ספר אור ישראל, מאמרי מוסר מאת רבי ישראל מסלנט ותלמידו רבי יצחק (ר' איצל'ה) בלאזער. ווילנא, תר"ס 1900. מהדורה ראשונה.
בספר ארבעה חלקים. החלק המרכזי "אור ישראל", כולל "קבוצת מכתבים ומאמרים שונים להלהיב הלבבות ליראת ה' וללימוד היראה והמוסר", מאת רבי ישראל סלנטר. החלקים הנוספים הנקראים בשם "שערי אור", נתיבות אור", "כוכבי אור", חוברו על ידי תלמידו המובהק רבי יצחק בלאזער.
בדף המגן הקדמי חותמת: "יצחק בלאזער מלפנים רב בע"מ [בעיר מלוכה] פעטערבורג, קאוונא".
הגאון רבי יצחק בְּלַאזֶר - הנודע בשם ר' אִיצַלֶ'ה פֶּטֶרְבּוּרְגֶר (תקצ"ז-תרס"ז), תלמידו הגדול של רבי ישראל מסלנט, ומפיץ תנועת המוסר בישיבות ליטא. גאון מופלג מגדולי גאוני דורו. איש מוסר, אשר נודע בקדושתו. בהוראת רבו הגרי"ס הלך לכהן ברבנות עיר הבירה סט. פטרבורג, שם כיהן בתפקיד רב ואב"ד בשנים תרכ"ב-תרל"ח. בשנת תרל"ח התפטר ממשרת הרבנות ועבר להתגורר בקובנא, ומשנת תר"מ עמד בראש הכולל בקובנא, ולאחר תקופה התפטר אף ממשרה זאת והמשיך את עבודתו בקודש כאיש פרטי. בכל תקופות אלו היה מוסר שיחות מוסר בחוג רעיו אנשי המוסר ובישיבת "כנסת ישראל" שבסלבודקה הסמוכה לקובנא. בשנת תרס"ב התכונן לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, ולשם כך מכר את ביתו ורכושו שבעיר קובנא, אך בסופו של דבר הגיע לארץ רק בשנת תרס"ד. בבואו ליפו נערכה לכבודו קבלת פנים בה הגיעו לכבודו רבים מגדולי ירושלים. לאחר בואו לירושלים התגורר ב"חצר שטרויס", יחד עם גדולי תנועת המוסר שעלו לירושלים. מחבר ספר שו"ת "פרי יצחק", שני חלקים.
184 עמ'. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. תו ספר של הרב זיגמונד זליגמן. כריכה מקורית, עם פגמים קלים.

ספר עץ חיים, תורת קבלת האר"י מאת רבינו חיים וויטאל. שלשה חלקים. עם פירוש "יפה שעה"; פירוש "השמ"ש" וספר "נהר שלום" - מאת רבינו שלום שרעבי, הרש"ש; הגהות וביאורים; ועוד, בהוצאת רבי מנחם מענכין היילפרין. וורשא, תרנ"א 1890 - ירושלים, תר"ע [1910].
חותמות של: רבי "יחזקאל לוינשטין – ישיבת פוניבז' – מנהל רוחני".
הגאון הצדיק רבי יחזקאל לווינשטיין (תרמ"ה-תשל"ד), מגדולי תנועת המוסר. תלמיד ישיבת קלם. מנהל רוחני בישיבת מיר בפולניה, שנחאיי וירושלים. לאחר פטירת הרב דסלר נתמנה למנהל רוחני של ישיבת פוניבז' בבני ברק. איש קדוש וצדיק, נודע בדבקותו באלוקים ובפרישותו מעניני הנאות עוה"ז (מעולם לא ראוהו נשען בגבו על משענת הכסא, ועוד הנהגות מופלאות כיו"ב). ברכותיו ותפילותיו עשו פרי ורבים נושעו בברכותיו. בשנות השואה במסע ההצלה של ישיבת מיר לווילנא ולמזרח הרחוק, ראו תלמידיו באופן מוחשי, כי החלטותיו וברכותיו היו מחוץ לדרך הטבע, עפ"י גילויים שמימיים. גדול היה בלימוד וידיעת עניני הקבלה, אולם נזהר לדבר ברבים רק דברי מוסר נוקבים וחיזוק האמונה, עד שרבים סברו שאין לו יד בתורת הנסתר. משיחותיו נדפסו הספרים: "אור יחזקאל", "אמרי יחזקאל", "עבודת יחזקאל", ועוד.
[10], 8, [6], 224-9; 237, [1]; 111 עמ'. 31 ס"מ. נייר יבש. קרעים ובלאי. כתמים ונזקי שימוש. כריכה מקורית, עם שדרת עור, מעט פגומה.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬
מהדורה זו נדפסה ברובה בווארשא [תרנ"א 1890]. רק השער ודפי ההסכמות הנוספים (ארבעת הדפים הראשונים של חלק ראשון) נדפסו מחדש בירושלים ע"י המו"ל רבי מענכין היילפרין ונוספו לעותקים שכנראה הביא עמו מחו"ל, מהמהדורה שכבר הדפיס בווארשא. הדבר אינו מצוין ברשימות מפעל הביבליוגרפיה (רשומה 000130724), אולם הדבר מוכח ונראה לעינים בבדיקת הספר שלפנינו.

שלשה ספרים שנדפסו ע"י אוצר הספרים של ישיבת מיר בגלות שנחאי, עם חותמות בעלות של "המשגיח" הצדיק הקדוש רבי יחזקאל לווינשטיין:
· ספר משנה תורה להרמב"ם, חלק נזיקין. שנגהי, תש"ג [1943]. בהוצאת "ועד ההדפסה תורה אור". חותמות בעלות של רבי "יחזקאל לוינשטין – ישיבת מיר – מנהל רוחני". רישום בכתב יד "מספרי המשגיח שליט"א".
· מסכת עירובין מן תלמוד בבלי, עם מפרשים ורב אלפס. שנגהי, תש"ד [1944]. חותמות בעלות של רבי "יחזקאל לוינשטין – ישיבת מיר – מנהל רוחני"; "יחזקאל לוינשטין – ישיבת פוניבז' – מנהל רוחני".
· מסכת גיטין מן תלמוד בבלי, עם מפרשים ורב אלפס. שנגהי, תש"ה [1945]. בהוצאת "בית אוצר הספרים 'עזרת תורה' שע"י ישיבת מיר הק'[דושה]". חותמות בעלות של רבי "יחזקאל לוינשטין – ישיבת מיר – מנהל רוחני"; "יחזקאל לוינשטין – ישיבת פוניבז' – מנהל רוחני". רישום בכתב יד בעיפרון: "מספרי מרן שליט"א".
הגאון הצדיק רבי יחזקאל לווינשטיין (תרמ"ה-תשל"ד), מגדולי תנועת המוסר. תלמיד ישיבת קלם. מנהל רוחני בישיבת מיר בפולניה, שנחאיי וירושלים. לאחר פטירת הרב דסלר נתמנה למנהל רוחני של ישיבת פוניבז' בבני ברק. איש קדוש וצדיק, נודע בדבקותו באלוקים ובפרישותו מעניני הנאות עוה"ז (מעולם לא ראוהו נשען בגבו על משענת הכסא, ועוד הנהגות מופלאות כיו"ב). ברכותיו ותפילותיו עשו פרי ורבים נושעו בברכותיו. הנהיג את ישיבת מיר בשנות השואה במסע ההצלה של תלמידי הישיבה לווילנא ולמזרח הרחוק. תלמידיו ראו באופן מוחשי, כי החלטותיו באותה תקופה קשה היו מחוץ לדרך הטבע, עפ"י גילויים שמימיים. משיחותיו נדפסו הספרים: "אור יחזקאל", "אמרי יחזקאל", "עבודת יחזקאל", ועוד.
3 ספרים. כ-25.5 ס"מ. מצב בינוני. נזקי עש ונזקי בלאי. כריכות בד מקוריות, פגומות.

ספר ברכת הזבח, ביאורים וחידושים על מסכתות מסדר קדשים, מאת רבי אהרן שמואל קוידאנובר. אמשטרדם, [תכ"ט 1669]. מהדורה ראשונה. שער מאויר עם סצינות תנ"כיות.
"ספר ברכת הזבח, והוא חבור נפלא ואמיתי, לאמתה של תורה, על גמרא פירש תוספות מסדר קדשים...".
חתימה בשער הספר: "לה"ו ק"כ [קנין כספי] דוד חיים קורינאלדי". בדפי הספר כעשר הגהות למדניות ארוכות בכתב-ידו, בכתיבה איטלקית. בחלקן משיג הכותב על המחבר בחריפות: "המדקדק בדברי התוספות... וגרסתם ופירושם נעלמו מהמחבר" (מסכת כריתות, דף קעו/1); "אישתמיט ליה..." (מסכת תמורה, דף יד/2); "נראה מדבריו דאישתמטיתיה ליה גמרא ערוכה..." (מסכת מעילה, דף ל/2). באחת ההגהות (מסכת תמורה, דף ג/2) רומז רבי דוד בכאב על מאורע כלשהו שגרם לו ריחוק מספרייתו, וכה הוא כותב: "...וצריך עיון משו"כ בדברי האחרונים ז"ל... וכעת אין ספרי אצלי עד ישקיף וירא ה' משמים...".
הגאון רבי דוד חיים קורניאלדי – רד"ק (ת"ס-תק"ל), מחכמי איטליה ומגדולי מפרשי המשנה. מחבר הספר "בית דוד" על ששה סדרי משנה. חתן רבי יצחק ב"ר אשר פאציפיקו מויניציאה. שימש ברבנות בערי איטליה. תחילה התגורר ברוויגו, ומשנת תק"ז בערך רב בטריאסט. פוסק, מדקדק ובקי גדול בחכמות. העיד על עצמו שלמד תורה מתוך יסורים קשים. בעקבות חיבורו "בית דוד" נקלע לפולמוס חריף עם רבי דוד פארדו שהרבה להשיג עליו בספרו "שושנים לדוד". רבני ליוורנו עשו שלום ביניהם, ובעקבות זאת כתב רבי דוד פארדו התנצלות מיוחדת בראש החלק השני של ספרו. במהלך הויכוח היו שהעלילו על רבי דוד שספרו "בית דוד" לא התחבר על ידו, אך רבי יצחק לאמפרונטי שהיה ידידו הטוב (והביא מתשובותיו בספרו "פחד יצחק") כתב אגרת פיוסים לנחמו על כך: "לכל הדברים אשר ידברו צריו אל ישית לבו, וכך דרך המתלוננים כשלא יוכלו להוציא דבה רעה על החיבור מלינים על המחבר, וככה אירע לו בספרו הנחמד בית דוד... ונשבע אני שמעולם לא עלה במחשבתי שאיש אחר חבר אותו".
הספר "ברכת הזבח", מספרי היסוד ללימוד סדר קדשים. החיד"א ב"שם הגדולים" כותב אודותיו: "ברכת הזבח, והוא... ספר נכבד מאד, קב ונקי, הפליא עצה הגדיל תושיה בהגהותיו וחדושיו האמתיים בדרך קצרה וכשרה".
[2], סד, סד-קלא, קלג-קפ; לה, [1] דף. 17.5 ס"מ. מצב גרוע. נזקי עש קשים על הטקסט, קרעים ונקבים רבים. כתמים. חלק מהדפים כהים ומוכתמים. כריכה ישנה עם שדרת עור משופשפת.

ששה ספרים, עם חתימות והגהות מרבני רודוס - רבי ידידיה שמואל טאריקה בעל "בן ידיד", רבי שלמה ידידיה ישראל ורבי רחמים יהודה ישראל בעל "בן ימין":
1-2. ספר יכין ובעז, שאלות ותשובות מאת רבי צמח ורבי שמעון דוראן. ליוורנו, [תקמ"ב 1782].
בשער הספר רישום בעלות וחתימה מסולסלת: "לה' הארץ ומלואה אשר חנן אלודים[!] את עבדו אנא הוא... הצעיר ידידיה שלמה ישראל".
כרוך עם: ספר לקט שמואל, מאת רבי שמואל פיוויש כהנא "סופר מגורש מווינא". ונציה, תנ"ד-תנ"ה [1694-1695].
חתימות ורישומים בשער הספר: "יעקב נחמיאש ס"ט", "הספר הזה קניתי' מאת הבחור יעקב נחמיאש יצ"ו נאם הצעיר ידידיה טאריקה ס"ט", "זה הספר של החכם הותיק חכם ומעולה מתמר ועולה... שמואל ידידיה טאריקה י"ץ..." - רבי ידידיה שמואל טאריקה בעל "בן ידיד" ועוד. בדפי הספר שתי הגהות בכתב-יד.
3-4. ספר מנחת בכורים, חידושים על התלמוד, מאת רבי מיוחס בכ"ר שמואל. שאלוניקי, [תקי"ב 1752]. כרוך עם: ספר "פתיחה שו"ת מהרב בעל לב שמח", תשובות מרבי אברהם אליגרי. שאלוניקי, [תקנ"ג 1793].
בשער הספר הראשון - חתימה מסולסלת: "אשר חנן אלודים[!] את הצעיר ידידיה שלמה ישראל ס"ט".
5. ספר שו"ת זרע אמת, מאת רבי ישמעאל הכהן ממודינה. ליוורנו, [תקמ"ו 1786].
הקדשה עצמית בשער: "למשה היה למנה מאת הרב המחבר נר"ו", ותחתיה רישום נוסף: "לי למקנה מאת האלמנה צעיר ידידיה ישראל ס"ט". במרכז השער חתימה מסולסלת של רבי ידידיה שלמה ישראל.
הגהה ארוכה בדף פא/1, חתומה: "רי"ח ישראל ס"ט" [רבי רחמים חיים יהודה ישראל בעל "בן ימין"].
6. ספר דברי"ם אחדי"ם, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. ליוורנו, [תקמ"ח 1788]. חתימה מסולסלת בשער: "לי לשמי הצעיר ידידיה שלמה ישראל". בשולי השער נכתב: "מתנה מחיים מר ניהו רבה הרב המחבר הי"ו" [כלומר שקיבל את הספר ממחבר הספר - החיד"א], ורישום נוסף הרומז לשמו: "ידיד ה' ישכון לבטח". בדפי הספר מספר הגהות בכתב-יד.
הגאון רבי ידידיה שמואל טאריקה (תע"ג-תקכ"ט), מחכמי דורו הנודעים, רב ברודוס, חיבר את הספרים "בן ידיד", "חלקו של ידיד", "אמר ידיד" ו"קידש ידיד".
הגאון רבי ידידיה שלמה ב"ר אליהו ישראל מרודוס (נפטר תקצ"א), מגדולי דורו, בנו של רבי אליהו ישראל אב"ד רודוס ואלכסנדריה (נא אמון, מצרים). ערך והדפיס את ספרי אביו בליוורנו, שם פגש את החיד"א והתיידד עמו (החיד"א העניק לו את אחד הספרים שלפנינו; וראה חומר מצורף). מילא את מקום אביו כאב"ד באלכסנדריה, שם כיהן עד לפטירתו. באלכסנדריה החזיק ספריה בת מאות ספרים וכתבי-יד (שניים מהספרים שלפנינו נכרכו בכריכות הידועות מאותה ספריה).
הגאון רבי רחמים חיים יהודה ישראל (תקע"ה-תרנ"ב), רב ברודוס, מחבר הספר "בן ימין" (שאלוניקי תרנ"ו). [על תולדות משפחת ישראל ברודוס, ראה: ס. מרכוס, תולדות הרבנים למשפחת ישראל מרודוס, ירושלים תרצ"ה].
ששה ספרים בארבעה כרכים. 28-30 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הספרים. כתמים ובלאי, פגעי עש, קרעים ופגמים שונים. שנים מהספרים עם כריכות עתיקות [של ספריית רבי ידידיה שלמה ישראל] ושנים ללא כריכה.