מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove the filter the
- and (33) Apply and filter
- of (33) Apply of filter
- ארץ (24) Apply ארץ filter
- שואה (24) Apply שואה filter
- ציונות, (24) Apply ציונות, filter
- ציונות (24) Apply ציונות filter
- ושארית (24) Apply ושארית filter
- ומדינת (24) Apply ומדינת filter
- הפליטה, (24) Apply הפליטה, filter
- הפליטה (24) Apply הפליטה filter
- ישראל (24) Apply ישראל filter
- erit (24) Apply erit filter
- hapletah (24) Apply hapletah filter
- hapletah, (24) Apply hapletah, filter
- holocaust (24) Apply holocaust filter
- israel (24) Apply israel filter
- palestin (24) Apply palestin filter
- she (24) Apply she filter
- she'erit (24) Apply she'erit filter
- sheerit (24) Apply sheerit filter
- state (24) Apply state filter
- zionism (24) Apply zionism filter
- zionism, (24) Apply zionism, filter
- גאוני (9) Apply גאוני filter
- ליטא (9) Apply ליטא filter
- כתבי (9) Apply כתבי filter
- יד, (9) Apply יד, filter
- יד (9) Apply יד filter
- וחתימות (9) Apply וחתימות filter
- האחרון (9) Apply האחרון filter
- מכתבים (9) Apply מכתבים filter
- בדור (9) Apply בדור filter
- generat (9) Apply generat filter
- letter (9) Apply letter filter
- lithuanian (9) Apply lithuanian filter
- manuscript (9) Apply manuscript filter
- manuscripts, (9) Apply manuscripts, filter
- past (9) Apply past filter
- rabbi (9) Apply rabbi filter
- signatur (9) Apply signatur filter
מציג 13 - 24 of 33
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $6,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $13,750
כולל עמלת קונה
שלושה פריטים הקשורים ביוסף טרומפלדור: גלויה ששלח טרומפלדור מהשבי היפני להוריו, גלויה עם תצלום שלו ועם הקדשה בכתב ידו (בעברית), וגלויה-מצולמת מהשבי היפני. יפן, רוסיה, גליפולי ומצרים, 1905, 1915. רוסית ועברית.
יוסף טרומפלדור (1880-1920) – ממייסדי "הגדוד העברי", ממייסדי "החלוץ" ומפקד ההגנה על חצר תל-חי בשנת 1920. טרומפלדור, יליד רוסיה, היה הקצין היהודי הראשון בצבא רוסיה, ואף שירת במלחמת רוסיה-יפן, במהלכה ריסק פגז את ידו השמאלית והיא נקטעה. בינואר 1905, במסגרת התבוסה של הצבא הרוסי בקרב על המבצר הימי פורט ארתור, נפל טרומפלדור בשבי היפני. במהלך תקופתו בשבי עסק טרומפלדור בהקמה של מוסדות וארגונים ציוניים ולאומיים למען השבויים היהודיים, וביניהם גם אגודת "בני ציון השבויים ביפן" (ראו להלן, מס' 2).
טרומפלדור עלה לארץ ישראל ב-1912 ועבד כפועל חקלאי. בזמן מלחמת העולם הראשונה היה בין מייסדי "הגדוד העברי" (יחד עם זאב ז'בוטינסקי) והשתתף במערכה בחצי האי גליפולי כסגן מפקד "גדוד נהגי הפרדות" וכמפקד הגדוד. לאחר המלחמה חזר טרומפלדור לרוסיה והיה בין מייסדי "החלוץ". ב-1919 שב ועלה לארץ ונקרא לסייע בהגנת יישובי "אצבע הגליל". נהרג בקרב על תל-חי בי"א אדר תר"ף. אופיו וגבורתו הפכוהו לדמות מופת בקורות הציונות.
1. גלויה ששלח יוסף טרומפלדור מהשבי היפני להוריו ברוסיה. נשלחה ממחנה Hamadera (דרך Osaka), יפן, אל רוסטוב-על-הדון, רוסיה, אוקטובר 1905.
גלויה רשמית של שבויי מלחמה (Service des Prisonniers de Guerre), מודפסת ברוסית, עם מקום למילוי פרטי השבוי-המוען (מספר אישי 16242, צריף 42) ופרטי הנמען (וולף סמואלוביץ טרומפלדור, אביו של יוסף).
במכתב כותב טרומפלדור להוריו: "אבא ואמא יקרים, אנחנו עוד פה, ועדיין לא יודעים מתי נוסעים. לטיול בחצר יוצאים יותר, אבל השומרים והגדר נשארו אותו דבר. היאוש הולך ומתחזק אבל הרי 'התקווה היא מזונם של הצעירים...'. נשיקות לבני המשפחה ודרישת שלום למכרים. אוהב אתכם, אוסיה". למידע נוסף אודות הגלויה, ראה חומר מצורף.
9X14 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים, קרעים, כתמים ובלאי, בעיקר בשוליים, משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות קלות בטקסט.
2. גלויה מצולמת (Real photo), תצלום של יוסף טרומפלדור כשבוי מלחמה ביפן, [1905].
בתצלום נראה טרומפלדור כשהוא עומד, זקוף, בחזית צריף, ומעליו שלט עם הכיתוב "בני ציון מ [מחנה] שבוים ביאפאן". מעל השלט מופיעים מגן דוד שבמרכזו המילה "ציון" ומשני צדיו דגלים שבהם שבעה כוכבים. בתחתית הגלויה מופיע כיתוב בכתב יד - "י. טרומפלדור בכלא יפן" ובצדה האחורי הקדשה בכתב יד – "--- מתנה מחברינו בחרבין".
9X14 ס"מ. מצב בינוני. קמטים, קרעים קלים ונקבים. שפשופים וקילופים בצדה האחורי, עם פגיעה בהקדשה.
3. גלויה מצולמת (Real photo), תצלום של יוסף טרומפלדור במדי "גדוד נהגי הפרדות". [גליפולי, 1915].
בצדה האחורי של הגלויה מופיעה הקדשה בכתב ידו של טרומפלדור, בעברית: "לניסנבוים, טרומפלדור. קפיטן ציון מיול קורפ, Wardian Camps, י20/9/15". ההקדשה נכתבה במחנה בוורדיאן (Al Wardian), אלכסנדריה, מצרים.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ טרומפלדור – שהיה נתין וקצין רוסי – לעזוב את הארץ, וגלה למצרים, שם פגש את זאב ז'בוטינסקי והצטרף לחזונו להקים גדוד של מתנדבים יהודיים שיצטרפו למאמץ הבריטי לכיבוש ארץ ישראל. "גדוד נהגי הפרדות" (Zion Mule Corps) היה הראשון מבין הגדודים העבריים שהוקמו על ידי הבריטים, והוא שימש, למעשה, כיחידת תובלה שמנתה כ-650 חיילים יהודים. על הגדוד פיקד הקולונל ג'ון פטרסון, וכסגנו שימש יוסף טרומפלדור, שאף החליף את פטרסון בתור מפקד הגדוד בחודשים האחרונים לקיומו, לאחר שזה עזב את תפקידו בעקבות מחלה.
8.5X13.5 ס"מ. מצב בינוני. קמטים, קרעים קלים ונקבים. שפשופים וקילופים בצדה האחורי, עם פגיעה בהקדשה. רישום בעט בשולי צדה האחורי: "יוסף טרומפלדור".
יוסף טרומפלדור (1880-1920) – ממייסדי "הגדוד העברי", ממייסדי "החלוץ" ומפקד ההגנה על חצר תל-חי בשנת 1920. טרומפלדור, יליד רוסיה, היה הקצין היהודי הראשון בצבא רוסיה, ואף שירת במלחמת רוסיה-יפן, במהלכה ריסק פגז את ידו השמאלית והיא נקטעה. בינואר 1905, במסגרת התבוסה של הצבא הרוסי בקרב על המבצר הימי פורט ארתור, נפל טרומפלדור בשבי היפני. במהלך תקופתו בשבי עסק טרומפלדור בהקמה של מוסדות וארגונים ציוניים ולאומיים למען השבויים היהודיים, וביניהם גם אגודת "בני ציון השבויים ביפן" (ראו להלן, מס' 2).
טרומפלדור עלה לארץ ישראל ב-1912 ועבד כפועל חקלאי. בזמן מלחמת העולם הראשונה היה בין מייסדי "הגדוד העברי" (יחד עם זאב ז'בוטינסקי) והשתתף במערכה בחצי האי גליפולי כסגן מפקד "גדוד נהגי הפרדות" וכמפקד הגדוד. לאחר המלחמה חזר טרומפלדור לרוסיה והיה בין מייסדי "החלוץ". ב-1919 שב ועלה לארץ ונקרא לסייע בהגנת יישובי "אצבע הגליל". נהרג בקרב על תל-חי בי"א אדר תר"ף. אופיו וגבורתו הפכוהו לדמות מופת בקורות הציונות.
1. גלויה ששלח יוסף טרומפלדור מהשבי היפני להוריו ברוסיה. נשלחה ממחנה Hamadera (דרך Osaka), יפן, אל רוסטוב-על-הדון, רוסיה, אוקטובר 1905.
גלויה רשמית של שבויי מלחמה (Service des Prisonniers de Guerre), מודפסת ברוסית, עם מקום למילוי פרטי השבוי-המוען (מספר אישי 16242, צריף 42) ופרטי הנמען (וולף סמואלוביץ טרומפלדור, אביו של יוסף).
במכתב כותב טרומפלדור להוריו: "אבא ואמא יקרים, אנחנו עוד פה, ועדיין לא יודעים מתי נוסעים. לטיול בחצר יוצאים יותר, אבל השומרים והגדר נשארו אותו דבר. היאוש הולך ומתחזק אבל הרי 'התקווה היא מזונם של הצעירים...'. נשיקות לבני המשפחה ודרישת שלום למכרים. אוהב אתכם, אוסיה". למידע נוסף אודות הגלויה, ראה חומר מצורף.
9X14 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים, קרעים, כתמים ובלאי, בעיקר בשוליים, משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות קלות בטקסט.
2. גלויה מצולמת (Real photo), תצלום של יוסף טרומפלדור כשבוי מלחמה ביפן, [1905].
בתצלום נראה טרומפלדור כשהוא עומד, זקוף, בחזית צריף, ומעליו שלט עם הכיתוב "בני ציון מ [מחנה] שבוים ביאפאן". מעל השלט מופיעים מגן דוד שבמרכזו המילה "ציון" ומשני צדיו דגלים שבהם שבעה כוכבים. בתחתית הגלויה מופיע כיתוב בכתב יד - "י. טרומפלדור בכלא יפן" ובצדה האחורי הקדשה בכתב יד – "--- מתנה מחברינו בחרבין".
9X14 ס"מ. מצב בינוני. קמטים, קרעים קלים ונקבים. שפשופים וקילופים בצדה האחורי, עם פגיעה בהקדשה.
3. גלויה מצולמת (Real photo), תצלום של יוסף טרומפלדור במדי "גדוד נהגי הפרדות". [גליפולי, 1915].
בצדה האחורי של הגלויה מופיעה הקדשה בכתב ידו של טרומפלדור, בעברית: "לניסנבוים, טרומפלדור. קפיטן ציון מיול קורפ, Wardian Camps, י20/9/15". ההקדשה נכתבה במחנה בוורדיאן (Al Wardian), אלכסנדריה, מצרים.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ טרומפלדור – שהיה נתין וקצין רוסי – לעזוב את הארץ, וגלה למצרים, שם פגש את זאב ז'בוטינסקי והצטרף לחזונו להקים גדוד של מתנדבים יהודיים שיצטרפו למאמץ הבריטי לכיבוש ארץ ישראל. "גדוד נהגי הפרדות" (Zion Mule Corps) היה הראשון מבין הגדודים העבריים שהוקמו על ידי הבריטים, והוא שימש, למעשה, כיחידת תובלה שמנתה כ-650 חיילים יהודים. על הגדוד פיקד הקולונל ג'ון פטרסון, וכסגנו שימש יוסף טרומפלדור, שאף החליף את פטרסון בתור מפקד הגדוד בחודשים האחרונים לקיומו, לאחר שזה עזב את תפקידו בעקבות מחלה.
8.5X13.5 ס"מ. מצב בינוני. קמטים, קרעים קלים ונקבים. שפשופים וקילופים בצדה האחורי, עם פגיעה בהקדשה. רישום בעט בשולי צדה האחורי: "יוסף טרומפלדור".
קטגוריה
ציונות, שואה ושארית הפליטה, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
ל. פסטרנק, חייו ויצירתו, מאת חיים נחמן ביאליק ומכס אוסבורן. הוצאת אברהם-יוסף שטיבל, ברלין, תרפ"ד 1924.
מונוגרפיה מהודרת של הצייר לאוניד אוסיפוביץ' פסטרנק (1862-1945), הכוללת מאה ארבעים ושמונה הדפסים, בהם עשרים וארבע ליטוגרפיות, ושני מאמרים על האמן ועל יצירתו מאת חיים נחמן ביאליק ומכס אוסבורן.
עותק מס' 58 מתוך מהדורה בת מאה עותקים, עם ליטוגרפיה חתומה בידי פסטרנק – דיוקן הסופר אמיל ורהארן.
בעמוד הראשון מופיעה הקדשה בכתב-יד: "לזאב ז'בוטינסקי, לזכרון ימים נלחמנו וחלמנו", חתומה בידי המשורר יעקב כהן ורעייתו מרים. מתוארכת: "כ' אדר ב' תרפ"ז, ורשה".
יעקב כהן (1881-1960), משורר, מתרגם ופעיל ציוני, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנים 1953 ו-1958. נודע כאחד ממשורריה הבולטים של התנועה הרוויזיוניסטית והיה אחראי לכמה מהמנוניה הנודעים ביותר: "שיר הבריונים" ('בדם ואש יהודה נפלה בדם ואש יהודה תקום'), "שיר הצבאות" ושירים נוספים.
זאב (ולדימיר) ז'בוטינסקי (1880-1940), מנהיג ציוני, סופר ומתרגם. אבי הציונות הרביזיוניסטית. בצעירותו עסק בכתיבת מחזות וספרות יפה, אולם בשנת 1903, בעקבות סדרת פוגרומים במזרח אירופה, שינה את עמדותיו ונעשה לציוני אדוק. במלחמת העולם הראשונה היה שותף להקמת "הגדודים העבריים", יחידותיו היהודיות של הצבא האנגלי, ובהמשך אף התגייס אליהם בעצמו, על אף גילו החריג - 37. המחלוקות בין ז'בוטינסקי לבין המוסדות הציוניים, הפייסניים מדי לטעמו, הגיעו לשיאן עם פרסום "הספר הלבן" בשנת 1922, בעקבותיו פרש ז'בוטינסקי מן "ההסתדרות הציונית" וייסד את "ברית הציונים הרוויזיוניסטים" (הצה"ר) - המבקרת החריפה ביותר של הציונות הוותיקה. בשנת 1931 קיבל על עצמו את הפיקוד על האצ"ל וב-1936 הורה על "שבירת ההבלגה", שציינה את פתיחתה המאבק הגלוי בבריטים. במהלך ביקור בניו יורק בשנת 1940 נפטר ז'בוטינסקי מהתקף לב.
[8], צח, [7] עמ' + LXXIII לוחות הדפס ו-[3] לוחות הדפס לא ממוספרים בתחילת הספר, 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים (בעיקר בשוליים ובדפים הראשונים והאחרונים). כריכה עם שדרה ופינות מעור, פגומה מעט, עם שפשופים וקילופים בשדרה ובפינות, משוקמים חלקית.
מונוגרפיה מהודרת של הצייר לאוניד אוסיפוביץ' פסטרנק (1862-1945), הכוללת מאה ארבעים ושמונה הדפסים, בהם עשרים וארבע ליטוגרפיות, ושני מאמרים על האמן ועל יצירתו מאת חיים נחמן ביאליק ומכס אוסבורן.
עותק מס' 58 מתוך מהדורה בת מאה עותקים, עם ליטוגרפיה חתומה בידי פסטרנק – דיוקן הסופר אמיל ורהארן.
בעמוד הראשון מופיעה הקדשה בכתב-יד: "לזאב ז'בוטינסקי, לזכרון ימים נלחמנו וחלמנו", חתומה בידי המשורר יעקב כהן ורעייתו מרים. מתוארכת: "כ' אדר ב' תרפ"ז, ורשה".
יעקב כהן (1881-1960), משורר, מתרגם ופעיל ציוני, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנים 1953 ו-1958. נודע כאחד ממשורריה הבולטים של התנועה הרוויזיוניסטית והיה אחראי לכמה מהמנוניה הנודעים ביותר: "שיר הבריונים" ('בדם ואש יהודה נפלה בדם ואש יהודה תקום'), "שיר הצבאות" ושירים נוספים.
זאב (ולדימיר) ז'בוטינסקי (1880-1940), מנהיג ציוני, סופר ומתרגם. אבי הציונות הרביזיוניסטית. בצעירותו עסק בכתיבת מחזות וספרות יפה, אולם בשנת 1903, בעקבות סדרת פוגרומים במזרח אירופה, שינה את עמדותיו ונעשה לציוני אדוק. במלחמת העולם הראשונה היה שותף להקמת "הגדודים העבריים", יחידותיו היהודיות של הצבא האנגלי, ובהמשך אף התגייס אליהם בעצמו, על אף גילו החריג - 37. המחלוקות בין ז'בוטינסקי לבין המוסדות הציוניים, הפייסניים מדי לטעמו, הגיעו לשיאן עם פרסום "הספר הלבן" בשנת 1922, בעקבותיו פרש ז'בוטינסקי מן "ההסתדרות הציונית" וייסד את "ברית הציונים הרוויזיוניסטים" (הצה"ר) - המבקרת החריפה ביותר של הציונות הוותיקה. בשנת 1931 קיבל על עצמו את הפיקוד על האצ"ל וב-1936 הורה על "שבירת ההבלגה", שציינה את פתיחתה המאבק הגלוי בבריטים. במהלך ביקור בניו יורק בשנת 1940 נפטר ז'בוטינסקי מהתקף לב.
[8], צח, [7] עמ' + LXXIII לוחות הדפס ו-[3] לוחות הדפס לא ממוספרים בתחילת הספר, 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים (בעיקר בשוליים ובדפים הראשונים והאחרונים). כריכה עם שדרה ופינות מעור, פגומה מעט, עם שפשופים וקילופים בשדרה ובפינות, משוקמים חלקית.
קטגוריה
ציונות, שואה ושארית הפליטה, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
די געשיכטע פון מיינע ליידען [The Story of My Sufferings], מאת מענדעל בייליס. הוצאת המחבר, דפוס אָריאָם, ניו יורק, 1931. יידיש ואנגלית. מהדורה שניה.
ספר זכרונותיו של מנדל בייליס, בו הוא מגולל את סיפור חייו, שנות המשפט והמאסר, העלייה לארץ ישראל וההגירה לארה"ב.
מעבר לדף השער, תחת דיוקנו, מופיעה הקדשה בכתב ידו של מנדל בייליס.
מנחם מנדל בייליס (1874-1934) הואשם כי באפריל 1911 רצח נער נוצרי אוקראיני בשם אנדרי יושיצ'ינסקי על-מנת להכין מדמו מצות לחג הפסח. בייליס נאסר על סמך עדות שקר ומשפטו החל באופן רשמי רק בספטמבר 1913. על רקע ה"רצח" והמשפט, אורגן מסע הסתה כנגד היהודים. לאחר כשנתיים וחצי במאסר, בסוף אוקטובר 1913 זוכה בייליס. ב-1917, לאחר המהפכה, הוקמה ועדת חקירה לפרשה; ממצאיה העלו כי השלטונות הכירו את הנסיבות האמיתיות וביימו את המשפט מטעמים אנטישמיים.
בייליס עלה לארץ ישראל בשנת 1914, אולם לא השתלב בה תעסוקתית וכלכלית, ובשנת 1920 היגר עם משפחתו לניו יורק, וכעבור מספר שנים פרסם שם, בהוצאה עצמית, ביידיש ובאנגלית, את ספר זכרונותיו.
מהדורה זו של הספר נפתחת במכתב מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק משנת תר"ץ, המופנה ליהודי ארה"ב, בו הוא כותב בין היתר כי "האיש בייליס עמד בנסיונות הקשים, ברוח האמת והצדק, בקדושת היהדות, והכרת הערך הגדול של נקיון כפיו, ויצא בכבוד, מעוטר בזר נצחון, וכבודו, הוא כבודנו כבוד עמנו, וכבוד תורתנו הקדושה והטהורה". בהמשך קורא הרב קוק ליהודי ארה"ב לרכוש את ספרו של בייליס, "שהוא כמו מגילת תענית של דורנו", כדי לסייע לבייליס שמצבו הכספי דחוק, והוא זקן וחולה "ואין חומל ומרחם עליו". המכתב מובא בעברית ובתרגום ליידיש, והוא אינו מופיע במהדורות אחרות של הספר.
319, [1] עמ', 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים בפינות הדפים. מריחות דיו קלות בהקדשה. רצועות-בד מודבקות בין דפי הבטנה, בחיבור הכריכה לגוף הספר. כריכה מקורית, עם שדרה משוקמת. קרעים חסרים, פרימות ובלאי בשולי הכריכה.
ספר זכרונותיו של מנדל בייליס, בו הוא מגולל את סיפור חייו, שנות המשפט והמאסר, העלייה לארץ ישראל וההגירה לארה"ב.
מעבר לדף השער, תחת דיוקנו, מופיעה הקדשה בכתב ידו של מנדל בייליס.
מנחם מנדל בייליס (1874-1934) הואשם כי באפריל 1911 רצח נער נוצרי אוקראיני בשם אנדרי יושיצ'ינסקי על-מנת להכין מדמו מצות לחג הפסח. בייליס נאסר על סמך עדות שקר ומשפטו החל באופן רשמי רק בספטמבר 1913. על רקע ה"רצח" והמשפט, אורגן מסע הסתה כנגד היהודים. לאחר כשנתיים וחצי במאסר, בסוף אוקטובר 1913 זוכה בייליס. ב-1917, לאחר המהפכה, הוקמה ועדת חקירה לפרשה; ממצאיה העלו כי השלטונות הכירו את הנסיבות האמיתיות וביימו את המשפט מטעמים אנטישמיים.
בייליס עלה לארץ ישראל בשנת 1914, אולם לא השתלב בה תעסוקתית וכלכלית, ובשנת 1920 היגר עם משפחתו לניו יורק, וכעבור מספר שנים פרסם שם, בהוצאה עצמית, ביידיש ובאנגלית, את ספר זכרונותיו.
מהדורה זו של הספר נפתחת במכתב מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק משנת תר"ץ, המופנה ליהודי ארה"ב, בו הוא כותב בין היתר כי "האיש בייליס עמד בנסיונות הקשים, ברוח האמת והצדק, בקדושת היהדות, והכרת הערך הגדול של נקיון כפיו, ויצא בכבוד, מעוטר בזר נצחון, וכבודו, הוא כבודנו כבוד עמנו, וכבוד תורתנו הקדושה והטהורה". בהמשך קורא הרב קוק ליהודי ארה"ב לרכוש את ספרו של בייליס, "שהוא כמו מגילת תענית של דורנו", כדי לסייע לבייליס שמצבו הכספי דחוק, והוא זקן וחולה "ואין חומל ומרחם עליו". המכתב מובא בעברית ובתרגום ליידיש, והוא אינו מופיע במהדורות אחרות של הספר.
319, [1] עמ', 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים בפינות הדפים. מריחות דיו קלות בהקדשה. רצועות-בד מודבקות בין דפי הבטנה, בחיבור הכריכה לגוף הספר. כריכה מקורית, עם שדרה משוקמת. קרעים חסרים, פרימות ובלאי בשולי הכריכה.
קטגוריה
ציונות, שואה ושארית הפליטה, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $12,000
הערכה: $15,000 - $20,000
נמכר ב: $40,000
כולל עמלת קונה
מכתב מעניין בכתב-ידו ובחתימתו של אלברט איינשטיין, ממוען אל אחותו. ללא ציון מקום, [קיל (Kiel), גרמניה?], ה-12 באוגוסט, 1922. גרמנית.
אלברט איינשטיין (1879-1955), פיסיקאי יהודי-גרמני, מן הפיסיקאים המשפיעים ביותר במאה ה-20, אבי תורת היחסות וממניחי היסודות לתורת הקוונטים. חתן פרס נובל לפיסיקה.
את המכתב שלפנינו כתב איינשטיין לאחר שנאלץ לעזוב את ברלין, בעקבות רצח שר החוץ הגרמני-יהודי ולטר רתנאו (באותה עת הוזהר על-ידי המשטרה כי קיימת סכנה לחייו). איינשטיין מתאר במכתבו חיים מבודדים מחוץ לברלין (על מקום מגוריו כותב: "איש אינו יודע היכן אני נמצא. אני נחשב לנעדר"), ומתייחס לאנטישמיות בגרמניה, לעתידה הפוליטי והכלכלי של המדינה, ולנסיעתו המתוכננת לאסיה.
על אף שאיינשטיין מביע במכתבו תחזית קודרת לגבי עתידה של גרמניה (וזאת עוד כשנה לפני ניסיון ההפיכה של המפלגה הנאצית, בשנת 1923), בכתיבתו ניכרים חוש ההומור האופייני לו ואף נימה של אופטימיות.
בין היתר, כותב איינשטיין: "מצבי טוב למדי, למרות כל אותם אנטישמים מבין עמיתי הגרמנים. אני מאוד לבדי כאן, ללא רעש או רגשות בלתי נעימים, ואת עיקר כספי אני מרוויח בלי עזרת הממשלה, כך שאני אדם חופשי באמת ובתמים. לא אקבל על עצמי שוב משרה אקדמית מחוץ לארץ. ובכל זאת, היה עלי להצטרף לועדה של חבר הלאומים ["הוועדה לשיתוף פעולה אינטלקטואלי מטעם חבר הלאומים" - League of Nations Committee on Intellectual Cooperation], מה שכמובן מקומם את האנשים סביבי. לא היה דבר שיכולתי לעשות בעניין, אם רציתי שלא לחטוא לעקרונותיי. מבשילים כאן זמנים אפלים, כלכלית ופוליטית, ואני שמח להתרחק מכל זה לחצי שנה [...] את מבינה, אני עומד להפוך למעין מטיף נודד. זה קודם כל נעים, ושנית – נחוץ [...]. אל תדאגי לי. אני עצמי אינני דואג, גם אם העניין אינו 'כשר' לגמרי. אנשים מתוסכלים מאוד. באיטליה, אגב, נראה שהמצב גרוע לפחות באותה המידה...".
בשנת 1922 התנקשו שלושה צעירים גרמנים מחוגי הימין הקיצוני בחייו של שר החוץ הגרמני ולטר רתנאו. רצח פוליטי זה, שבוצע, בן היתר, ממניעים אנטישמיים, זעזע את גרמניה. לאחר הרצח הזהירה המשטרה את איינשטיין כי קיימת סכנה לחייו והמליצה לו להימנע מהרצאות ואף לעזוב את ברלין. בעקבות זאת, עבר איינשטיין לעיר קיל (שם, כפי הנראה, כתב את המכתב שלפנינו) וביטל כמה מהרצאותיו. מאוחר יותר באותה שנה, הוזמן איינשטיין לשאת סדרה של הרצאות ביפן, ויצא למסע ארוך לאסיה (במהלך מסע זה התבשר כי זכה בפרס נובל לפיסיקה).
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, בשנת 1933, נחקקו חוקים אשר הרחיקו את היהודים ממשרות ציבוריות (ובהן משרות אוניברסיטאיות). הנאצים רדפו גם את הפיסיקאים היהודים; ובין היתר פסלו את תורת היחסות של איינשטיין כ"פיסיקה יהודית". בעת עלייתו של היטלר לשלטון היה איינשטיין במסע הרצאות מחוץ לגרמניה. לאור המצב בארצו, החליט לותר על אזרחותו הגרמנית, ולאחר תקופה קצרה של נדודים, השתקע בארצות הברית, שם הוצעה לו משרה במכון למחקר מתקדם (Institute for Advanced Study) בפרינסטון, ניו-ג'רזי. איינשטיין נשאר בפרינסטון עד מותו ב-18 באפריל 1955.
[1] דף (שני עמודים כתובים), 27 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. כתמים. קרעים קלים בשוליים.
קטגוריה
ציונות, שואה ושארית הפליטה, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $6,000
הערכה: $8,000 - $12,000
נמכר ב: $8,750
כולל עמלת קונה
כ-370 מכתבים, מסמכים, גלויות ופריטי נייר שהיו שייכים לפריץ גולדשמידט (Fritz Goldschmidt), נציג "ועד הסיוע ליהודים גרמנים" (German Jewish aid Committee), שפעל להשגת אשרות כניסה לאנגליה עבור יהודים בגרמניה הנאצית. לונדון, פרנקפורט דמיין, אסן, קלן ומקומות נוספים, 1939. אנגלית וגרמנית.
"ועד הסיוע ליהודים גרמנים" (German Jewish aid Committee) הוקם בשנת 1933 בידי הבנקאי היהודי אוטו שיף, במטרה לסייע ליהודים להימלט מגרמניה הנאצית לאנגליה. בתחילה, התחייב הארגון בפני השלטונות האנגלים לשאת בעלות קליטתם, חינוכם והכשרתם של הפליטים, והבטיח שלא יהיו לנטל על כתפי הציבור האנגלי. לאחר מאורעות "ליל הבדולח", נעשתה כמות המהגרים למעלה מכוחו של הארגון, והוא עמד בסכנת קריסה. בהיעדר כל סיוע מן הממשלה האנגלית, נאלצו נציגיו לאתר בעלי עסקים, תורמים ומשפחות שיוכלו לדאוג להכשרתם של הפליטים, ופעלו בתנאים דחוקים עד לאחר פרוץ המלחמה, אז שינו סוף סוף האנגלים את מדיניותם.
הארכיון שלפנינו כולל מכתבים, העתקים, גלויות ומסמכים, המתעדים את מאמציו של אחד מנציגי הארגון, פריץ גולדשמידט, להשיג את אשרות הכניסה ולחלץ את היהודיים מגרמניה בתקופה זו, מעט לפני שנסגרו שעריה. בחלק מהמכתבים, מופיעה התייחסות לשליחת ילדים למשפחות אומנה אנגליות במסגרת מבצע ה"קינדר-טרנספורט", שעמד בעיצומו אותם החודשים. בין היתר, כולל האוסף:
· מאות מכתבים, העתקים וגלויות שהוחלפו בין גולדשמידט לבין מבקשי ויזות אנגליות מגרמניה, המתעדים את תהליך קבלת האשרות, את הקשיים הבירוקרטיים, הניסיונות להשיג מימון והכשרות ואת סיפוריהם של המבקשים. חלק מהמכתבים מתייחסים לילדיהם של המבקשים, והם מתעדים העברת ערבויות, הודעות קבלה למשפחות אומנה אנגליות ואת העברת הילדים לאנגליה במסגרת במבצע ה"קינדר-טרנספורט".
· כעשרה מכתבים וגלויות שנשלחו אל גולדשמידט מאת דיירים יהודיים במחנה קיצ'נר (Kitchener) באנגליה, שהוקם עבור פליטים יהודיים בסמוך לתחילת המלחמה.
· עשרות מכתבים שהוחלפו בין גולדשמידט לבין גופי ההצלה, בנקים, ארגונים, ובעלי עסקים פרטיים, בניסיון לגייס מימון וסיוע לקליטת הפליטים (רבים מהם על ניירות מכתבים רשמיים). בין הארגונים המופיעים בהתכתבות: Movement For The Care Of Children From Germany, Emigration Advisory Committee; National Provincial Bank; Holland Bank Union;. מכתבים רבים מנציגים אחרים של "ועד הסיוע ליהודים גרמנים"; ועוד.
· תשע הודעות רשמיות מטעם "ועד הסיוע ליהודים גרמנים", המבשרות על הנפקת אשרות כניסה למבקשים שטופלו בידי גולדשמידט.
· ארבעה טופסי בקשה רשמיים לקבלת אשרת כניסה מטעם "ועד הסיוע ליהודים גרמנים", מודפסים וממולאים בכתב-יד, עם פרטי המבקשים, עיסוקיהם, הערבונות ששולמו עבורם ופרטים נוספים.
· Conditions for bringing men and boys of 16-35… to Great Britain under the Trainee Scheme [תנאים להבאת גברים בגילאי 16-35... לבריטניה במסגרת תכנית ההכשרה], חוברת שנדפסה מטעם הארגון, המפרטת את הקריטריונים לקבלת אשרות כניסה לאנגליה: המצב הכלכלי, יכולת ההשתכרות, משלח יד ונתונים נוספים. אינה מופיעה ב-OCLC.
· וכן אישורים, העתקים של טפסים, מכתבי המלצה ופריטים נוספים, שנאספו לצורך השגת האשרה.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
"ועד הסיוע ליהודים גרמנים" (German Jewish aid Committee) הוקם בשנת 1933 בידי הבנקאי היהודי אוטו שיף, במטרה לסייע ליהודים להימלט מגרמניה הנאצית לאנגליה. בתחילה, התחייב הארגון בפני השלטונות האנגלים לשאת בעלות קליטתם, חינוכם והכשרתם של הפליטים, והבטיח שלא יהיו לנטל על כתפי הציבור האנגלי. לאחר מאורעות "ליל הבדולח", נעשתה כמות המהגרים למעלה מכוחו של הארגון, והוא עמד בסכנת קריסה. בהיעדר כל סיוע מן הממשלה האנגלית, נאלצו נציגיו לאתר בעלי עסקים, תורמים ומשפחות שיוכלו לדאוג להכשרתם של הפליטים, ופעלו בתנאים דחוקים עד לאחר פרוץ המלחמה, אז שינו סוף סוף האנגלים את מדיניותם.
הארכיון שלפנינו כולל מכתבים, העתקים, גלויות ומסמכים, המתעדים את מאמציו של אחד מנציגי הארגון, פריץ גולדשמידט, להשיג את אשרות הכניסה ולחלץ את היהודיים מגרמניה בתקופה זו, מעט לפני שנסגרו שעריה. בחלק מהמכתבים, מופיעה התייחסות לשליחת ילדים למשפחות אומנה אנגליות במסגרת מבצע ה"קינדר-טרנספורט", שעמד בעיצומו אותם החודשים. בין היתר, כולל האוסף:
· מאות מכתבים, העתקים וגלויות שהוחלפו בין גולדשמידט לבין מבקשי ויזות אנגליות מגרמניה, המתעדים את תהליך קבלת האשרות, את הקשיים הבירוקרטיים, הניסיונות להשיג מימון והכשרות ואת סיפוריהם של המבקשים. חלק מהמכתבים מתייחסים לילדיהם של המבקשים, והם מתעדים העברת ערבויות, הודעות קבלה למשפחות אומנה אנגליות ואת העברת הילדים לאנגליה במסגרת במבצע ה"קינדר-טרנספורט".
· כעשרה מכתבים וגלויות שנשלחו אל גולדשמידט מאת דיירים יהודיים במחנה קיצ'נר (Kitchener) באנגליה, שהוקם עבור פליטים יהודיים בסמוך לתחילת המלחמה.
· עשרות מכתבים שהוחלפו בין גולדשמידט לבין גופי ההצלה, בנקים, ארגונים, ובעלי עסקים פרטיים, בניסיון לגייס מימון וסיוע לקליטת הפליטים (רבים מהם על ניירות מכתבים רשמיים). בין הארגונים המופיעים בהתכתבות: Movement For The Care Of Children From Germany, Emigration Advisory Committee; National Provincial Bank; Holland Bank Union;. מכתבים רבים מנציגים אחרים של "ועד הסיוע ליהודים גרמנים"; ועוד.
· תשע הודעות רשמיות מטעם "ועד הסיוע ליהודים גרמנים", המבשרות על הנפקת אשרות כניסה למבקשים שטופלו בידי גולדשמידט.
· ארבעה טופסי בקשה רשמיים לקבלת אשרת כניסה מטעם "ועד הסיוע ליהודים גרמנים", מודפסים וממולאים בכתב-יד, עם פרטי המבקשים, עיסוקיהם, הערבונות ששולמו עבורם ופרטים נוספים.
· Conditions for bringing men and boys of 16-35… to Great Britain under the Trainee Scheme [תנאים להבאת גברים בגילאי 16-35... לבריטניה במסגרת תכנית ההכשרה], חוברת שנדפסה מטעם הארגון, המפרטת את הקריטריונים לקבלת אשרות כניסה לאנגליה: המצב הכלכלי, יכולת ההשתכרות, משלח יד ונתונים נוספים. אינה מופיעה ב-OCLC.
· וכן אישורים, העתקים של טפסים, מכתבי המלצה ופריטים נוספים, שנאספו לצורך השגת האשרה.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
קטגוריה
ציונות, שואה ושארית הפליטה, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,500
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
Merkblatt für Angestellte und Mitarbeiter der Israel. Kultusgemeinde Wien, die über behordlichen Auftrag für die Vorbereitung der Umsiedlungstransporte bereitgestellt warden [עלון לעובדים ועובדים-שותפים מהקהילה היהודית של וינה, שקבלו צו העברה ליישוב מחדש בהוראת הרשויות]. [וינה, 1941]. גרמנית.
תכנית ה"יישוב מחדש" (Umsiedlung), היה שם הקוד שנתנו הנאצים למבצע גירוש היהודים משטחי הרייך למזרח אירופה, על פי רוב למחנות ריכוז והשמדה. ב-1 לפברואר 1941 הודיע אדולף אייכמן לד"ר יוסף לוונהרץ, מנהל קהילת וינה, על הכוונה לבצע עשרה משלוחים מדי שבוע, ודרש ממנו רשימה של חולים, קשישים ומקבלי סעד. על יהודי וינה הוטלה המשימה לאסוף את המועמדים למשלוח, לרכזם בתחנת האיסוף ולספק את מזונם עד למועד השליחה. בין ה-15 לפברואר עד ה-12 במרץ 1941, גורשו כ-5,000 יהודים מהעיר וינה לאזור קיילצה, ומשם הועברו למחנות ההשמדה בלז'ץ וחלמנו.
לפנינו עלון, מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל סטנסיל, ובו הנחיות ליהודים ש"נבחרו" להשתתף בתכנית. ההוראות בעלון כתובות בלשון מוסווית, המבקשת להציג את השילוחים כ"שירות" העברה לצרכי עבודה ותעסוקה. בין היתר, מתייחסות ההוראות למקום האיסוף ומועד המשלוחים (המכונים בעלון "השירותים"); קבלת כרטיס זהות חדש (המכונה בעלון "כרטיס עסקי"); הרכוש המועט שמורשים המגורשים לשאת (מכונה בעלון "ציוד מומלץ לפני היציאה" - בגדים, נעליים, תנורים קטנים וכלי מלאכה); איסור להשתתף בארוחות או לבקש מזון ממבקרים ובני משפחה לפני צאת המשלוח; הישמעות מוחלטת לאחראים; חלוקת הקבוצות לפי גיל ומצב גופני; וסעיפים נוספים.
[1] דף, 30X21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול (קלים). כתמים וקרעים קלים בשוליים.
תכנית ה"יישוב מחדש" (Umsiedlung), היה שם הקוד שנתנו הנאצים למבצע גירוש היהודים משטחי הרייך למזרח אירופה, על פי רוב למחנות ריכוז והשמדה. ב-1 לפברואר 1941 הודיע אדולף אייכמן לד"ר יוסף לוונהרץ, מנהל קהילת וינה, על הכוונה לבצע עשרה משלוחים מדי שבוע, ודרש ממנו רשימה של חולים, קשישים ומקבלי סעד. על יהודי וינה הוטלה המשימה לאסוף את המועמדים למשלוח, לרכזם בתחנת האיסוף ולספק את מזונם עד למועד השליחה. בין ה-15 לפברואר עד ה-12 במרץ 1941, גורשו כ-5,000 יהודים מהעיר וינה לאזור קיילצה, ומשם הועברו למחנות ההשמדה בלז'ץ וחלמנו.
לפנינו עלון, מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל סטנסיל, ובו הנחיות ליהודים ש"נבחרו" להשתתף בתכנית. ההוראות בעלון כתובות בלשון מוסווית, המבקשת להציג את השילוחים כ"שירות" העברה לצרכי עבודה ותעסוקה. בין היתר, מתייחסות ההוראות למקום האיסוף ומועד המשלוחים (המכונים בעלון "השירותים"); קבלת כרטיס זהות חדש (המכונה בעלון "כרטיס עסקי"); הרכוש המועט שמורשים המגורשים לשאת (מכונה בעלון "ציוד מומלץ לפני היציאה" - בגדים, נעליים, תנורים קטנים וכלי מלאכה); איסור להשתתף בארוחות או לבקש מזון ממבקרים ובני משפחה לפני צאת המשלוח; הישמעות מוחלטת לאחראים; חלוקת הקבוצות לפי גיל ומצב גופני; וסעיפים נוספים.
[1] דף, 30X21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול (קלים). כתמים וקרעים קלים בשוליים.
קטגוריה
ציונות, שואה ושארית הפליטה, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $4,000
הערכה: $5,000 - $7,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
גלויה בכתב-ידו וחתימתו של חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר, לרעייתו אמילי. בון, 1957. גרמנית.
כפי הנראה, שלח שינדלר את הגלויה במהלך ביקור בעיר בון שבמערב גרמניה, בניסיון להקים מפעל מלט בשיתוף עם הרשויות הגרמניות:
"אמילי היקרה! אתמול קבלתי מכתב דרך שנבורן [Schönborn], וביום שבת אכתוב תגובה ללא דיחוי. היום אערוך כמה שיחות על הקמת העסק עם הממשלה. לפי שעה, הדברים נראים טוב משציפיתי. נשיקות, אוסקר. דרישת שלום לווילי".
אוסקר שינדלר (1908-1974), תעשיין ויזם גרמני, שהיה אחראי להצלתם של כ-1,200 יהודים בתקופת השואה. בשנת 1939 נסע לפולין הכבושה, רכש מפעל אמייל והחל לייצר כלי אוכל ובישול עבור הצבא הגרמני. מטרותיו בראשית המלחמה היו כלכליות בלבד, אולם המפגש עם העובדים היהודיים והחשיפה לממדי הרדיפה הביאו לשינוי בעמדותיו, ושינדלר החל להקדיש מאמצים גוברים להגנה עליהם. בהדרגה, הפך את מפעלו למחסה עבור הפועלים היהודיים, תוך שהוא סופג הפסדים כלכליים עצומים ומכלה את הונו. מסירותו למטרת ההצלה לא ידעה גבול, ושינדלר לא בחל בזיוף רישומים, מתן שוחד והפעלת קשריו במפלגה, ואף התערב בעצמו לחלץ יהודים שנשלחו ברכבות אל מחנות ההשמדה. ערב הגעת הצבא האדום, נפרד שינדלר מפועליו ונמלט למערב ללא פרוטה, לאחר שכילה את כל הונו באחזקת המפעל. בשנים שלאחר המלחמה נדד שינדלר לארגנטינה והקים מספר עסקים, אולם מצבו הכלכלי נותר רעוע והוא נאלץ להסתמך על סיועם של ארגונים יהודיים.
על פעילותו להצלת יהודים בשואה הוכר אוסקר שינדלר כ-"חסיד אומות העולם" בשנת 1967. רעייתו של שינדלר ונמענת המכתב, אמילי, הוכרה אף היא כ-"חסידת אומות העולם" בשנת 1994.
סיפורו של שינדלר התפרסם בסרטו של סטיבן ספילברג "רשימת שינדלר", אשר זכה בפרס ה"אוסקר" לסרט הטוב ביותר לשנת 1993.
14.5X10.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קמטים ופגמים קלים בפינות ובשוליים.
כפי הנראה, שלח שינדלר את הגלויה במהלך ביקור בעיר בון שבמערב גרמניה, בניסיון להקים מפעל מלט בשיתוף עם הרשויות הגרמניות:
"אמילי היקרה! אתמול קבלתי מכתב דרך שנבורן [Schönborn], וביום שבת אכתוב תגובה ללא דיחוי. היום אערוך כמה שיחות על הקמת העסק עם הממשלה. לפי שעה, הדברים נראים טוב משציפיתי. נשיקות, אוסקר. דרישת שלום לווילי".
אוסקר שינדלר (1908-1974), תעשיין ויזם גרמני, שהיה אחראי להצלתם של כ-1,200 יהודים בתקופת השואה. בשנת 1939 נסע לפולין הכבושה, רכש מפעל אמייל והחל לייצר כלי אוכל ובישול עבור הצבא הגרמני. מטרותיו בראשית המלחמה היו כלכליות בלבד, אולם המפגש עם העובדים היהודיים והחשיפה לממדי הרדיפה הביאו לשינוי בעמדותיו, ושינדלר החל להקדיש מאמצים גוברים להגנה עליהם. בהדרגה, הפך את מפעלו למחסה עבור הפועלים היהודיים, תוך שהוא סופג הפסדים כלכליים עצומים ומכלה את הונו. מסירותו למטרת ההצלה לא ידעה גבול, ושינדלר לא בחל בזיוף רישומים, מתן שוחד והפעלת קשריו במפלגה, ואף התערב בעצמו לחלץ יהודים שנשלחו ברכבות אל מחנות ההשמדה. ערב הגעת הצבא האדום, נפרד שינדלר מפועליו ונמלט למערב ללא פרוטה, לאחר שכילה את כל הונו באחזקת המפעל. בשנים שלאחר המלחמה נדד שינדלר לארגנטינה והקים מספר עסקים, אולם מצבו הכלכלי נותר רעוע והוא נאלץ להסתמך על סיועם של ארגונים יהודיים.
על פעילותו להצלת יהודים בשואה הוכר אוסקר שינדלר כ-"חסיד אומות העולם" בשנת 1967. רעייתו של שינדלר ונמענת המכתב, אמילי, הוכרה אף היא כ-"חסידת אומות העולם" בשנת 1994.
סיפורו של שינדלר התפרסם בסרטו של סטיבן ספילברג "רשימת שינדלר", אשר זכה בפרס ה"אוסקר" לסרט הטוב ביותר לשנת 1993.
14.5X10.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קמטים ופגמים קלים בפינות ובשוליים.
קטגוריה
ציונות, שואה ושארית הפליטה, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $3,000
הערכה: $4,000 - $6,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
שלושים גלויות ואגרות "שנה טובה" שנשלחו על ידי ניצולי שואה מ"שארית הפליטה" לאחר מלחמת העולם השניה. גרמניה, אוסטריה, הונגריה, איטליה, שבדיה וסין, 1945-1949.
מרבית האגרות נושאות ברכות "לשנה טובה" או "כתיבה וחתימה טובה" בעברית, ובחלקן נדפסו הברכות גם באנגלית או בגרמנית. רבות מהאגרות נושאות גם ברכות ומכתבים אישיים מאת שולחיהן (בשפות שונות: יידיש, פולנית ושפות נוספות).
17 מהאגרות הנן גלויות-מצולמות או כרטיסים שנעשו בטכניקות של פוטומונטאז' וברובן משולבים גם תצלומים של שולח האגרת, יחד עם איורים או תצלומים רלוונטיים אחרים (אנייה המפליגה לתל-אביב, מראה מחנה העקורים בברגן בלזן, ועוד); 13 מהאגרות הנן גלויות מודפסות או כרטיסים מודפסים, חלקם בהוצאת ארגונים ומוסדות דוגמת מחלקת התרבות שעל-יד הועד המרכזי ליהודים באוסטריה, הלשכה המרכזית של הקק"ל בגרמניה ובאוסטריה, ועוד.
מרבית האגרות נשלחו מגרמניה ומאוסטריה; אגרות בודדות נשלחו מאיטליה, הונגריה, שבדיה וסין.
גודל משתנה, 5X9 ס"מ בקירוב עד 10.5X15 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב עד טוב מאד. כתמים ומריחות דיו. קמטים ובלאי באגרות בודדות.
מרבית האגרות נושאות ברכות "לשנה טובה" או "כתיבה וחתימה טובה" בעברית, ובחלקן נדפסו הברכות גם באנגלית או בגרמנית. רבות מהאגרות נושאות גם ברכות ומכתבים אישיים מאת שולחיהן (בשפות שונות: יידיש, פולנית ושפות נוספות).
17 מהאגרות הנן גלויות-מצולמות או כרטיסים שנעשו בטכניקות של פוטומונטאז' וברובן משולבים גם תצלומים של שולח האגרת, יחד עם איורים או תצלומים רלוונטיים אחרים (אנייה המפליגה לתל-אביב, מראה מחנה העקורים בברגן בלזן, ועוד); 13 מהאגרות הנן גלויות מודפסות או כרטיסים מודפסים, חלקם בהוצאת ארגונים ומוסדות דוגמת מחלקת התרבות שעל-יד הועד המרכזי ליהודים באוסטריה, הלשכה המרכזית של הקק"ל בגרמניה ובאוסטריה, ועוד.
מרבית האגרות נשלחו מגרמניה ומאוסטריה; אגרות בודדות נשלחו מאיטליה, הונגריה, שבדיה וסין.
גודל משתנה, 5X9 ס"מ בקירוב עד 10.5X15 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב עד טוב מאד. כתמים ומריחות דיו. קמטים ובלאי באגרות בודדות.
קטגוריה
ציונות, שואה ושארית הפליטה, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $2,500
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $3,125
כולל עמלת קונה
צו-מינוי לממלא המקום של הנציב העליון על ארץ ישראל, חתום בחתימת-ידו של מלך אנגליה, ג'ורג' החמישי. 17 באוגוסט 1928.
הצו מודפס על נייר עבה איכותי, ובשוליו העליונים מופיעה חתימת-ידו של המלך ג'ורג': George R. I. [Rex Imperator – המלך והקיסר]. לצדה, מופיעה חותמת עם סמל הממלכה המאוחדת, והכיתוב: GEORGIUS V D G BRITANNIARUM OMNIUM REX F. D. IND. IMR . בסוף המסמך מופיעה חתימת-יד נוספת, של W. Seymour Hicks.
הצו שלפנינו ניתן בשנת 1928, מעט לפני הגעתו של הנציב העליון השלישי, ג'ון צ'נסלור, והוא מסמיך את הממונה להחליף את הנציב החדש במקרה של מחלה, מוות או היעדר. האדם הממונה אינו נזכר בשמו, אך ככל הנראה מדובר בהארי צ'ארלס לוק (Harry Charles Luke), המזכיר הראשי של ממשלת המנדט, שהיה יד ימינו של צ'נסלור ונודע כאחד הפקידים העוינים ביותר כלפי היישוב היהודי. במיוחד זכור לוק כמי שהיה הנציב-העליון-בפועל בזמן מאורעות תרפ"ט (אז שהה צ'נסלור בלונדון), ורבים תלו בו את האשמה לפרוץ המהומות, כישלון הבלימה ומניין ההרוגים הרב.
ג'ורג' פרדריק ארנסט אלברט (1865-1936), מלכה של אנגליה וקיסר הודו בין השנים 1910 ועד למותו, בשנת 1936. נולד כבנו השני של המלך אדוארד השביעי ויועד לשרת בצי האנגלי, אולם לאחר מות אחיו הבכור נעשה ליורש העצר בעצמו, ובשנת 1911 הוכתר במנזר ווסטמינסטר שבלונדון. הממלכה עברה לידיו בתקופה רוויית מתחים פוליטיים, ושלוש שנים בלבד לאחר הכתרתו, בשנת 1914 - פרצה מלחמת העולם הראשונה. בתולדות היישוב העברי זכור המלך ג'ורג' בעיקר בזכות פרסום "הצהרת בלפור", מסמך התמיכה ההיסטורי של בריטניה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ודמותו הונצחה בשמם של רחובות בירושלים, תל-אביב, חיפה ומקומות נוספים בארץ.
2 עמ' כתובים (גיליון מקופל לשניים), 33 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. פגמים קלים (בעיקר בשוליים). קרע קל בשוליים העליונים וכתם על גבי הדף השני (חלק), בעקבות מגע עם חותם השעווה.
מצורף אישור מומחה, למקוריות החתימה.
הצו מודפס על נייר עבה איכותי, ובשוליו העליונים מופיעה חתימת-ידו של המלך ג'ורג': George R. I. [Rex Imperator – המלך והקיסר]. לצדה, מופיעה חותמת עם סמל הממלכה המאוחדת, והכיתוב: GEORGIUS V D G BRITANNIARUM OMNIUM REX F. D. IND. IMR . בסוף המסמך מופיעה חתימת-יד נוספת, של W. Seymour Hicks.
הצו שלפנינו ניתן בשנת 1928, מעט לפני הגעתו של הנציב העליון השלישי, ג'ון צ'נסלור, והוא מסמיך את הממונה להחליף את הנציב החדש במקרה של מחלה, מוות או היעדר. האדם הממונה אינו נזכר בשמו, אך ככל הנראה מדובר בהארי צ'ארלס לוק (Harry Charles Luke), המזכיר הראשי של ממשלת המנדט, שהיה יד ימינו של צ'נסלור ונודע כאחד הפקידים העוינים ביותר כלפי היישוב היהודי. במיוחד זכור לוק כמי שהיה הנציב-העליון-בפועל בזמן מאורעות תרפ"ט (אז שהה צ'נסלור בלונדון), ורבים תלו בו את האשמה לפרוץ המהומות, כישלון הבלימה ומניין ההרוגים הרב.
ג'ורג' פרדריק ארנסט אלברט (1865-1936), מלכה של אנגליה וקיסר הודו בין השנים 1910 ועד למותו, בשנת 1936. נולד כבנו השני של המלך אדוארד השביעי ויועד לשרת בצי האנגלי, אולם לאחר מות אחיו הבכור נעשה ליורש העצר בעצמו, ובשנת 1911 הוכתר במנזר ווסטמינסטר שבלונדון. הממלכה עברה לידיו בתקופה רוויית מתחים פוליטיים, ושלוש שנים בלבד לאחר הכתרתו, בשנת 1914 - פרצה מלחמת העולם הראשונה. בתולדות היישוב העברי זכור המלך ג'ורג' בעיקר בזכות פרסום "הצהרת בלפור", מסמך התמיכה ההיסטורי של בריטניה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ודמותו הונצחה בשמם של רחובות בירושלים, תל-אביב, חיפה ומקומות נוספים בארץ.
2 עמ' כתובים (גיליון מקופל לשניים), 33 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. פגמים קלים (בעיקר בשוליים). קרע קל בשוליים העליונים וכתם על גבי הדף השני (חלק), בעקבות מגע עם חותם השעווה.
מצורף אישור מומחה, למקוריות החתימה.
קטגוריה
ציונות, שואה ושארית הפליטה, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $2,000
הערכה: $4,000 - $6,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
"החיל, עתון יומי לחיילים עברים". "מערב אירופה" [כנראה, בריסל], 1945-1946. גיליונות 420-653.
עיתון "החיל" נדפס לראשונה באיטליה, תחת השם "לחייל, עלון חדשות יומי לחיילים עברים ביבשת אירופה". לאחר כניעת גרמניה הנאצית, הועברו חיילי הבריגדה היהודית לארצות השפלה, ומערכת העיתון הועתקה לעיר בריסל, שם נדפס תחת כותרתו החדשה. לפנינו אוסף מלא של כל הגיליונות שנדפסו בגלגולו השני של העיתון, בבריסל, המתעדים את חיי החיילים היהודיים באירופה שלאחר מלחמת העולם ותבוסת גרמניה.
בין היתר, עוסקים הגיליונות בהרחבה בנושא ארץ ישראל והיישוב - ספינות מעפילים, הקמת יישובים חדשים, ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית, קשרי הערבים עם המשטר הנאצי ונושאים נוספים; בנושא השואה ושארית הפליטה - עדויות ראשונות מאת ניצולי המחנות, מפות ושרטוטים של גטאות ומחנות, ידיעות ממשפטי נירנברג, עדויות מפי שבויי מלחמה יהודיים, התקפות על אוכלוסיות יהודיות לאחר המלחמה, מחנות העקורים ונושאים נוספים; וכן בנושאים פנימיים הקשורים לבריגדה ולחייליה – תחרויות ספורט, מכתבים מחיילים, עדויות ומסמכים המתעדים את קרבות הבריגדה (בהם שרטוטים של תנועת הכוחות בקרב על נהר הסניו), טבלאות ורשימות של היחידות השונות ומספרי המשרתים, ונושאים נוספים.
בנוסף לעדויות ולידיעות, מופיעים בעיתון שירים ורשימות ספרותיות מאת מגוון מחברים שהתנדבו לצבא האנגלי, המתעדים את חוויותיהם וחייהם בתקופה זו – המשוררים דב חומסקי, אמיר גלבוע, נח שטרן (שהשתתף בעריכת העיתון), אמציה ברלס (מנופלי מלחמת העצמאות), ואחרים. כמו כן, מופיעות בעיתונים תמונות רבות מאירופה וארץ ישראל, קריקטורות, וציורים מאת אמנים שונים (מנה כץ, הנרי פיק, אביגדור אריכא, אסתר לוריא ואחרים).
הגליונות כרוכים בארבע חוברות, על פי סדר ההופעה. על גבי הכריכות הקדמיות של כל אחת מהחוברות מודבקת פתקה עם סמליל העיתון, ותחתיו מספרי הגליונות (מודפסים במכונת כתיבה). הכריכות חתומות בידי עורך העתון, שמשון אוקסמן (לימים שמשון ארד), מבכירי משרד החוץ הישראלי, שלחם ב"בריגדה היהודית" בתקופת מלחמת העולם השניה. בחלק מהגיליונות מופיעים סימונים בעפרון לצד הכתבות שכתב אוקסמן.
מצורף: לחייל, עלון חדשות יומי לחיילים עבריים ביבשת אירופה. איטליה. י' אדר תשי"ד - 5.3.1945. גליון מס' 1. הדפסה מיוחדת של גליון העתון, מיום 21.6.1946, שי לקוראי "החיל" מאת "המערכת והמנהלה".
סך הכל 234 גיליונות בארבעה כרכים, 33.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מצב כללי טוב. כתמים ופגמים קלים. קרעים בשוליים של דפים ספורים. כריכות פגומות ובלויות מעט. קרעים וקרעים חסרים בשדרות. כרך אחד עם שדרה חסרה, כריכה אחורית ודפים אחרונים מנותקים חלקית.
עיתון "החיל" נדפס לראשונה באיטליה, תחת השם "לחייל, עלון חדשות יומי לחיילים עברים ביבשת אירופה". לאחר כניעת גרמניה הנאצית, הועברו חיילי הבריגדה היהודית לארצות השפלה, ומערכת העיתון הועתקה לעיר בריסל, שם נדפס תחת כותרתו החדשה. לפנינו אוסף מלא של כל הגיליונות שנדפסו בגלגולו השני של העיתון, בבריסל, המתעדים את חיי החיילים היהודיים באירופה שלאחר מלחמת העולם ותבוסת גרמניה.
בין היתר, עוסקים הגיליונות בהרחבה בנושא ארץ ישראל והיישוב - ספינות מעפילים, הקמת יישובים חדשים, ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית, קשרי הערבים עם המשטר הנאצי ונושאים נוספים; בנושא השואה ושארית הפליטה - עדויות ראשונות מאת ניצולי המחנות, מפות ושרטוטים של גטאות ומחנות, ידיעות ממשפטי נירנברג, עדויות מפי שבויי מלחמה יהודיים, התקפות על אוכלוסיות יהודיות לאחר המלחמה, מחנות העקורים ונושאים נוספים; וכן בנושאים פנימיים הקשורים לבריגדה ולחייליה – תחרויות ספורט, מכתבים מחיילים, עדויות ומסמכים המתעדים את קרבות הבריגדה (בהם שרטוטים של תנועת הכוחות בקרב על נהר הסניו), טבלאות ורשימות של היחידות השונות ומספרי המשרתים, ונושאים נוספים.
בנוסף לעדויות ולידיעות, מופיעים בעיתון שירים ורשימות ספרותיות מאת מגוון מחברים שהתנדבו לצבא האנגלי, המתעדים את חוויותיהם וחייהם בתקופה זו – המשוררים דב חומסקי, אמיר גלבוע, נח שטרן (שהשתתף בעריכת העיתון), אמציה ברלס (מנופלי מלחמת העצמאות), ואחרים. כמו כן, מופיעות בעיתונים תמונות רבות מאירופה וארץ ישראל, קריקטורות, וציורים מאת אמנים שונים (מנה כץ, הנרי פיק, אביגדור אריכא, אסתר לוריא ואחרים).
הגליונות כרוכים בארבע חוברות, על פי סדר ההופעה. על גבי הכריכות הקדמיות של כל אחת מהחוברות מודבקת פתקה עם סמליל העיתון, ותחתיו מספרי הגליונות (מודפסים במכונת כתיבה). הכריכות חתומות בידי עורך העתון, שמשון אוקסמן (לימים שמשון ארד), מבכירי משרד החוץ הישראלי, שלחם ב"בריגדה היהודית" בתקופת מלחמת העולם השניה. בחלק מהגיליונות מופיעים סימונים בעפרון לצד הכתבות שכתב אוקסמן.
מצורף: לחייל, עלון חדשות יומי לחיילים עבריים ביבשת אירופה. איטליה. י' אדר תשי"ד - 5.3.1945. גליון מס' 1. הדפסה מיוחדת של גליון העתון, מיום 21.6.1946, שי לקוראי "החיל" מאת "המערכת והמנהלה".
סך הכל 234 גיליונות בארבעה כרכים, 33.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מצב כללי טוב. כתמים ופגמים קלים. קרעים בשוליים של דפים ספורים. כריכות פגומות ובלויות מעט. קרעים וקרעים חסרים בשדרות. כרך אחד עם שדרה חסרה, כריכה אחורית ודפים אחרונים מנותקים חלקית.
קטגוריה
ציונות, שואה ושארית הפליטה, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $8,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
ספר תורה בתיק מקורי מעוטר ברימונים, עם כתובות-הקדשה לזכר "עולי הגרדום" אליהו חכים ואליהו בית-צורי. [קהיר, מצרים, אמצע המאה ה-20].
דיו על קלף, כתיבת סת"ם ספרדית; עץ מחופה בד; לוחיות פח-כסף רקועות ומוטבעות; זכוכית; דיו על נייר.
ספר התורה נתון בתוך תיק מקורי בצורת מנסרה בעלת עשר פאות. בראש התיק זוג רימוני כסף מאסיביים (בסגנון האופייני לרימונים מצריים). חלקו החיצוני של התיק מחופה בד קטיפה בצבע אדום, אליו ממוסמרים עיטורים שונים ובהם לוחיות כסף הגזורות בצורת עצי תמר עם אשכולות תמרים (האופייניים אף הם למצרים), מגני דוד, ועוד.
על דופן התיק הימנית ממוסמרת לוחית-כסף עם כתובת הקדשה חקוקה: "ספר תורה זה קדש לה' לק"ק חברת כתר תורה לעלוי נשמת שני הבחורים שנהרגו ברגע אחד פה במצרי'". בחלקו הפנימי שתי פיסות נייר מחופות זכוכית עם עטורים בדגמים צמחיים, וכתובת הקדשה: "קודש לה' לזכרם של עולי הגרדום הרוגי מלכות שנפלו על קדוש השם למען עם ישראל" (מאוחרת; זהה בשני צדי התיק).
לוחמי הלח"י אליהו בית צורי (יליד תל-אביב, 1922) ואליהו חכים (יליד לבנון, 1925), התנקשו בחייו של הלורד מוין, וולטר אדוארד גינס, אשר כיהן כשר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, ומקום מושבו היה בעיר קהיר. הלורד מוין נחשב לאנטי-ציוני, ובאותה תקופה פעל להגבלת העלייה היהודית לארץ ישראל ולקידום הרעיון של הקמת קונפדרציה עצמאית של "המדיניות הערביות הצפוניות" בחסות בריטית.
חכים ובית צורי שהו בקהיר שבועות אחדים בעת שהתכוננו להתנקשות, במהלכם עקבו אחר שגרת יומו של מוין ותכננו את המבצע, עד שביום 6 בנובמבר 1944 ארבו השנים למכוניתו של מוין, וכשהגיעה – פתח אליהו חכים את דלתה, ירה 3 יריות בלורד מוין והרגו (וירה גם בשומרו), תוך שבית-צורי מחפה עליו. השניים נמלטו מהמקום באופניים בדרכם אל השוק העירוני, אך שוטר זיהה אותם והצליח לירות בבית צורי. חכים חזר לעזור לחברו וכך נתפסו שניהם על ידי המצרים, הועמדו לדין בפני בית דין צבאי מצרי, נדונו לעונש מוות והוצאו להורג בקהיר ב-22 במרץ 1945 בעודם שרים את "התקווה".
חכים ובית צורי נקברו בבית העלמין היהודי בקהיר. בשנת 1975, ביוזמתו של חבר הכנסת יצחק שמיר (שהיה ממנהיגי הלח"י, הכיר את השניים ושלח אותם למשימה), הועלו גופותיהם של חכים ובית צורי לישראל במסגרת הסכם חילופי שבויים עם מצרים, והם נקברו בטקס צבאי בחלקת "עולי הגרדום" בהר הרצל.
חברת "כתר תורה" הנזכרת בכתובת ההקדשה נוסדה ברובע היהודי הישן של קהיר בשנת 1910 ונועדה להקנות יסודות בלימודי יהדות ושיעורי דת לתלמידים תושבי השכונה; אחד ממייסדיה היה הרב עזרא עטייה (מראשי ישיבת פורת יוסף בירושלים).
כתובת הקדשה נוספת מוצנעת בתחתית אחד מעיטורי הכסף הגזורים בצורת עצי תמר: "ע"נ [עילוי נשמת] הנפ' בקי"ו [בקיצור ימים ושנים] מר רוזין אבו ריש תנצב"ה" וכתובת נוספת הנוגעת לתיקון ספר התורה: "תקון ועב' ספר תורה זה יד שלמה חמשה הי"ו זיע"א [!]".
גובה התיק: 90 ס"מ. מצב טוב-בינוני. פגמים ופרימות בחיפוי הבד. קילופי צבע. לוחית-הקדשה אחת חסרה. עיטורים מנותקים חלקית, עם פגמים קלים. גובה הרימונים: 24 ס"מ. תיקוני הלחמה. כיפופים. כתמים. שרשרת אחת ופעמון חסרים. גובה הקלף: 43 ס"מ. מצב טוב. כתמים. דהיית דיו בחלק מהאותיות.
דיו על קלף, כתיבת סת"ם ספרדית; עץ מחופה בד; לוחיות פח-כסף רקועות ומוטבעות; זכוכית; דיו על נייר.
ספר התורה נתון בתוך תיק מקורי בצורת מנסרה בעלת עשר פאות. בראש התיק זוג רימוני כסף מאסיביים (בסגנון האופייני לרימונים מצריים). חלקו החיצוני של התיק מחופה בד קטיפה בצבע אדום, אליו ממוסמרים עיטורים שונים ובהם לוחיות כסף הגזורות בצורת עצי תמר עם אשכולות תמרים (האופייניים אף הם למצרים), מגני דוד, ועוד.
על דופן התיק הימנית ממוסמרת לוחית-כסף עם כתובת הקדשה חקוקה: "ספר תורה זה קדש לה' לק"ק חברת כתר תורה לעלוי נשמת שני הבחורים שנהרגו ברגע אחד פה במצרי'". בחלקו הפנימי שתי פיסות נייר מחופות זכוכית עם עטורים בדגמים צמחיים, וכתובת הקדשה: "קודש לה' לזכרם של עולי הגרדום הרוגי מלכות שנפלו על קדוש השם למען עם ישראל" (מאוחרת; זהה בשני צדי התיק).
לוחמי הלח"י אליהו בית צורי (יליד תל-אביב, 1922) ואליהו חכים (יליד לבנון, 1925), התנקשו בחייו של הלורד מוין, וולטר אדוארד גינס, אשר כיהן כשר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, ומקום מושבו היה בעיר קהיר. הלורד מוין נחשב לאנטי-ציוני, ובאותה תקופה פעל להגבלת העלייה היהודית לארץ ישראל ולקידום הרעיון של הקמת קונפדרציה עצמאית של "המדיניות הערביות הצפוניות" בחסות בריטית.
חכים ובית צורי שהו בקהיר שבועות אחדים בעת שהתכוננו להתנקשות, במהלכם עקבו אחר שגרת יומו של מוין ותכננו את המבצע, עד שביום 6 בנובמבר 1944 ארבו השנים למכוניתו של מוין, וכשהגיעה – פתח אליהו חכים את דלתה, ירה 3 יריות בלורד מוין והרגו (וירה גם בשומרו), תוך שבית-צורי מחפה עליו. השניים נמלטו מהמקום באופניים בדרכם אל השוק העירוני, אך שוטר זיהה אותם והצליח לירות בבית צורי. חכים חזר לעזור לחברו וכך נתפסו שניהם על ידי המצרים, הועמדו לדין בפני בית דין צבאי מצרי, נדונו לעונש מוות והוצאו להורג בקהיר ב-22 במרץ 1945 בעודם שרים את "התקווה".
חכים ובית צורי נקברו בבית העלמין היהודי בקהיר. בשנת 1975, ביוזמתו של חבר הכנסת יצחק שמיר (שהיה ממנהיגי הלח"י, הכיר את השניים ושלח אותם למשימה), הועלו גופותיהם של חכים ובית צורי לישראל במסגרת הסכם חילופי שבויים עם מצרים, והם נקברו בטקס צבאי בחלקת "עולי הגרדום" בהר הרצל.
חברת "כתר תורה" הנזכרת בכתובת ההקדשה נוסדה ברובע היהודי הישן של קהיר בשנת 1910 ונועדה להקנות יסודות בלימודי יהדות ושיעורי דת לתלמידים תושבי השכונה; אחד ממייסדיה היה הרב עזרא עטייה (מראשי ישיבת פורת יוסף בירושלים).
כתובת הקדשה נוספת מוצנעת בתחתית אחד מעיטורי הכסף הגזורים בצורת עצי תמר: "ע"נ [עילוי נשמת] הנפ' בקי"ו [בקיצור ימים ושנים] מר רוזין אבו ריש תנצב"ה" וכתובת נוספת הנוגעת לתיקון ספר התורה: "תקון ועב' ספר תורה זה יד שלמה חמשה הי"ו זיע"א [!]".
גובה התיק: 90 ס"מ. מצב טוב-בינוני. פגמים ופרימות בחיפוי הבד. קילופי צבע. לוחית-הקדשה אחת חסרה. עיטורים מנותקים חלקית, עם פגמים קלים. גובה הרימונים: 24 ס"מ. תיקוני הלחמה. כיפופים. כתמים. שרשרת אחת ופעמון חסרים. גובה הקלף: 43 ס"מ. מצב טוב. כתמים. דהיית דיו בחלק מהאותיות.
קטגוריה
ציונות, שואה ושארית הפליטה, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $3,000
הערכה: $4,000 - $6,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
אלבום תצלומים ולקט פריטים של איש האצ"ל זרובבל ליליאור מחיפה, שנעצר בשנת 1944 ושהה שישה חודשים במעצר בארץ (בעכו ובלטרון) ו-45 חודשים (!) במעצר באפריקה. [סמבל, אסמרה, אריתריאה; קרתגו, סודן; גילגיל, קניה, 1944/1945 עד יולי 1948].
· אלבום הכולל כ-250 תצלומים שצולמו במחנות המעצר הבריטיים השונים באפריקה – באריתריאה, בסודן ובקניה – ומתעדים את חיי היום-יום במעצר, עם דגש על תחרויות ספורט שארגנו העצורים במחנות. · שתי מדליות-ספורט מאולתרות, מעץ, שנעשו בעבודת-יד "בגלות אסמרה" בחנוכה תש"ז, והוענקו על זכייה במקום שני בתחרויות קפיצה לגובה וקפיצה לרוחק. · "תעודת שרות" מטעם המפקדה הראשית של האצ"ל, חתומה בידי מנחם בגין, ובה מידע אישי על מחזיק התעודה, כולל פירוט משך זמן המאסר והמעצר. · "פנקס חבר (זמני)" מטעם אגודת גולי קניה, עם פירוט משך זמן המאסר בארץ ובגולה.
האלבום כולל תצלומים רבים המתעדים תחרויות ספורט – בעיקר כדורגל ואתלטיקה – שנערכו בקרב עצירי המחנות, תצלומים מתוך הצגות תיאטרון אשר הוצגו על ידי העצורים (ביניהם תצלומים מההצגה "גלי הים"), תצלומים קבוצתיים עם השלט "גולי ציון באסמרה", תצלומים המתעדים ביקור של הרב הראשי של דרום אפריקה במחנה, חיי יום-יום במחנה (כביסה, תספורת, מטבח, חדר אוכל וכו'), וכן תצלום המתואר בכותרת "12.7.1948 השעות הראשונות בחופש". בפתח האלבום 13 תצלומים המציגים איורים של איש האצ"ל, הצייר החיפאי ליאופולד פנחסוביץ, המתעדים את מחנה המעצר סמבל הסמוך לאסמרה במהלך שנת תש"ז, ובסופו מספר תצלומים אשר צולמו בארץ לאחר שחרורו של ליליאור וכן מספר תצלומי נופים ואנשים שצולמו ברחבי אפריקה (כנראה לא צולמו בידי ליליאור).
גודל התצלומים משתנה, 4.5X4.5 ס"מ עד 17X12 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים בחלק מהתצלומים. כמה תצלומים מנותקים. אלבום 41X29 ס"מ, במצב טוב. מדליות עץ: גודל כללי 6X3.5 ס"מ (קוטר: 3.5 ס"מ). מצב טוב מאד.
ספרות: האצ"ל בחיפה האדומה, מאת יהודה לפידות. הוצאת ברית חיילי האצ"ל, תל-אביב, 2006. שער שביעי – "במעצר".
· אלבום הכולל כ-250 תצלומים שצולמו במחנות המעצר הבריטיים השונים באפריקה – באריתריאה, בסודן ובקניה – ומתעדים את חיי היום-יום במעצר, עם דגש על תחרויות ספורט שארגנו העצורים במחנות. · שתי מדליות-ספורט מאולתרות, מעץ, שנעשו בעבודת-יד "בגלות אסמרה" בחנוכה תש"ז, והוענקו על זכייה במקום שני בתחרויות קפיצה לגובה וקפיצה לרוחק. · "תעודת שרות" מטעם המפקדה הראשית של האצ"ל, חתומה בידי מנחם בגין, ובה מידע אישי על מחזיק התעודה, כולל פירוט משך זמן המאסר והמעצר. · "פנקס חבר (זמני)" מטעם אגודת גולי קניה, עם פירוט משך זמן המאסר בארץ ובגולה.
האלבום כולל תצלומים רבים המתעדים תחרויות ספורט – בעיקר כדורגל ואתלטיקה – שנערכו בקרב עצירי המחנות, תצלומים מתוך הצגות תיאטרון אשר הוצגו על ידי העצורים (ביניהם תצלומים מההצגה "גלי הים"), תצלומים קבוצתיים עם השלט "גולי ציון באסמרה", תצלומים המתעדים ביקור של הרב הראשי של דרום אפריקה במחנה, חיי יום-יום במחנה (כביסה, תספורת, מטבח, חדר אוכל וכו'), וכן תצלום המתואר בכותרת "12.7.1948 השעות הראשונות בחופש". בפתח האלבום 13 תצלומים המציגים איורים של איש האצ"ל, הצייר החיפאי ליאופולד פנחסוביץ, המתעדים את מחנה המעצר סמבל הסמוך לאסמרה במהלך שנת תש"ז, ובסופו מספר תצלומים אשר צולמו בארץ לאחר שחרורו של ליליאור וכן מספר תצלומי נופים ואנשים שצולמו ברחבי אפריקה (כנראה לא צולמו בידי ליליאור).
גודל התצלומים משתנה, 4.5X4.5 ס"מ עד 17X12 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים בחלק מהתצלומים. כמה תצלומים מנותקים. אלבום 41X29 ס"מ, במצב טוב. מדליות עץ: גודל כללי 6X3.5 ס"מ (קוטר: 3.5 ס"מ). מצב טוב מאד.
ספרות: האצ"ל בחיפה האדומה, מאת יהודה לפידות. הוצאת ברית חיילי האצ"ל, תל-אביב, 2006. שער שביעי – "במעצר".
קטגוריה
ציונות, שואה ושארית הפליטה, ארץ ישראל ומדינת ישראל
קָטָלוֹג