואמר: אני רואה בעיר אור גדול, ושאל אם נמצא שם ספר אור החיים, ונמצא שם ביד אחד חומש עם אור החיים, והוא האיר על כל העיר... ופעם אחת חלה בנו של הרב ז"ל (רבי פנחס), וקיבל על עצמו ללמוד בכל יום דף מהאור החיים בחומשים הגדולים..." (אמרי פנחס השלם, א, עמ' רפא).
באחד המקומות בספרו, מתבטא בעל "ערבי נחל" על האור החיים, לפני שמפרש קטע סתום מדבריו: "עיין מה שכתב בזה רוח אפינו בספר אור החיים, ודבריו בלתי מושגים רק ברוח הקודש...".
המחבר, רבינו חיים בן עטר (תנ"ו-תק"ג) - ה"אור החיים" הקדוש, מחכמי סאלי שבמרוקו, התעכב בשנים תצ"ט-תק"ב בליוורנו שבאיטליה, בדרכו לארץ ישראל. את החיבור אור החיים סיים לכתוב בעת שהותו בעיר ליוורנו (בט"ו באב תק"א), ושלחו משם להדפסה בונציה. הספר נדפס בראשית שנת תק"ב.
על תולדות בעל האור החיים וקדושתו, כותב תלמידו החיד"א: "מוהר"ר חיים ן' עטר, עיר וקדיש מק"ק סאלי, ובא לעה"ק ירושלים ת"ו סוף שנת תק"ב. ואני הצעיר זכיתי והייתי בישיבתו הרמתה, ועיני ראו גדולת תורתו, עוקר הרי הרים, וקדושתו הפלא ופלא. ולפי דורנו היה לב הרב מבעית בתלמוד, והיה כמעיין המתגבר... ובחדש תמוז תק"ג עלה לשמים בן מ"ז שנה זלה"ה. וחיבר "חפץ ה'", "ראשון לציון", "אור החיים", "פרי תאר", וחכמתו ניכרת מספריו, אך זה אחד מעשרה מחכמתו ורוחב לבו, וחורפתו הפלא ופלא, וחופף עליו כל היום סדר קדושה והבדלה מעניני העה"ז, ורבו עזוז נוראותיו..." (שה"ג, מערכת גדולים, ח, מב).
האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מקומרנא, בספרו "נתיב מצוותיך" מוסר דברים נשגבים מהבעש"ט שהתבטא על נשמת ה"אור החיים", בהם בין היתר: "...בכל לילה שמע תורה מפי הקדוש ברוך הוא, ורוב קדושתו אי אפשר לכתוב, והיה מיורדי המרכבה...".
רבי אפרים זלמן מרגליות, בעל ה"בית אפרים" כותב אודותיו: "עיר וקדיש, איש אלוקים נורא מאד... הוא היה אבי כל תופשי תורה בארצות המערב...".
בשני השערים נדפס במקור שם הכותר "ארחות חיים", ורק בהקדמת המחבר ובתוך הספר נקרא הפירוש "אור החיים". בטופס שלפנינו, בדף השער של הכרך הראשון, הודבקה על מילים אלו פיסת נייר שעליה מודפסים המילים "אור החיים". תופעה כזו כבר צוינה במפעל הביבליוגרפיה (ראה רשומה 304649).
בדף השער של הכרך הראשון, חתימה בכתיבה איטלקית: "לה"ו שלי ד"ט" [יתכן ולפנינו חתימת הגאון רבי דניאל טירני אב"ד פירנצה, בעל 'עיקרי הד"ט'].
שני כרכים. כרך ראשון (בראשית-שמות): [4], פו; עח דף. כרך שני (ויקרא-במדבר-דברים): [2], ס; עב; נח; ח; יב דף. 34 ס"מ. עותק נאה, דפים בהירים ואיכותיים. רוב הדפים במצב טוב, מספר דפים במצב בינוני. כרך ראשון: כתמים, בלאי קל. פגמים וקרעים סביב השוליים של דף השער ושלושה הדפים שאחריו, משוקמים באופן מקצועי במילוי נייר והדבקה. שיקומים בדפים בודדים נוספים. כרך שני: כתמים, כתמי רטיבות במספר דפים. בלאי קל. קרעים גסים בתחתית דף ג מהספירה השניה, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. שיקומים בהדבקת נייר בתחתית דפים סה-סו מהספירה השניה. שיקומי שוליים במספר דפים נוספים (בדפי ההפטרות בסוף). יתכן שמספר דפים הושלמו מעותק אחר. רישומי בעלות. כריכות עור חדשות, מהודרות.
קטגוריה
ספרי קבלה וספרי יסוד
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,500
הערכה: $3,000 - $6,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
ספר קיצור שלחן ערוך, מאת רבי שלמה גאנצפריד. אונגוואר, [תרכ"ד 1864]. מהדורה ראשונה.
מהדורה ראשונה של ספר קיצור ההלכה המפורסם, שהתקבל בכל תפוצות ישראל. כבר בחיי המחבר נדפס ב-14 מהדורות, ומאז נדפס בעוד מאות מהדורות, תורגם לשפות שונות, ומעריכים כי עד לימינו נדפסו ממנו למעלה מ-2 מיליון עותקים, תופעה שאין לה אח ורע בספרות התורנית-הלכתית [ב"אוצר ישראל" ניו יורק תרס"ט מביא שעד זמנו יצאו לאור כחצי מיליון טפסים מספר קיצור שו"ע, ועל פי דברי הביבליוגרף ד"ר יצחק ריבקינד, עד שנת תש"כ הופיעו ממנו למעלה ממיליון טפסים].
הגאון רבי שלמה גנצפריד (תקס"ד-תרמ"ו), בן רבי יוסף (שהיה דיין ומו"ץ באונגוואר). בהיותו בן שמונה שנים מת עליו אביו, וחינוכו עבר לידי הרב צבי הירש הלר [ר' הירשלי חריף] מחבר הספר הידוע "טיב גיטין". ספרו הראשון "קסת הסופר" על הלכות כתיבת סת"ם יצא לאור בשנת תקצ"ד בעיר אפען, הספר זכה להסכמת מרן ה"חתם סופר" אשר כתב כי לא יתנו קבלת סופר לתלמידים עד שיהיו בקיאים בספר הזה ואף עיטרו בהגהותיו. כיהן כראב"ד אונגוואר משנת תר"י עד פטירתו בשנת תרמ"ו, והיה מגדולי העומדים בראש מערכות הרבנות האורתודוקסית בהונגריה.
חיבר עשרות חיבורים חשובים, אך עיקר פרסומו בא בשל ספרו המפורסם "קיצור שולחן ערוך", אשר זכה למהדורות רבות מאז שיצא לראשונה.
[4], קמד דף. 21 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות. נקב עש בודד העובר ברוב דפי הספר. כריכת עור חדשה.
מהדורה ראשונה של ספר קיצור ההלכה המפורסם, שהתקבל בכל תפוצות ישראל. כבר בחיי המחבר נדפס ב-14 מהדורות, ומאז נדפס בעוד מאות מהדורות, תורגם לשפות שונות, ומעריכים כי עד לימינו נדפסו ממנו למעלה מ-2 מיליון עותקים, תופעה שאין לה אח ורע בספרות התורנית-הלכתית [ב"אוצר ישראל" ניו יורק תרס"ט מביא שעד זמנו יצאו לאור כחצי מיליון טפסים מספר קיצור שו"ע, ועל פי דברי הביבליוגרף ד"ר יצחק ריבקינד, עד שנת תש"כ הופיעו ממנו למעלה ממיליון טפסים].
הגאון רבי שלמה גנצפריד (תקס"ד-תרמ"ו), בן רבי יוסף (שהיה דיין ומו"ץ באונגוואר). בהיותו בן שמונה שנים מת עליו אביו, וחינוכו עבר לידי הרב צבי הירש הלר [ר' הירשלי חריף] מחבר הספר הידוע "טיב גיטין". ספרו הראשון "קסת הסופר" על הלכות כתיבת סת"ם יצא לאור בשנת תקצ"ד בעיר אפען, הספר זכה להסכמת מרן ה"חתם סופר" אשר כתב כי לא יתנו קבלת סופר לתלמידים עד שיהיו בקיאים בספר הזה ואף עיטרו בהגהותיו. כיהן כראב"ד אונגוואר משנת תר"י עד פטירתו בשנת תרמ"ו, והיה מגדולי העומדים בראש מערכות הרבנות האורתודוקסית בהונגריה.
חיבר עשרות חיבורים חשובים, אך עיקר פרסומו בא בשל ספרו המפורסם "קיצור שולחן ערוך", אשר זכה למהדורות רבות מאז שיצא לראשונה.
[4], קמד דף. 21 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות. נקב עש בודד העובר ברוב דפי הספר. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
ספרי קבלה וספרי יסוד
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $5,000
הערכה: $6,000 - $8,000
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה
ספר תהלים, עם פירוש באורי זוהר ומצודת ציון. צפת, [תקצ"ג 1833]. דפוס רבי ישראל ב"ק.
מהספרים הראשונים שנדפסו בידי רבי ישראל ב"ק בעיר צפת, כשנה לאחר יסוד בית דפוסו בעיר.
מעבר לדף השער הקדמת המדפיס רבי ישראל ב"ק: "וכל הקונים אשר יקנו ויזולו זהבם וכספם על הספרים אשר יהיו נדפסים פה באה"ק תוב"ב ובפרט ספרי תהלים עם הזוהר אשר יחזיק בחיקו ובתרמילו, השי"ת יצילם מכל צער ונזק ובהלה...". הקדמה נוספת, ארוכה, מהמביא לדפוס, רבי גרשון מרגליות, בה הוא מספר כיצד הפציר ברבי ישראל ב"ק לא להדפיס את הביאור הקבלי "באורי זוהר" לבדו, אלא לצד פסוקי התהלים, כפי שאכן נדפס בסופו של דבר.
בראש כל מזמור נדפסה "כוונת המשורר". כן כולל הכרך תפילות קודם ואחר תהלים בחול, בשבת, ביום-טוב ולליל הושענה רבה, תפלה בעד החולה וסדר פדיון הנפש.
[4], קנב דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשולי דף השער ובשולי דפים נוספים בעיקר בתחילת הספר, משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות קלות בטקסט. פגעי עש במקומות בודדים, משוקמים, עם פגיעה בטקסט. פגמים. שוליים תחתונים חתוכים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה, נאה.
בדף השער, מעל שם מקום הדפוס 'צפת', רישום בכת"י אשכנזי: "עפר ארץ ישראל פה [צפת]". לפי הידוע, כך נהג לחתום רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א, שישב בצפת בתקופת ההדפסה [להערכתנו, הכיתוב הנ"ל אינו בכתב-ידו, והוא כנראה חיקוי מתקופה מאוחרת].
מהספרים הראשונים שנדפסו בידי רבי ישראל ב"ק בעיר צפת, כשנה לאחר יסוד בית דפוסו בעיר.
מעבר לדף השער הקדמת המדפיס רבי ישראל ב"ק: "וכל הקונים אשר יקנו ויזולו זהבם וכספם על הספרים אשר יהיו נדפסים פה באה"ק תוב"ב ובפרט ספרי תהלים עם הזוהר אשר יחזיק בחיקו ובתרמילו, השי"ת יצילם מכל צער ונזק ובהלה...". הקדמה נוספת, ארוכה, מהמביא לדפוס, רבי גרשון מרגליות, בה הוא מספר כיצד הפציר ברבי ישראל ב"ק לא להדפיס את הביאור הקבלי "באורי זוהר" לבדו, אלא לצד פסוקי התהלים, כפי שאכן נדפס בסופו של דבר.
בראש כל מזמור נדפסה "כוונת המשורר". כן כולל הכרך תפילות קודם ואחר תהלים בחול, בשבת, ביום-טוב ולליל הושענה רבה, תפלה בעד החולה וסדר פדיון הנפש.
[4], קנב דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשולי דף השער ובשולי דפים נוספים בעיקר בתחילת הספר, משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות קלות בטקסט. פגעי עש במקומות בודדים, משוקמים, עם פגיעה בטקסט. פגמים. שוליים תחתונים חתוכים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה, נאה.
בדף השער, מעל שם מקום הדפוס 'צפת', רישום בכת"י אשכנזי: "עפר ארץ ישראל פה [צפת]". לפי הידוע, כך נהג לחתום רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א, שישב בצפת בתקופת ההדפסה [להערכתנו, הכיתוב הנ"ל אינו בכתב-ידו, והוא כנראה חיקוי מתקופה מאוחרת].
קטגוריה
ספרי קבלה וספרי יסוד
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $10,000
הערכה: $15,000 - $20,000
נמכר ב: $17,500
כולל עמלת קונה
סדר תפלה מכל השנה, עם כוונות האר"י, שלושה חלקים, בעריכת רבי אשר מרגליות ממעז'יבוז' ובראד. [לבוב, תקמ"ח 1787. דפוס רבי שלמה יארוש ראפופורט]. מהדורה ראשונה.
עותק שלם, שלושת החלקים בשני כרכים. חלק ראשון - תפילות לחול, חלק שני - תפילות לשבת, חלק שלישי - תפילות למועדים.
נוסח התפלה שבסידור הוא נוסח ספרד, על פי הגהות האריז"ל בנוסח התפלה, ועם קיצור כוונותיו.
הסידור במתכונת זו נערך על ידי חכמי ומקובלי הקלויז בבראד, ונדפס לראשונה בזולקווה תקמ"א. הנוסח והכוונות נערכו במהדורה ההיא על פי הספרים משנת חסידים, ופרי עץ חיים (שהיה עדיין בכתב-יד). בסידור במהדורה שלפנינו ראשית כל תוקנו הטעויות שנפלו במהדורת זולקווה, ובנוסף לכך נוספו הוספות ע"פ ספרים נוספים המיוסדים על כתבי האר"י: עץ חיים, ספר היחודים, מחברת הקודש, "ומסידור של הגאון המקובל החסיד המפורסם איש אלקים מו' שבתי זללה"ה מק"ק ראשקאב", תלמיד הבעש"ט (שהיה עדיין בכתב-יד).
הסידור שלפנינו נערך על ידי רבי אשר ב"ר שלמה זלמן מרגליות ממעז'יבוז' ובראד, מחכמי הקלויז בבראד, תלמיד מובהק של "המאור הגדול המפורסם, המקובל האלקי מוהר"ר חיים צאנזר ז"ל מבראד, אשר גדולה שימושי ויצקתי מים על ידו בפרט בלימוד החכמה הנוראה האמתית הזאת" (מתוך הקדמת רבי אשר לסידורו). בסידור נדפסו הסכמותיהם של חכמי הקלויז בבראד, וכן הסכמתו של רבי ישכר דוב אב"ד זלוטשוב, מגדולי החסידות.
בספר אמרי פנחס השלם (א, עמ' רכג-רכד) כותב: "הסידורים שלהם (של תלמידי הבעש"ט) היה סידור האריז"ל דפוס לבוב (מהדורת הסידור שלפנינו), ולא רצו להתפלל בסידור אחר, כי גם הרב ז"ל (רבי פנחס מקוריץ) התפלל בסידור הנ"ל והיה חשוב מאד אצלו... וכשנדפס סידור הנ"ל תפשוהו כאבן טוב ונחשב אצלם מאד". מאז שנדפס סידור זה התפלל רבי פנחס מקוריץ עד לפטירתו רק מסידור רבי אשר. כמו כן "שר בית הזהר", רבי צבי הירש מזידיטשויב, וצאצאיו האדמו"רים, התפללו בסידור זה, ואף עיטרו את הסידור בהגהותיהם. רבי יעקב שמעון, בנו של רבי פנחס מקוריץ, אמר: "אין להתפלל כי אם בנוסח האריז"ל דפוס לבוב, או בסדורו של רבי שבתי, ולא בנוסחאות האחרות שבסידורים החדשים".
עותק שלם, שלושה חלקים בשני כרכים. כרך א': [216] דף. כרך ב': [182] דף. 17.5 ס"מ. מצב כללי טוב. רוב הדפים שלמים ובמצב טוב, כתמים. דף השער וכעשרים דפים נוספים בתחילת ובסוף הכרכים עם פגיעות וקרעים, בעיקר בשוליים, משוקמים באופן מקצועי בהדבקה ומילוי נייר (עם פגיעה קלה בטקסט במקומות בודדים). נקבים בשוליים הפנימיים שנעשו לצורך כריכה. חותמות. כריכות עור חדשות מהודרות.
סטפנסקי חסידות, מס' 414.
בדפוס זה של רבי שלמה יאריש רפופורט נדפס בשנת תקמ"ח הספר הקדוש "נועם אלימלך", ועל-פי המקובל היו עובדי הדפוס אנשים קדושים מ"ל"ו הצדיקים הנסתרים" [ראה הרב ב' לנדא, בספר הרבי ר' אלימלך מליזנסק, ירושלים, תשכ"ג, עמ' שיא, המביא מסורת בעל פה (בשם הגאון רבי משה הלברשטאם), על סגולתו הרבה של ספר נועם אלימלך דפוס רבי שלמה יאריש, ש"נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל"ו הנסתרים שעליהם העולם עומד"].
עותק שלם, שלושת החלקים בשני כרכים. חלק ראשון - תפילות לחול, חלק שני - תפילות לשבת, חלק שלישי - תפילות למועדים.
נוסח התפלה שבסידור הוא נוסח ספרד, על פי הגהות האריז"ל בנוסח התפלה, ועם קיצור כוונותיו.
הסידור במתכונת זו נערך על ידי חכמי ומקובלי הקלויז בבראד, ונדפס לראשונה בזולקווה תקמ"א. הנוסח והכוונות נערכו במהדורה ההיא על פי הספרים משנת חסידים, ופרי עץ חיים (שהיה עדיין בכתב-יד). בסידור במהדורה שלפנינו ראשית כל תוקנו הטעויות שנפלו במהדורת זולקווה, ובנוסף לכך נוספו הוספות ע"פ ספרים נוספים המיוסדים על כתבי האר"י: עץ חיים, ספר היחודים, מחברת הקודש, "ומסידור של הגאון המקובל החסיד המפורסם איש אלקים מו' שבתי זללה"ה מק"ק ראשקאב", תלמיד הבעש"ט (שהיה עדיין בכתב-יד).
הסידור שלפנינו נערך על ידי רבי אשר ב"ר שלמה זלמן מרגליות ממעז'יבוז' ובראד, מחכמי הקלויז בבראד, תלמיד מובהק של "המאור הגדול המפורסם, המקובל האלקי מוהר"ר חיים צאנזר ז"ל מבראד, אשר גדולה שימושי ויצקתי מים על ידו בפרט בלימוד החכמה הנוראה האמתית הזאת" (מתוך הקדמת רבי אשר לסידורו). בסידור נדפסו הסכמותיהם של חכמי הקלויז בבראד, וכן הסכמתו של רבי ישכר דוב אב"ד זלוטשוב, מגדולי החסידות.
בספר אמרי פנחס השלם (א, עמ' רכג-רכד) כותב: "הסידורים שלהם (של תלמידי הבעש"ט) היה סידור האריז"ל דפוס לבוב (מהדורת הסידור שלפנינו), ולא רצו להתפלל בסידור אחר, כי גם הרב ז"ל (רבי פנחס מקוריץ) התפלל בסידור הנ"ל והיה חשוב מאד אצלו... וכשנדפס סידור הנ"ל תפשוהו כאבן טוב ונחשב אצלם מאד". מאז שנדפס סידור זה התפלל רבי פנחס מקוריץ עד לפטירתו רק מסידור רבי אשר. כמו כן "שר בית הזהר", רבי צבי הירש מזידיטשויב, וצאצאיו האדמו"רים, התפללו בסידור זה, ואף עיטרו את הסידור בהגהותיהם. רבי יעקב שמעון, בנו של רבי פנחס מקוריץ, אמר: "אין להתפלל כי אם בנוסח האריז"ל דפוס לבוב, או בסדורו של רבי שבתי, ולא בנוסחאות האחרות שבסידורים החדשים".
עותק שלם, שלושה חלקים בשני כרכים. כרך א': [216] דף. כרך ב': [182] דף. 17.5 ס"מ. מצב כללי טוב. רוב הדפים שלמים ובמצב טוב, כתמים. דף השער וכעשרים דפים נוספים בתחילת ובסוף הכרכים עם פגיעות וקרעים, בעיקר בשוליים, משוקמים באופן מקצועי בהדבקה ומילוי נייר (עם פגיעה קלה בטקסט במקומות בודדים). נקבים בשוליים הפנימיים שנעשו לצורך כריכה. חותמות. כריכות עור חדשות מהודרות.
סטפנסקי חסידות, מס' 414.
בדפוס זה של רבי שלמה יאריש רפופורט נדפס בשנת תקמ"ח הספר הקדוש "נועם אלימלך", ועל-פי המקובל היו עובדי הדפוס אנשים קדושים מ"ל"ו הצדיקים הנסתרים" [ראה הרב ב' לנדא, בספר הרבי ר' אלימלך מליזנסק, ירושלים, תשכ"ג, עמ' שיא, המביא מסורת בעל פה (בשם הגאון רבי משה הלברשטאם), על סגולתו הרבה של ספר נועם אלימלך דפוס רבי שלמה יאריש, ש"נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל"ו הנסתרים שעליהם העולם עומד"].
קטגוריה
ספרים וסידורים מדפוסי רוסיה-פולין ודפוסי סלאוויטא וזיטומיר
קָטָלוֹג