מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (176) Apply book filter
- print (123) Apply print filter
- יד (93) Apply יד filter
- letter (89) Apply letter filter
- דפוסי (81) Apply דפוסי filter
- ערש (73) Apply ערש filter
- עתיקים (73) Apply עתיקים filter
- earli (73) Apply earli filter
- ספרים (70) Apply ספרים filter
- והש (69) Apply והש filter
- שנות (69) Apply שנות filter
- ודפוסים (69) Apply ודפוסים filter
- הר (69) Apply הר filter
- מכתבים (65) Apply מכתבים filter
- manuscript (54) Apply manuscript filter
- הגהות (44) Apply הגהות filter
- עם (44) Apply עם filter
- handwritten (44) Apply handwritten filter
- note (44) Apply note filter
- יהדות (40) Apply יהדות filter
- jewri (40) Apply jewri filter
- בכתב (39) Apply בכתב filter
- בכתב-יד (39) Apply בכתב-יד filter
- בכתביד (39) Apply בכתביד filter
- ספרי (38) Apply ספרי filter
- חסידות (38) Apply חסידות filter
- chassid (38) Apply chassid filter
- signatur (36) Apply signatur filter
- אשכנז (35) Apply אשכנז filter
- דפוס (35) Apply דפוס filter
- ודברי (35) Apply ודברי filter
- כתבי (35) Apply כתבי filter
- ashkenazi (35) Apply ashkenazi filter
- matter (35) Apply matter filter
- ישראל (33) Apply ישראל filter
- jewish (33) Apply jewish filter
- certif (32) Apply certif filter
- חכמי (31) Apply חכמי filter
- חתימות (31) Apply חתימות filter
- הגהות, (31) Apply הגהות, filter
- והקדשות (31) Apply והקדשות filter
- dedic (31) Apply dedic filter
- notes, (31) Apply notes, filter
- rabbi (31) Apply rabbi filter
- art (24) Apply art filter
- ceremoni (24) Apply ceremoni filter
- certificates, (24) Apply certificates, filter
- eretz (24) Apply eretz filter
- hebron (24) Apply hebron filter
- israel (24) Apply israel filter
מציג 265 - 276 of 401
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $700
לא נמכר
מכתב ארוך (כ-25 שורות) בכתב ידו וחתימתו של מרן הגאון רבי משה פיינשטיין. [ניו-יורק, אלול תשי"ט [1959].
תשובה הלכתית "בטעם שאין מזכירים נשמות בימים שאין אומרים תחנון". התשובה נשלחה אל הרב ישראל גורדון, ונדפסה ב"אגרות משה", אורח חיים, חלק ב', סימן ע"ד.
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית, מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בני-יורק. מחבר הספרים: שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
דף 28 ס"מ (כ-25 שורות בכתב ידו וחתימתו של הגרמ"פ). מצב טוב. קרעים קלים בראש הדף.
תשובה הלכתית "בטעם שאין מזכירים נשמות בימים שאין אומרים תחנון". התשובה נשלחה אל הרב ישראל גורדון, ונדפסה ב"אגרות משה", אורח חיים, חלק ב', סימן ע"ד.
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית, מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בני-יורק. מחבר הספרים: שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
דף 28 ס"מ (כ-25 שורות בכתב ידו וחתימתו של הגרמ"פ). מצב טוב. קרעים קלים בראש הדף.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $600
לא נמכר
מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. [ירושלים], ניסן תשכ"א 1961.
המכתב נכתב אל רעו הגאון רבי חיים קרייזווירט אב"ד אנטוורפן, לאחר ששלח לו תשורה את ספר "שו"ת רבינו חיים כהן" (מאת זקנו רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד לבוב) שההדירו מחדש. במכתב מודה לו הגרי"ש על משלוח הספר, וכותב הערות על דבריו בעניני שחיטת קרבן פסח וזמן ביעור חמץ. בסיום המכתב ברכות לחג הפסח: "והנני חותם בברכה נאמנה בחג כשר ושמח ונזכה להגיע למועדים ולרגלים אחרים שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך...".
מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), מגדולי הפוסקים במשך למעלה משבעים שנה. נודע בהתמדתו המופלגת ובידיעתו העמוקה והיסודית בכל חלקי התורה, עד שיכל לפסוק בכל ענין את מסקנתו הברורה. בעשרים שנותיו האחרונות הנהיג את עולם התורה בארץ ובחו"ל. חידושי תורתו נדפסו על-ידי תלמידיו בסדרת ספרי ה"הערות" על המסכתות שנערכו משיעוריו וכן לוקטו מאות מאלפי תשובותיו בחמשת חלקי "קובץ תשובות". התשובה שלפנינו נדפסה בספר קובץ תשובות, חלק ד', סימן מז.
נמען האגרת: הגאון רבי חיים קרייזווירטה (תרע"ח-תשס"ב), גאון אדיר ועילוי מחונן, מתלמידי ישיבת "חכמי לובלין" וחתנו של הגאון הצדיק רבי אברהם גרודז'ינסקי משגיח ישיבת סלבודקה. כיהן כרבה של הקהילה החרדית באנטוורפן ("קהילת מחזיקי הדת"), ונודע כאחד מגדולי התורה בדור האחרון. כגדולתו בתורה כך גדולתו בחסד ובעשייה עבור הזולת, התפרסם כאבי האלמנות והיתומים ועסק רבות בהכנסת כלה. ידידותו עם הגרי"ש אלישיב היתה רבת-שנים עוד מזמן ישיבתם יחד בבית המדרש "אהל שרה", בתקופת מגוריו בירושלים בשנות הת"ש-תש"י בקירוב, עד שנתמנה לרבה של אנטוורפן בעצתו וברכתו של ה"חזון איש".
נייר מכתבים רשמי 20 ס"מ. כתוב משני צידי הדף, כ-55 שורות בכתב ידו, עם מחיקות והוספות בין השורות. מצב טוב. סימני קיפול.
המכתב נכתב אל רעו הגאון רבי חיים קרייזווירט אב"ד אנטוורפן, לאחר ששלח לו תשורה את ספר "שו"ת רבינו חיים כהן" (מאת זקנו רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד לבוב) שההדירו מחדש. במכתב מודה לו הגרי"ש על משלוח הספר, וכותב הערות על דבריו בעניני שחיטת קרבן פסח וזמן ביעור חמץ. בסיום המכתב ברכות לחג הפסח: "והנני חותם בברכה נאמנה בחג כשר ושמח ונזכה להגיע למועדים ולרגלים אחרים שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך...".
מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), מגדולי הפוסקים במשך למעלה משבעים שנה. נודע בהתמדתו המופלגת ובידיעתו העמוקה והיסודית בכל חלקי התורה, עד שיכל לפסוק בכל ענין את מסקנתו הברורה. בעשרים שנותיו האחרונות הנהיג את עולם התורה בארץ ובחו"ל. חידושי תורתו נדפסו על-ידי תלמידיו בסדרת ספרי ה"הערות" על המסכתות שנערכו משיעוריו וכן לוקטו מאות מאלפי תשובותיו בחמשת חלקי "קובץ תשובות". התשובה שלפנינו נדפסה בספר קובץ תשובות, חלק ד', סימן מז.
נמען האגרת: הגאון רבי חיים קרייזווירטה (תרע"ח-תשס"ב), גאון אדיר ועילוי מחונן, מתלמידי ישיבת "חכמי לובלין" וחתנו של הגאון הצדיק רבי אברהם גרודז'ינסקי משגיח ישיבת סלבודקה. כיהן כרבה של הקהילה החרדית באנטוורפן ("קהילת מחזיקי הדת"), ונודע כאחד מגדולי התורה בדור האחרון. כגדולתו בתורה כך גדולתו בחסד ובעשייה עבור הזולת, התפרסם כאבי האלמנות והיתומים ועסק רבות בהכנסת כלה. ידידותו עם הגרי"ש אלישיב היתה רבת-שנים עוד מזמן ישיבתם יחד בבית המדרש "אהל שרה", בתקופת מגוריו בירושלים בשנות הת"ש-תש"י בקירוב, עד שנתמנה לרבה של אנטוורפן בעצתו וברכתו של ה"חזון איש".
נייר מכתבים רשמי 20 ס"מ. כתוב משני צידי הדף, כ-55 שורות בכתב ידו, עם מחיקות והוספות בין השורות. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי יצחק זילברשטיין, המלצה לישיבה לבעלי תשובה בעיר טבריה, בראשות חתנו הגאון הצדיק רבי דב קוק שליט"א (ש"על פיו מתנהלים סדרי הישיבה"). ניסן תשנ"ד [1994].
בהמשך הדף מכתב המלצה (5 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, הכותב: "נאמנים עלי דברי חתני הגאון ר' יצחק זילברשטין שליט"א – על חשיבות הישיבה הנ"ל – וכל העושים והמעשים העוזרים והתומכים בחיזוק וביצור מקום תורה הנ"ל, יתברכו ממקור הברכות בכל מילי דמיטב. יוסף שלו' אלישיב. כ"ט ניסן תשנ"ד".
המקובל הצדיק המפורסם רבי דב קוק שליט"א מטבריה, הינו חתנו של הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א רבה של רמת אלחנן, ובעל-נכדתו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), שהעריך מאד וכיבד את דרכם של נכדו ונכדתו אלו, אשר העמידו קהילה מפוארת בעיר טבריה ומשפיעים ברחבי הארץ, לחיזוק וקיום חיי-תורה ויראת שמים, מתוך אהבת השם ואהבת הבריות.
נייר מכתבים רשמי, 23 ס"מ. מצב טוב.
בהמשך הדף מכתב המלצה (5 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, הכותב: "נאמנים עלי דברי חתני הגאון ר' יצחק זילברשטין שליט"א – על חשיבות הישיבה הנ"ל – וכל העושים והמעשים העוזרים והתומכים בחיזוק וביצור מקום תורה הנ"ל, יתברכו ממקור הברכות בכל מילי דמיטב. יוסף שלו' אלישיב. כ"ט ניסן תשנ"ד".
המקובל הצדיק המפורסם רבי דב קוק שליט"א מטבריה, הינו חתנו של הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א רבה של רמת אלחנן, ובעל-נכדתו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), שהעריך מאד וכיבד את דרכם של נכדו ונכדתו אלו, אשר העמידו קהילה מפוארת בעיר טבריה ומשפיעים ברחבי הארץ, לחיזוק וקיום חיי-תורה ויראת שמים, מתוך אהבת השם ואהבת הבריות.
נייר מכתבים רשמי, 23 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב (18 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי "שלמה זלמן אויערבאך". ירושלים, אב תשט"ו [1955].
נשלח אל ידידו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. ברכות לנישואי בתו [השניה] של הגרי"ש: "...הנני להודיעו שקבלתי בשמחה את הזמנתו להשתתף בשמחת כלולות בתו תחי'[ה], אולם נוסע אי"ה היום לטבריא לרגל התנאים של בני שיחי' [הגאון רבי אברהם דוב שליט"א אב"ד טבריה, חתנו של הרב ורנר מטבריה], ולכן הנני ממהר לברכו היום מעומק לב ונפש ברכת מזל טוב, ויה"ר שהחתונה תהי'[ה] בשעה טובה ומוצלחת, ויתאחדו על שלחנם כל הימים תורה וגדולה יחד, וכת"ר עם רעיתו תחי'[ה] יזכו לשמוח בהם ומכל יו"ח [יוצאי חלציהם] שיחי'[ו] בהיותם כולם גדולי תורה ועובדי ה', מתוך שמחה וטוב לב...".
הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אויערבך (תר"ע-תשנ"ה) ראש ישיבת "קול תורה" ומגדולי הפוסקים. בצעירותו היה רבי שלמה זלמן מבני ביתו עם הגאון רבי זליג ראובן בענגיס גאב"ד העדה החרדית, שם התיידד והכיר את רעו הגרי"ש אלישיב (תר"ע-תשע"ב), שהיה אף הוא מתלמידי הרב בענגיס ומבאי ביתו הקבועים. הגאון הישיש טיפח והחשיב ביותר את שני הצורבים הצעירים, והיה רגיל לומר כי הם עתידים להיות פוסקי הדור. ברבות הימים אכן הפך רבי שלמה זלמן לאחד מגדולי הפוסקים ולסמכות ראשונה במעלה במספר תחומים הלכתיים, כגון בנושאי רפואה והלכה. בנועם הליכותיו ועדינותו היה נערץ על כל חוגי היהדות האורתודוכסית, והדבר התבטא בין היתר בהלוויתו, בה השתתפו לפי ההערכות כשלוש מאות אלף אנשים.
קשריו של הגרש"ז אויערבאך עם הגרי"ש אלישיב נמשכו במשך תקופה של כשישים שנה, ובהזדמנויות רבות היו נועדים יחד לדון ולהכריע בשאלות הלכתיות ובעניני ציבור העומדים על הפרק. כמה שנים לאחר כתיבת מכתב זה הפכו הגרש"ז והגרי"ש למחותנים, כאשר בנו הגאון רבי עזריאל אויערבך שליט"א נשא את בתו [החמישית] של הגרי"ש אלישיב.
גלויית דואר, 14 ס"מ. מצב טוב מאד. רישומי הכתובת ושם השולח נכתבו ונחתמו בכתב-ידו של הגרש"ז אויערבך.
נשלח אל ידידו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. ברכות לנישואי בתו [השניה] של הגרי"ש: "...הנני להודיעו שקבלתי בשמחה את הזמנתו להשתתף בשמחת כלולות בתו תחי'[ה], אולם נוסע אי"ה היום לטבריא לרגל התנאים של בני שיחי' [הגאון רבי אברהם דוב שליט"א אב"ד טבריה, חתנו של הרב ורנר מטבריה], ולכן הנני ממהר לברכו היום מעומק לב ונפש ברכת מזל טוב, ויה"ר שהחתונה תהי'[ה] בשעה טובה ומוצלחת, ויתאחדו על שלחנם כל הימים תורה וגדולה יחד, וכת"ר עם רעיתו תחי'[ה] יזכו לשמוח בהם ומכל יו"ח [יוצאי חלציהם] שיחי'[ו] בהיותם כולם גדולי תורה ועובדי ה', מתוך שמחה וטוב לב...".
הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אויערבך (תר"ע-תשנ"ה) ראש ישיבת "קול תורה" ומגדולי הפוסקים. בצעירותו היה רבי שלמה זלמן מבני ביתו עם הגאון רבי זליג ראובן בענגיס גאב"ד העדה החרדית, שם התיידד והכיר את רעו הגרי"ש אלישיב (תר"ע-תשע"ב), שהיה אף הוא מתלמידי הרב בענגיס ומבאי ביתו הקבועים. הגאון הישיש טיפח והחשיב ביותר את שני הצורבים הצעירים, והיה רגיל לומר כי הם עתידים להיות פוסקי הדור. ברבות הימים אכן הפך רבי שלמה זלמן לאחד מגדולי הפוסקים ולסמכות ראשונה במעלה במספר תחומים הלכתיים, כגון בנושאי רפואה והלכה. בנועם הליכותיו ועדינותו היה נערץ על כל חוגי היהדות האורתודוכסית, והדבר התבטא בין היתר בהלוויתו, בה השתתפו לפי ההערכות כשלוש מאות אלף אנשים.
קשריו של הגרש"ז אויערבאך עם הגרי"ש אלישיב נמשכו במשך תקופה של כשישים שנה, ובהזדמנויות רבות היו נועדים יחד לדון ולהכריע בשאלות הלכתיות ובעניני ציבור העומדים על הפרק. כמה שנים לאחר כתיבת מכתב זה הפכו הגרש"ז והגרי"ש למחותנים, כאשר בנו הגאון רבי עזריאל אויערבך שליט"א נשא את בתו [החמישית] של הגרי"ש אלישיב.
גלויית דואר, 14 ס"מ. מצב טוב מאד. רישומי הכתובת ושם השולח נכתבו ונחתמו בכתב-ידו של הגרש"ז אויערבך.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $500
לא נמכר
מכתב (כ-16 שורות), בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטינמן, נשלח אל הגרי"ש אלישיב. [בני ברק, שנות התש"כ בקירוב].
בירור בשאלה הלכתית חמורה, של חשש "כרות שפכה" האסור להנשא. המכתב נכתב עפ"י בקשתו של הגרי"י קניבסקי (ה"סטייפלר"), שביקש מהגראי"ל שטיינמן למסור להגרי"ש את הפרטים הידועים לו בענין, כדי שהגרי"ש יוכל להכריע בנדון ההלכתי הזה. הגראי"ל מספר במכתב שלפנינו על מעורבותו בבירור הנדון, ועל הליכתו עם נשוא המכתב למוהלים לצורך בירור הענין [מתוך הדברים נראה, שהיה זה מום מלידה הידוע בשם: היפוספדיאס Hypospadias]. מהמכתב שלפנינו עולה מסירותו הרבה של הרב שטיינמן לעזור לנשוא המכתב למצוא היתר לנישואין, וכן העובדה שה"סטייפלר" סמך עליו לבירור ענין סבוך זה.
"לכ' הגאון הגדול המפ'[ורסם] מוהר"י אלישיב שליט"א. נתבקשתי מהגאון רי"י קניבסקי שליט"א למסור פרטים שידועים לי בקשר לשאלתו של הב'[חור] .... נ"י, אם הוא מותר לקהל... אחרי שנתעוררה השאלה, הלכתי אצל המוהל שמל אותו... המוהל טוען כי הוא לא עשהו כרות שפכה כי נולד כן... והיה נקב השתן לצד הארץ... לפני שנתיים בערך הלכתי עם הבחור להרב שקולל מוהל מומחה מפ"ת [מפתח תקוה], וכפי שהיה נראה אז לעינינו, נקב השתן הוא באמת לצד הארץ... לפי"ד הרב שקולל הוא מכיר משפחה ערבית שגם האב וגם הבן נולדו כך, שנקב השתן היה למטה, ויתכן מאד כי גם הוא נולד כן, והמוהל חתך רק למעלה, שנמצא שלא ע"י החיתוך נעשה נקב בהגיד – מנאי, אהרן יודא ליב שטינמן".
מרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן (תרע"ה-תשע"ח 1914-2017), ממנהיגי היהדות החרדית, נשיא מועצת גדולי התורה של תנועת "דגל התורה". ראש ישיבת פוניבז' לצעירים משנת תשט"ו וראש "כולל פוניבז'" משנת תשכ"ה. שנים רבות נהג הגראי"ל בצניעות רבה, אך בין רבני בני ברק היה ידוע מאז כאחד מגדולי ההוראה, ומרן ה"סטייפלר" היה שולח להוועץ עמו בעניני הלכה סבוכים (בפרט בנושאי רפואה והלכה). לפי המסופר, כבר בעל ה"חזון איש" העריך מאד את הרב שטיינמן ונהג לקום לכבודו. מאלמוניותו בציבור הכללי יצא הרב שטיינמן רק בשנת תשמ"ט (1988), לאחר הקמת מפלגת דגל התורה, אז צורף על ידי הרב שך כחבר במועצת גדולי התורה, ומאז גברה השפעתו בהנהגה הציבורית ובנושאי חינוך וישיבות. לאחר פטירת הרב שך, בשנת תשס"ב, הוכר כיורשו וכממשיך דרכו בהנהגת הציבור הליטאי לצד פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב מירושלים (תר"ע-תשע"ב). לפנינו התכתבות מוקדמת בין שני האישים הגדולים של העולם הליטאי. [זמנה של התכתבות זו הוא כנראה בשנת תשכ"ה בקירוב, מספר שנים לפני שבנו הגדול של הרב שטיינמן רבי שרגא שטיינמן, נשא את נכדתו הבכורה של הרב אלישיב. במכתב שלפנינו לא מוזכר ענין קרבתם כמחותנים, שכן הוא נכתב קודם לבואם בקשרי מחותנים, בסוף שנות התש"כ].
דף כ-20 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים בשולי הדף. מחיקה בטיפקס של שם הבחור הנדון במכתב זה.
בירור בשאלה הלכתית חמורה, של חשש "כרות שפכה" האסור להנשא. המכתב נכתב עפ"י בקשתו של הגרי"י קניבסקי (ה"סטייפלר"), שביקש מהגראי"ל שטיינמן למסור להגרי"ש את הפרטים הידועים לו בענין, כדי שהגרי"ש יוכל להכריע בנדון ההלכתי הזה. הגראי"ל מספר במכתב שלפנינו על מעורבותו בבירור הנדון, ועל הליכתו עם נשוא המכתב למוהלים לצורך בירור הענין [מתוך הדברים נראה, שהיה זה מום מלידה הידוע בשם: היפוספדיאס Hypospadias]. מהמכתב שלפנינו עולה מסירותו הרבה של הרב שטיינמן לעזור לנשוא המכתב למצוא היתר לנישואין, וכן העובדה שה"סטייפלר" סמך עליו לבירור ענין סבוך זה.
"לכ' הגאון הגדול המפ'[ורסם] מוהר"י אלישיב שליט"א. נתבקשתי מהגאון רי"י קניבסקי שליט"א למסור פרטים שידועים לי בקשר לשאלתו של הב'[חור] .... נ"י, אם הוא מותר לקהל... אחרי שנתעוררה השאלה, הלכתי אצל המוהל שמל אותו... המוהל טוען כי הוא לא עשהו כרות שפכה כי נולד כן... והיה נקב השתן לצד הארץ... לפני שנתיים בערך הלכתי עם הבחור להרב שקולל מוהל מומחה מפ"ת [מפתח תקוה], וכפי שהיה נראה אז לעינינו, נקב השתן הוא באמת לצד הארץ... לפי"ד הרב שקולל הוא מכיר משפחה ערבית שגם האב וגם הבן נולדו כך, שנקב השתן היה למטה, ויתכן מאד כי גם הוא נולד כן, והמוהל חתך רק למעלה, שנמצא שלא ע"י החיתוך נעשה נקב בהגיד – מנאי, אהרן יודא ליב שטינמן".
מרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן (תרע"ה-תשע"ח 1914-2017), ממנהיגי היהדות החרדית, נשיא מועצת גדולי התורה של תנועת "דגל התורה". ראש ישיבת פוניבז' לצעירים משנת תשט"ו וראש "כולל פוניבז'" משנת תשכ"ה. שנים רבות נהג הגראי"ל בצניעות רבה, אך בין רבני בני ברק היה ידוע מאז כאחד מגדולי ההוראה, ומרן ה"סטייפלר" היה שולח להוועץ עמו בעניני הלכה סבוכים (בפרט בנושאי רפואה והלכה). לפי המסופר, כבר בעל ה"חזון איש" העריך מאד את הרב שטיינמן ונהג לקום לכבודו. מאלמוניותו בציבור הכללי יצא הרב שטיינמן רק בשנת תשמ"ט (1988), לאחר הקמת מפלגת דגל התורה, אז צורף על ידי הרב שך כחבר במועצת גדולי התורה, ומאז גברה השפעתו בהנהגה הציבורית ובנושאי חינוך וישיבות. לאחר פטירת הרב שך, בשנת תשס"ב, הוכר כיורשו וכממשיך דרכו בהנהגת הציבור הליטאי לצד פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב מירושלים (תר"ע-תשע"ב). לפנינו התכתבות מוקדמת בין שני האישים הגדולים של העולם הליטאי. [זמנה של התכתבות זו הוא כנראה בשנת תשכ"ה בקירוב, מספר שנים לפני שבנו הגדול של הרב שטיינמן רבי שרגא שטיינמן, נשא את נכדתו הבכורה של הרב אלישיב. במכתב שלפנינו לא מוזכר ענין קרבתם כמחותנים, שכן הוא נכתב קודם לבואם בקשרי מחותנים, בסוף שנות התש"כ].
דף כ-20 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים בשולי הדף. מחיקה בטיפקס של שם הבחור הנדון במכתב זה.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $300
נמכר ב: $575
כולל עמלת קונה
מכתב ברכת מזל טוב לנישואין (9 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, אל מחותנו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. [בני ברק, שנות התש"ל בקירוב].
"ברכת מזל טוב ושמחת עולם למחותני הגאון פה"ד [פאר הדור] והדרו... הגרי"ש אלישיב שליט"א ולנ"ב הרבנית תחי'[ה], לנשואי נכד[ת]ם בת בנם הרב הגר"ש [הגאון רבי שלמה] שליט"א... בורא עולם בקנין יבנה וישלים זה הבנין באושר ונחת...".
הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ (תרע"ג-תשע"א) היה מחותנו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), שכן בתו של הגרמ"י ליפקוביץ נשואה לבנו הגאון רבי בנימין דוד אלישיב (בעל "יד בנימין"). במשך השנים שררה ביניהם ידידות רבה, ולאחר פטירת הגרמ"י ליפקוביץ התבטא עליו הגרי"ש אלישיב, כי הוא היה שומר פך השמן הטהור של הישיבות והחינוך התורני בדורנו.
דף 10X13.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.
"ברכת מזל טוב ושמחת עולם למחותני הגאון פה"ד [פאר הדור] והדרו... הגרי"ש אלישיב שליט"א ולנ"ב הרבנית תחי'[ה], לנשואי נכד[ת]ם בת בנם הרב הגר"ש [הגאון רבי שלמה] שליט"א... בורא עולם בקנין יבנה וישלים זה הבנין באושר ונחת...".
הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ (תרע"ג-תשע"א) היה מחותנו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), שכן בתו של הגרמ"י ליפקוביץ נשואה לבנו הגאון רבי בנימין דוד אלישיב (בעל "יד בנימין"). במשך השנים שררה ביניהם ידידות רבה, ולאחר פטירת הגרמ"י ליפקוביץ התבטא עליו הגרי"ש אלישיב, כי הוא היה שומר פך השמן הטהור של הישיבות והחינוך התורני בדורנו.
דף 10X13.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,125
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (3 עמ'), בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי עובדיה יוסף. ירושלים, אלול תשי"ח [1958].
מכתב שו"ת וברכת שנה טובה, שנשלח אל ידידו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, תשובה על הערות הגרי"ש לספרו "שו"ת יביע אומר" חלק א', בדיני תקיעת שופר.
"לכבוד ידיד נפשי וחביבי הגאון הגדול המפורסם כקש"ת מהר"ר יוסף שלום אלישיב... לקחתי מועד בימים אלו לכתוב למעכתה"ר [למעלת כבוד תורתו הרמה] קצת ממה שעלה ברעיוני מדי עברי בין בתרי הערותיו היקרות (אשר הזמן גרמא) על ספרי יביע אומר ח"א, ואשמח מאד לקבל את תשובתו בנידון, ואענדהו עטרה לראשי... נא מהדר"ג לשום עינו הבדולח על הנ"ל, ואשמח לקבל הערותיו והארותיו".
בסיום המכתב מסיים הרב עובדיה יוסף בברכת שנה טובה: "והנני מברכו בברכת כתיבה וחתימה טובה בספרן של צ"ג [צדיקים גמורים] לאלתר, הוא וכל בני ביתו, ויאריך ימים על ממלכתו על כסא הרבנות לתהילה ולתפארת, בבריאות איתנה ונהורא מעליא וכל מידי דמיטב, אמן ואמן. כנה"ר וכנא"ה מוקירו ומעריצו באה"ר [באהבה רבה] בכבוד רב עובדיה יוסף. שיכוני חסידוף תל ארזא ירושלים".
הגאון רבי עובדיה יוסף (תרפ"א-תשע"ד 1920-2013), נולד בבגדאד ובעודו תינוק עלה עם הוריו לירושלים. מגיל צעיר נודע בגאונותו והחל לחבר ספרים ולהרביץ תורה ברבים. בשנת תש"ח נסע לכהן ברבנות במצרים, ועם חזרתו לארץ בשנת תשי"א כיהן ברבנות בפתח תקוה. בשנת תשי"ח נתמנה לחבר בית הדין בירושלים, ובתשרי תשכ"ה נתמנה לחבר בית הדין הרבני הגדול לצד הרב אלישיב וזקני הרבנים בדורו. בשנת תשכ"ט נתמנה לכהן כרב ראשי בתל אביב-יפו ובשנת תשל"ג מונה ל"ראשון לציון" ורב ראשי למדינת ישראל.
במשך שנות כהונתו כחבר בית הדין בירושלים, עמד בקשר רב עם הגרי"ש אלישיב, ובמשך תקופה ארוכה היה מגיע מדי ערב שבת לביתו של הגרי"ש, לדון עמו בסוגיות הלכתיות שונות שעלו בדיוני בית הדין. בשנת תשל"ג פעל הרב אלישיב באופן פומבי לבחירתו של הגר"ע יוסף לתפקיד הרב ראשי לישראל, ע"י פרסומים בעתונות החרדית ובדרכים שונות. ברבים נתפרסם אז מכתבו של הגרי"ש אל הגר"ע יוסף מחודש תשרי תשל"ג, בו הורה לו באופן נחרץ שעליו להציג את מועמדותו לתפקיד: "ועל דבר השאלה אם הדר"ג רשאי להציג את מועמדותו לראשון לציון ולרב ראשי לישראל? הנני בזה להודיעו, כי לדעתי – לפי נסיבות הענינים אשר לפנינו, שאלה זו אינה צריכה לפנים, ולא רק שאין בזה שום נדנוד של איסור, אל אף מצוה נמי איכא".
3 עמ' כתובים, כ-22 ס"מ. כ-77 שורות בכת"י. מצב טוב-בינוני. קרע קל במרכז הדף, וכתמי רטיבות קלים.
מכתב שו"ת וברכת שנה טובה, שנשלח אל ידידו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, תשובה על הערות הגרי"ש לספרו "שו"ת יביע אומר" חלק א', בדיני תקיעת שופר.
"לכבוד ידיד נפשי וחביבי הגאון הגדול המפורסם כקש"ת מהר"ר יוסף שלום אלישיב... לקחתי מועד בימים אלו לכתוב למעכתה"ר [למעלת כבוד תורתו הרמה] קצת ממה שעלה ברעיוני מדי עברי בין בתרי הערותיו היקרות (אשר הזמן גרמא) על ספרי יביע אומר ח"א, ואשמח מאד לקבל את תשובתו בנידון, ואענדהו עטרה לראשי... נא מהדר"ג לשום עינו הבדולח על הנ"ל, ואשמח לקבל הערותיו והארותיו".
בסיום המכתב מסיים הרב עובדיה יוסף בברכת שנה טובה: "והנני מברכו בברכת כתיבה וחתימה טובה בספרן של צ"ג [צדיקים גמורים] לאלתר, הוא וכל בני ביתו, ויאריך ימים על ממלכתו על כסא הרבנות לתהילה ולתפארת, בבריאות איתנה ונהורא מעליא וכל מידי דמיטב, אמן ואמן. כנה"ר וכנא"ה מוקירו ומעריצו באה"ר [באהבה רבה] בכבוד רב עובדיה יוסף. שיכוני חסידוף תל ארזא ירושלים".
הגאון רבי עובדיה יוסף (תרפ"א-תשע"ד 1920-2013), נולד בבגדאד ובעודו תינוק עלה עם הוריו לירושלים. מגיל צעיר נודע בגאונותו והחל לחבר ספרים ולהרביץ תורה ברבים. בשנת תש"ח נסע לכהן ברבנות במצרים, ועם חזרתו לארץ בשנת תשי"א כיהן ברבנות בפתח תקוה. בשנת תשי"ח נתמנה לחבר בית הדין בירושלים, ובתשרי תשכ"ה נתמנה לחבר בית הדין הרבני הגדול לצד הרב אלישיב וזקני הרבנים בדורו. בשנת תשכ"ט נתמנה לכהן כרב ראשי בתל אביב-יפו ובשנת תשל"ג מונה ל"ראשון לציון" ורב ראשי למדינת ישראל.
במשך שנות כהונתו כחבר בית הדין בירושלים, עמד בקשר רב עם הגרי"ש אלישיב, ובמשך תקופה ארוכה היה מגיע מדי ערב שבת לביתו של הגרי"ש, לדון עמו בסוגיות הלכתיות שונות שעלו בדיוני בית הדין. בשנת תשל"ג פעל הרב אלישיב באופן פומבי לבחירתו של הגר"ע יוסף לתפקיד הרב ראשי לישראל, ע"י פרסומים בעתונות החרדית ובדרכים שונות. ברבים נתפרסם אז מכתבו של הגרי"ש אל הגר"ע יוסף מחודש תשרי תשל"ג, בו הורה לו באופן נחרץ שעליו להציג את מועמדותו לתפקיד: "ועל דבר השאלה אם הדר"ג רשאי להציג את מועמדותו לראשון לציון ולרב ראשי לישראל? הנני בזה להודיעו, כי לדעתי – לפי נסיבות הענינים אשר לפנינו, שאלה זו אינה צריכה לפנים, ולא רק שאין בזה שום נדנוד של איסור, אל אף מצוה נמי איכא".
3 עמ' כתובים, כ-22 ס"מ. כ-77 שורות בכת"י. מצב טוב-בינוני. קרע קל במרכז הדף, וכתמי רטיבות קלים.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $600
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
אוסף ששה מכתבים חשובים, מגדולי ראשי הישיבות בארץ ישראל, שנשלחו אל הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. תש"כ-תשנ"ז [1960-1996].
1. מכתב תשובה הלכתית (3 דפים) מאת הגאון רבי בן ציון אבא שאול ראש ישיבת "פורת יוסף". כתיבת ידי סופר וחתימת-ידו של הרב. ירושלים, חשון תשמ"ח [1987]. בפתיחת המכתב פותח הגרב"צ בתארי הערצה: "למעכ"ת ידי"נ הגאון הגדול והמפורסם, משנתו קב ונקי, הלן בעומקה של הלכה, עמוד ההוראה ונזר היראה, חד בדרא...". בתוך המכתב מתנצל הגרב"צ על איחור המכתב, "מאחר ואינני בכחתי ל"א כידוע ואינני יכול לכתוב הדברים בעצמי, מיד כשנתראתי עם הכותב את דברי... נזדרזתי להשיב לדברי קדשו" [מכתב זה נכתב לאחר השיתוק שפגע בכושר כתיבתו, בחתימת הגרב"צ ניכרת בכתב היד, ההתאמצות לחתום בעצמו מפני כבודו של מקבל המכתב].
2. מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי משה חברוני "ר"מ ישיבת חברון". ברכות לנישואין וברכת שנה טובה. ירושלים, אלול תש"כ [1960]. נכתב אל "כבוד ידידי הגאון המופלא מוהרי"ש אלישיב שליט"א ולחותנו הרב הגאון הצדיק" [רבי אריה לוין].
3. מכתב בחתימת הגאון רבי יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון. בקשת תרומה חודשית מהורי תלמידי הישיבה, וברכת שנה טובה. ירושלים, אלול תש"כ [1960].
4. מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי משה שמואל שפירא ראש ישיבת באר יעקב. תנחומים על פטירת הרבנית. באר יעקב, תמוז תשנ"ד [1994]. בפתיחת המכתב כותב הגרמ"ש תואר מעניין על הגרי"ש: "הוד כבוד... גאוננו".
5. מכתב "קוויטל" בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שמעון משה דיסקין מראשי ישיבת קול תורה. בקשה לתפילה: "אני עובר טיפול שסיכוי הצלחתו מרובה ואבקש לברכני לרפו"ש [לרפואה שלימה] שמעון משה בן מרים לאה (דיסקין)". [ירושלים, שנות התש"נ בקירוב].
6. מכתב בחתימת הגאון רבי יצחק שיינר ראש ישיבת קמניץ ירושלים. ברכות לנישואי נכד. ירושלים, כסלו תשנ"ז [1996].
6 מכתבים, כולם על ניירות מכתבים רשמיים. גודל משתנה. מצב טוב. כתמים ובלאי במכתב מספר 5.
1. מכתב תשובה הלכתית (3 דפים) מאת הגאון רבי בן ציון אבא שאול ראש ישיבת "פורת יוסף". כתיבת ידי סופר וחתימת-ידו של הרב. ירושלים, חשון תשמ"ח [1987]. בפתיחת המכתב פותח הגרב"צ בתארי הערצה: "למעכ"ת ידי"נ הגאון הגדול והמפורסם, משנתו קב ונקי, הלן בעומקה של הלכה, עמוד ההוראה ונזר היראה, חד בדרא...". בתוך המכתב מתנצל הגרב"צ על איחור המכתב, "מאחר ואינני בכחתי ל"א כידוע ואינני יכול לכתוב הדברים בעצמי, מיד כשנתראתי עם הכותב את דברי... נזדרזתי להשיב לדברי קדשו" [מכתב זה נכתב לאחר השיתוק שפגע בכושר כתיבתו, בחתימת הגרב"צ ניכרת בכתב היד, ההתאמצות לחתום בעצמו מפני כבודו של מקבל המכתב].
2. מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי משה חברוני "ר"מ ישיבת חברון". ברכות לנישואין וברכת שנה טובה. ירושלים, אלול תש"כ [1960]. נכתב אל "כבוד ידידי הגאון המופלא מוהרי"ש אלישיב שליט"א ולחותנו הרב הגאון הצדיק" [רבי אריה לוין].
3. מכתב בחתימת הגאון רבי יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון. בקשת תרומה חודשית מהורי תלמידי הישיבה, וברכת שנה טובה. ירושלים, אלול תש"כ [1960].
4. מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי משה שמואל שפירא ראש ישיבת באר יעקב. תנחומים על פטירת הרבנית. באר יעקב, תמוז תשנ"ד [1994]. בפתיחת המכתב כותב הגרמ"ש תואר מעניין על הגרי"ש: "הוד כבוד... גאוננו".
5. מכתב "קוויטל" בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שמעון משה דיסקין מראשי ישיבת קול תורה. בקשה לתפילה: "אני עובר טיפול שסיכוי הצלחתו מרובה ואבקש לברכני לרפו"ש [לרפואה שלימה] שמעון משה בן מרים לאה (דיסקין)". [ירושלים, שנות התש"נ בקירוב].
6. מכתב בחתימת הגאון רבי יצחק שיינר ראש ישיבת קמניץ ירושלים. ברכות לנישואי נכד. ירושלים, כסלו תשנ"ז [1996].
6 מכתבים, כולם על ניירות מכתבים רשמיים. גודל משתנה. מצב טוב. כתמים ובלאי במכתב מספר 5.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $1,200
לא נמכר
כתובה לנישואי החתן אהרן בן הנכבד דוד די סוריא נ"ע עם הכלה רחל בת הגביר יצחק מנדיז קאמפוס נ"ע. בורדיאוס [Bordeaux – בורדו, צרפת], ערב חג השבועות, יום שלישי ה' סיון תקמ"ח [יוני 1788].
כתובה על גבי קלף, בכתב רש"י, מוקפת מסגרת פרחים נאה, צבועה ביד באדום ובירוק. העדים והחתן חתומים בתחתיתה בצרפתית, ועל כך נוספה חתימה בעברית: "הצעיר דוד במוהרר יעקב חיים עטיאס" - רבי דוד עטיאס, רבה של העיר בורדו.
בגב הכתובה נכרך דף נייר - מסמך רשמי עם תרגום הכתובה לצרפתית, מאת הרב עטיאס [הרב בבורדו], ואישור הנוטריון של בורדו.
35X23.5 ס"מ. מצב טוב. שולי הכתובה נחתכו מימין ומשמאל כדי להתאימה לדף הכרוך סביבה ורוב המסגרת המעוטרת חסרה. כתמים. קרע חסר קטן בקלף ללא פגיעה בתוכן.
כתובה על גבי קלף, בכתב רש"י, מוקפת מסגרת פרחים נאה, צבועה ביד באדום ובירוק. העדים והחתן חתומים בתחתיתה בצרפתית, ועל כך נוספה חתימה בעברית: "הצעיר דוד במוהרר יעקב חיים עטיאס" - רבי דוד עטיאס, רבה של העיר בורדו.
בגב הכתובה נכרך דף נייר - מסמך רשמי עם תרגום הכתובה לצרפתית, מאת הרב עטיאס [הרב בבורדו], ואישור הנוטריון של בורדו.
35X23.5 ס"מ. מצב טוב. שולי הכתובה נחתכו מימין ומשמאל כדי להתאימה לדף הכרוך סביבה ורוב המסגרת המעוטרת חסרה. כתמים. קרע חסר קטן בקלף ללא פגיעה בתוכן.
קטגוריה
מסמכים ותעודות רשמיות, כתובות ונישואין
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $300
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
צרור מסמכים בעברית, מארכיון רבני העיר שטוקהולם - שטרות על קלף, מכתב ותעודה. שטוקהולם, שנות התר"י-תר"מ בקירוב [1850-1880]:
· שתי כתובות נישואין. כתיבת ידי סופר על קלף וחתימות ידי עדים. באחת מהן תיקונים ומחיקות [שנעשו על מנת להעתיק ממנה כתובה אחרת]. שטוקהולם, תרי"ב-תרי"ח [1852-1858].
· ארבעה גיטי גירושין, כתיבת סופר על קלף וחתימות עדים. שטוקהולם, תרכ"ז, תרל"א, תרל"ח, תר"מ [1867, 1871, 1877, 1880]. בכל הגיטין קרעי בית דין [קרע מיוחד, הנעשה בגזירה מיוחדת, לסימון ואישור מסירת הגט מהאיש לאשה].
· מכתב מאת יעקב ברעסלר, אל הרב יהודה ליב לוויסון רבה של שטוקהולם. פלאצק (פולוצק, פולין), ניסן תרכ"ז [1867]. בענין העגונה מהעיר פולוצק, שבעלה ברח לשבדיה [ראה עוד אודות עגונה זו במכתבים אחרים שהופיעו במכירת "קדם", מכירה 8, פברואר 2010, פריט 522].
· תעודת "מורינו", שניתנה לפרנס וגבאי הקהילה ר' אברהם ב"ר אליהו פאלענטין, לרגל מלאת לו שבעים שנה. בחתימות רבני העיר: רבי "יהודה ליב לעוויזאהן, לפנים רב בשטאקהאלם", "גד [גאטליב] קליין רב בשטאקהאלם". שטוקהולם, חנוכה [תרמ"ד 1883]. עיטורי מסגרת צבעוניים, מאויירים וצבועים ביד. קרעים ופגימות. [רבי גוטליב קליין, הגיע מהונגריה לשטוקהולם בשנת 1882 בקירוב].
6 פריטים על קלף ו-2 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
· שתי כתובות נישואין. כתיבת ידי סופר על קלף וחתימות ידי עדים. באחת מהן תיקונים ומחיקות [שנעשו על מנת להעתיק ממנה כתובה אחרת]. שטוקהולם, תרי"ב-תרי"ח [1852-1858].
· ארבעה גיטי גירושין, כתיבת סופר על קלף וחתימות עדים. שטוקהולם, תרכ"ז, תרל"א, תרל"ח, תר"מ [1867, 1871, 1877, 1880]. בכל הגיטין קרעי בית דין [קרע מיוחד, הנעשה בגזירה מיוחדת, לסימון ואישור מסירת הגט מהאיש לאשה].
· מכתב מאת יעקב ברעסלר, אל הרב יהודה ליב לוויסון רבה של שטוקהולם. פלאצק (פולוצק, פולין), ניסן תרכ"ז [1867]. בענין העגונה מהעיר פולוצק, שבעלה ברח לשבדיה [ראה עוד אודות עגונה זו במכתבים אחרים שהופיעו במכירת "קדם", מכירה 8, פברואר 2010, פריט 522].
· תעודת "מורינו", שניתנה לפרנס וגבאי הקהילה ר' אברהם ב"ר אליהו פאלענטין, לרגל מלאת לו שבעים שנה. בחתימות רבני העיר: רבי "יהודה ליב לעוויזאהן, לפנים רב בשטאקהאלם", "גד [גאטליב] קליין רב בשטאקהאלם". שטוקהולם, חנוכה [תרמ"ד 1883]. עיטורי מסגרת צבעוניים, מאויירים וצבועים ביד. קרעים ופגימות. [רבי גוטליב קליין, הגיע מהונגריה לשטוקהולם בשנת 1882 בקירוב].
6 פריטים על קלף ו-2 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מסמכים ותעודות רשמיות, כתובות ונישואין
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
מסמך בכתב-יד (בגרמנית), הודעה רשמית ובה עדכון ופירוט סעיף נוסף לצוואתו המקורית (משנת תרי"ג 1853) של רבי יוסף שאול נתנזון [בעל ה"שואל ומשיב"] רב העיר לבוב. למברג, [תר"ל] 1870.
בתוספת זו מורה הרב נתנזון להקציב לאחר פטירתו סך 5,000 קרונה לצרכי צדקה; 40% מכלל הסכום לטובת בית החולים היהודי של הקהילה ושאר הסכום עבור קרובים עניים, עניי העיר, עניים אחרים ועבור קמחא דפסחא לעניים. כמו-כן הוא מורה להפקיד את המסמך בידי הנהלת בית החולים. בסוף ההוראות חתימת ידו של הרב וחתימת חמישה עדים.
למסמך מצורפים שני נספחים המעידים כי הנהלת בית החולים קבלה לידיעתה ולביצועה העתידי את המסמך, חתומים בחותמות וחתימות חברי קהילה, גבאים, חברי הנהלת בית החולים ועדים.
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון (תקס"ח-תרל"ה), מגדולי הפוסקים בדורו, נולד בברזן (גליציה), חיבר בצוותא עם גיסו רבי מרדכי זאב איטינגא את הספרים "מפרשי הים" על בבא קמא, "מגן גבורים" על שו"ע אורח חיים, שו"ת "שבת אחים" ועוד ספרים. [לימים שני הגיסים הללו, היו משני עברי המתרס, בפולמוס "מצות מכונה"]. כיהן כאב"ד לבוב משנת תרי"ז. חיבר ספרים רבים אך שמו בישראל נזכר על שם ספרי השו"ת שלו - ה"שואל ומשיב". המסמך בגרמנית.
[5] עמ', 34 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני-קיפול. קרעים בשוליים.
בתוספת זו מורה הרב נתנזון להקציב לאחר פטירתו סך 5,000 קרונה לצרכי צדקה; 40% מכלל הסכום לטובת בית החולים היהודי של הקהילה ושאר הסכום עבור קרובים עניים, עניי העיר, עניים אחרים ועבור קמחא דפסחא לעניים. כמו-כן הוא מורה להפקיד את המסמך בידי הנהלת בית החולים. בסוף ההוראות חתימת ידו של הרב וחתימת חמישה עדים.
למסמך מצורפים שני נספחים המעידים כי הנהלת בית החולים קבלה לידיעתה ולביצועה העתידי את המסמך, חתומים בחותמות וחתימות חברי קהילה, גבאים, חברי הנהלת בית החולים ועדים.
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון (תקס"ח-תרל"ה), מגדולי הפוסקים בדורו, נולד בברזן (גליציה), חיבר בצוותא עם גיסו רבי מרדכי זאב איטינגא את הספרים "מפרשי הים" על בבא קמא, "מגן גבורים" על שו"ע אורח חיים, שו"ת "שבת אחים" ועוד ספרים. [לימים שני הגיסים הללו, היו משני עברי המתרס, בפולמוס "מצות מכונה"]. כיהן כאב"ד לבוב משנת תרי"ז. חיבר ספרים רבים אך שמו בישראל נזכר על שם ספרי השו"ת שלו - ה"שואל ומשיב". המסמך בגרמנית.
[5] עמ', 34 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני-קיפול. קרעים בשוליים.
קטגוריה
מסמכים ותעודות רשמיות, כתובות ונישואין
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $500
לא נמכר
שתי תעודות לידה ומסמך רשמי נוסף, בחתימת הגאון רבי חיים זוסמן סופר, בעל "מחנה חיים". ימרינג, (Gyömöre, הונגריה), [תרי"ג] 1852.
1-2. תעודות לידה של Gabor Abeles (נולד 1822) ושל Resy Abeles (נולדה 1839). עם חותמות נוטריוניות מודבקות.
3. מסמך המחייב את משה שטרן (Moses Stern) לשלם 5 גילדן עבור פרנסת בתו. עם חותמת-שעווה של הקהילה היהודית.
שלושת המסמכים נכתבו בגרמנית, ובכולם חתימת רבי חיים סופר בגרמנית (בשמו הלועזי): "יואכים שרייבר" (Joachim Schreiber), לצד חותמת-שעווה שלו: "Ober Rabbiner J. Schreiber Gyömöre".
הגאון המפורסם רבי חיים זוסמן סופר אב"ד מונקאטש ובודפסט (תקפ"ב-תרמ"ו, החת"ס ותלמידיו עמ' קלח-קמב), בעל שו"ת "מחנה חיים" ומגדולי גאוני הונגריה. נולד בפרשבורג ונימול על-ידי החתם סופר. מתלמידיו של החתם סופר בשנותיו האחרונות. בגיל 11 כבר נודע לעילוי ונכנס ללמוד בישיבת החתם-סופר. כאשר נפטר רבו ה"חתם סופר" נסע ללמוד אצל המהר"ם א"ש אב"ד אונגוואר. בדרך נסיעתו לשם התארח בשבת בעיר אויהעל אצל האדמו"ר בעל "ישמח משה", שקירבו בחביבות ושמח מאד לשמוע מפיו מגדולת וקדושת רבו ה"חתם סופר" וענין הסתלקותו מן העולם. בין השנים תרי"א-תרי"ח כיהן כרב בעיר יעמרינג, ומשנת תרכ"ח החל לכהן כאב"ד מונקאטש. בשנת תרל"ט עבר לכהן כראב"ד הקהילה החרדית בבודפסט.
[3] דפים כפולים. 34 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני קיפול.
1-2. תעודות לידה של Gabor Abeles (נולד 1822) ושל Resy Abeles (נולדה 1839). עם חותמות נוטריוניות מודבקות.
3. מסמך המחייב את משה שטרן (Moses Stern) לשלם 5 גילדן עבור פרנסת בתו. עם חותמת-שעווה של הקהילה היהודית.
שלושת המסמכים נכתבו בגרמנית, ובכולם חתימת רבי חיים סופר בגרמנית (בשמו הלועזי): "יואכים שרייבר" (Joachim Schreiber), לצד חותמת-שעווה שלו: "Ober Rabbiner J. Schreiber Gyömöre".
הגאון המפורסם רבי חיים זוסמן סופר אב"ד מונקאטש ובודפסט (תקפ"ב-תרמ"ו, החת"ס ותלמידיו עמ' קלח-קמב), בעל שו"ת "מחנה חיים" ומגדולי גאוני הונגריה. נולד בפרשבורג ונימול על-ידי החתם סופר. מתלמידיו של החתם סופר בשנותיו האחרונות. בגיל 11 כבר נודע לעילוי ונכנס ללמוד בישיבת החתם-סופר. כאשר נפטר רבו ה"חתם סופר" נסע ללמוד אצל המהר"ם א"ש אב"ד אונגוואר. בדרך נסיעתו לשם התארח בשבת בעיר אויהעל אצל האדמו"ר בעל "ישמח משה", שקירבו בחביבות ושמח מאד לשמוע מפיו מגדולת וקדושת רבו ה"חתם סופר" וענין הסתלקותו מן העולם. בין השנים תרי"א-תרי"ח כיהן כרב בעיר יעמרינג, ומשנת תרכ"ח החל לכהן כאב"ד מונקאטש. בשנת תרל"ט עבר לכהן כראב"ד הקהילה החרדית בבודפסט.
[3] דפים כפולים. 34 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני קיפול.
קטגוריה
מסמכים ותעודות רשמיות, כתובות ונישואין
קָטָלוֹג