כתב-יד, סידור "תִּכְּלַאל" כמנהג יהודי תימן, תפילות לשבתות ומועדים, עם פירושים ("חדושין") מרבי יצחק ונה. [תימן, תכ"ג 1663 בקירוב]. כולל דפי השלמה נוספים מתקופות אחרות, חלקם מתכלאלים עתיקים יותר [תימן, שס"ו 1606 בקירוב – עד המאה ה-18 בקירוב].
כרך גדול. כתיבה תימנית נאה. טקסט התפילות בכתיבה מנוקדת (ניקוד עליון. מגילת איכה ושיר השירים עם ניקוד תחתון), עם עיטורי כותרות קליגרפיים. בשוליים מופיעים ה"חידושין" בכתיבת אותו סופר. הגהות נוספות בשולי העמודים מכותבים שונים.
ברוב התפילות מופיעים פירושים שונים בשולי טקסט התפילות [עם הכותרת "חדושין"]: חדושים בהלכה ובאגדה, עם ביאורים עפ"י תורת הסוד והקבלה. קטעים אלו מיוחסים לפירושי רבי יצחק (מהר"י) ונה על התכלאל (הנקראים "פעמון זהב"). רבי יצחק ונה, מגדולי חכמי תימן, נפטר בשנת ת"ל (1670), וכפי הנראה לפנינו העתקה מוקדמת, שנעשתה בחייו.
תפילות לימות החול ולשבתות; "תקוני שבת מלכתא" מהאר"י הקדוש [העתקה מספר תיקוני שבת, שנדפס בקראקא, שע"ג בקירוב]; פרקי אבות עם פירושים (כולל נוסח נוסף לפרק שישי); פרק שביעי של אבות [לקוח ממסכת דרך ארץ זוטא – ונוהגין לאמרו בשבת השביעית שלפני עצרת, אם חל יו"ט ראשון של פסח בשבת]; תפילות למועדים: לפסח - כולל הגדה של פסח עם תרגום לערבית-יהודית; שבועות – כולל אזהרות; תפילה וקינות לתשעה באב; תפילות ראש השנה ויום כיפורים; סוכות - כולל הושענות של רב סעדיה גאון; חנוכה – כולל "מגלת בני חשמונאי"; פורים; מספדות; סדר סליחות וסדר 'מרנות' (כולל סליחות מאת רב סעדיה גאון ומשוררי ספרד; פיוט סדר העבודה לרבי אברהם אבן עזרא); מפתחות לסדר הסליחות והמרנות; סדר נוסח הברכות (דיני ברכת המצוות בערבית-יהודית) וחשבון העיבור, מולדות ותקופות. לוח מולדות המתחיל משנת ה'תכ"ג (1662-3) עד שנת ה'תצ"א (1731). בין הדפים נמצא דף מלוח מולדות מתכלאל קדום יותר, המתחיל בשנת ה'שס"ו 1605-6; נוסח הכתובות, הגיטין והשטרות; תוכחות ובקשות, ונוסחאות וידוי.
כתב היד חסר בתחילתו ובסופו. שם סופר כתב היד אהרן בן סעדיה אל-ביצ'אני מופיע בקולופון מעוטר הנמצא בסוף דפי מפתחות ה"סליחות" (דף [163]/2): "אתחיל לכתוב סדר הברכות בעזרת קורא הדורות ורוכב ערבות בהו"ש [ברוך הוא וברוך שמו], נסיון דיו שלי וקולמוסי – אני הצעיר אהרן קטן הסופרים, בן לאמ"ו סעדיא ארי"ת בג"ע [רוח ה' תניחהו בגן עדן] הידוע אלביצאני".
רישומי לידות ופטירות מתקופות שונות. בסוף "נוסח עיבור התקופות" (דף [184ב]) שטר מכירת הסידור לחסן יחיא ג'מיל, מאת סאלם בן מעוצ'ה אל-ימני, בשנת ב'מז לשטרות [תצ"ו 1736], בחתימות העדים: "שלם ן' עודד" ו-"סעדיה אהרן....".
[204] דף, 29.5 ס"מ + כ-4 דפי כת"י בודדים בגדלים שונים [הנמצאים בין דפי הספר]. מספר דפים כרוכים שלא במקומם. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב. קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט. כריכה חדשה.

כתב-יד, שלושה חיבורים מאת רבי לוי בן שם טוב חליגואה. [קוצ'ין, הודו, תרל"א 1871].
כתיבה מזרחית (כתב לא שגרתי).
שלושה חיבורים, הנראים כחיבורים אזוטריים (תורת סוד), שמהותם לא נחקרה כל צרכה. בחיבור הראשון רשימות מילים בקבוצות; בחיבור השני תרשימים קבליים, עם צירופי שמות קודש ופסוקים; ובחיבור השלישי שמות הקודש היוצאים מראשי וסופי תיבות של קטעי פסוקים בתנ"ך, לפי סדר הספרים יהושע עד מלכים.
הכותב, רבי "לוי בן שם טוב חליגואה", חותם את שמו שלוש פעמים בכתב-היד שלפנינו. בפתיחה לחיבור הראשון ובפתיחה לחיבור השלישי ובקולופון לחיבור השלישי. בשלושת המקומות הנ"ל הוא כותב באופן מסתורי וחידתי.
פתיחה בראשית החיבור הראשון: "בירח. בד"ד. למנחם. במעלי. שבתא. ת'א'ר'י'ך' ימים על האדמה. ביצירה. פירשתי... אות של שם ברום השורה. לאזק המורה. שלא יסכסך. בלי קלקול וסריקים למושך. ושלא יברך בעניין. ואל יביא סכסוך וסלול על קעקע ספר זו. ושלא נכמרו הרחמנים... ואנא גפי שירקן. בגליל מעב ובין ומחבר סיון וכהן. לוי בן שם טוב חליגואה".
פתיחה בתחילת החיבור השלישי: "ה'נה' נא' הואלתי' ל'רמז. ימי' ירד' ש'תים. בשבת. לא'בי בני' רו'בין' עד'. ולחדד' י'טור נ'פיש ותימא'... זה לי לבונה משבא הקשיבו לתורתי וימאסו בה. ואתה אפרים אל תתפלל. רנה ותפלה כי אינני. ואני ככבש אלוף יובל. ואני נגרשתי אמרתי מנגד. להביט אל היכל קדשך אפפוני. זו היא שנת לשיני ו'א'ח'ר'י'ת'ו' עדי אובד. אמן. כה דברי השלישי י'קימנו ו'נחיה ל'פניו. אמן. לוי בן שם טוב חליגואה הי"ו".
קולופון בסוף החיבור השלישי: "זה יאמר לה' אני. וזה יכתב ידו לה'. את שני הימים האלה. משנה בשבת. פרוש בזוהר. בימים. בנביאים. כה אמר ה' גאלכם קדוש ישראל למענכם שלחתי בבלה ו'ה'ו'ר'ד'ת'י'. ועתה הנה הבאתי אתי עמדי עוד שבע. ירח הצומח בו גפנה. ותאנתה וכל אילני יבולה... למען ידעו דור אחרון. ושמר תאנה יאכל פריה. ואני רזה בכהנים. ובלוים. בקבלה. ובזוהר. ובדרש. ובגאון. ובשורש. ובארוך. ובשמעתא. ובחריף. ובטורח. ובמשנה. ובשחלת. וברחשי. ובפסקי. ובעבור. ובהלכות. ובפירוש. ובכוונה. ובסוד. ובתפלה. ובשבט. ובמורה. ובשלמי. ובעציץ. ובמטה משה. ובמקדש. ובגליון. ובשור ובנץ. ובאילי. ספרים. אחכם. ובקעי. אמן. הגדת לוי בן שם טוב חליגואה יצ"ו".
בשלושת הקטעים הנ"ל מופיעים פרטי שנה מודגשים לשנת תרל"א.
החיבור האמצעי עשוי תרשימים עם צירופי שמות קודש. התרשימים ממוקמים במרכז כל עמוד כשבשני צדיהם רשימות וצירופי פסוקים שונים.
לאחר החיבור השלישי, מופיע עמוד אחד עם שני קטעים על האותיות הגדולות והקטנות שבתנ"ך. סוף כתב-היד חסר.
הכותב, רבי לוי בן שם טוב חליגואה, הוא ממשפחת חליגואה (Hallegua/Chaligua), מן הבולטות במשפחות קהילת הפארדשים (היהודים הלבנים - צאצאי היהודים שהגיעו מחוץ להודו) בקוצ'ין. ידועים ממנו שני כתבי-יד שהעתיק בקוצ'ין, אחד מהם בשנת תרל"ו (ראה: ששון, אהל דוד, עמ' 260-261).
[41] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. [1] דף מהחיבור האמצעי ו-[3] הדפים האחרונים מנותקים, עם קרעים ופגיעה בטקסט. חלק מהדפים מנותקים חלקית. מריחת דיו בחלק מהדפים. ללא כריכה.

דף גדול מתוך פנקס התשובות של הגאון רבי עקיבא איגר - בכתב-יד קדשו.
דף בפורמט גדול, שני טורים בעמוד, בכתב-ידו האופייני של רבי עקיבא איגר. לפנינו למעלה מ-160 שורות בכתב-יד קדשו.
רוב הדברים נדפסו, חלקם בשינויי לשון והקשר (ראה להלן), אך הפסקה האחרונה, על תוספות במסכת סוכה דף יא, המתחילה במילים "לא זכיתי לעמוד על כוונת דבריהם הקדושי'[ם]" ומסתיימת "וצלע"ג" [וצריך לי עיון גדול] - לא נדפסה למיטב בדיקתנו.
הדף כולו נכתב בכתב-ידו של רבי עקיבא איגר, ועליו נוספו סימונים ורישומים, בכתיבה שונה, בצדי הטקסט ובין השורות. רוב הרישומים נעשו כנראה ע"י בניו של רבי עקיבא איגר במהלך עריכת החלק הראשון של תשובותיו. חלק זה נדפס בשנת תקצ"ה בהדרכתו של רבי עקיבא איגר עצמו. בשני מקומות נוספו "חתימות": "הק' עקיבא" - לצורך העריכה, אך תוספות אלה ככל הנראה אינן בכתב-ידו. מהדף שלפנינו מתגלה צורת העריכה של כתבי רבי עקיבא איגר הנדפסים.
כך לדוגמה, בעמוד הראשון, בעמודה הימנית, נכתב בצד אחד הקטעים: "נדפס סימן א'" ולאחר מכן "נדפס ס' ט"ז ח"א". למעשה זהו קטע אחד שתוכן הדברים שבו מופיע בנדפס באופן מפוצל, בשתי תשובות שונות, החלק הראשון מופיע בסימן א' והחלק השני בסימן טז. בנדפס מופיעים הדברים בתוך הקשר של שתי תשובות שנשלחו לשני בני אדם ואילו כאן כנדון הלכתי אחד ללא התייחסות לשואל מסוים. גם נוסח הדברים מעט שונה. נראה שלפני הבנים המדפיסים עמדו במקרה זה גם העתקות של המכתבים שנשלחו לפונים, ונערכה השוואה עם הדברים שכתב רבי עקיבא איגר בדף שלפנינו.
כמו כן, נוספו במספר מקומות שורות פתיחה או סיום. כך לדוגמה, בראש הקטע הרביעי בדף (בעמוד הראשון) מופיעה תשובה שנדפסה בחלק א' סימן קל"ה. לפני התשובה, שכתובה לפנינו בכתב-ידו של רבי עקיבא איגר, נוספו שתי שורות, בכתיבה שונה, ובהן הפתיחה של המכתב "לחתן בני כבוד הרב ר' יעקב אב"ד דק"ק וואנגראוויץ...", ובעמוד השני בסוף התשובה, שורות הסיום: "ומזה ישפוט חתני נ"י בנדון שבא לפניו מה דעתי לפום רהיטא ידידיו חותנו הק' עקיבא". במקום אחר נוספה "חתימה": "ידידו עקיבא"; ובמספר מקומות נוספו תיקונים, עריכות והוראות למדפיס. על חלק מהקטעים סומן קו אנכי למחיקה (קוים אלה מופיעים רק בקטעים שנדפסו בחלק הראשון).
[בצד הקטע הראשון בעמוד הראשון נוסף הרישום: "נכתב לכתבים", דהיינו שקטע זה הועתק לחלק ה'כתבים' שבשו"ת רעק"א. לצד רישום זה נוסף רישום: "סימן קצו"; ואכן לפנינו סיומה של תשובה קצו, שנדפסה בחלק ה'כתבים' בשו"ת רעק"א חלק ראשון.
בצד הקטע השלישי בעמוד הראשון נוסף הרישום: "נכתב לחלק שני" - דהיינו שהועתק לצורך סידור חלק שני של שו"ת רעק"א (נדפס למעשה ב'אוסף גנזים' לרעק"א, סימן ח)].
החלק הראשון של תשובות רבי עקיבא איגר נדפס בחייו, בוורשא תקצ"ה (1835), ע"י שני בניו הגאונים רבי אברהם ורבי שלמה איגר, ובהדרכתו הצמודה של אביהם הגדול. תהליך העריכה מתואר בהרחבה בהקדמת הבנים לספר. שם מובאים מכתבים שכתב להם רבי עקיבא איגר בעניין זה, ובין היתר כתב: "יקבל בני בזה תכריך מכתבים כרצונך. אבקשך בני, אשר בעברך עליהם להעתיקם ולסדר, תשגיח היטב אם לא נמצא בתוכם אשר הועתק בכפילות, כי בהבטה קלה בל יורגש, כי אפשר שבאה העתקה שניה ושלישית בשינוי סדר ומשואלים אחרים ובמילות שונות; וסיבת הדבר, כי ברבות העתים נשאלתי איזה פעמים, ומאנשים שונים, על דין שכבר נשאלתי עליו... ואם כי רחוק שלא יהי' בכל אחת מהנה איזה חידוש... והלא חכם בני תוכל לספח התוספת שבאחרונות אל הראשונה, ואין בזה נזק לשואל אם אחר תשובתי אליו נתוסף עליה מה...".
רבי עקיבא איגר אף הנחה את בניו בהוראות מפורטות כיצד לנהוג בעניין התארים שבראשי המכתבים, שפעמים רבות יש בהם "אבק חנופה" או "אבק גאות", כשהוא יוצר שיטה אחידה של תארים לכל הפונים; בנוסף, הנחה אותם גם על צורת ההדפסה וחומרי ההדפסה ["אבקשך בני ידידי לפקוח עין ע"ז שיהיה נדפס על נייר יפה דיו שחרו ואותיות נאותו, כי לדעתי הנפש מתפעל והדעת מתרוחת והכונה מתעוררת מתוך הלימוד בספר נאה ומהודר..."]; ונתן להם הוראות נוספות.
הגאון המפורסם רבינו עקיבא אייגר (תקכ"ב-תקצ"ח), גדול גאוני דורו. נולד באייזנשטאט, לאביו רבי משה גינז ולאמו בת הגאון רבי עקיבא אייגר הראשון [אב"ד פרשבורג, בעל "משנת דרבי עקיבא"]. עוד טרם הגיעו לגיל בר-מצוה למד בישיבת ברסלוי במחיצת דודו ורבו הגאון רבי בנימין וואלף אייגר. בהיותו בן ט"ו שנה כבר החל לומד שיעור בפני תלמידים. עם נישואיו בשנת תקל"ח עבר לגור בעיר ליסא בבית חותנו רבי איצק מרגליות. למרות היותו רך בשנים נחשב כאחד מגדולי הלמדנים בעיר, שהיתה מרכז התורה באותה תקופה.
בשנת תקנ"ב נתקבל לרב בעיר מארקיש-פרידלנד ויסד שם ישיבה. בשנת תקע"ה עבר לכהן כרב בעיר פוזנא בה שימש כ"ג שנים עד פטירתו, שם יסד ישיבה והעמיד תלמידים הרבה. איש קדוש בעל "רוח הקודש", ענוותן ונעים הליכות אשר לא השתרר על הציבור, אך ידע לעמוד בתוקף על כבוד הרבנות וכבוד התורה. התקין תקנות מרובות והקים מוסדות רבים לטובת הציבור. השיב תשובות לאלפי שאלות שהגיעו אליו מכל קצוי תבל, וכתב חידושי תורה רבים.
מצאצאיו נודעו כגדולי דורם, הגאון רבי שלמה אייגר (תקמ"ו-תרי"ב) - מנגידי וורשא וממלא-מקום אביו ברבנות פוזנא, בעל "גליון מהרש"א" וספרים נוספים; הגאון רבי אברהם אייגר מהעיר ראוויטש, שערך את כתבי אביו (עם הוספותיו החתומות "אאבה"ה" - אמר אברהם בן הרב המחבר), וחתנו הגדול הגאון רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר", שנשא בזיווג-שני את בת רע"א [הרבנית שרל, אֵם-צאצאיו רבי אברהם שמואל בנימין וואלף בעל ה"כתב סופר", ורבי שמעון סופר אב"ד קראקא].
רבינו עקיבא אייגר עמל בתורה במסירות נפש כל ימיו. נודע בבקיאותו הרחבה ובהגדרותיו העמוקות אשר הפכו לאבני-יסוד בלימוד התורה עד ימינו. ספריו וחידושיו הפכו לספרי יסוד בעולם הישיבות ואצל כל פוסקי ההלכה. הגאון רבי אלעזר מנחם שך בעל "אבי עזרי" כותב בהסכמה לספר "פותח שערים - מתורתו של רבינו עקיבא אייגר" (ירושלים, תשמ"ה) "כי הגרעק"א אצלינו ודעתו וסברתו מכריעות כאחד מן הראשונים...".
מחיבוריו: ספר "תשובות רבי עקיבא אייגר" נדפס בחייו על ידי בניו על פי הוראותיו. אחרי פטירתו המשיכו בניו להדפיס ספר "דרוש וחידוש" מחידושיו, וכן יצאו חלקים נוספים לתשובות. הגהות "גליון הש"ס" (שנדפסו תחילה בחייו בש"ס פראג ובש"ס וילנא), הגהותיו לשו"ע ו"תוספות רעק"א" למשנה. תשובות נוספות וחידושי תורה מכת"י נדפסים עד היום (כמו הספרים: "קושיות עצומות", "כתב וחותם", "מכתבי רבי עקיבא אייגר" ועוד). ספריו השונים זכו למהדורות רבות, חלקן במהדורות מוערות ומורחבות, עם הוספת ליקוטים ממקומות אחרים מדברי תורתו ה"עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר".
[1] דף, [2] עמ'. 35 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
הקטעים שלפנינו נדפסו, במספר שינויים, בשו"ת רבי עקיבא איגר חלק ראשון, סימנים א, טז, ו-קלה; וב'אוסף גנזים' סימן ח; למעט קטע אחד שלמיטב בדיקתנו לא נדפס.