כתב-יד, שלושה חיבורים מאת רבי לוי בן שם טוב חליגואה. [קוצ'ין, הודו, תרל"א 1871].
כתיבה מזרחית (כתב לא שגרתי).
שלושה חיבורים, הנראים כחיבורים אזוטריים (תורת סוד), שמהותם לא נחקרה כל צרכה. בחיבור הראשון רשימות מילים בקבוצות; בחיבור השני תרשימים קבליים, עם צירופי שמות קודש ופסוקים; ובחיבור השלישי שמות הקודש היוצאים מראשי וסופי תיבות של קטעי פסוקים בתנ"ך, לפי סדר הספרים יהושע עד מלכים.
הכותב, רבי "לוי בן שם טוב חליגואה", חותם את שמו שלוש פעמים בכתב-היד שלפנינו. בפתיחה לחיבור הראשון ובפתיחה לחיבור השלישי ובקולופון לחיבור השלישי. בשלושת המקומות הנ"ל הוא כותב באופן מסתורי וחידתי.
פתיחה בראשית החיבור הראשון: "בירח. בד"ד. למנחם. במעלי. שבתא. ת'א'ר'י'ך' ימים על האדמה. ביצירה. פירשתי... אות של שם ברום השורה. לאזק המורה. שלא יסכסך. בלי קלקול וסריקים למושך. ושלא יברך בעניין. ואל יביא סכסוך וסלול על קעקע ספר זו. ושלא נכמרו הרחמנים... ואנא גפי שירקן. בגליל מעב ובין ומחבר סיון וכהן. לוי בן שם טוב חליגואה".
פתיחה בתחילת החיבור השלישי: "ה'נה' נא' הואלתי' ל'רמז. ימי' ירד' ש'תים. בשבת. לא'בי בני' רו'בין' עד'. ולחדד' י'טור נ'פיש ותימא'... זה לי לבונה משבא הקשיבו לתורתי וימאסו בה. ואתה אפרים אל תתפלל. רנה ותפלה כי אינני. ואני ככבש אלוף יובל. ואני נגרשתי אמרתי מנגד. להביט אל היכל קדשך אפפוני. זו היא שנת לשיני ו'א'ח'ר'י'ת'ו' עדי אובד. אמן. כה דברי השלישי י'קימנו ו'נחיה ל'פניו. אמן. לוי בן שם טוב חליגואה הי"ו".
קולופון בסוף החיבור השלישי: "זה יאמר לה' אני. וזה יכתב ידו לה'. את שני הימים האלה. משנה בשבת. פרוש בזוהר. בימים. בנביאים. כה אמר ה' גאלכם קדוש ישראל למענכם שלחתי בבלה ו'ה'ו'ר'ד'ת'י'. ועתה הנה הבאתי אתי עמדי עוד שבע. ירח הצומח בו גפנה. ותאנתה וכל אילני יבולה... למען ידעו דור אחרון. ושמר תאנה יאכל פריה. ואני רזה בכהנים. ובלוים. בקבלה. ובזוהר. ובדרש. ובגאון. ובשורש. ובארוך. ובשמעתא. ובחריף. ובטורח. ובמשנה. ובשחלת. וברחשי. ובפסקי. ובעבור. ובהלכות. ובפירוש. ובכוונה. ובסוד. ובתפלה. ובשבט. ובמורה. ובשלמי. ובעציץ. ובמטה משה. ובמקדש. ובגליון. ובשור ובנץ. ובאילי. ספרים. אחכם. ובקעי. אמן. הגדת לוי בן שם טוב חליגואה יצ"ו".
בשלושת הקטעים הנ"ל מופיעים פרטי שנה מודגשים לשנת תרל"א.
החיבור האמצעי עשוי תרשימים עם צירופי שמות קודש. התרשימים ממוקמים במרכז כל עמוד כשבשני צדיהם רשימות וצירופי פסוקים שונים.
לאחר החיבור השלישי, מופיע עמוד אחד עם שני קטעים על האותיות הגדולות והקטנות שבתנ"ך. סוף כתב-היד חסר.
הכותב, רבי לוי בן שם טוב חליגואה, הוא ממשפחת חליגואה (Hallegua/Chaligua), מן הבולטות במשפחות קהילת הפארדשים (היהודים הלבנים - צאצאי היהודים שהגיעו מחוץ להודו) בקוצ'ין. ידועים ממנו שני כתבי-יד שהעתיק בקוצ'ין, אחד מהם בשנת תרל"ו (ראה: ששון, אהל דוד, עמ' 260-261).
[41] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. [1] דף מהחיבור האמצעי ו-[3] הדפים האחרונים מנותקים, עם קרעים ופגיעה בטקסט. חלק מהדפים מנותקים חלקית. מריחת דיו בחלק מהדפים. ללא כריכה.